151 וקטורי השפעה נשק להפרעה המונית: רשתות חברתיות, מסרים והנדוס רגשות הציבור 1 פיליפ אסולין המאמר עוסק בשימוש ברשתות חברתיות ככלי אסטרטגי לתמרון רגשות הציבור ולהשגת מטרות פוליטיות. נטען בו כי השפעה זרה לא נובעת מעיוות של עובדות, אלא מהשפעה על רגשות קולקטיביים שמובילים לשינויים בהתנהגות פוליטית ומודגש חשיבות ההבנה של מניפולציה רגשית ככלי חזק המנוצל כיום על ידי מדינות ושחקנים פוליטיים לשינוי התנהגות ההמונים. במסקנות המחבר מדגיש כי השימוש ברגשות ככלי לשינוי התנהגות פוליטית הופך לכלי נשק אסטרטגי בידיהם של מדינות ושחקנים פוליטיים. כדי להתמודד עם סוג זה של השפעה, יש צורך בכלים מתקדמים שיאפשרו ניטור והבנה של הרגשות הקולקטיביים שמנוצלים על ידי שחקנים פוליטיים ולכן החברות הליברליות צריכות לפתח מנגנונים טובים יותר כדי להתמודד עם תעמולה רגשית ולמנוע הפצה של רגשות המובילים להפרעות המוניות. מבוא: רשתות חברתיות, רגשות ההמונים וכוח חלק גדול מהשיח סביב השפעה זרה מתמקד בעיקר בהפצת חדשות כזב ("פייק ניוז") ובקמפיינים זרים שמטרתם לערער מהימנות אין חולק על הנזק שבהפצת מידע מטעה, אולם אני טוען שהשאלה אם קמפיינים להשפעה זרה מקדמים טענות 2 של עובדות. אמיתיות או שקריות, מחמיצה נקודה חשובה הרבה יותר. התזה המרכזית של המאמר הנוכחי גורסת שהסכנה האמיתית של השפעה זרה טמונה לא בעיוות של עובדות אלא בעיוות של רגשות, שהוא חמור הרבה יותר. מדובר בשימוש ברשתות חברתיות כדי לתמרן את רגשות ההמון ובכך להנדס את התנהגותו. לשחקנים מדינתיים ולא מדינתיים יש כיום יכולת להגיע בקלות ובדייקנות לפלחי אוכלוסיות זרות באמצעות פלטפורמות פרסום ברשתות החברתיות, ולעצב את העדפותיהם והתנהגויותיהם באמצעות חשיפה חוזרת ונשנית להודעות ותכנים מניפולטיביים. יכולת זו מנוצלת כדי לשתק חברה בפחדים או לחלופין, להפוך אותה לחסרת רגישות לסיכונים, ואף לגרום לה לסכסוכים פנימיים. אפשר לזרוע ספק או ללבות רגשות זעם באופן שאינו מיטיב עם האוכלוסייה הנחשפת. כך אפשר להחליש או לגייס מדינת יעד, מבפנים, מבלי שתישפך אף טיפת דם. זה קורה ללא קשר לשאלה אם התוכן 3 המשותף נכון או שגוי עובדתית. במילים אחרות, גם תוכן נכון עובדתית עלול להיות קטלני. מתי וכיצד, אם כן, מדינות או שחקנים פוליטיים יכולים להשתמש בתוכן חברתי כדי להפעיל רגשות ציבוריים כנשק? וכיצד מדינות יכולות לחסן את אזרחיהן מפני מניפולציות זרות על רגשותיהם? אני סבור שהשאלות הללו לא נחקרו דיין, אף שיש להן חשיבות אסטרטגית עצומה בתקופה שבה המדיה החברתית ופיד תוכן שמבוסס על בינה מלאכותית משנים את הפסיכולוגיה הקולקטיבית, ובעקבותיה, את ההתנהגות הפוליטית. הממד הפסיכולוגי בתעמולה בעידן הרשתות החברתיות נותר בלתי מטופל יחסית במחקר האקדמי, למרות ההשלכות העמוקות שלו על תהליכים דמוקרטיים ויחסים בין־לאומיים. המאמר הנוכחי מבקש להציג מבוא לנושא. ההשערה המובילה כאן היא שבעידן הרשתות החברתיות אפשר להנדס מסרים במדויק כך שיעצבו רגשות ומכאן גם התנהגות של אוכלוסיות הפגיעות מבחינה פסיכולוגית (או יהפכו אוכלוסיות לפגיעות ואז ינצלו את חולשתן). באופן זה אפשר לקדם מטרות אסטרטגיות ללא שימוש באלימות. אפתח תחילה בסקירת השימוש שנעשה בתקשורת ובהשפעתה כנשק בעת הנוכחית, תוך הדגשת הזדמנויות, שלא היו זמינות עד כה למדינות ולשחקנים פוליטיים, לזרוע מחלוקות או לערער יציבות באמצעות תקשורת דיגיטלית בקרב קהלי היעד. לאחר מכן אעמיק פנימה כדי להבהיר כיצד רגשות קולקטיביים משפיעים על התנהגות פוליטית ומה הן הדרכים הספציפיות שבאמצעותן אפשר להפוך רגשות לנשק כדי להשפיע על מדינות. בסיום אציג את הנושא של אמצעי נגד, ואגע בשאלה כיצד יוכלו מדינות להגן על הציבור שלהן מפני נשק ההשפעה הזרה. ) ומומחה בפסיכולוגיה פוליטית, יחסים בין־לאומיים ושיטות סטטיסטיות. מאמר זה מבוסס על מחקריו האקדמיים, עבודתו המקצועית כסוקר UCLA( פיליפ אסולין הוא חוקר 1 ואסטרטג פוליטי במדינות שונות, לרבות בנושאי לחימה וייעוץ נגד קמפיינים של דיסאינפורמציה, וכן על עבודתו ביישום תפיסות פסיכולוגיות על מחקרי שוק ואסטרטגיית מסרים בשוק המסחרי. Claire Wardle and Hossein Derakhshan, Information disorder: Toward an interdisciplinary framework for research and policymaking. 2 .Council of Europe report, 27, 2017 Patricia L., Moravec Randall K. and Minas Alan R. Dennis, Fake news on social media: People believe what they want to believe when it makes 3 .no sense at all. Kelley school of business research Paper, (18-87), 2018
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=