59 שיח מצרים עסלים... תכלית השידורים הייתה לרתק את הארמייה השנייה מלנוע דרומה לכיוון העיר סואץ, כך שלא תוכל לשחרר את הארמייה השלישית שהייתה מכותרת תיאורו של סגן-אלוף, סרן דאז, דני דנון 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון מבצע הונאה 154 במהלך מלחמת יום הכיפורים ביצעה יחידה בחזית המצרית באמצעות שבוי – חייל קומנדו מצרי – שנתפס "סטונר" SSB עם מכשיר קשר 154 יחידה מבצע ההונאה בחזית המצרית מפקד היחידה ינאי זקס, אל"ם (בדימ') מפקד בסיס סיני במלחמה דני דנון,וסא"ל (בדימ') , לאחר שהוחדר כחבר בחוליית 1973 באוקטובר 18- החייל נשבה ב חיילי קומנדו. המטרה – תצפית ודיווחי אלחוט על תנועות כוחותינו. המבצע נוהל על ידי היחידה כאשר חומר הדלף ששודר על ידי השבוי במחב"ש (מחלקת ביטחון שדה) – ענף מחקר 3 חובר על ידי ענף מודיעין אויב. זאב מפקד מרחב דרום של היחידה, רב-סרן , שהיה מפקד בסיס סיני, דני דנון ז"ל, וסרן עשת שהו בעת תפיסת השבוי במוצב הפיקוד "דבלה", בג'בל אום חשיבה, שם הם קיבלו את הידיעה על תפיסת השבוי. דני יצא לטסה, במרחק של כארבעים קילומטר, לתחקור השבוי. להלן עדותו... באום חשיבה שבסיני היו חדר מלחמה (חמ"ל) ומוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד דרום במהלך מלחמת יום הכיפורים. במוצב התנהלו רבים מדיוני הפיקוד הבכיר של צה"ל שעסקו במלחמה בחזית הדרום. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים הוצבנו באום חשיבה – מפקד מרחב דרום רב-סרן זאב עשת, ואנוכי דני דנון, סרן צעיר, מפקד בסיס סיני. הימים היו אינטנסיביים ביותר. תחושת הבלבול וההפתעה לא דילגה על אף אחד, במוצב בפרט ובצבא בכלל. חדרי הדיונים היו אפופי עשן סיגריות ודחוסים במתח רב כתוצאה מהניסיונות לייצר מענה הולם לאתגרים בשטח, מענה שישנה מהר ככל שניתן את המגמה, באוקטובר, 18 ,' מהפתעה לשליטה. בערב יום ה התקבלה ידיעה כי כוח מאולתר, שהוקם על ידי (היו בעברם מפקדי דני וולף (פצ'י) ואמציה חן סיירת "שקד"), שבה חייל מכוחות הקומנדו המצרי, בעת שהונחתו ממסוקים ממערב לטסה. בהודעה ,143 צוין כי השבוי נמצא בטסה, במפקדת אוגדה אוגדת האלוף אריק שרון. יצאתי ממוצב הפיקוד "דבלה" לכיוון טסה באמצעות זחל"ם (זחלי למחצה) ונהג שהועמדו לרשותי, וללא כל כוח אבטחה. נסענו לאורכו של כביש הרוחב, גומאים את המרחק בשתיקה ובהתכנסות איש-איש במחשבותיו. דמיינתי לעצמי את השבוי, מהיכן הגיע? מה כבר הספיק להפסיד ולהרוויח במלחמה עד כה? את מי השאיר מאחור? ומה הסיכוי שנפילתו בשבי היא ההזדמנות הטובה ביותר שלו לצלוח בחיים את הימים הקרובים? השקט בזחל"ם והרעש בראש. שעטנו הלאה וקדימה לטסה. מאובקים ודרוכים הגענו לעת ערב לטסה. לתדהמת סגן-אלוף דני וולף, כשאמרתי לו שנסענו לאורך כביש הרוחב – כך אמר, "הכביש שורץ כוחות קומנדו מצריים, איך עברתם שם?". עניתי לו כי גם אני מצרי, שהרי נולדתי באלכסנדריה... ולא מכבר אני מחשיב עצמי חלק מכוחות הקומנדו, אולי בשל כך הצלחתי לחמוק... בפינה חשוכה בירכתי חמ"ל האוגדה ישב מכונס בתוך עצמו, על רצפת החדר, השבוי המצרי, עיניו מכוסות וידיו ורגליו אזוקות. ניגשתי אליו חרש, הקמתי אותו על רגליו וסרקתי את הציוד שנמצא בחזקתו: מכשיר קשר ואמצעי אלחוט איכותיים; חוברות הדרכה ותמונות של רק"ם (רכב קרבי משוריין) וטנקים צה"ליים; ומסמכים שכללו משימות וקודים לתקשורת בינו לבין מרכזיית הקשר באיסמעיליה. הושבתיו באחת הפינות בחדר האוכל במפקדת האוגדה. עד לשלב זה לא פניתי אל השבוי ולא השמעתי קול. הוא התיישב מולי כבול באזיקים, כשעיניו מכוסות והבעת פניו שידרה חרדה. לאחר שתיקה של מספר דקות, הסרתי מעליו את כיסוי העיניים ופניתי אליו בלהג מצרי. התעניינתי בבריאותו ובמצבו הגופני. הבחנתי בארשת הקלה על פניו לאחר ששמע את העגה המצרית. ביקשתי שיגישו ארוחת ערב לשנינו. "נולדתי באלכסנדריה, בן רביעי במשפחה בת שבע נפשות", כך סיפרתי לו ובכך נפתחה שיחה קרובה ולבבית, שבמהלכה הוא גולל בפניי את כל תולדות משפחתו וקורותיו עד לגיוסו לקומנדו (גדוד מטכ"לי שעסק 9 המצרי, לגדוד הסיור במשימות איסוף מודיעין). הוא תיאר בפרוטרוט את המשימות שהוטלו עליו ואת האתגרים שנאלץ להתגבר עליהם בעת הגיוס ובתחילת המלחמה. השיחה נמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות. נוצרה בינינו קִרבה אותנטית שכללה בדיחות על החיים המורכבים במצרים. האווירה שנוצרה חדרי הדיונים היו אפופי עשן סיגריות ודחוסים במתח רב כתוצאה מהניסיונות לייצר מענה הולם לאתגרים בשטח השיחה נמשכה עד לשעות הבוקר המוקדמות. נוצרה בינינו קִרבה אותנטית שכללה בדיחות על החיים המורכבים במצרים סיפורם של שניים...
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=