64 המרוץ המודיעיני הזה להשגת מידע קרטוגרפי, הידרולוגי ויומינטי בסיסי, על ארץ הקודש – הוא תחום חדש לחלוטין לקוראי עברית ופורץ דרך בכלל בחקר ארץ ישראל. 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון סיקורת השבר הסורי-אפריקני: מודיעין, קרטוגרפיה, ארכיאולוגיה, אסטרטגיית-על, ומה שביניהם "פני ים המלח: חיים גורן, המסעות לחקר המקום הנמוך בעולם", "איתי בחור" קובי סגל עמודים. רס"ן (מיל') 448 , הוצאה לאור 300 חקר ארץ ישראל במישורים הגאוגרפיים והארכיאולוגיים – במהלך השנים האחרונות זכה לתיעוד רב מאוד בכל ארצות אירופה, ובמהלך העשורים האחרונים גם בעברית. סיפוריהם של נוסעים, מיסיונרים, מדענים וסתם תימהונים – עוררו עניין רב הן בקרב אוכלוסיית היעד באירופה ובארצות הברית, והן בארץ לאחר תרגום חלק מיצירותיהם, ביוזמת האלוף המנוח רחבעם זאבי ואחרים. , המתאר את חיים גורןספרו של הפרופסור מסעות המחקר המודרניים הראשונים לאזור השבר הסורי-אפריקני, במחצית הראשונה , ובעיקר בשנות השלושים- 19- של המאה ה ארבעים באותה מאה, שייך, לכאורה, לסוגה זו. הספר מתאר בפירוט רב את קורותיהם של מטיילים מערביים שניסו לפתור את תעלומת גובהו היחסי של ים המלח ואת התוואי המדויק של הירדן הנשפך אליו. שמות חוקרים כמו , מוכרים אולי לקורא הישראלי קוסטיגן ומולינה רוב ולינץ'ממפות הניווט, ושמות אחרים דוגמת מספרות המטיילים. אלא שספרו של גורן רוי מצליח לחשוף זווית נוספת שנעדרה מספרי הסוגה, רובם ככולם. זווית, שככל הנראה הייתה הסיבה האמיתית לכל אותם מסעות מחקר. מסתבר שלא רק עניין מדעי, אינטלקטואלי או אפילו דתי, עמד מאחורי מסעות המחקר לארץ ישראל, אלא בעיקר שיקולים צבאיים ומדיניים. לכבוש את הארץ מידי נפוליאוןמאז ניסה הטורקים ונהדף בעזרתם הפעילה מאוד של הבריטים, הפכה ארץ ישראל לזירת מאבק של כוחות אירופיים שונים: בריטניה, צרפת, אוסטריה ופרוסיה וכמובן גם רוסיה – ניסו, כל אחת בדרכה, לנגוס נתח עסיסי ככל הניתן מבשרה של האימפריה הטורקית המתפוררת. היו הזדמנות 19- שנות השלושים במאה ה מוחמדמצוינת להגביר את הפעילות, לאחר ש מרד באימפריה, כבש את מצרים כולה עלי ואת ארץ ישראל, ואיים על לב האימפריה – טורקיה עצמה. מבצע ימי בריטי משולב, הצליח להחזיר את ,1840- השלטון הטורקי לאחר כיבוש עכו ב ואחריו קיבלו הבריטים זכויות "לחקור" את הארץ. מסתבר של"חקירות" האלו יש מכנה משותף בולט מאוד: האינטרסים הגאופוליטיים של בריטניה. מסיבה זו, מיפה הצי הבריטי בקפדנות את חופי הארץ, פעולה שהביאה תועלת רבה מאוד שבעים שנים לאחר מכן, במהלך מלחמת העולם הראשונה; וגם מיפה את דרכי הארץ ונופיה. , קצין בצבאו ז'קוטןמאז ששורטטה על ידי של נפוליאון, ראשונת המפות המודרניות של הארץ, עשרות שנים קודם לכן – נוצר צורך דחוף במיפוי מדויק של הארץ עבור כל מעצמה המתעניינת בה. מסיבה זו, לא היו האנגלים השחקנים היחידים במגרש. עימם, פעלו כאן גם הצרפתים, הפרוסים ואפילו הרוסים ששלחו שני קציני , למפות את פיוטר לבוב ודוהמלמודיעין, בשם חופי המזרח התיכון ואת הדרכים בו, במהלך המלחמות מול מוחמד עלי. המרוץ המודיעיני הזה להשגת מידע קרטוגרפי, הידרולוגי ויומינטי בסיסי, על ארץ הקודש – הוא תחום חדש לחלוטין לקוראי עברית ופורץ דרך בכלל בחקר ארץ ישראל. פרופסור גורן הגיע אליו בעזרת מחקר ממושך של עשרות שנים, שכלל בעיקר התחקות אחרי ארכיונים פרטיים וצבאיים במדינות אירופה ובארצות הברית. אחד מהישגיו הבולטים הוא מציאת האינטרס הבריטי המרכזי בחקר השבר הסורי-אפריקני: חיפוש אחרי חלופה שתקצר את הדרך מהודו, "פנינת הכתר" של האימפריה, אל בריטניה. שתי תוכניות חלופיות נשקלו במהלך מלכותה : ציר ימי שיחבר את המלכה ויקטוריהשל המפרץ הפרסי לאורך נהרות הפרת והחידקל, ותעלה שתיחפר אל מזרח
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=