20 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה התפתחות התפיסה הרוסית של לוחמת התודעה ) הרוסים פיתחו תפיסה של מערכה חשאית עולמית מתמדת בינם לבין המערב שבה היו מעורבים, 1991-1922( בעידן הסובייטי כביכול, גם בעלי בריתם של הצדדים היריבים. לדעת מוסקבה, הכלים המרכזיים במערכה זו היו לא צבאות סדירים, אלא ארגוני ביון וגופים שפעלו תחת חסותם ובהנחייתם. על אלה הוטל לעסוק לא רק באיסוף מידע, כי אם גם בחתרנות מדינית-פוליטית-כלכלית 2 בשטח האויב ובמדינות הקשורות עמו. בתוך כך, התפקיד האסטרטגי של גופי הביון הוגדר על-ידי הרוסים כפירוק שקט של בריתות מדיניות עוינות ובמקביל "טיפול" נפרד בכל אחת מחברותיהן - על-ידי פילוגן של אליטות שולטות, טיפוחם של גורמי אופוזיציה והתססתן של אוכלוסיות כלליות, עד כדי שינוי משטרים מקומיים. אפקט זה צפוי היה להיות מושג באמצעות הפעלה סימולטנית ומסונכרנת של מגוון שיטות השפעה - החל מתעמולה גלויה ואגרסיבית והפצת מידע כוזב בתקשורת העולמית וכלה בהפעלת סוכני השפעה בצמרות הפוליטיות של מדינות היעד ואף חיסולן של דמויות פוליטיות לא-רצויות. בהתאם לתפיסה זו, ההפסד של ברית-המועצות במלחמה הקרה יוחס על-ידי פרשנים רוסים רבים בעלי רקע צבאי-מודיעיני לא לחולשותיו המבניות המולדות של המשטר הסובייטי, כי אם דווקא לעליונות המערב - 3 התיאורטית, המשאבית והמבצעית - בזירות המאבק החשאי. ) האתגרים הרבים והקשים שמולם ניצבה רוסיה - הפוליטיים, 2000-1991( בעשור שלאחר תום המלחמה הקרה ועד לראשית עידן פוטין האתניים, הביטחוניים - נתפסו גם הם לא פעם כתוצאה של מעורבות זרה עוינת, בעיקר מערבית. יעדה המרכזי היה, כביכול, מניעת שיקומה 4 של רוסיה כמעצמה עולמית והקלה על ניצול משאביה הטבעיים על-ידי אותם יוזמי ההתערבות הזרים. בתגובה לאיום המערבי שזיהה הקרמלין וכן לנוכח הכישלון המתמשך שלו לקדם רפורמה יעילה בצבאו הסדיר, פתחה הקהילה האינטלקטואלית של מערכת הביטחון הרוסית במאמץ לעדכן את תפיסת המערכה החשאית הסובייטית ולתאמה עם הדוקטרינה הצבאית המתפתחת של רוסיה. אגב כך, ניתנה התייחסות פרטנית לשינויי הסביבות הבינלאומית והפנים-רוסית על רבדיהן השונים, תוך מתן דגש מיוחד למישור הטכנולוגי. נקבע, כי לוחמת מידע הופכת בהדרגה מתחום פעילות תומך לחימה (נטרול/אבטחה של מערכות מידע שמאפשרות תפקוד של מערכי פו''ש ולחימה קלאסיים) לתחום נפרד של הלחימה עצמה, שווה ערך לשאר התחומים המוכרים, ושבעקבות זאת המידע עצמו עובר טרנספורמציה לאמצעי לחימה. אולם, הדגישו הרוסים, בשונה ממהפכת החימוש המונחה המדויק, מהפכת "נשק המידע" תאפשר פגיעה יעילה לא רק ביעדים מובחרים, כי אם גם במערכות שלמות; ואף יותר מכך - לא רק במערכות צבאיות, כי אם גם במערכות כלכליות וחברתיות. האחרונות, בשל היותן מערכות אנושיות, "תטופלנה" במסגרת תת-תחום של לוחמת המידע והוא לוחמת תודעה או ברוסית "השפעה פסיכולוגית על האויב". יופעלו בו יחדיו