47 בנוסף, עסקה החקירה באיתור מיקוש שהטמינו הסורים לאורך הציר הראשי המוביל למוצב, גילויו וניטרולו חיילי "גולני", שבאומץ לבם, נחישותם והקרבתם, הם אלה שהכריעו את הקרב. מאז, אני אוהב מאוד את החטיבה הם הופתעו מהדרך שבה בחרנו לכבוש מחדש המוצב, בשמונה באוקטובר: "הייתם כמו ברווזים במטווח בשטח ושלטנו עליכם באש ובתצפית מארב בטווח אפס... ושבוי ראשון 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון , יצא לדרך מבצע "קינוח", 1973 באוקטובר 22-21- בליל ה במהלכו נכבש מוצב החרמון הישראלי מידי כוחות הקומנדו של הצבא הסורי, שכבשו אותו ביום הראשון למלחמה. הקרב לכיבוש מוצב החרמון יוסי גרשוןאל"ם (במיל') השתתפתי במבצע כחוקר שבויים קרבי של כוח סיירת "גולני". תוך כדי לחימה חקרתי את מפקד הכוח הסורי, שנתפס בשטח. המידע שהתקבל ממנו היה חשוב ומשמעותי לניהול והכרעת הקרב. , בדרגת סגן. 22 הייתי אז קצין צעיר בגיל שרתתי בבסיס נהריה של מרחב צפון ביחידה . אך טבעית הייתה חבירתי כחוקר שבויים 504 לסיירת "גולני", מאחר שעברתי קורס מכי"ם של הסיירת, ועוד טרם 1970 עם מחזור אוגוסט המלחמה השתתפתי במסגרתה במספר רב של מבצעים נגד בסיסי טרור של הפח"ע בלבנון. בשל הכאוס ששרר בתחילת המלחמה לא הצלחתי לחבור לכוח הסיירת, שיחד עם גדוד של "גולני" ניסה בשמונה באוקטובר לכבוש 17 את מוצב החרמון מידי כוחות הקומנדו הסורי, ללא הצלחה. עשיתי זאת בניסיון השני, שצלח. ז"ל, שמריהו ויניק על כוח הסיירת בפיקוד הוטלה המשימה לנוע רגלית ולכבוש את הרכבל , הנמצאת 800 התחתון ובהמשך את גבעה צפונית מזרחית לו. עשינו זאת ללא קרב, ומגבעה המשכנו בתנועה רגלית לכיבוש הרכבל 800 העליון. לאחר מכן, אמור היה כוח הסיירת להיות של "גולני", בכיבוש מוצב 51 זמין כסיוע לגדוד החרמון הישראלי. תפקידו של חוקר שבויים קרבי הוא לספק למפקד הכוח מודיעין טקטי שלוקט בחקירת שבויים במהלך הלחימה, ולסייע לו בכך בניהול הקרב. על פי תורת הלחימה של החקש"בים ד'אז, החוקר היה תחת פיקוד מפקד הכוח, היה עליו לנוע בסמיכות אליו ובזמינות לצרכיו. עם חבירתי לסיירת, בשטח הכינוס באזור מסעדה שברמת הגולן, אמר לי שמריהו שלכוח צפוי במהלך הלילה טיפוס קשה בטור צר, ולכן הוא מעדיף שאנוע במרכז הטור ולא בסמיכות לחוד ואליו. אולי בשל כך, אני יכול כיום לספר את סיפורי האישי - החלטתו זאת של שמריהו הצילה את חיי. מספר תמונות ואירועים צרובים בזיכרוני מאותו לילה של קרב קשה והרואי לכיבוש מוצב החרמון: אני זוכר את ההר בצבע אדום ולא עוטה שלג לבן, כפי שאנחנו רגילים לראות אותו במהלך רוב ימי השנה... זרקורים רבי עוצמה האירו מצפון רמת הגולן את החרמון באור אדום. להם נוספו אלפי הטונות שהוטלו על ההר באותו לילה: פצצות שהוטלו ממטוסים, פגזי ארטילריה ופצצות תאורה, כל אלה צבעו את ההר בצבע אדום... אני זוכר את הקושי הפיזי הרב בטיפוס הרגלי במעלה ההר... היה קר מאוד והיינו עמוסים בציוד. נדרש ממני מאמץ עילאי להחזיק מעמד בביצוע הטיפוס. יותר מכל, אני זוכר את ההאזנה לרשתות הקשר במהלך הלילה, שעסקו אך ורק בנושא אחד – חילוץ פצועים והרוגים מחיילי גדוד , שנלחמו פנים אל פנים עם כוחות קומנדו 51 סוריים על הגבעות. שמעתי בקשר על הרוגים ופצועים ו"חובש תלך" ו"חובש תבוא"... במהלך הלילה, האירועים מודחקים ואני מבודד עצמי ומתרכז במשימה. רק בדיעבד, אבין ואפנים איזה מחיר יקר שולם בכיבוש המוצב. 800 לאחר כיבוש הרכבל התחתון וגבעה ללא קרב, הגיע הכוח לרכבל העליון. בהגיעו, נתקל החוד במארב סורי מטווח אפס. שמריהו, הקשר שלו וחובש הכוח נהרגו במקום. מאותו רגע נחתה על הכוח אש תופת מרובי סער "קלצ'ניקוב", מקלעים, מרגמות וארטילריה. הכוח מצא מסתור בין הסלעים של הרכבל העליון שהיה אז בשיפוצים. הוא אמנם חיסל את המארב הסורי אולם לא יכול היה להתקדם בשל האש שניחתה עליו. מולנו, היו מחופרים הסוריים, מצוידים 183- ו 82 שני גדודי קומנדו מוצב החרמון בחורף – "העיניים של המדינה", נכבש על-ידי הסורים ונכבש מחדש על-ידי "גולני". (ארכיון המל"ם) ההר הלבן הפך אדום סיפור אישי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=