שנה למלחמת יום הכיפורים גיליון א' 50 מרכז הדיווח, בקרה ושליטה (דב"ש) , במהלך המלחמה. 848 במפקדת יחידה (באדיבות ארכיון המל"ם) חוקרי השבויים, סרן משה עדינו (מימין), וסרן ישראל מנדלסון (משמאל), חוקרים טייס מצרי שנפל בשבי. השניים נהרגו זמן קצר לאחר מכן, בלחימה שבעיר סואץ. )10 (הצילום באדיבות עמותת מודיעין 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 כתב - עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון
כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555 . כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il , האתר – mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה : תת-אלוף (בדימ') ד"ר יוסי בן אריראש המערכת : אופיר שהםעורך : יוכי ארליך, אבנר אברהם, ד"ר שולי בינה, אלי זיו, רון קרניאלי; אמ"ן - ד"ר בני מיכלסון, עורכי משנה מוסד - נעם שפירא, שב"כ - אבי מושבי וחיים מנור. : אורלי נקרעורכת גרפית ומעצבת : צופית מלצר-טסלרהגהה : צילה ענברתיאום : דפוס פלמינגו, ראשון-לציוןדפוס : צאלה מלצרפיקוח דפוס : צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, יוכי ארליך, חברי המערכת ד"ר שולי בינה, אמנון בירן, איתן גלזר, מישל דגן-בינט, יואב (פישי) דייגי, דב הופמן, אלי זיו, טומי לירז, זאב לכיש, אבי מושבי, ד"ר בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, רוני מרום, לב ניב, קובי סגל, יואב פלג, דודו צור, רון קרניאלי, שלמה קשי, נאוה רייך, אהוד רמות, אריה שור, נעם שפירא. • כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • שימוש בחומר המתפרסם בכתב עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מראש המערכת. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2021 – 2013 , יו"רצבי שטאובר; ד"ר 2012 – 2005 , יו"ראפרים הלוי 2005 – 1983 , – המנכ"ל הראשוןישעיהו שייקה דליות-בלומברג .2022-2005 , – המנכ"ל השנידודו צורתת-אלוף הנהלת העמותה: אהרן זאבי פרקשיו"ר – אלוף (במיל') יובל חלמישמנכ"ל – תא"ל (במיל') חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: חיים אהרוני, יוכי ארליך, ד"ר דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, ד"ר יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, איתן גלזר, ד"ר יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא, עודד תבור; נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות. ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ; דני אשר; ועדת מורשת ותכנים –ד"ראריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;עודד חביב; ועדת סרטים – איציק פומרנץר' ועדת מורל"ת – ד"ר ;עמרם אהרוני; ועדת השקעות – ד"ר אמנון ארגמןועדת כספים – רו"ח ;אשר קרן; ועדת ביקורת – ברוך מזור; ועדת קרנות – יוכי ארליךועדת גיוס ופעילות חברים – ;שלמה מופזראש מרכז המידע על שם מאיר עמית למודיעין ולטרור – ;יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – .