203 וקטורי השפעה שיחור והרשימה השחורה פרופ' יצחק שיחור (גילוי נאות: שימש תקופה קצרה כמנחה שותף בדוקטורט שלי), דמות ותיקה, מרכזית ומובילה בתחום חקר סין בפרויקט 2004 בארץ (תחילה באוניברסיטה העברית ובהמשך שותף בהקמת החוג השלישי באוניברסיטת חיפה), השתתף בשנת מחקרי על אודות מחוז סינג'יאנג שבמערב סין ומאז הוכנס לרשימה שחורה של סין עם כל משתתפי המחקר, רובם אמריקאים, 14,2008 הסינג'יאנגים". האירוע הזה קיבל תגובה מוגבלת בתקשורת הישראלית, למשל בכתבה בגלובס בשנת 13" שזכו מאז לכינוי שבה צוטט שיחור כמגדיר צעד זה מצד הסינים "התנהגות מטופשת לגמרי" ש"גרמה לזה שהכתיבה שלי מאז הרבה יותר חופשית, ולא אכפת לי להגיד דברים שלא נעימים להם". משתמע מכך שעד אז שיחור דווקא נזהר. מקרה שיחור והוויזה המנועה הוא אומנם מקרה יחיד אך בשום אופן לא שולי. הוא רובץ כצל על התחום מאז ועד היום, אפילו לאחר שהותר לשיחור לחזור לבקר בסין. הנקודה החשובה היא מה הייתה תגובת העמיתים והמוסדות האקדמיים. שיחור עצמו פירט: "אנשי אקדמיה שזקוקים למחקר שדה מאוד זהירים בכתיבה שלהם, ומפחדים להרגיז את הסינים, משום שהם חוששים שלא יוכלו להיכנס לשם. לעומתם, חוקרים אחרים ששומרים על היושרה האקדמית, נדפקים". מבין השורות אפשר לזהות את אכזבתו של שיחור מכך שהעמיתים המשיכו בסגנון "עסקים כרגיל" מול הסינים ולא נקטו שום צעד של החרמה נגדית: שיחור כתב כי "בקיץ הגיע שגריר סיני חדש לישראל, וזמן קצר אחר כך הוא כינס את כל חברי הסגל בארץ העוסקים בסין, לפגישה אצלו בבית. אני לא קיבלתי הזמנה. אני מניח שאילו עמיתיי באקדמיה היו יודעים על כך הם לא היו באים, וזה היה גורם בושה לשגרירות. גם משרד החוץ, שיודע על הבעיה, לא עושה כלום. בגלל התלות הכלכלית, הסינים יכולים לפגוע במי שלדעתם מתנהג לא נכון. ממש כמו בתקופת הקיסרים, מי שהיה בא לקיסר הסיני היה דופק את הראש ברצפה". אחד משותפיו לצרה האמריקאים של שיחור, פרופ' ג'יימס מילוורד, ביקר בבלוג שלו מוסדות אקדמיים אמריקאיים על שלא פעלו ביתר תקיפות לדרוש מסין החזרת הוויזות לאותם חוקרים והזהיר כי במצב זה "(סינולוגים) אמריקאים ייכנסו בהדרגה לאותה סיטואציה שבה נמצאים העמיתים שלנו בסין: נאלצים להתמודד לבדנו מול המדינה הסינית, ולשקול את ההשלכות האישיות שיהיו לכל דבר שאנחנו 15 כותבים". פורסם כי הגרסה הסינית של לינקדין - הרשת החברתית הזרה היחידה שנגישה גם בסין, ונמצאת בבעלות 2021 בשנת מיקרוסופט - הסירה פרופילים של כמה חוקרים מערביים, בהם הישראלי ד"ר רועי ילינק, בזמנו חוקר במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר אילן. ילינק העריך שהסיבה לחסימתו הייתה מאמר שפרסם בעברית על אודות מאמציה של סין לשפר נראה שסיפור זה, שולי ככל שיהיה (חסימה מרשת חברתית אינה משמעותית כמניעת 16 את תדמיתה הציבורית בישראל. ויזה), הכה גלים. בשיחה שקיימתי עם סינולוג שבדיוק התמודד על תקן אקדמי כמומחה לסין, הוזכר מקרה ילינק כדוגמה הממחישה עד כמה עליו להישמר ולא להכעיס את הסינים אפילו לא בפרסום בשפה העברית: "הם עוקבים, וכל דבר עלול להדליק אצלם נורה אדומה. שמע, חשובה לי הנגישות לאנשים בשגרירות הסינית, גישה למקורות ושיתופי פעולה, לכן כדאי לי מאוד להיזהר". הגשר והמכון בחסות ה"חאן באן", אותו גוף סיני שמאוחר יותר הקים את רשת 2002 "הגשר לסינית" הוא שמה של תחרות שנתית שנוסדה ב מכוני קונפוציוס. תחרויות "הגשר" מתקיימות גם בישראל. מתמודדים בהן סטודנטים גם ממוסדות שבהם אין מכוני קונפוציוס, המפליאים בידיעתם בשפה ומציגים יכולות בתחומי תרבות סיניים כשירה, ריקוד ואומנויות לחימה. הטובים ביותר זוכים בטיסה להמשך לימודים בסין ולהשתתפות בתחרות "גשר" העולמית בסין. . אתעכב 2014 , והשני באוניברסיטה העברית בשנת 2007 מכון קונפוציוס הראשון בישראל הוקם באוניברסיטת תל אביב בשנת כאן דווקא על הראשון, במיוחד משום שעומד לרשותי ספרו של פרופ' אהרן שי, לימים רקטור האוניברסיטה, אחד המומחים הוותיקים והחשובים בארץ בתחום חקר סין ומייסד החוג ללימודי מזרח אסיה באותו מוסד. שי מתאר בגילוי לב מפתיע את 2008 באפריל 3 , גלובס גליה לימור. אדוני ביקש ויזה?, 14 https://www.globes.co.il/news/docview.aspx?did=1000329303 Columbia University Press: https://cupblog.org/2011/08/30/james-millward-on-being-blacklisted-by-the-chinese-government ידיעה בבלוג של 15 Lahiri, A. (2021). LinkedIn China blocks academic researcher accounts: WSJ, Yahoo News, June 22, 2021. (https://news.yahoo.com/linkedin- 16 .china-blocks-academic-researcher-194845657.html
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=