64 97 גיליון "חדרתי למשרדו של פריץ באואר התובע הכללי בפרנקפורט. צילמתי מסמכים בגרמנית והבנתי שמדובר באייכמן" "הרגע שבו מטוסו של המלך חוסיין חלף בשמי תל אביב. עמדנו על הגג, נופפנו לשלום והרגשנו את משק כנפי ההיסטוריה" לסייע ולטפל בהוצאתם מעיראק של יהודים שלא עלו ארצה כשניתן היה בשנים . בשעות לילה מאוחרות בסוף 1951-1950 , הופיע לפתע המולא מוסטפה 1970 יוני ברזאני באוהלי, כדי לבשר לי שאלמנתו של הרוג המלכות, יעקב אטראקצי, שנתלה בידי קלגסיו של סדאם חוסיין, הצליחה לעבור עם ילדיה את המחסומים בין בגדד לאזור השליטה הכורדית, ונמצאת ברגעים אלה בידי כוחותיו. המולא סיפר לי בהתרגשות רבה על תלאות הדרך של המשפחה הבורחת, והפקיד בידי את המשך הטיפול בהעברתם לטהראן ומשם לישראל. משפחה זו הייתה הראשונה שהועברה, ואחריה הצלחנו להציל עוד יהודים, שרובם המכריע אף עלה 1500 כארצה. התרגשות עצומה אפפה אותי, כמי שנים לפני כן כילד מפוחד 19 שעלה בעצמו מאותה עיראק, העומד באותו רגע כנציג ישראל, המסייע לאחיו הנמלטים." "הוצבתי לשליחות בקניה, ניירובי. באותה י: תקופה מנגיסטו הדיח את היילה סלאסי. הוחלט להעלות את אחינו האתיופים באמצעות חברת "אתיופיאן איירליינס" ולהטיסם לניירובי. כשהגיעו, חיפשנו דרך לתקשר עם העולים שדיברו רק אמהרית. הפתרון שמצאתי: היה לי בווילה שומר ממוצא אתיופי, שהיה עובד משק אצל קצין איטלקי וכך למד איטלקית. קניתי לו חליפה ועניבה כדי שייראה מהוגן. כשהגיע המטוס ראשון, שיכנו אותם במלון מול השגרירות. איש המשק שלי דיבר עימם אמהרית ותרגם לי לאיטלקית, ואני תרגמתי מאיטלקית לעברית לכוחותינו שהיו מעורבים במבצע." "התלוויתי לראש המוסד בדרך הים, כ: למפגש עם ראשי הפלנגות בעיירה ג'וניה שבלבנון." "כשראש המוסד דגן נפטר ארונו ליאון: הוצב במטה המשרד. התרגשתי מאוד כשחלפתי על פני הארון, ובכיתי." "שירתי בטהראן בעת שפרצה מוקי: המהפכה. נערכו הפגנות אלימות ברחובות, לא היה דלק, לא היה חשמל. נדרשתי לניתוח בבית חולים מקומי, שבוצע ללא הרדמה, וללא חשמל... כשהשתחררתי מבית החולים, נאלצנו לדחוף את הרכב כדי להניע אותו ולנסוע..." חדרתי 1960 "בשנת מיכה מאור ז"ל: למשרדו של ד"ר פריץ באואר, התובע הכללי בפרנקפורט. צילמתי באופן חשאי מסמכים כתובים גרמנית, מתוך שני קלסרים עמוסים. מהר מאוד הבנתי כי מדובר בתיקיו של אדולף אייכמן. חזרתי לשלוחה, פיתחתי את התמונות והעברתי אותן למי שנזקקו להן. המידע שימש מייד לאחר מכן לחטיפת אייכמן, ובהמשך להעמדתו לדין בירושלים." הצלחתי לקדם שיתוף מ: " פעולה מקצועי בתחום תשתית מבצעית ייחודית עם מדינות שלא מזוהות כתומכות במדינת ישראל. התוצאה הביאה להצלחות מבצעיות." "זכור לי מטוסו מיקי: של המלך חוסיין חג מעל המשרד, כאשר אני בין רבים מקרב העובדים עומדים על הגג, כשאנו מסמנים ומריעים למלך שמנהל באותה עת שיחה עם רבין שנמצא בבסיס הסמוך. חשתי ממש במשק כנפי ההיסטוריה המבשרות שלום שיוצא מן הלב. חבל שאין לי צילום של אותם רגעים, אך המחזה חרוט בליבי." "כמי שעמדה בראש מחלקת מירי נהרי: הפסיכולוגיה, יצאתי למקומות בהם היו פיגועים כדי לתמוך במשפחות ובילדים. היו אלו רגעים קשים אך מחזקים." "גרנו בבריסל, עבדתי מישקה בן דוד: בשאר מדינות אירופה. חזרתי לרוב ביום שישי בערב, ברכבת מהולנד. באנטוורפן הרכבת עוברת באיטיות, לקראת התחנה ואחריה, בצמוד לבתי מגורים מאוכלסים בחרדים. מכל החלונות נשקפו נרות השבת. ואני – חילוני גמור אך יהודי מוחלט – התרגשתי בכל פעם מחדש, וקיבלתי חיזוק למטרה שלשמה נעדרתי מביתי." "חזרנו משליחות ארוכה עם הילדים נ.מ: ולקחנו חלק באירוע "יום המשפחה". מאיר דגן בירך במיקרופון את הבאים ואמר: "ברוכים הבאים למוסד". הילדים שלי נחשפו לכך לראשונה. בהמשך אותו יום עלינו ללשכתו, והילדים לחצו את ידו." "במסגרת השליחויות ניסים: ברחבי העולם הייתי עד לארבעה פיגועים. זה השפיע עלינו, אך גם חיזק אותנו." , שבוע 1994 ביולי 26" נעם: אחרון בשליחות באחת ממדינות אירופה. אשתי וילדי יצאו לרחוב הראשי וחיכו בפינת הרחוב. פסעתי לעבר מגרש החניה להוציא את הרכב ולאסוף אותם. פיצוץ אדיר הרעיד את האזור! הייתה זו מכונית תופת מסוג "אאודי", שחנתה מול בניין שגרירות ישראל, שבתא המטען שלה קילוגרמים של חומר 30 עד 20 הוטמנו כדרכון משפחתי מזויף לעולים מאתיופיה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=