31 נמסר לנו שעלינו להתייצב שוב אצל יוסי, שהודיע לנו שהוא החליט לפזר את הקורס מכיוון ש"מחר" עומדת לפרוץ מלחמה הכול היה מיידי, לא היה זמן להגיד שלום בבית וגם לא לקחת ציוד. יצאנו למלחמה במדי אל"ף... התחשק לי לצעוק: "היי, תעצרו, יש מלחמה מחר!", אבל כרגיל, אסור לקצין בינה רשתית להגיד מה שהוא יודע... זה סודי ביותר, שושו... 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון ) דרוכה לקרב: 8200( 848 יצאנו בחופזה למלחמה, במדי אל"ף מגוהצים... קב"ר צעיר בבסיס "בבל" אביעזר גרואר, סג"ם קציני איסוף, רובנו בני עשרים, בוגרי מחזור גיוס אוגוסט 25- היינו כ ,)8200( 848 מכל הזירות (אז: מדורים) ביחידה 1971 ואוקטובר בקורס קב"רים – קציני בינה רשתית. הקורס היווה השלמה מקצועית שבסיומה היינו אמורים להיות מוסמכים לתפקיד קב"ר ביחידה. , בסיס ההדרכה של 15 הקורס שנערך בבה"ד , לאחר סיום 1973 חיל המודיעין, החל בספטמבר קורס קמ"נים (קציני מודיעין) של החיל וקבלת דרגת סגן-משנה. כבוגר המגמה המזרחנית בתיכון "עירוני ב'-ג'" בתל אביב ("צייטלין"), זומנתי עם גיוסי לצה"ל לאולפן לערבית, יחד עם בוגרי תיכונים אחרים בארץ. היינו תמהיל מיוחד ואיכותי של שוחרי השפה הערבית ופותרי תשבצים, עם הילה של עשייה מיוחדת בתחום המודיעין. לאחר מכן, עברנו קורס מש"קי בינה רשתית, שירות ב"בבל" (הבסיס המרכזי של באום חשיבה שבסיני), הכנה לקורס 8200 יחידה של גולני, 17 קצינים בבסיס "בזק" במסגרת גדוד .1 ולאחר מכן בה"ד "בבל" היה הבסיס המרכזי בזירה והעבודה נעשתה במשמרות, תוך תיאום ושיתוף פעולה עם בסיסים נוספים של היחידה במרחבי סיני ותעלת סואץ, בהם: "דורון" בבלוזה, שצפה לעבר פורט סעיד; בסיס "דקל" בטסה בגזרה המרכזית; ובסיס "אפרת" בביר-תמדה, שהתבסס בעיקר על בלון ה"צפלין". מערכת הבסיסים יצרה מערך איסוף סגור ויעיל מול החזית המצרית, בעיקר במרחב התעלה. בסיס "בבל", המשקיף על התעלה (האגם המר הקטן) ממרחק של כארבעים קילומטר, התנשא בבדידותו המסוגרת באום חשיבה. הכניסה אליו הייתה מוגבלת, ורק מעטים הורשו לעבור את דלתות הפלדה לבונקרים. הייתה זו מערכת מבוצרת, מסועפת ומרווחת, אשר כללה שלוש קומות מתחת לפני האדמה – שתיים מהן קומות עבודה, ממוזגות ומותאמות לעבודה רצופה למאות אנשים, חיילים וחיילות, כמעט ללא צורך ביציאה החוצה. היציאה מן הבונקר נועדה רק לצורכי אכילה ולינה. מערכת זו כללה שני בונקרים עיקריים המחוברים ביניהם. מעליהם ובסביבה נפרס יער אנטנות, ובמרכזו מערך אנטנות משולב בצורת גליל, המתנשא לגובה רב ("השיפוד"). באחת מאנטנות הצלחת הגדולות, ליד שער הבסיס, היה פעור חור – זכר להפצצה מצרית על הבסיס במלחמת ההתשה. בבסיס היה מעין פס ייצור משוכלל למודיעין – מעבדה למערכות אלקטרוניקה מתקדמות ביותר, חלקן חדשניות ופורצות דרך. חלק ממפתחי המערכות האלה היו לאבות תעשיית ההייטק בישראל. ב"בבל", בתחילת שנות השבעים, הכרתי לראשונה את מכשיר הפקסימיליה, הצגים, המגרסה, "רצפה צפה" ועוד מכשירים ואמצעים, שכעבור עשור או יותר הפכו לנפוצים כל כך. היו בינינו דוברי כל השפות במרחב, כולל רוסית ואנגלית, והיו אנשי סיוע בתחום ההנדסי-טכני. ברכס הצפוני היה בסיס לוחמה אלקטרונית של חיל האוויר וברכס הדרומי היה חדר פיקוד של פיקוד דרום, "דבלה". הגעתי לשם לראשונה , לאחר הטירונות, עוד לפני 1971 בסוף שנת האולפן ביחידה, לצורך השתתפות בעבודות ביצורים, בעקבות הודעתו של נשיא מצרים, , על מלחמה הצפויה עד סוף אנואר סאדאת ,1972 "שנת ההכרעה". בחודשי הסתיו של שנת גולדה נערך בבסיס ביקור של ראש הממשלה (דדו) וראש דוד אלעזר, שלוותה ברמטכ"למאיר , שהגיע לביקור פרידה לפני אהרן יריבאמ"ן שהעביר את השרביט לאלוף אלי זעירא. שרשרת הטיפול בידיעות שנקלטו אצלנו כללה את האלחוטנים ואנשי האיכון, את יודעי השפה הערבית, בעיקר המתרגמים בוגרי האולפן, את אנשי האיכון ואת אנשי הבינה הרשתית, שתפקידם לבצע את הטיפול המודיעיני בידיעה: זיהוי המקור, ניתוח הידיעה והפצתה – למחלקת מחקר באמ"ן, לפיקוד הדרום, למִפקדת הכוחות בסיני, לחיל האוויר ולחיל הים, וכמובן למִפקדת היחידה. המשימה העיקרית הייתה לתת התרעה מפני כל איום בכל הרמות. זה כלל כל דבר – מהזנקה של מטוסים ועד הזזת כוחות בין מרחב קהיר למרחב התעלה. כל תנועה של כלי שיט אותרה ודווחה. על פי המודיעין הזה, אפשר היה להסיק על כוונה התקפית בכל רמה שהיא. עיקר תשומת הלב הופנתה לאותם סימנים מעידים, שהצטברותם מצביעה בוודאות על כוונה לצאת למלחמה. ידענו גם לתת מודיעין על פי נתונים טכניים בלבד של המקורות, ללא התייחסות לתוכן התעבורה. הואיל ופריסת כוחות היבשה במרחב קהיר ועד התעלה הייתה בשלוש רצועות – הנחת העבודה ביקור ראש הממשלה גולדה מאיר בבסיס "בבל". כותב המאמר – במסדר החיילים, ראשון משמאל סיפור אישי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=