11 97 גיליון 7.10.23- ל››› 6.10.73 בין ואילו המחקר הטקטי מבוסס בעיקר על "סודות" (מעין חשיבה פיסיקלית-מכנית – סוגיות שיש להן פתרון). מבט לאחור על ההצלחות המודיעיניות הגדולות מול ההפתעות המודיעיניות הגדולות שליוו את ישראל מהקמתה, מלמד שהמוניטין המכובד של המודיעין הישראלי בא בעיקר מהצלחה באתגרי "הסודות": ממבצעים מפוארים רבים, מאינספור סיכולי פיגועים, מתקיפות אסטרטגיות (הכורים בעיראק ובסוריה, לדוגמא), או ממבצעים .)1967 אופרטיביים מוצלחים ("מוקד", וב- 1973 הכשלים האסטרטגיים, כמו ב- , מצביעים על קושי מחקרי מתמשך 2023 בעולם "התעלומות" שהוא עולם של אתגרים מתמשכים, לא אחת סיזיפיים, פילוסופיים וחסרי פתרון, שאינם מניבים תהילה והישגים מידיים כמו "סודות". שני הכשלים כללו מרכיבי "תעלומה" ,1973 ו"סודות", אם כי במינון שונה: בכשל "התעלומה" היה אי-ההבנה עד כמה מצרים וסוריה נחושות ליזום מלחמה, שתהיה אמנם עם מטרות מוגבלות לאור יכולתן הצבאית, אך תשיב הכבוד ותפשיר הקיפאון המדיני למשא ומתן שיביא להחזרת השטחים. מידע מקור המוסד "המלאך" יכול היה להתיר את "התעלומה" וחלק גדול מה"סוד", אך דיווחיו – ודיווחי מקורות נוספים, כולל המפגש עם המלך חוסיין – לא זכו לפרשנות המחקרית הנכונה. כשלי "הסוד", עד בוקר המלחמה, היו בזיהוי מועד המלחמה ובזיהוי מוגבלות יעדי התוכנית האופרטיבית. כשל ה"תעלומה" היה המסד המאפשר לכשל "הסוד" להתקיים. 2023 כשל המודיעין בעמוק יותר: הן במרכיב ה"תעלומה": אי הבנת עומק השנאה ועומק הנחישות לפגוע בישראל כה נרחב ובאכזריות חסרת תקדים; והן במרכיב "הסוד": עיתוי הפעולה וגודל סדר הכוחות התוקף. גם כאן, ההכנות היו קשות להסתרה, וחלקן נעשו מול התצפיות, אך אי זיהוי ה"תעלומה" והתמודדות עימה, הקשו ביותר על חשיפת "הסוד". כישלונות קהילת המודיעין הישראלי כולה ,2023 וב- 1973 בשני אתגרי "התעלומות", בלא היו בודדים. המדובר בקושי מתמשך להצביע מראש על תהליכים שליליים בעלי משמעות אסטרטגית. כך, אי חיזוי התהליך שהוביל למלחמת ששת הימים 1966 : בעוד הערכת אמ"ן בסוף 1967 בגרסה צפי של כחמש שנות שקט, כבר אחרי חצי שנה התחוללה מלחמה רב-זירתית; בחלוף כמעט שלוש שנים לא נצפתה הגעת הרוסים למצרים, שהביאה לסיום הקשה . וכמובן, 1970 של מלחמת "ההתשה" ב- .1973 הכשל הענק באי התרעה על מלחמת ;1987 ותוזכרנה האינתיפאדה הראשונה ב- לסוריה SA-5 הגעת הרוסים עם טק"א , אחרי של"ג; ובהמשך, הגעת כוחות 1982 ב- ,2015 משלוח רוסים ואיראנים לסוריה בוכו'. כולם אירועים תהליכיים/מתמשכים בעלי משמעות אסטרטגית, שקהילת המודיעין לא ידעה להצביע עליהם במועד לפני מקבלי ההחלטות. יצוין כי המודיעין מתקשה גם באיתור תהליכים חיוביים, כגון פוטנציאל מו"מ לשלום. זאת, בעיקר בשל היותו מוכוון התרעה מפני סכנה, ומטבע ניהול המו"מ המדיני באופן חשאי וממודר. מנגד, מבט למבנה אמ"ן מאז מלחמת לבנון השנייה, הושם דגש על נקודת החוזק הקיימת ממילא, זו המניבה הישגים מהירים ורבי תהילה: העיסוק ב"סודות". חטיבת ההפעלה 2007 כך, הוקמה וגדלה בבאמ"ן שנועדה למעשה להביא לפתרון מהיר ומוצלח של "סודות" באמצעות שילוב יכולות מודיעין ממוקד מאוד עם יכולות צה"ליות מדויקות. ובמקביל, חטיבת המחקר, המופקדת על ה"תעלומות", נקודת חולשה ארוכת ימים, דווקא הפכה – בהובלת חלק מראשי אמ"ן – לגוף המשרת בעיקר את "מפעל המטרות" בהובלת חטיבת ההפעלה, ובכך – אף נחלשה בייעודה זה. העיסוק המוצלח והמניב יצר בקרב ב"סודות", מקבלי ההחלטות ובכירי הצבא, ואפילו בציבור, את אשליית "השלטנות" המודיעינית, וההיקש השגוי לפיו "המודיעין יודע הכל". אופוריית "העליונות המודיעינית", וההזנה הדדית בנושא בין המודיעין, הדרג המדיני, גורמי הצבא, התקשורת והציבור, העצימה את האשליה ויצרה לאסוננו תחושת ביטחון מזויפת. :2023- ו 1973 כשלי היבטים נבחרים בדמיון ובשוני סאדאת רצה לזעזע את מקבלי 1973 בההחלטות בישראל ולהניעם למו"מ קרוב. ,1972 אוקטובר 24 מרגע ייזום המלחמה ב- הוא התכוון למהלך מצרי מוגבל מבחינה צבאית, שלא על מנת להכריע את ישראל. די היה לו, להערכתו מראש, להגיע להישג ג'וזף ניי המחקר האסטרטגיהתרעתי, עם כל חשיבותו, ומבלי שהוחלט על כך, "דרך במקום". כך, בשני מבחני-העל בהתמודדות של המחקר האסטרטגי, קהילת המודיעין שגתה עמוק יותר, הן במרכיב ה"תעלומה" והן במרכיב ה"סוד" 2023 : כשל המודיעין ב- 7.10- פריצת הגדר ב
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=