18 97 גיליון התארגנות שב"כ לסיכול טרור בעזה בתום מלחמת ששת הימים כמעט ולא היה יום ללא פיגועים * עם הטרור ברצועת עזה 1967 צה"ל ושב"כ התקשו להתמודד לאחר המהפך, בהובלת אריק שרון, אלוף פיקוד דרום ומאיר דגן, מפקד סיירת *נגד מטרות צבאיות ברצועה * למכונית של ישראלים והביא למות שני ילדים קטנים 1971 "רימון", חל לאחר שרימון הושלך בנובמבר פעילות שב"כ על כל יחידותיו בשיתוף פעולה הדוק עם צה"ל, הביאו להורדת "גובה הלהבות" שמעון רומח* כיבוש רצועת עזה והגדה המערבית ביוני הציב בפני שב"כ אתגרים רבים 1967 וחדשים איתם לא התמודד קודם לכן. עיקר עיסוקו המודיעיני 1967 עד שנת והסיכולי של השב"כ היה בתחום החתרנות המדינית בקרב ערביי ישראל שהיו תחת , ובתחום סיכול 1966 ממשל צבאי עד ריגול מזרח אירופי שפעל באופן אינטנסיבי בהחדרה והפעלה של סוכנים בישראל. היה מעט מאוד עיסוק בסיכול ריגול ערבי של מצרים וסוריה, כפי שקרא לו בסוף שנות ראש השירות דאז עמוס מנור, "ריגול 50 התנ"כי". פעילות טרור של ממש לא הייתה והפיגועים הספורים שהתרחשו בוצעו על סריקות במחנה פליטים. כל כוח חדש שהגיע לרצועה קיבל תדריך מסודר איך סורקים מקומות ואיך מגלים סימנים לבונקרים. הספריה הלאומית אוסף דן הדני ידי גורמים מחוץ לישראל. שב"כ היה ארגון קטן מאוד ורמת החשיפה שלו לציבור ולארגוני ביטחון אחרים כמו הצבא והמשטרה הייתה מעטה ביותר. קבלת ההחלטות הייתה ריכוזית מאוד ואפילו החלטות כמו ביצוע מעצר הובאו לאישור המטה בתל אביב. כניסת שב"כ לעבודה בשטחים שנכבשו חייבה אותו לגדול בבת אחת במכפלות בהיקפי כוח האדם המקצועי שלו, ולבנות "תוך כדי תנועה" תורת עבודה להתמודדות מול פעילות חבלנית של ארגוני טרור פלסטיניים שהחלה ביהודה ושומרון וברצועת עזה מייד בסמוך לסיום המלחמה. חמישה מאפיינים ייחדו את רצועת עזה בשנים הראשונות לעבודת שב"כ: האחד, אוכלוסיית הרצועה אלף 350,000 - מנתה אז כ תושבים. שני שליש מהם פליטים שרובם חיו במחנות פליטים. במרבית המקרים חיו פליטי יישוב מסוים יחד בשכנות, או אפילו בבלוק אחד, ושימרו בצורה חזקה שב"כ 1967 עד יוני היה ארגון קטן מאוד ורמת החשיפה שלו לציבור ולארגוני ביטחון אחרים כמו הצבא והמשטרה הייתה מעטה ביותר .70- *הכותב הינו בכיר לשעבר בשב"כ. שימש בתפקידי שטח וניהול ברצועה בשנות ה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=