51 איום השפעה זרה על ישראל אחד הקשיים המרכזיים בביצוע המחקר היה שרובו הסתמך על ניתוח מידע שנאסף על ידי :דיגיטלי״ בעולם אנלוגי ״מחקר ונשמר ברובו בצילומי מסך סטטיים של חשבונות ותכנים. חלק גדול מהתכנים כבר הוסרו מהרשת בזמן ביצוע FakeReporter המחקר. הדבר הקשה על הוספת ממד אנליטי וסטטיסטי לניתוח, ביצוע ניתוחים סמנטיים ויכולת לחפש ולזהות דפוסים ברשתות השונות, והגביל את התובנות שיכולנו להסיק בתנאים הקיימים. כמו כן, בגלל שיטת איסוף המידע, הכיסוי של הרשתות היה חלקי ולא כלל את כל התכנים שפורסמו בחלק מהרשתות והמידע הנוגע אליהן באופן שוטף אלא צילומי מסך מקריים של חלק מהתכנים שפורסמו. ישראל לביטחון מהווים שהם והסיכון התערבות מבצעי של ההשפעה בהערכת קושי אתגר מרכזי הנלווה למחקר מבצעי התערבות זרה ברשתות החברתיות הוא הקושי לאמוד את ההשפעה שלהם על ביטחון ישראל, הדמוקרטיה הישראלית והחוסן הלאומי, בדומה לקושי במדידת מאמצים שיווקיים אחרים שנועדו להשפיע על דעת קהל ושההשפעות שלהם אינן בהכרח מדידות. בחלק גדול מהרשתות שנבדקו במחקר זה התנהלו המבצעים לאורך תקופה ממושכת מבלי שנראה שהיו להם הישגים משמעותיים (כמו למשל, צבירת מספר גדול של עוקבים). אולם ברוב המקרים קשה להעריך באופן מדויק את מידת ההשפעה של מבצעים על הביטחון הלאומי בישראל, גם כשקיים פוטנציאל נזק מסוגים שונים. כך למשל, במהלך הקריא קצין משטרה בכיר בשידור טלוויזיה קריאה לאלימות נגד שוטרים שהתברר שהסתמכה על חשבון 2020 מחאת בלפור ב־ דבר שעשוי לגרום להעמקת השסעים והמתיחות בחברה בישראל ושהשפיע על השיח - 11 מזויף שהתחזה לאחד מארגוני המחאה הישראלי. כפועל יוצא מהקושי לאמוד את ההשפעה של מבצעי ההתערבות הזרה ברשתות החברתיות ואת הכוונות של הגורמים שעומדים מאחוריהן, לרוב קיים גם קושי לאמוד את הסכנות הפוטנציאליות הנובעות מהמבצעים. פרק חמישי: התמודדות עם מבצעי התערבות זרה ברשתות החברתיות בישראל ההתמודדות עם איום ההתערבות הזרה ברשתות החברתיות מחייבת טיפול שיטתי ומערכתי בשיתוף של מגוון הגורמים הנוגעים לנושא - מערכת הביטחון, חברות הטכנולוגיה המפעילות את הפלטפורמות שבהן נערכים המבצעים, התאמת הרגולציה בישראל להתמודדות עם הבעיה, עירוב הציבור באמצעות התקשורת וארגוני חברה אזרחית לצורך זיהוי ראשוני של החשבונות החשודים. בישראל החברתיות ברשתות בישראל הזרה ההתערבות מבצעי באיום מערכתי טיפול היעדר המסקנה המרכזית העולה מן המחקר היא שכיום חסרה הסתכלות מערכתית לטיפול באתגר ההתערבות הזרה ברשתות החברתיות בישראל באופן מאורגן ושיטתי, מרגע הופעת האיום ועד הסרתו על ידי חברות המדיה החברתית. כלומר יש צורך במחקר שוטף, שיטתי ומתמשך מסוג המחקר שבוצע בנייר זה. נוסף על כך לשיטתנו חסרה הסתכלות רחבה משלב זיהוי הרשתות - בין היתר באמצעות שיתוף הציבור בישראל - המחקר שלהן ואמידת האיום שהן מהוות, חשיפת הרשתות לציבור באמצעות התקשורת ולבסוף הסרתן מהמרשתת. החברתיות ברשתות הגלוי האזרחי במרחב לפעול הביטחון מערכת של קושי מבצעי ההתערבות הזרה מתנהלים לרוב במרחב האזרחי הגלוי של הרשתות החברתיות המאפשר ערבוב של גורמים ישראליים וזרים, ומאתגר במהותו את מערכת הביטחון הישראלית בבואה לטפל בהם. האתגר איננו רק טכני, אלא נובע גם מהחשש לפגוע בחופש הביטוי של אזרחים ישראלים, ומכך שלעיתים אי־אפשר לקבוע בוודאות שמדובר בגורמים זרים. קרי: ייתכן שהגורמים שמנסים להשפיע על השיח הישראלי באמצעות התנהגות מתואמת לא אותנטית הם מקומיים. שילוב של גורמי חברה אזרחית עשוי לצמצם את הפגיעה ביסודות הדמוקרטיים משום שמי שמאתר את החשדות הם אזרחים ולא גורמי ביטחון. נוסף על כך גורמי מודיעין מעדיפים, באופן טבעי, לפעול באזורים החשאיים וזו סיבה נוספת שהם פחות פועלים באזורים הגלויים שברשת. זרה התערבות עם בהתמודדות החברתיות הרשתות תפקיד שבבעלותה פייסבוק, וואטסאפ ואינסטגרם - ממלאות Meta החברות המפעילות את הרשתות החברתיות - ובראשן טוויטר ו־ תפקיד מכריע בהתמודדות עם מבצעי ההתערבות הזרים. ראשית, לחברות יש גישה למידע והן יכולות להשתמש בו כדי לזהות 13 חדשות | המשטרה: הטענה שמפגינים קראו לאלימות הסתמכה על פייק ניוז 11
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=