מודיעין הלכה ומעשה - גיליון 10 - דצמבר 2024

182  השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה פעולות אלו נועדו לזרוע בלבול ולשחוק את אמון האזרחים על ידי חשיפת מידע שלא נועד לצריכה ציבורית והפניית תשומת לב לא פרופורציונלית אליו. הניצול של שכבת הפרסונה הווירטואלית מציע הזדמנות נוספת למבצעי השפעה. הוא מאפשר מיקוד בקהל יעד ספציפי ותקשורת ישירה עימו, וכך יכול התוקף להחדיר את מסרי ההשפעה ללא תלות בגורמי התיווך או פילטרים של המדיה המסורתית. זו דרך נפוצה לנצל רשתות חברתיות שכן הן מאפשרות הפצה חופשית ובלתי מוגבלת על ידי המשאבים הזמינים למשפיע של הודעות, ויכולת להבליט מסרים שבאופן טבעי לא היו מובלטים. התוצאה היא הוספת נופך של אמינות למסר, בתוך מינוף ההטיות הקוגניטיביות וכך הם יכולים לשמש 17 והכפלת יעילותן פי כמה. המסרים המוגברים יכולים להשפיע בזכות עצמם, 16 של תאימות ואישוש חברתי, דוגמה למבצעי השפעה שאפשר להוציא לפועל בשכבת הפרסונה הווירטואלית בלבד. לחלופין, אפשר לנצל את שכבת הפרסונה 18 הווירטואלית כדי למנף פעולות סייבר מוצלחות שהתרחשו בשכבה הלוגית. אפשר להסביר את הנטייה להשתמש במרחב הסייבר לצורך מימוש מבצעי השפעה בעובדה שרובם של המבצעים הללו הם יחסית נוסף על כך בשל האנונימיות האופיינית במרחב הסייבר מחד גיסא, 19 לא מתוחכמים, ולכן גם בעלי עלות מימוש נמוכה מאוד. ופירוש הדבר 20 והיעדרן של מסגרות משפטיות מתקדמות מספיק מאידך גיסא, קיים סיכוי נמוך לזיהוי טכני של מבצע הפעולה, שהסיכון להסלמה או לתגובת נגד - נמוך. מעניין לציין כי אף שרבים ממקרי הבוחן שנהוג לצטט (כגון מתקפות מניעת שירות/ ) הם של מתקפות נגד שכבת הרשת הפיזית בסייבר, הספרות על מבצעי השפעה מעדיפה להתמקד באופן השימוש במתקפות DDoS הללו לניצול הממד הווירטואלי. העדפה זו נובעת ממנגנוני ההשפעה שמקרים כאלה מנצלים דרך הממד הווירטואלי, וספציפית דרך השכבה הלוגית של מרחב הסייבר. הסבר אפשרי נוסף הוא ההנחה שמתקפות המנצלות את שכבת הרשת הפיזית נעדרות יכולת להחדיר מסרים ונרטיבים, ולכן אינן מועילות למבצעי השפעה. חריגה מעניינת ממגמה זו היא עבודה עדכנית של דולב וסימן-טוב, שבדקה שורה של מתקפות כופר בישראל שיוחסו לגורמי איום המקושרים לאיראן. החוקרים ציינו כי ההתנהגות שהוצגה במהלך אותן תקריות אינה תואמת את המוטיבציה הכספית האופיינית המאמר הנוכחי מתבסס על הנחת יסוד זו, ומרחיב אותה לחקר ישימות ההשפעות 21 למתקפות כופר אלא את זו של מבצעי השפעה. דרך שכבת הרשת הפיזית, לצורך מבצעי השפעה וכתמיכה בהם. מתקפת כופר כאמצעי השפעה תוכנת כופר היא תת־קבוצה של נוזקות שנועדה לפגוע בזמינות הנתונים על ידי הגבלת הגישה אליהם כל עוד לא מועבר סכום בחלוף הזמן, גורמי האיום שאימצו שיטה זו לא הסתפקו בהחדרת תוכנות זדוניות ובתקווה שהקורבן ייענה 22 הכופר המבוקש. אלא הוסיפו שני אלמנטים משמעותיים. האחד היה המעבר ל"כופרות נעילה", תוכנה שמשביתה את תפקוד 23 לדרישת הכופר, המערכת ומציגה "הודעת כופר" עד לתשלום הכופר. בצורה זו משובשת זמינות המערכת המותקפת וגם מוצג מסר שקשה להתעלם ממנו. האלמנט השני הוא מעבר לטקטיקת "סחיטה כפולה", שבה גורם האיום פוגע בחיסיון הנתונים של הקורבן באמצעות גנבת .Cialdini, Social Proof: Truths Are Us 16 Hunt Allcott and Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 : לדוגמה למסרים כאלה, לרבות דיסאינפורמציה ושימוש בטרולים, ראו 17 Election, Journal of Economic Perspectives 31, no. 2 May 2017: 211–236, https://doi.org/10.1257/jep.31.2.211; Alexander Lanoszka, Disinformation in International Politics, European Journal of International Security 4, no. 2 June 2019: 227–248, https://doi.org/10.1017/ eis.2019.6; Robert S. Mueller III, Report on the Investigation Into Russian Interference in the 2016 Presidential Election. Volumes I & II.(Redacted Version of 4/18/2019), 2019; J.-B. Jeangène Vilmer et al., Information Manipulation: A Challenge for Our Democracies, report by the Policy Planning Staff (CAPS) of the Ministry for Europe and Foreign Affairs and the Institute for Strategic Research (IRSEM) of the .Ministry for the Armed Forces, Paris, August 2018, https://www.diplomatie.gouv.fr/IMG/pdf/information_manipulation_rvb_cle838736.pdf .Pijpers and Ducheine, Influence Operations in Cyberspace - How They Really Work 18 Baezner and Cordey, Influence Operations and Other Conflict Trends; Lin and Kerr, On Cyber-Enabled Information Warfare and Information 19 .Operations; Max Smeets, The Strategic Promise of Offensive Cyber Operations, 2018 Clara Assumpção, The Problem of Cyber Attribution Between States, E-International Relations (blog), May 6, 2020, https://www.e-ir. 20 info/2020/05/06/the-problem-of-cyber-attribution-between-states/; Florian J. Egloff, Contested Public Attributions of Cyber Incidents and the Role of Academia, Contemporary Security Policy 41, no. 1 January 2, 2020: 55–81, https://doi.org/10.1080/13523260.2019.1677324; Oliver Fitton, Cyber Operations and Gray Zones: Challenges for NATO, Connections 15, no. 2 (2016): 109–19, https://www.jstor.org/stable/26326443; Thomas Rid and Ben Buchanan, Attributing Cyber Attacks, Journal of Strategic Studies 38, no. 1–2 (2015): 4–37, https://doi.org/10.1080/01402 .390.2014.977382 Boaz Dolev and David Siman-Tov, Iranian Cyber Influence Operations against Israel Disguised as Ransomware Attacks, INSS Special Publication, 21 ./January 27, 2022, https://www.inss.org.il/publication/cyber-iran Amin Kharraz et al., Cutting the Gordian Knot: A Look Under the Hood of Ransomware Attacks, in Detection of Intrusions and Malware, and 22 Vulnerability Assessment, ed. Magnus Almgren, Vincenzo Gulisano, and Federico Maggi, vol. 9148, Lecture Notes in Computer Science (Cham: Springer International Publishing, 2015), 3–24, https://doi.org/10.1007/978-3-319-20550-2_1 התקפות כופר מוקדמות בחרו רק להגביל את הגישה לנתונים, והותירו את המערכת עצמה פונקציונלית. כך הם גרמו לקורבנות להיות לא מודעים לאירוע המתרחש, כל עוד לא 23 ניסו להשתמש בנתונים שננעלו. נוסף על כך קורבנות של אירועים כאלה עשויים להחזיק גיבוי של הנתונים ולשחזר אותם מהגיבוי במקום לשלם את הכופר.

RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=