257 המענה הנדרש הפלטפורמות הגלובליות למשתמשים ובינן לבין רשויות האכיפה והרגולציה בישראל, אינה חיובית. היעדר אסטרטגיה ממשלתית כוללת להדיפת מבצעי ההשפעה זרה המכוונים נגד אזרחי ישראל, כדוגמת מבצעי ההשפעה האיראניים בשנים האחרונות, קורא לפעולה מיידית בכמה מישורים: ברמה הלאומית על ישראל לקדם בחקיקה אסדרה של התחום, כמפורט לעיל על פי הדוגמה , ולהקים מרכז ייעודי להתמודדות עם מבצעי השפעה, על בסיס הניסיון המקומי והעולמי שהוכיח את יעילותם של DSA של ה־ מרכזים אלה בבלימת מבצעי השפעה זרים, בשילוב עם הגורמים המתאימים בקהילת המודיעין. חברות מדיה חברתית, מצידן, חייבות לשפר את היכולת שלהן לאתר ולמנוע סיכונים ושימוש לרעה מצד משתמשים אחרים ומפני אמצעים מתואמים להפצת דיסאינפורמציה. חברות אלה חייבות להגדיל את מספר האנשים והמשאבים שהן מקצות לאזור כדי להילחם במידע שגוי ובגורמים המפירים את תנאי השימוש שלהן. הן חייבות גם לפתוח את הנתונים שלהן כדי שחוקרים עצמאיים יוכלו לנטר בצורה טובה יותר פעילות פוטנציאלית מסוכנת. יותר מכול המחקר מדגיש כי בעיות מדיה חברתית הן אנושיות ולא תופעות טבעיות, המוּנעות לא רק על ידי החלטות להגביר את המעורבות והכנסות הפרסום. לכן עלינו להבין שכלים רגולטוריים או טכנולוגיים אינם תחליף לחינוך לחשיבה ביקורתית ולהקניית אוריינות דיגיטלית לציבור ברמה הלאומית. חיוני להמשיך לחשוף פעולות כאלה כדי לצמצם את השפעתן הפוטנציאלית ולהדגיש את החשיבות של אבחנה בין מקורות מידע וביקורת כלפיהם בעידן המדיה הדיגיטלית. פעולות אלו הן שיקבעו את החוסן הלאומי מול השפעה זרה ופעילויות מזיקות שפלטפורמות ושירותי מסרים מקוונים מאפשרים כיום. טכנולוגיה יכולה לעזור, אך עיקר העבודה חייבת להיעשות על ידי בני האדם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=