63 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון סיקורת מהנ ּכסה לע ֻּבּור הסכסוך הערבי-ישראלי והתנועה הלאומית הפלסטינית מתבוסה צבאית לניצחון אסטרטגי 1974-1967 משה שמש מאת: עמודים 748 ,2022 , תל אביב: הוצאת רסלינג אפרים לביאאל"ם (מיל') ד"ר ספר זה הוא השלישי בטרילוגיה של המחבר, שביקש לתעד את קורות התנועה הלאומית הפלסטינית, תוך התייחסות לסכסוך הערבי-ישראלי .1974-1949 בשנים שני הספרים הקודמים היו: "התחייה הלאומית הפלסטינית בצל משבר "; "מהנכבה לנכסה: הסכסוך הערבי-ישראלי 1967-1937 , מנהיגות ."1967-1957 והבעיה הלאומית הפלסטינית הספר הנוכחי כולל חמישה שערים המספרים את קורות הסכסוך הערבי-ישראלי והתנועה .1974-1967 הלאומית הפלסטינית בשנים תקופה זו מתאפיינת בשלושה אירועים מרכזיים: התבוסה הערבית ("אל-נָּכּסָה") במלחמה ; ההישג הצבאי הערבי 1967- עם ישראל ב ובמרכזו חציית התעלה 1973- במלחמה ב ("אל-ע ֻּבּור"); ההכרה של מדינות ערב באש"ף, , כמייצג החוקי הבלעדי של 1974 באוקטובר העם הפלסטיני . שלושת ספרי הטרילוגיה נכתבו בהסתמך על מגוון רחב של מקורות ראשוניים ומשניים, ערביים, ישראליים ואחרים. עבור אנשי מחקר באקדמיה, במשרד החוץ ובקהילת המודיעין העוסקים בחברה הפלסטינית ובסכסוך הישראלי-הפלסטיני, הטרילוגיה חיונית להכרת הפלסטינים כעם בעל תודעה לאומית, שעודו נאבק לעצמאות מדינית ולהגדרה עצמית. בסוגיות מרכזיות רבות מביא המחבר מידע חדש ומציע תובנות מחקריות שונות מאלו שהיו מוכרות במחקר. באפילוג החותם את הטרילוגיה, מונה המחבר הערכות שונות של גורמי ממסד ואקדמיה, בסוגיות הנוגעות לסכסוך הערבי-ישראלי ולצמיחת התנועה הלאומית הפלסטינית, שלטענתו היו שגויות מיסודן. הוא מגיע למסקנה שהערכות אלה היו ברוב המקרים לקויות ורחוקות מהמציאות החברתית והפוליטית של העולם הערבי ושל הפלסטינים, ומכאן רצף הכשלים וההפתעות שחוותה ישראל במהלך השנים בסכסוך עם מדינות ערב והפלסטינים, שכתוצאה מהן ייתכן שהוחמצו הזדמנויות להסדר. המחבר מסביר כשלים אלה, בין היתר, ביחסי הגומלין שמתקיימים בין גופי ההערכה לבין הדרג המדיני. לדבריו, גופים אלה חטאו לתפקידם כאשר ניסו, לעתים, להימנע מהעברת הערכות שסתרו את העמדה של הצמרת המדינית - כך כראשת הממשלה; גולדה מאירבעת כהונת ולעתים התאימו את הערכותיהם לדרג המדיני כראש הממשלה. אריאל שרון- כך בעת כהונת יחד עם זאת, ראוי לציין, כי היו בין המזרחנים והחוקרים באקדמיה ובקהילת המודיעין, אשר הציגו באומץ ובפיכחון את הערכותיהם בסכסוך הערבי-ישראלי ובנושא הפלסטיני, גם כאשר הדבר עמד בסתירה לדעה הרווחת בארגונם או בניגוד לעמדות הדרג המדיני. כך למשל, בשנות , זיהו הערכות אמ"ן את התהליכים באש"ף 80- ה לקראת קבלת עקרון החלוקה לשתי מדינות , וזאת 242 ולאימוץ החלטת מועצת הביטחון .יצחק שמירחרף גישתה של ממשלת , שעל יהושפט הרכבינכון להוסיף, כי פרופ' הערכותיו נמתחה ביקורת באפילוג, הקדים לראות את החשיבות המרכזית של הסוגיה הפלסטינית, ודוגמא לכך היא הבאת "האמנה הפלסטינית" בשלב מוקדם לידיעת הציבור , הוא חזר 1973- הרחב. לאחר המלחמה ב והדגיש את מרכזיות הסוגיה ואף פרסם (ביחד ) עיון משווה בין האמנה מתי שטיינברגעם הפלסטינית לבין העמדות שאש"ף אימץ לאחר המלחמה, והצביע על ההבדלים הניכרים שהתפתחו במחשבה המדינית של הארגון. לעניין החשוב של יחסי הגומלין בין גורמי המחקר לדרג המדיני, ראוי להקדיש מאמר נפרד. פרופסור (אמריטוס) משה שמש שרת שנים רבות במחלקת המחקר של אגף המודיעין. הוא חוקר בכיר במכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות בקרית שדה בוקר, אוניברסיטת בןגוריון בנגב. גופים אלה חטאו לתפקידם כאשר ניסו, לעתים, להימנע מהעברת הערכות שסתרו את העמדה של הצמרת המדינית
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=