55 97 גיליון 7.10.23- ל››› 6.10.73 בין , התפרסם מאמרו של שו"ס – 2016 יולי ,75 בגיליון מבט מל"מ ד"ר שמואליק וייס, אל"מ בדימוס, שהגיב על החיבור המעולה של עזריאל לורבר "המודיעין הטכנולוגי – למה ואיך." ודומה שדברים 2023 באוקטובר 7 שמונה שנים חלפו מאז והגענו לשפורסמו אז כל כך ראויים להתפרסם שוב – היום. כל כך נכון, כל כך כואב, כל כך עצוב. הנה דבריו כפי שהיו. לא נגענו. קחו את החיבור של לורבר וערכו רשימה של כל הסוגיות והאירועים המתוארים בו. אכן, שפע של ענייני טכנולוגיה מרתקים וחשובים מאוד. בכולם, ללא יוצא מהכלל, המחדלים והטעויות הם של אנשים. הטכנולוגיה קיימת. המומחים מפתחים אותה במהירות, והיא עונה על צרכים קיימים או מקדימה צרכים עתידיים. זה תהליך מוכר מזה כמה מאות שנים. לעתים את הפיתוח יוזמים אנשי טכנולוגיה, ו"פשוטי העם" מתאימים (חלקית) את עצמם לחידושים. לעתים דרגי הפיקוד הצבאי או הממשלתי הם המובילים ומציבים יעדים, והטכנולוגים נענים להם. אז יש טכנולוגיה, שמתקדמת והולכת ללא הפסק. ויש אינספור פאשלות, החל מניצול חלקי ואי מיצוי כל היכולות של הטכנולוגיה הנדונה, וגמור במחדלים מודיעיניים שמתוארים בחיבור. אבל, גם החיבור הטוב הזה, כמו כל מה שקראתי סביב מחדלי המודיעין, נשאר בתיאור המחדלים וניתוחם: זה עשה כך, האחר לא עשה, זה לא הקשיב להוא, זה "תפס אגו", זה היה שחצן מדי וזה פחדן מדי, זה רשלן מדי וההוא חפפן מדי. לכן קרה מה שקרה. ברור שהפאשלות הן של אנשים. בכך לא חידשתי דבר. אבל אני לא ראיתי ניסיון להציע איך באמת למנוע את המחדלים הבאים מעבר לשמירת הזיכרון שלהם והנחלתם לדורות החדשים (צעד חיוני לכשעצמו). כדי להבין את שורשי הבעיות, כדאי שנשאל שתי שאלות עיקריות: ראשית, מי האנשים הנמצאים בתפקידים בכירים בחיל המודיעין ובכלל בשירותי המודיעין? איך הם הגיעו לתפקידיהם? איך אותרו? איך הוכשרו ובידי מי? לאילו יעדים הכשירו אותם? אני מציע להכין את רשימת כל המפשלים לדורותיהם - ולצדה גם את אלה שהבינו, חזו והעריכו נכון - ולבדוק את הרקע של כל אחד ואחד. איך הוא הגיע לעסוק במודיעין? האם הוא מוכשר במיוחד שאותר למודיעין או שהתגלגל לחיל כברירת מחדל, האם הוצב במודיעין בגלל שהוא שכן של טר"ש וינטרגרין מהבקו"ם או אולי קצין ממוצע שנתקע על המסלול והפך, בעזרת החיפוף של מפקדיו, ל"מסמר בלי ראש" – כאן הוא יהיה ויתקדם עד הפנסיה. וישנן דוגמאות כאלה. העיקרון הפיטרי כבר אמרתי? ולשאלה השנייה, מה היה מסלול ההכשרה והקידום של כל אלה? האם במהלך המסלול האישי הם קיבלו את הכלים הנדרשים להתבוננות מעמיקה ויסודית לאורך זמן על האויב, וגם את הכלים "לבוא אותן חמש דקות שאין להחמיצן"? האם לימדו אותם לחשוב חשיבה אנליטית? לראות ראייה כוללת? האם טיפחו בהם את היצירתיות הנדרשת כדי לדמיין מצבים שהם טרם היו בהם וטרם חוו? האם לימדו אותם כיצד להבחין בשינוי קטנטן וכמעט בלתי מורגש שמתחיל, ובהמשך יתפתח לכדי תופעה גדולה או סימן מעיד משמעותי? האם נתנו להם לגיטימציה לחשוב אחרת? האם תרגלו אותם בהתבוננות גם בעצים מבלי להזניח את ההתבוננות בכל היער? האם לימדו אותם עקרונות טכנולוגיה בכלל וטכנולוגיות ספציפיות ליעדי המודיעין שלהם בפרט? ולא פחות חשוב – האם טענו אותם בידע כללי? חשיבה יצירתית ודמיון מניבים תוצאות כשיש להם בסיס של ידע כללי. ידע כללי הוא מצבור אבני הבניין שבעזרתו חושבים. דמיון עשיר ויצירתיות שאינם מגובים בידע כללי רב אינם מעשיים. חלק קטן מהידע הכללי הזה הוא מצבור ה"תקדימים" המודיעיניים שאת חלקם לורבר מתאר היטב. הצלבת כל התשובות תציף תמונת מצב, שבה קציני המודיעין אינם בהכרח המתאימים ביותר לתפקידיהם וההכשרה שהם קבלו אינה המיטבית. ובסוגיית ההכשרה עוד דבר חשוב - האם ההכשרה הייתה בהלימה ל"דרישות" המוח וכתוצאה מכך מיטבית? כי זאת לדעת – למידה נעשית לא בזרת שמאל, לא ברגל ימין וגם לא בפופיק, אלא אך ורק במוח. גם למידה "דרך הרגליים" מתרחשת במוח. יש כיום ידע רב לגבי הדרכים היותר יעילות להחדרת ידע למוח הכה מורכב. רוב המלמדים והמדריכים לא מכירים את הנושא ולא יודעים איך להתאים את ההוראה וההדרכה למאפייני פעילות המוח. התוצאה - הכשרה שאינה מיטבית. רמז דק, מחשבים רבים ומתוחכמים אינם הפתרון... הסוגיות שהצגתי כתובות בקיצור נמרץ. כל מי שצמח במסגרת המודיעינית מזהה היטב את מלוא המסר. אני מציע להפנות את המשאבים הנדרשים כדי להביא למודיעין את האנשים המתאימים ביותר, ולהכשיר אותם בדרך הטובה ביותר והאפקטיבית ביותר. אם לא כך, נמשיך לדון בפשלות, ולא רק באלה שכבר קרו, אלא גם בכל אלה שצפויות לנו, וכנראה "יהיה מספיק לכוווווולם". האם אתם באמת רוצים ליישם לקחים?! אל"מ (בדימ.) ד"ר שמוליק וייס (שו"ס) 2016 תגובה לספרו של עזריאל לורבר שפורסם במאי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=