14 השפעה והתערבות זרה כאתגר אסטרטגי ומודיעיני | מודיעין - הלכה ומעשה האסטרטגיים (התכלית) שמאחורי פעולות אלו. כך למשל, השקעה זרה בתשתית לאומית של השחקן המושפע יכולה להיות השפעה שקופה (השקעה שנועדה להשיג מטרות שקופות שמוצהרות בגלוי על ידי השחקן המשפיע), השפעה סמויה (השקעה שנועדה להשיג מטרות סמויות של השחקן המשפיע - מעבר למטרות המוצהרות), או השפעה עמומה (השקעה שיש לה פוטנציאל לשמש למטרה אחרת מלבד המטרה המוצהרת). ולבסוף, ההשפעה מאופיינת (כעוינת או אחרת) על ידי השחקן המושפע לפי האינטרסים והערכים הלאומיים שלו, ולפי הנורמות והחוקים שמעצבים אותם ומגינים עליהם. במילים אחרות, שאלת העוינות תיקבע לפי האופן שבו השחקן המושפע יתפוס את ההשפעה. פירוש הדבר שאותה השפעה עם אותה תכלית יכולה להיתפס אחרת על ידי שחקנים מושפעים שונים. ההשפעה יכולה להיתפס על ידי המושפע בשלוש דרכים שונות: היא יכולה להיתפס כרצויה - אם היא עולה בקנה אחד עם הנורמות והערכים הלאומיים של השחקן המושפע. היא יכולה להיתפס כאסורה - אם היא נוגדת את חוקי המדינה של השחקן המושפע. ולבסוף, היא יכולה להיות שנויה במחלוקת - אם היא אינה הולמת בצורה מלאה את הנורמות והערכים של השחקן המושפע אך גם אינה נוגדת במפורש את חוקי המדינה שלו. לפעמים אפשר לסבול השפעה שנויה במחלוקת בשם ערכים ואינטרסים (למשל, חופש הביטוי, זכויות אדם וכולי). במקרים אחרים, ההשפעה השנויה במחלוקת יכולה להיתפס כבלתי חוקית ולכן דורשת חקיקה חדשה. לסיכום, האופן שבו ההשפעה תיתפס על ידי השחקן המושפע תיקבע על ידי הערכים והנורמות הלאומיות, המדיניות והחוקים שלו .)2 (תרשים כאשר דנים באופי הנתפס של ההשפעה, חשוב לציין שאופי זה תלוי יותר בגורמים הפנימיים של השחקן המושפע מאשר בשאלת השקיפות (או היעדרה). מאחר שנושא השקיפות נשלט על ידי השחקן המשפיע, כל השפעה (שקופה או לא) תישפט על ידי השחקן המושפע על רקע הערכים, הנורמות, המדיניות והחוקים במדינתו. כך למשל, השפעה שקופה יכולה להיתפס על ידי המושפע כרצויה, כשנויה במחלוקת או כאסורה, בהתאם לערכים/נורמות/מדיניות/חוקים במדינתו. השפעה עמומה לא תתקבל בברכה, אבל היא עדיין יכולה להיתפס כשנויה במחלוקת או כאסורה. השפעה סמויה תיפול בדרך כלל בתחום האסור או הלא חוקי שמחייב חקיקה חדשה. רוב הגישות הקיימות מנסות להתמודד עם ההשפעה השנויה במחלוקת, שכן המוכנות לקבל אותה, גם אם בחוסר רצון, או לראות בה חוקית, נגזרת ממידת ההתנגשות עם הערכים/הנורמות/המדיניות/החוקים הקיימים. הבעיה המרכזית של גישות אלו היא שהתמקדותן הבלעדית בסוג מסוים זה של השפעה (לצד אי־ההכרה בקיומם של סוגים אחרים) פוגעת בבהירות המושגית שלהן. נקודה אחרונה בפירוט המגבלות של הגישות הקיימות, היא סוגיית הבלבול בין השפעה זרה לבין התערבות זרה, עד כדי כך שלפעמים נעשה שימוש במונחים אלה בו בזמן. כאמור, השפעה היא האמצעי ביחסים בין־לאומיים להשגת מטרה פוליטית. השפעה זרה יכולה להשיג את מטרותיה רק אם היא תהדהד בתוך מערכת האינטרסים והערכים הלאומיים של המושפעים. ללא תהודה כזו - ההשפעה הזרה תישאר חסרת משמעות משום שהיא לא תצליח ליצור אינטראקציה עם השחקן המושפע (לא חיובית ולא שלילית). לשם דוגמה, ניסיון להשפיע על שבט באמזונס באמצעות מידע על מלחמת העולם השנייה לא יזכה לתהודה מכיוון שלאנשי שבט כזה פשוט אין ידע על המלחמה הזו. מכיוון שאופן תפיסת ההשפעה הזרה וסוג התהודה שהיא תיצור ייקבעו על פי האינטרסים והערכים הלאומיים של השחקן המושפע, קיים מתאם חזק ביניהם. התהודה שתיצור השפעה זרה שיש עליה הסכמה לא תביא להתערבות שכן היא תפעל "באחדות" עם האינטרסים והערכים הלאומיים הקיימים. עם זאת, ככל שהתהודה שתעורר השפעה זרה תסכן את האינטרסים והערכים של .)2 השחקן המושפע, היא תביא ליותר התערבות (תרשים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=