40 משנה את מטרתה העיקרית 154 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון ככל שהתמשכה הלחימה, למדו הקמ"נים ומפקדי החטיבות והאוגדות להעריך את תרומת חוקרי השבויים סגן-אלוף אליעזר כהן (צ'יטה) וחוקר שבויים הוטסו למקום, ובסיוע טייס המשנה הוטס המסוק המצרי לתל נוף תרומת הכיסוי האיסופי ערב המלחמה עזה. המרחב נאלץ להתחיל לגייס סוכנים מחדש, כאשר התנאים להחדרתם למצרים דרך התעלה בכלל ובעת מלחמת ההתשה בפרט – היו קשים ביותר. הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) האיסופי שהוטל . הדגש שנקבע 1972 על היחידה שּונה בשנת על ידי ראש אמ"ן ומחלקת האיסוף היה כיסוי ארגוני הפח"ע ופעילותם, בעוד הכיסוי הצבאי וההתרעות למלחמה נקבעו כמשניות. התנהל בפיקודו של רב-סרן מרחב צפון: . המרחב, באמצעות מספר יהושע בר-תקווה סוכנים, נתן תמונה טובה של היערכות הצבא הסורי ברמת הגולן, תוך פירוט מספרי הדיוויזיות ביוני 21- והחטיבות, היערכותן ורמת כוננותן. ב ", שבמסגרתו סיירת 3 נערך מבצע "ארגז 1972 מטכ"ל חטפה חמישה קצינים סוריים בכירים, בזמן שנסעו בכביש הגבול של דרום לבנון. הקצינים שנשבו הוחזקו במעצר במתקן היחידה בגדרה ונחקרו על ידי קציניה, בסיוע מרחב צפון ובליווי נציגי מחלקת מחקר, פיקוד צפון ולמד"ן (להק המודיעין), במשך כחצי שנה. תרומתם, לרבות בנושא סימנים מעידים למלחמה, תפורט בדפים אלי זיו במאמרו של אלוף-משנה (מיל') הבאים, בכללם יסקור גם את תרומת הסוכן "קונגו" בתחום ההתרעה למלחמה, בימים שקדמו לה. התנהל בפיקודו של סגן-אלוף מרחב מרכז: . עיקר הצי"ח שלו היה פח"ע וכיסוי יגאל סימון הצבא הירדני. המרחב הונחה גם לפתח מקורות במצרים, באמצעות מאתר הגדה המערבית. אחת "ספוטניק" מהצלחות המרחב הייתה גיוסו של – חייל בגדוד קומנדו אשר העביר מידע על אודות גדודי הקומנדו של צבא מצרים. , השתתף "מסאג'יסט" מקור המרחב בפגישת הרמטכ"לים הערביים, אשר נערכה . הוא דיווח כי בפגישה אמר 1973 בקהיר באפריל הרמטכ"ל המצרי שכל הניסיונות של מצרים לקדם הסכם מדיני לנסיגת הכוחות הישראליים – עלו בתוהו, והוא הגיע למסקנה שיש צורך לצאת למתקפה נגד ישראל. בעקבות הצלחת התוכנית, ייפתחו שוב האפשרויות המדיניות. כן דיווח שבכוונת המצרים לכבוש רצועה מוגבלת, כך שהגייסות הצולחים את התעלה יישארו תחת הגנת מערך הטק"א (טילי קרקע-אוויר). לדבריו אז, רמטכ"ל צבא מצרים ציפה להסכמת עמיתיו הערביים לקחת חלק בתוכנית. הסורים הצטרפו לדעה שהגיע הזמן לצאת למתקפה; בעוד הירדנים ציינו כי עקב הפסקת הסיוע הכספי של כווית, צבאם לא כשיר להשתתף במלחמה. המרוקאים התחייבו לסייע לסוריה בחטיבת שריון, וגם הלובים התחייבו לסייע צבאית למצרים. הסעודים התנגדו להשתמש בנשק הנפט כאמצעי לחץ כנגד המערב. לדיווח "מסאג'יסט" הייתה השפעה על הכוננות למלחמה שהוכרזה (כוננות "כחול 1973 על ידי