יוכי ארליךראש המכון לחקר המורשת – ; עורכת איגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, 1983 בשנת להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בביטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 כתב - עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון יובל חלמיש תת־אלוף (מיל') דבר המנכ"ל שנה 50 נציין 2023 בשנת 75 למלחמת יום הכיפורים ו- להקמת מדינת ישראל, שנה צה"ל והמודיעין. לצד הפעילויות השוטפות והקבועות המתקיימות במל"ם במהלך השנה, הפעילות המרכזית שלנו תתמקד באירועים שיעסקו באותה מלחמה, בשילוב חמ"ן וגורמי הקהילה. חלק מהאירועים יתקיימו במל"ם וחלקם במסגרת פנימית של גופי קהילת המודיעין. לציון חמישים שנה למלחמה, החלטנו כי גם שני גיליונות של כתב העת "מבט מל"מ" יוקדשו לנושא זה השנה. האחד יעסוק ביחידות האיסוף השונות ופעילותן בזירות הלחימה בצפון ובדרום; והגיליון השני יוקדש למודיעין השדה, המודיעין הקרבי, ובו יועלו סיפורי קציני מודיעין שלחמו במלחמת יום הכיפורים ושורת נושאים שונים ברמה האסטרטגית. בגיליונות אלה נביא את הסיפורים האישיים של אנשי קהילת המודיעין במערכים ובזירות השונות, שחלקם לא סופרו עד היום וחלקם ניתנים לחשיפה לאחר חמישים שנה. נזכור את חללי קהילת המודיעין, את השבויים, את הנעדרים ואת הפצועים, ונמשיך לחזק את בני המשפחות השכולות. מלחמת יום הכיפורים הייתה אירוע קשה, כואב ומכונן בתולדות מדינת ישראל, כנקודת ציון משמעותית, היסטורית, ערכית ומבצעית, למערכת הביטחון בפרט ולחברה הישראלית בכלל. הניצחון הסוחף של מלחמת ששת הימים יצר את התחושה כי ישראל היא מעצמה צבאית בלתי מנוצחת, המסוגלת לעמוד איתן מול אויבינו, בכל תנאי. בעקבות המלחמה, נבחנה מחדש תפיסת ההפעלה של צה"ל, שהעצים את כוחו במהלך השנים שלאחר המלחמה. המלחמה הובילה גם לשינוי בהתייחסות לצבאות הסובבים אותנו – מצרים וסוריה, ולאיומים הנוספים מאז אותה מלחמה, לאיום האיראני ובמקביל לארגוני הטרור – החיזבאללה בלבנון והחמאס ברצועת עזה. ההפתעה ביום הכיפורים והמחדל המודיעיני בתחום ההערכה, צרובה היטב בתודעת אנשי המודיעין שלחמו באותה מלחמה ובקרב ממשיכי דרכם שהצטרפו לקהילה בשנים שלאחריה, והביאה לשינוי משמעותי בגישה ובתפיסת עבודת המודיעין. חובתנו להמשיך וללמוד את לקחי אותה מלחמה קשה ולשננם, על מנת לצמצם ככל הניתן מלחזור על הטעויות שנעשו. עלינו לדעת להטיל ספק, לשאול את השאלות הנכונות, ובזמן! בעיקר למדנו את חשיבותה של ההתרעה המודיעינית ומיקומה החיוני לקראת החלטות הדרגים הבכירים. מאז ועד היום, קהילת המודיעין מעדכנת ומשפרת את תפיסת עבודתה עם כוח-אדם איכותי ומקצועי ובשילוב טכנולוגיה מתקדמת, על מנת למנוע מחדל כפי שחווינו במלחמת יום הכיפורים. עלינו להעמיק את השיתופיות שבין המערכת האיסופית למערכת המחקרית, תוך ביצוע בקרה ובדיקה עצמית שוטפות, עם חיבור טוב יותר לפיקודים, לזרועות ולדרגי השדה, ומעל הכול – לשפר בהתמדה את העבודה הבין-זרועית בקהילת המודיעין. מאחל לכם קריאה מהנה ומועילה, יובל חלמישתת-אלוף (מיל') מנכ"ל המל"ם
