65 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון סיקורת דוד בן-גוריון, לא עמד על חלוקת סמכויות ברורה בין הגופים השונים של המודיעין בעשרים השנים הראשונות של מדינת ישראל מרגלים לא מושלמים 2020 , הוצאת תכלת יוסי מלמןמאת אפרים לפידתא"ל (מיל') ד"ר המודיעין הישראלי היה משך שנים יעד אטרקטיבי לספרים מסוגים שונים: זיכרונות של בכירים במערכת המודיעין (איסר הראל, שלמה גזית, אפרים הלוי, כרמי גילון) ולצידם ספרים של חוקרים ועיתונאים שהרבו לכתוב על המודיעין, ובעיקר על המוסד. ההיסטוריה הצבאית עוד זוכה לתיעוד רשמי בספרים של המחלקה להיסטוריה בצה"ל. לעומת זאת, קהילת המודיעין נסמכת בעיקר על ספרים של עיתונאים ומדי פעם בספרים של יואב גלבר, עמוס גלבוע, פסח מלובני, דני אשר ושלי – על מסמכים חלקיים מארכיונים. , עיתונאי ותיק ופרשן לענייני יוסי מלמן ביטחון ומודיעין, שיחזר הצלחה של ספר קודם שלו על המודיעין הישראלי, ובעיקר על המוסד, ופרסם מהדורה חדשה של מסכת אירועים משמעותיים של קהילת המודיעין הישראלי, מקום המדינה ועד ימינו אלה. יש בו שילוב של ההצלחות שקנו לישראל שם בעולם, כמו גם תקלות המתפרסמות בדרך כלל הרבה יותר מההצלחות, בשל אופייה הסודי של הפעילות. דוד מעניין לקרוא עד כמה האב המייסד, , לא עמד על חלוקת סמכויות ברורה בן-גוריון בין הגופים השונים של המודיעין בעשרים השנים הראשונות של מדינת ישראל. הוא התנגד עקרונית למתן פומבי לעצם קיומם של שירותי מודיעין וביטחון, ומנע בשל כך עיגון בחוק של מטרותיהם, תפקידיהם, משימותיהם, סמכויותיהם, תקציביהם והזיקה ההדדית ביניהם. התיחום בין הגופים השונים לא היה תמיד ברור, ולעתים חדר האחד לתחומי פעילותו של האחר. שנים אלה היו מקור לתקלות קשות. אך באותה נשימה, יש לזכור כי בעשורים הראשונים המאמצים העיקריים היו לסיכול הריגול הסובייטי; למבצע המוצלח של מארגנטינה אדולף אייכמןהבאת הצורר הנאצי למשפט בישראל; הפעלתו של לוחם המודיעין ז"ל עד לנפילתו בידי הסורים; השגת אלי כהן וטייס עיראקי פעיל ועוד ועוד. 21 מיג בספר המעודכן יש התייחסות גם לפעילות ,X המודיעינית של העשורים האחרונים – האסיר ; חיסול מחמוד אל מבחוח; חיסולו של בן זייגר ומעורבותו בתוכנית הגרעין מורניה עימאד הסורי, וכמובן המאמץ המודיעיני המרכזי לחשיפת הגרעין האיראני. לחוקרים ולמתעניינים זהו ספר המכיל מידע רב, בחלקו ייחודי, היכול לשמש מקור טוב להכרת יכולותיהם של אמ"ן, המוסד ושב"כ. 64 המשך עמוד הים התיכון; ותעלה שתחבר את עקבה, דרך הערבה, אל ים המלח, ומשם דרך הירדן, ותעלה רוחבית שתחצה את עמק יזרעאל, לאותו אזור. החלופה השנייה, תכונה לימים בשם "תעלת הימים", וייעודה העיקרי יהיה השגת אנרגיה הידרואלקטרית. שתי התוכניות היו תלויות כמובן בידע מדויק של פני השטח ושל מכשולים ורכסי הרים בכל נתיב. רק לאחר שנמצא כי הפרשי הגבהים האמיתיים שונים ממה שסברו המתכננים – ירדו שתי התוכניות מהפרק ובמקומן נבחרה החלופה השלישית: כריית תעלה מצפון מפרץ סואץ, דרך שני האגמים הגדולים, אל הים התיכון. הייתה זו תעלת סואץ שהושקה , ואכן קיצרה מאוד את הדרך להודו 1869- ב הרחוקה. ספרו של פרופסור גורן עוסק אומנם בים המלח ובמחקר לקביעת מבנהו ונתוניו, אך בעצם הוא ראשון מסוגו, המבקש לגלות את אסטרטגיית העל, שהביאה לחקר ארץ ישראל על ידי השחקנים הראשיים 19- במאה ה בזירת ה"ריאל פוליטיק": מרגלים מוסווים כארכיאולוגים, מיסיונרים וחוקרי טבע. המודיעין, כמו תמיד, היה חלק בלתי נפרד לא רק מהמדיניות הגלובלית של כל אחת מהמעצמות, אלא גם מהמדע ואפילו מהדת. הספר, הכתוב היטב, והאיורים הנדירים שבו – הופכים את חוויית הקריאה להרבה יותר מאשר הרחבת ידע בלבד. יש בה מידה רבה של שינוי דפוסי חשיבה מוכרים, לכל קורא ישראלי המתעניין בתולדותיה של הארץ הזו.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=