כלי תמרון, אש וסייבר המייצרים אפקטים תודעתיים ישירים ועקיפים וכן הכלים והשיטות של הפצת מידע לסוגיו, וכל אלה ינחיתו על האויב "מהלומות פסיכולוגיות" 5 וכך יעצבו התנהגויות של צבאות ואוכלוסיות שלמים, עד כדי השמדתם העצמית במקרי קיצון. בה בעת, בקרב הגורמים הרוסיים שעסקו בפיתוח התפיסה החדשה של לוחמת תודעה התגבשה ההבנה בדבר הרלוונטיות הגבוהה שלה לא רק בעתות מלחמה, אלא גם בעתות של שלום או של היעדר פעולות איבה גלויות בין מדינות. נטען, כי יש בכוחם של מבצעי התודעה לסייע לקידום אינטרסיה המדיניים, הכלכליים והביטחוניים של המדינה היוזמת אותם וכן "לרכך" את יעדי ההשפעה הזרים 6 של אותה מדינה לקראת עימותים מזוינים עתידיים. ) רעיון המערכה החשאית העולמית המתמדת בגרסתו המעודכנת אומץ על-ידי הדרגים המדיני 2000 תחת ולדימיר פוטין (מאז . מאמץ קוגניטיבי זה הוליד תפיסה 21 והצבאי-ביטחוני ונמשך השיח התאורטי על פיתוחו בתנאים המשתנים של ראשית המאה ה- Yaakov Falkov, “Intelligence-exalting strategic cultures: a case study of the Russian approach,” Intelligence and National Security 37(1) 2 (; ר' גם את הרצאתו של המחבר בנושא הנדון במרכז למורשת המודיעין (המל''מ): "דוקטרינת הריגול של רוסיה - מהתקופה המלוכנית ועד פוטין", מארס 2022) pp. 90-108 ; וגם את התייחסותו של פרופ' דני אורבך למאמר הנ''ל: ד' אורבך, "הממלכה החשאית: https://www.intelligence.org.il/?module=category&item_id=113 ,2022 ./https://dannyorbach.com/2021/10/28 דוקטרינת הריגול של רוסיה", הינשוף: הבלוג של דני אורבך, הממלכה-החשאית-דוקטרינת-הריגול-של-רוסי Thomas Rid, Active Measures. The Secret History of Disinformation & Political להרחבה על מאמץ ההשפעה הרוסי במערב בעידן המלחמה הקרה ר': 3 .Warfare (London: Profile Books, 2020) A. Golts, Armiia Rossii: 11 poteriannykh let (Moscow: Zakharov, 2004), pp. 118-20; R. Krasil’nikov, “Neskol’ko slov o glavnom : ר' למשל 4 .protivnike,” in A. Kolpakidi and O. Lemekhov, Glavnyi protivnik. TsRU protiv Rossii (Moscow: Veche, 2002), pp. 361-62 V. Gulin, “O novoi kontseptsii voiny,” Voennaia Mysl’ 2 (3-4)(1997), pp. 13-17;S. Modestov, “Na nevidimom fronte - Aktivizatsiia : ר' למשל 5 voennykh deistvii,” Delovoi Mir, 24 February 1994, p. 7; S. Rastorguev, Formula informatsionnoi voiny (Moscow: Radio i sviaz’, 1999), pp. 219- 221; V. Slipchenko, Voiny shestogo pokoleniia. Oruzhie i voennoe iskusstvo budushchego (Moscow: Veche, 2002), pp. 151-58; Oscar Jonsson, The ,Russian Understanding of War: Blurring the Lines between War and Peace (Washington: Georgetown University Press, 2019) pp. 49-46 .Rastorguev, Ibid., pp. 56, 18-81 : ר' למשל 6
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=