שנה למלחמת 'יום הכיפורים' - גיליון א' 50 , מתארת את הזווית המכאיבה... 848 – שימי, מש"קית תנאי שירות 6 עמוד – אמנון רימון היה עם יואל בן-פורת 8 עמוד 848 – פסח מלובני, כמפקד "שופר" של 12 עמוד – אמיר פורת נציג חיל-האוויר ברמת הגולן 17 עמוד – דודו כנען עם עדות אישית מיוחדת מהחזית הדרומית. 19 עמוד – יורם בורלא חושף את החיים המקצועיים ב"בבל" 23 עמוד – עוד עדות מ"בבל", של צבי זוהר 27 עמוד – אביעזר גרואר מאפיין את המעבר החד משיגרה למלחמה 31 עמוד – המדור "לזכרם" 34 עמוד – הסיפור המופלא של אלכס מנדלסון ז"ל והנרי קיסינג'ר יבדל"א 36 עמוד תוך כדי 154 – ינאי זקס מזכיר את שינוי משימותיה של יחידה 39 עמוד תנועה 154 – אלי זיו מסכם את הידיעות ההתרעתיות שאספה יחידה 43 עמוד – חוקר השבויים יוסי גרשון על הקרב להחזרת שליטת ישראל 47 עמוד במוצב החרמון – אלי זיו על חוליה מיוחדת שיצאה לזהות מיראז' ישראלי שהופל 49 עמוד – עדותו של אלי זיו, שחקר קצין שיריון סורי... 50 עמוד - ...וסיפורו המרתק על כיבוש המובלעת ברמת הגולן 51 עמוד – צדוק אהרון מספר על מכלאת השבויים הפיקודית בבירייה 56 עמוד – דב וינברג על המלחמה בקומנדו המצרי במערב סיני 58 עמוד – ינאי זקס ודני דנון מציגים הונאה שבמרכזה חייל קומנדו מצרי 59 עמוד – סמי מוצפי ברק מספר על הצוות של חקש"בים שפעל בעיר 61 עמוד סואץ – אפרים לפיד על המודיעין הגלוי של "חצב" 62 עמוד - ... ויגאל סימון על התוכנית האסטרטגית של מצרים. 62 עמוד – מדור סיקורת על שלושה ספרים שונים מאוד זה מזה 63 עמוד – הפנטום הופל והטייס נטש – צילומיו של עוזי קרן 66 עמוד – המדורים 'מי היה האיש שהיה' של יואב דייגי 67 עמוד ו'איפכא מסתברא' של שלמה קשי כשהצטרפתי לראשונה, לפני כשנה, לקבוצת האיכות המיוחדת של מערכת "מבט מל"מ", ביקשתי מחבריה לדלג, שנים 49 , על ציון 2022 בשנת למלחמת יום הכיפורים, ולרכז מאמץ ביצירת גיליון מיוחד , במלאת חמישים 2023 , השנה שנה לאותה מלחמה. לשמחתי, רעיון זה התקבל. פנינו אליכם מספר פעמים, חברות וחברים יקרים, בבקשה לקבל מזיכרונותיכם מאותה תקופה קשה. קצת חששנו מהיבול הצפוי, אך המוטיבציה שממילא הייתה שרויה וקיימת, בצירוף "דרבונים אישיים" של מי שנראו כבעלי פוטנציאל רב לתרום – הניבו מלוא הטנא כתיבה אישית מהעולם המקצועי של כולנו, מסכת שהיא גם מיוחדת, מעניינת, מגוונת, מחדשת, ובלא מעט מקרים – גם מאוד מרגשת! כותבות וכותבים טרחו להקיש על מקשי מקלדותיהם ויצרו מקבץ 43 של סיפורים המציירים את מה שארשה לעצמי לכנות, גם אם בהגזמת מה, כ"מלחמת העצמאות השנייה" שלנו. זאת, בהינף ידיים של כל סוגי המברשות: מאלה הדקות מאוד, הטוות בעדינות, במספר מועט או רב של מילים, חוויה שאינה מרפה; וכלה באלה המציירות במברשת רחבה את התמונה כולה, באופן ישיר ואמיץ, וגם אם פה ושם מבקר, עדיין בהחלט מכבד. התכוונו ליצור גיליון מיוחד, ולשמחתנו, "נדרשנו" לשניים! היקף הכתיבה חִייב זאת. באופן חריג החלטנו להכין ולהפיץ את שני הגיליונות יחד, באופן שכלל הכתיבה תתפרסם בו-זמנית, כך שאצל הכותבים והקוראים תיפרס באחת מלוא היריעה. עם הכניסה לפרויקט, החלטנו גם להפיץ את שני הגיליונות קודם ליום השנה למלחמה, כדי להימנע מ"תחרות" על קשב הציבור הרחב שוודאי יוצף אז בים של מלל וצילומים בנושא. אנו מקווים כי החלטה זו תתקבל בברכה גם על ידכם. 848 , מש"קית הת"ש שלשימי תלמימזיכרונותיה הטראומטיים של יהודה במלחמה, הפותחים את הגיליון הראשון; ועד ה"בלדה לסיני" של המסיימת את הגיליון השני, נמצא עולם ומלואו. על כך ברצוני שפר להודות, בראש ובראשונה, לכותבים, וכן – לחברי מערכת כתב העת, אופיר שהם ,בני מיכלסוןוכמובן – לצוות שהוביל את יצירת הגיליונות: . הם ראויים להערכה רבה!