192 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה מה המטרה של הצעדים האמריקאיים? לפי הבסיס שהוצג קודם לפעולות השפעה כלכליות, מטרת הצעדים היא להביא לשינוי המדיניות והאסטרטגיה של מדינת היעד. ואם מסתכלים על הצעדים הפרטניים שארה"ב יזמה, עולות סיבות קונקרטיות שונות לכל פעולה, למשל רצון להשפיע על נוהגי הסחר הסיניים או מניעת זליגה של טכנולוגיה רגישה לידי הסינים. אך במבט מלמעלה מצטיירת התמונה הגדולה: יש בין סין וארה"ב מאבק כלכלי מקיף, על רקע מתיחות אמיתית בין שתי המעצמות הגדולות בעולם. גרהם אליסון, בכיר לשעבר בממשל האמריקאי ומומחה ליחסים בין־לאומיים, קרא לדינמיקה הזאת "מלכודת תוקידידס". תוקידידס היה יווני שתיעד את דברי הימים של המלחמה הגדולה בין אתונה וספרטה, ותיאר דינמיקה שבה מעצמה המלחמה הזאת מתרחשת היום כאשר סין 13 עולה אִתגרה את המעצמה ההגמונית הקיימת, מה שבאופן טבעי הוביל למלחמה. העולה מאתגרת את ארה"ב. היא פשוט לא מתבטאת (עד עכשיו, לפחות) בירי טילים ומטסי תקיפה של מטוסי קרב. היא מתבטאת בכלים כלכליים. הכריזה סין על תוכנית "דרך המשי 2013 מוקד נוסף של קרב ההשפעה הכלכלית נוגע להשקעות במדינות מתפתחות. בשנת החדשה", יוזמה שכיום מוכרת גם כ"יוזמת החגורה והדרך". יוזמה זו הייתה למעשה כינוי מטרייה לאלפי פרויקטים מגוונים, כולל נמלים, רכבות, כבישים, פרויקטי אנרגייה ועוד. גם מיקומי הפרויקטים הם מגוונים: אפריקה, אסיה, אירופה ודרום אמריקה. סין מקווה להשיג דרך יוזמה זו כמה יעדים: השגת השפעה מדינית בקרב מדינות היעד; הגדלת הפעילות הכלכלית של חברות התשתית הסיניות; וגיוון נתיבי המסחר מסין ואליה מיעדים אחרים, בניגוד למצב שבו אלו עוברים על יד בנות בריתה של ארה"ב. מטרה זו הושגה לפחות חלקית, כאשר מדינות שבהן סין השקיעה השעו את יחסיהן עם טאיוואן, בהתאם לדירקטיבה הסינית. ארה"ב הגיבו בתוכנית מקבילה להשקעה במדינות מתפתחות, אך זאת טרם התרוממה לרמת ההשפעה של התוכנית G7 ומדינות ה־ 14 הסינית. גם ישראל נקלעה למאבק ההשפעה הכלכלית בין סין לארה"ב. ישראל היא יעד טבעי להשקעות סיניות, ורכש של טכנולוגיות ישראליות משתלב היטב ברצון הסיני להשיג עליונות טכנולוגית. יתר על כן, מיקומה הגאוגרפי של ישראל מתאים להיות רכיב בחזון הסיני להגדיר דרכים גאוגרפיות ימיות ויבשתיות מגוונות ממנה לעבר אירופה ואפריקה. ואכן, סין השקיעה בשנים האחרונות לא מעט בישראל, ולמשל רכשה חברות טכנולוגיה ישראליות והכניסה עצמה למכרזים לבניית או לתפעול תשתיות בישראל, כגון הרכבת הקלה והנמלים. ספציפית, החברה המפעילה של נמל המפרץ, הנמל החדש בחיפה, היא חברה סינית ענקית, שגם מתפעלת את הנמל העמוס בעולם שנמצא בשנגחאי. השקעה זו של סין בישראל העלתה חששות אצל האמריקאים ביחס למידת ההשפעה המגבלות האמריקאיות על מכירת שבבים 15 העתידית של סין בישראל - כולל החדירה הסינית לאזור הרגיש של מפרץ חיפה. וטכנולוגיה נלווית לסין גם משפיעה ישירות על חברות ישראליות שעוסקות בתחום. פעולות במישור המדיני, דוגמת ההכרזה על מסגרת משותפת לפיתוח טכנולוגי משותף בין ישראל לארה"ב, נועדו בין היתר להותיר את ישראל במחנה הטכנולוגי האמריקאי. בכל אופן, ההתנהלות האמריקאית מול סין בשנים האחרונות הובילה להבנה גוברת - הן בקרב ממשלת ישראל הן בקרב חברות פרטיות - כי עליהן להתנהל בתבונה מול סין. : מסכת הסנקציות הגדולה בהיסטוריה 2 מקרה בוחן הפלישה הרוסית לאוקראינה היא מלחמה ממשית - במובן הצבאי - שמערבת לוחמי חי"ר, ארטילריה, טילי שיוט וספינות מלחמה, כלומר כלים צבאיים. אך סביב המלחמה הצבאית התפתחה גם מלחמה כלכלית מקבילה, שבה כל צד עושה שימוש בכלים כלכליים. מלחמה זו, כמו המלחמה הכלכלית בין ארה"ב וסין, היא חסרת תקדים בהיקפה - אך בדרך שונה. Graham Allison, The Thucydides trap: Are the U.S. and China headed for war? The Atlantic, 2015 https://www.theatlantic.com/international/ 13 ./archive/2015/09/united-states-china-war-thucydides-trap/406756 James McBride, Noah Berman, and Andrew Chatzky, China’s massive belt and road initiative. Council on foreign relations, 2023 https://www. 14 .cfr.org/backgrounder/chinas-massive-belt-and-road-initiative https://www.inss.org.il/he/publication/chinese- 2021 בינואר 18 ,המכון למחקרי ביטחון לאומי . דורון אלה, השקעות סיניות בישראל: התפתחויות ומבט לעתיד 15 https://www.inss.org.il/he/strategic_ 2022 , יולי המכון למחקרי ביטחון לאומי/;; גליה לביא, סין ותשתיות לאומיות בישראל: השיא מאחורינו. investments ./assessment/china_israel
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=