19 העבודה במעוז "פורקן" השתלשלות לוח הזמנים על שפת תעלת סואץ יומן מלחמה דודו כנעןרב-סמל מתקדם (בדימ') נעם שפיראערך:מנחם בידרמן; ריאיין: ההכנה המודיעינית והירידה למעוז הגעתי כמש"ק בינה רשתית, מ"דורון", 1973 לקראת סוף ספטמבר ,8200 (מצרים) במפקדת 106 הבסיס שלי בבלוזה שבצפון סיני, למדור לתקופת החגים. לאחר מספר ימים, ראש המדור, רב-סרן נעם שפירא, תדרך אותנו, אנשי המדור, לגבי הפעילות הצבאית המצרית החריגה ", תוך 41 באזור התעלה, כביכול במסגרת "משרוע (תרגיל) תחריר שימת דגש על הסימנים המעידים, שאותרו עד אז ואשר בדיעבד הסתבר שהיו למעשה הסימנים להכנות המצרים למלחמה. כבר מספר ימים לפני המלחמה היה די ברור לנו ביחידה שלא מדובר בתרגיל שגרתי, אלא ככל הנראה בהכנות למלחמה והיו לכך סימנים מעידים למכביר. ימים רביעי-חמישי, שלושה-ארבעה באוקטובר )3-2 (ימי ה-"ע" מינוס 1973 ביום ד' לפני פרוץ המלחמה, קיבלתי הוראה , רע"ן הב"ר (ראש ענף בינה יוסי זעיראמסגן-אלוף רשתית) במפקדת היחידה, לצאת לבסיס "דקל" קילומטר מתעלת 30- במחנה טסה שבסיני, כ סואץ, על מנת לנסות לקלוט רשתות תקשורת, שאולי מפאת טווח השידור שלהן אינן נקלטות בבסיסי הקבע. בכלל זה, מכשירי קשר רוסיים שהיו מותקנים בטנקים מצריים. R-113 מדגם יצאתי בטיסה משדה דב לבלוזה, ומשם ברכב לבסיס בטסה. ב"דקל" הצטרפו אליי שני אלחוטנים: ברוך זילברשץ , וכן הטכנאי אברהם טויג ורוני לוי – שלושתם מ"בבל" – הבסיס הראשי של היחידה בסיני. כך היינו חוליית האזנה המורכבת מארבעה ) בערב 1973 אנשים. ביום ה' (ארבעה באוקטובר נמסר לנו כי למחרת (יום ו', חמישה באוקטובר ) נצא השכם בבוקר למעוז "פורקן" מול 1973 איסמעיליה כדי לנסות ולקלוט משם, במקום הקרוב ביותר לכוחות המצריים. יום שישי, 1973 חמישה באוקטובר )1 (יום ה-"ע" מינוס יצאנו ל"פורקן". בדרך אמר לי הקמב"ץ המרחבי של היחידה כי בלילה עברה בחלק מרשתות התקשורת המצריות מילת קוד של מעבר למבצעי אמת. ככל הנראה הוא התכוון למילת הקוד "שעבאן", שהייתה מוכרת לנו כמילת הקוד למעבר למבצעי אמת, במסגרת ההכנות התקשורתיות שקלטנו לקראת ."41 "תחריר . קיבלנו בונקר 08:00 הגענו ל"פורקן" בסביבות ריק שבו התקנו מייד את הציוד. תלינו על פתחי הבונקר שמיכות, כדי שאנשי המעוז לא יוכלו להיחשף למה שאנו עושים. אז, גם ראינו ממול את החיילים המצריים, בצד השני של התעלה, שהייתה אז מאוד צרה (להערכתי, כמאה מטרים). החיילים המצריים נראו במצב שגרתי, ללא קסדות או חגורים. מיד לאחר התקנת הציוד והאנטנות – התחלנו לעבוד. מאחר שירדנו למעוז ללא אמצעי קשר מוצפן וללא עזרים כלשהם, הסיכום היה שאם נאתר משהו חריג, נתקשר ליחידה באמצעות הטלפון הרגיל של המעוז. סוכם שאם הטלפון לא יעבוד, התקשורת תהיה באמצעות מכשיר הקשר של המעוז – אנסה לרמוז, תוך שימוש במלקוד (שיטת דיווח מסורבלת בקוד, שהייתה אז בשימוש צה"לי). החיילים ב"פורקן" היו ברובם חיילי מילואים מהחטיבה הירושלמית, ובנוסף להם 68 מגדוד היו מעט מאוד חיילים סדירים בתפקידים שונים. השתלבתי במשמרות ההאזנה כאלחוטן. הפעילות התקשורתית המצרית שאותרה הייתה שגרתית. ומה שקלטנו R-113- לא קלטנו את מכשירי ה היה בדיקות קשר שגרתיות ברשתות מוכרות. יום שבת, (יום ה-"ע") 1973 שישה באוקטובר בשעות הבוקר: המשך עבודה ופעילות שגרתית של בדיקות קשר ברשתות הקשר המצריות. עליתי למגדל התצפית של המעוז וראיתי 11:00 מולי מספר חיילים מצריים מסתובבים על שפת המים עם קסדות וחגורים. התצפיתן (מאנשי המעוז) אמר לי שהקסדות והחגורים זה משהו חריג. 3-4.10 5.10 6.10 הטיל פגע בטנק כאשר הוא גלש מ"חמוטל" לכיוון שלנו. מדהים – רכבנו על טנק שתקוע בו טיל שלא התפוצץ... דודו כנען בימינו (באדיבות המרואיין) 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון סיפור אישי
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=