צילה ענברו ולסיום, משהו אישי: מלחמת יום הכיפורים הייתה מבחינתי "דלת מסתובבת", שלגמרי שינתה את חיי: מהמדרגות הניידות למטוס, שעליו , בדרך לשליחות כקב"ט 1973 הייתי אמור לטפס בשבעה באוקטובר (קצין ביטחון) שגרירות בחוץ לארץ, מצאתי עצמי במחלקת המודיעין שנלחמה ברמת הגולן. ששת חודשי המילואים הפכו 36 של אוגדה לשירות קבע ארוך, שנמשך אחר כך ב"מוסד" בתצורות שונות, ובסך הכול, חמישים שנות שירות במערכת הביטחון. מקווה ששנת החמישים לאותה מלחמה סוגרת עבורי לגמרי את אותו מעגל. את האנרגיות שעוד נותרו – חייבים לשמר להתמודדות קשה לא פחות, בעיצומה אנו נמצאים זה מזמן... שתהיה לכם קריאה מהנה! 3 מה בגיליון כתבות ומדורים תא"ל (בדימ') ד"ר יוסי בן ארי דבר ראש המערכת (בדימ')תת-אלוף יוסי בן אריד"ר 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון
4 דבר יו"ר המל"ם האתגרים המורכבים העומדים בפני מדינת , חמישים שנה אחרי מלחמת 2023 ישראל בשנת יום הכיפורים, נוגעים בכל תחומי החיים והם קריטיים לעתידנו ולהמשך קיומנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. לעת הזו, חיוני במיוחד להדגיש את חשיבות רוחו ושורשיו של העם. המרכז למורשת המודיעין הוא עוגן מרכזי שבו מונצחים יקירי הקהילה, שהקריבו את חייהם, עם אלפי עמיתיהם מזרועות הביטחון והצבא, אחרי קום המדינה ובמהלך כמאה שנים לפני כן. למען נוכל להבטיח את קיומנו כעם ואת ביתנו הלאומי כאן במדינת ישראל. בחודשים האחרונים עסקנו בחזון המל"ם ובמטרותיו, והדגשנו את אבני היסוד לפעילותנו; חיזוק הבית למשפחות השכולות; הבטחת ההנצחה של הנופלים; קידום ושימור המורשת, תוך עיסוק במורשת המתהווה; לימוד והפקת לקחים מהעבר ויישומם למען נשתפר בעתיד, במאמץ להעבירם כלפיד בוער לדורות הבאים. אנחנו מייחסים חשיבות רבה בהעמקה ובפיתוח מכוני המחקר שלנו כחלק אינטגרלי בקידום האקדמיזציה של המודיעין. כל זאת, תוך העמקת חקר המתודולוגיה של המודיעין הממלכתי והלאומי. המל"ם פועל ומאשש את קיומו גם בזכות הפעילויות הרבות המתקיימות בו, כמו; "זומל"מ", "בימת המודיעין", "מועדון חבצלת" ואירוח חם ומעשיר של אלפים רבים – נוער, חיילים, בגירים ואורחים מחוץ לארץ. כל אלה עם מאות המתנדבים, בוגרי קהילת המודיעין, המלווים ומדריכים את המבקרים בנפש חפצה. בתוך כל העשייה, ריכזנו מאמץ מיוחד להפקת שני גיליונות אלה, לרגל חמישים שנה למלחמת יום הכיפורים, שלקחיה המודיעיניים, המבצעיים והלאומיים – חייבים להיטמע בעשייתנו וללוותנו ולהנחותנו גם הלאה, למען נהיה ערוכים טוב יותר לאתגרים שעוד נכונו לנו. בתרבות הארגונית של מדינת ישראל, המשפיעה על התרבות הארגונית של שירותי המודיעין, מחויבים אנחנו כמל"ם להוביל את חקר העבר, על הצלחותיו וכישלונותיו, למען שיפור היכולות המצרפיות לאיסוף מודיעין, להעריכו ולהציגו בפני מקבלי ההחלטות, כשהוא נהיר, רלוונטי ומאפשר לקבל החלטות בזמן אמת. הקדמנו לפרסם גיליונות אלה, לפני אירועי שנת החמישים למלחמת יום הכיפורים, על מנת להקדים ולתרום לשיח הנרחב שיתקיים בגינה של מלחמה זו, להעשירו ולהעמיקו בעדויות ומאמרי איכות. לא פחות מכך, ראינו חובה לתת בידכם – חברי העמותה – יריעה רחבה, מעניינת ומגוונת, כדי שאתם – כקוראי "מבט מל"מ" – תרעננו את זיכרונכם, את הקשב והתובנות כבר עכשיו. תרומתנו לשיח היא בסיפורים האישיים של האנשים – לא בהכרח ה"גיבורים" – שלחמו ועשו את שליחותם במלחמה ולפניה. הגיליונות מציגים אוסף דעות ומאמרים מכלל יחידות המודיעין, ממקור ראשון, ודברי אנשי מודיעין בשם אומריהם, אלה שהיו שם בצפון ובדרום, בים, באוויר וביבשה. אנחנו מאמינים כי הסיפורים שאותם אנחנו מביאים בגיליונות מיוחדים אלה – יעשירו את אנשי המודיעין, הנושאים בנטל העשייה המודיעינית היום-יומית, וישמשו גם בהדרכת הדור החדש, אנשי המודיעין של המחר. פרסום מיוחד זה של שני כתבי העת "מבט מל"מ", בשילוב עם העשייה של ועדת המורשת של המל"ם – הם נדבך חשוב ללימוד המלחמה ולקחיה. השילוביות באיסוף ובמחקר המודיעיני , תוך הבנה והכרה עמוקה של כוחותינו ועיבודו ויכולותיהם המקצועיות, על לקחיהם – הם ציווי המחייב את כולנו להמשיך ולהשתפר. האינטגרציה בין שירותי המודיעין והדו-שיח ביניהם ישפרו את הבנת המציאות ובכך את תוצרי קהילת המודיעין כולה. זאת ועוד, בעידן הזה, אנחנו מספרי האמת על כל רכיביה – לתאר את מוטלת עלינו החובה המציאות בצורה מיטבית, ואנו נחושים להציגה בפני מקבלי ההחלטות, בזמן הנכון, כמידע אפקטיבי ובר-השפעה. רב-שיח שכזה, המבוצע בשקיפות ובצניעות אינטלקטואלית, יבטיח את איכותן של הערכות המצב, תוך שיפור תהליך קבלת ההחלטות בכל הרמות – הטקטית, האופרטיבית והאסטרטגית. בהביטי לאחור, על מלחמת יום הכיפורים, כמכרה משמעותי להפקת לקחים עבור כל איש מודיעין באשר הוא, אני תקווה בינת שתהיה בליבנו בינה – – לראות ולשמוע, להבין הלב ולהשכיל, ללמוד, ללמד, להטמיע ולעשות! תודה מעומק הלב לכל העושים במלאכה ובמיוחד לראש מערכת "מבט מל"מ", יוסי בן תת-אלוף (בדימ') ד"ר , לעורך התוכן של הגיליון המיוחד, אלוף-משנה ארי , ולעמיתיהם למערכת כתב בני מיכלסון(מיל') ד"ר העת. ולסיום, בתחילת השנה התחלף המנכ"ל במל"ם. דודו זו ההזדמנות עבורי להודות לתת-אלוף (מיל') על עשייתו רבת השנים ולאחל לו בשם כולנו צור הצלחה בכל אשר יפנה. נברך את המנכ"ל שכבר ,יובל חלמישלקח את ההגה לידיו, תת-אלוף (מיל') ונאחל לו ולנו הצלחה בדרך המאתגרת שלפנינו. בברכה, אהרן זאבי פרקשאלוף (מיל') יו"ר המל"ם 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון
5 חמישים שנים למלחמת יום הכיפורים חלקו של המודיעין ד"ר בני מיכלסוןאל"ם (מיל') 95- ו 94 ריכוז ובדיקת החומרים של גיליונות מערכת "מבט מל"מ" היא גוף ותיק, מנוסה ומיומן בהפקת גיליונות נושאיים. במהלך השנים, עסקה המערכת במלחמת יום הכיפורים ברבדים שונים מהיבטים רבים. פורסמו בכתב עת זה, של עמותת המרכז למורשת המודיעין, מאמרים מגוונים פרי כתיבתם של קציני מודיעין שהשתתפו במלחמה ואף של חוקרים אשר הציגו מקצת מממצאי מחקריהם. כאשר התבקשתי לרכז חומר לגיליונות שיעסקו ביובל למלחמה – קבעתי לעצמי שני קריטריונים: . למעט לעסוק בהתרעה – נושא ש"נלעס 1 כבר עד דק". . למצוא היבטים ונושאים חדשים שלא פורסמו 2 עד כה, במגמה לחדש. על מנת לענות על קריטריונים אלה, פנינו באופן יזום לגורמי האיסוף והמחקר השונים, וכן לחוקרים ואישים שעסקו במלחמה זו ושבפרסום תוצריהם יש מן החידוש. שיתוף הפעולה היה מצוין וקיבלנו "יבול" רב של כתבות ומאמרים, אשר אפשרו לנו לבחור את אלו העונים באופן מיטבי לקריטריונים. כך ערכנו את החומר על פי שערים שונים: מודיעין – סיגינט 848 , כללי ומודיעין שדה, בחילות ובזרועות – יומינט. 