צה"ל בסוף מאי לבן"), אך לצערנו בהערכת אמ"ן ערב המלחמה, שבסיסה הייתה ה"קונספציה", זו שקבעה כי הסבירות לפרוץ מלחמה נמוכה – דיווח זה לא הובא בחשבון (דיווח "מסאג'יסט" יתואר בהמשך במפורט, במאמרו של סגן-אלוף יגאל סימון). : בגזרה המצרית היה קושי מרחב דרום אובייקטיבי בגיוס סוכנים חוצי גבול דרך התעלה. מספר מבצעים שהחלו באזור קנטרה ואיסמעיליה הופסקו עם תחילת ההתשה. רשת שגויסה באלעריש, בתום מלחמת ששת הימים, הוחזרה לביתם בקהיר דרך ירדן. הם שלחו מכתבי כס"מ (כתב סתר סמוי) לכתובות כיסוי. המכתבים הגיעו אחרי כשבועיים והיו בהם ידיעות שאותם שאבו ממבועים ששירתו בצבא המצרי. עיקר תרומת הרשת היה בכיסוי צילומי של אתרים שאותם תודרכו לצלם. הם סיפקו אלפי תמונות, שבהן התגלתה לראשונה הכשרת כביש קהיראלכסנדריה החקלאי כשדה תעופה צבאי לחירום. השדה, שצולם על ידם, כלל בניית דירי אכסון למטוסים, שהוסוו כבתי מגורים בצידי הכביש. בבסיס המשנה באבו-רודס הופעל מבצע בדפוס "הגשרים הפתוחים" בגבול ישראל-ירדן, הפליגה אחת לשבועיים סירה מהחוף המצרי של מפרץ סואץ, כשהיא עמוסה במצרכי מזון בסיסיים זולים ובנוסעים – לעבר החוף הישראלי. הסירה הפליגה באישור המודיעין המצרי. אחר כך היא החזירה לחוף המצרי נוסעים מהצד הישראלי. כל נוסעי הסירה תוחקרו על ידינו לגבי האתרים שבהם שהו במצרים. חלקם הופעלו על ידינו בעיקר בנושאים חזותיים, כולל צילום מסווה. מאחר שידענו כי הנוסעים מתוחקרים גם על ידי המודיעין המצרי, וחלקם ללא ספק היו סוכניו במחב"ש (מחלקת 3 – העברנו, בהכוונת ענף ביטחון שדה), חומר הונאתי למצרים. זאת, בלא ידיעת הנוסעים שהיו חשודים ככפולים. לדוגמה, הודפסו מסמכים צבאיים הונאתיים שנזרקו למזבלות הצבאיות באבו-רודס ובאבו זנימה, בהנחה שייאספו על ידי סוכני המודיעין המצרי. בבקרה שנערכה בדיעבד, הסתבר שהמסמכים אכן נאספו. : מוקם במתקן החקירות מרחב ארצי במשטרת גדרה, שבו היה מרכז הגיוס ומחסני ציוד החירום, כלי הרכב והזחל"מים. המרחב הופקד על תורת חקירת השבויים, וכלל את מערך החוקרים הקרביים, שיועדו לחבור לכל היחידות הלוחמות. כן כלל המרחב את המערך העורפי, שהיה אמור להיפרס במכלאות השבויים הפיקודיות ובמכלאת השבויים הארצית. המרחב היה אחראי על הכשרת ואימון כלל חוקרי השבויים. הפלוגה הקרבית שובצה מראש לכלל המערך הלוחם – אוגדות, חטיבות וגדודים, כשהיא מתוגברת על ידי קת"מים (קצינים לתפקידים מיוחדים) מהמרחבים צפון, מרכז ודרום. הפלוגה העורפית שובצה למכלאות השבויים הפיקודיות ולמכלאת השבויים הארצית. סוכם עם מִפקדת קמצ"ר (קצין משטרה צבאית ראשי) על נוהלי עבודה והקצאת חדרי חקירה במתקן המעצר אליעזר צ'יטה כהן – טייס מסוקים מעוטר. (ויקיפדיה. בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספריה הלאומית)
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=