31 97 גיליון 7.10.23- ל››› 6.10.73 בין של ישראל כדי לחזק את הלגיטימציה של חמאס ואת הדה-לגיטימציה של ישראל. מטרת-העל של חמאס היא למנוע את הניצחון האסטרטגי של ישראל באמצעות מניעת הבסתו שלו. מכאן נגזרה מטרתו 7 האסטרטגית בייזום המלחמה בבאוקטובר: לקעקע את הסטטוס-קוו שבו ישראל חותרת "לחסל את הבעיה הפלסטינית" אחת ולתמיד ולשמר את שרידותו כגורם משפיע, בקרב כלל הציבור הפלסטיני. באסטרטגיה אסימטרית זו חוברים ומשתלבים רובד הערכים המוחלטים של חמאס, עם הרובד האופרטיבי-רציונלי. אין להבין גישה זו אלא מתוך ראיה כוללת (ולא על יסוד "יכולות" בלבד), שעקרונותיה ופרטיה מצויים בכתבי חמאס ובאתריו הגלויים. כאשר מתלכדים הרובד המהותי הקבוע עם הרובד המצבי, נוצר האירוע המכונן. לקראת המלחמה, גולל צאלח אל-עארורי (עד חיסולו בשני - סגן ראש 2024 בינואר הלשכה המדינית של חמאס), בשני ראיונות-מפתח (לאתר 25 "מיאדין" הלבנוני, בול"אל-ג'זירה", באוגוסט; בספטמבר), את שיקוליו 6 בהמצביים של חמאס. אין ערוך לחשיבותם של שני ראיונות אלה כדי להבין את שיקולי חמאס ליזום מלחמה בעיתוי קרוב. עארורי ציין חדמשמעית, כי בחמאס נפלה החלטה ליזום "מערכה כוללת" ("מערכה שאמלה") "ללא עיכוב" ו"בשלב הקרוב". הוא אפיין אותה כמערכה שעתידה להיות "קשה" אך "מכרעת". אחד לאחד הוא פירט את השיקולים המצבייםהנסיבתיים. בהדגשה רבה הוא ציין כי ממשלת הימין בישראל חותרת "לחסל את הבעיה הפלסטינית" בגדה המערבית, על-פי המתווה של השר סמוטריץ' ), שנתמנה 2017 ("תוכנית ההכרעה" מלשר בכיר וגם אחראי לאוכלוסייה היהודית בגדה המערבית. עארורי מנה שלושה שלבים עיקרים בתוכנית זו: גירוש הפלסטינים ("תהג'יר"), הכפלת מספר המתנחלים בגדה, והשתלטות על מתחם אל-אקצא. הוא אימץ את ביטויו של סמוטריץ' בתוכניתו, ואמר כי "שלב הכרעת הסכסוך" ("חסם אל-צראע") קרב ובא. בראיון ב"אל-ג'זירה" הוא ציין, כי תוכנית זו תושלם תוך שנתיים-שלוש, במהלך הקדנציה של ממשלת הימין הנוכחית. אל-ערורי לא הותיר ספק בשני ראיונותיו, כי איום קיומי אקוטי זה כלפי הפלסטינים מחייב יזום מלחמה מקדימה בהנהגת חמאס כבר בעת הנראית לעין. שיקול נוסף שהציג עארורי היה המהלכים המואצים לקראת נורמליזציה בין ישראל לבין סעודיה, שבהם נדחק הנושא הפלסטיני לשוליים. כאן במיוחד חרתה לו העובדה שסעודיה, שומרת שני המקומות הקדושים, זונחת לאנחות את מתחם אלאקצא. כשיקול אופרטיבי הוא הדגיש את שעת-הכושר שנוצרה, כאשר עיקר הכוח הסדיר של צה"ל ממוקם בגדה המערבית, ואילו בעוטף עזה נותר כוח צבאי דליל. הוא הוסיף, כי הפיצול הפנימי בישראל מגיע לממדי קרע ונותן את אותותיו, כעדות בכירי צה"ל, על התפקוד הצבאי. בראיונו ל"אל-ג'זירה" הרחיב עארורי בעניין מחויבות העילאית לשחרור אסיריו בישראל, ורמז מפורשות, כי כישלון שחרורם באמצעים דיפלומטיים מחייב דרך שונה, במשתמע - צבאית. עארורי נזהר מחשיפת המועד המדויק ליוזמת חמאס וגם לא גילה דבר על התוכנית המבצעית. אולם ברור מדבריו שהפור נפל, וכי הביצוע קרוב. בכך התלכדו המישור המבני-המהותי של חמאס עם המישור המצבי הנסיבתי, ובצדנו - הכרח היה לזהות את ראיונותיו הגלויים כהתרעה אסטרטגית מובהקת. יש לזכור: המקורות המודיעיניים הטכנולוגיים, האמונים על מידע טקטיאופרטיבי, אינם יכולים לספק צורך חיוני זה. גודש המידע, שנאסף באמצעותם, איננו יוצר ידיעה והבנה: "איפה היא ידיעתנו שאיבדנו מרוב מידע?"- הקשה ט.ס. אליוט בשירי "הסלע" שלו. חמאס - ההצדקה התיאולוגית כדי להמחיש עד כמה חמאס הקנה חשיבות עליונה להחלטתו ליזום מלחמה, התפרסמו במהלך אוגוסטספטמבר מאמרים המצדיקים זאת מבחינה דתית-תיאולוגית. ביטוי מפורש לכך נתן, למשל, מצטפא אל-צואף, מבכירי ההסברה בחמאס ומי שייסד בשעתו את האתר של זרועו הצבאית, "כתאאיב אל-קסאם" (הוא ומשפחתו נהרגו במהלך המלחמה באמצע נובמבר). בדיעבד לאחר שנהרג, הדגישו אתרי חמאס את העובדה שצואף הציג את ההצדקה התיאולוגית למלחמה הקרובה. בדבריו הביא צואף את סיפור שתי השבועות 17 שנתן אללה לבני ישראל (סורה בקוראן). ככתוב, אללה השביע פעמיים את בני ישראל: בפעם הראשונה הוא רומם אותם מכל העמים, אך הזהירם שאם יעשו את הרע, הוא ייפרע מהם. כך היה, אך אללה מחל להם והזהירם מלחטוא פעם נוספת. אולם בני ישראל הוסיפו לחטוא, ואז אללה נפרע מהם באמצעות "עבדיו" (כלשון הכתוב). המיוחד בפרשנות צואף כמייצג חמאס הוא שאף כי סיפור המעשה מובא בלשון עבר, מוצגת הפעם השנייה כקרובה להתממש כבר עתה - כרמז למלחמת חמאס. זו תהיה מלחמת השבועה השנייה שמובטח ניצחונה מטעם אללה. כדי להעצים אותה, הוא גם מזהה אותה עם מלחמת גוג ומגוג במקורות היהודיים. ולסיכום: כאשר מעיינים בראיונות עארורי ובמאמרי צואף, ברור, ולא רק כחכמה בדיעבד, כי ההתרעה האסטרטגית על מלחמה קרבה הייתה למול ממשלת ישראל ומערכות המודיעין, אך לצערנו, עיניהן טחו מראות. אל-עארורי לא הותיר ספק בשני ראיונותיו, כי איום קיומי אקוטי זה כלפי הפלסטינים מחייב יזום מלחמה מקדימה בהנהגת חמאס כבר בעת הנראית לעין כתב שבחמאס נפלה החלטה 6.9.23- אל עארורי. במאמר ב"אל ג'זירה", ב ליזום מערכה כוללת ללא עיכוב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=