154- ו בחומר שהצטבר נחשפה עשייה רבה ומגוונת (ומרגשת) של גורמי המודיעין במהלך מלחמת יום הכיפורים, וכן השפעתם על המבצעים ותהליכי קבלת ההחלטות. כך ניתן להציג בצמד גיליונות אלה – תמונה עשירה ומגוונת של הפעילות המודיעינית כמרכיב בלתי נפרד מהתפתחות המלחמה ברמות האסטרטגית, המערכתית והטקטית, על השלילה והחיוב. מיכלסון עדיין קצין בשיריון (ארכיון המל"ם) מ"מ – שלל (ארכיון המל"ם) 122 על תותח עם צוות הטנק שלו על רכב מסוג "יונימוג" (ארכיון המל"ם) 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון בתוך כך, לוחמי מודיעין שפעלו במעוזי התעלה ומתקני רמת הגולן; כאלו שהצטרפו ליחידות הלוחמות ותרמו לקרבות עצמם; מערכים חיוניים כמו הפיענוח במלחמה, במחלקות המודיעין של חילות האוויר והים ובאירועים חריגים ומיוחדים שרואים כאן אור לראשונה. תמונה זו, שעד עתה לא הצטיירה, מאפשרת ללמוד מתחומים רבים, ונראה שיש בהם גם תרומה להפקת הלקחים מהמלחמה וגם לערכי המורשת. יישר כוח לכותבים, כנציגי הגופים השונים שסייעו לנו רבות באיסוף החומר, עריכתו וגיבושו לכדי מאמרים ערוכים ובהירים.
6 848 שער א', יחידה 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון במחברת שאני שומרת מאז, אני מוצאת: , טבריה. מצב הרוח 407 ,' , שיכון גרב"ט אשר בבית ירוד, מלאי התמרמרות. לחייל אין אבא, אמא שבורה, האחות מחזיקה את הבית. , התחיה 2174824 , מספר אישיזינגר אפריים , כפר סבא, הורים מבוגרים, אבא חולה ומרותק 20 למיטה, אמא מחזיקה יפה מאד, שמחה לביקור. , טבריה. מצב הרוח 25 ' , שכון גרב"ט גדעון נחום בבית ירוד מאד, מסרבים להאמין. מקווים שיהיה טוב, היה ביקור קשה. עפולה עילית. משפחה 22 , הגולןסמל יוסף דני מרובת ילדים, עוד בן משרת בסדיר, בשריון. , קיבוץ מענית.סמל משה מנחם חיפה, מעוז ציון, ירושלים, נס ציונה, תל אביב, חולון. משפחות גדולות, משפחות קטנות. אנשים שלא נפגשו מעולם, ופתאום יש משהו שמאחד אותם, משהו שמייחד אותם, והוא חזק מכל. האנשים שונים ורק החלומות בלילה כל כך דומים, וסערות הנפש ביום. הכתובות הסתמיות מן המחברת – הופכות לי לבית. המשפחות הזרות – לקרובי משפחה. בתוך הרשימה של אנשי היחידה ששירתו במוצב יוליוס , בן יחיד, להוריואלפרד אקסלרדהחרמון, , הורים מבוגרים, ניצולי שואה, בודדים ואמיליה בארץ זרה, שהיא עכשיו ביתם. מפקדים שניסו לבקר שם, מסרו שהם אינם פותחים את הדלת. באתי לשם, התקרבתי לבית, אישה אחת, אמא של אלפרד, הציצה מהחלון, ראתה אותי ומיהרה לנעול את הדלת. בפעם הבאה באתי לבושה אזרחית, הדלת נפתחה, פגשתי את אמיליה. היא הביטה בי בעיניים גדולות ושאלה רק שאלה אחת: "למה שלחתם אותו לשם"? אני מביטה בה חזרה בעיניים רטובות, לוקחת את ידה ושותקת. יום אחד מפרסם ה'טיימס' את תמונותיהם של השבויים בסוריה, אנחנו מתגודדים ומנסים לזהות את הפנים. אני ממהרת למשפחות, מחבקת את הצילומים כמו היו תיבה של אוצרות אבודים ועוברת מבית לבית לזהות את התקווה שהילד עוד חי. "שימי זהו יזהר, שימי זהו אבי, זהו אפרים". אני מאושרת איתם ורק בסוסיתא מתחילה לשים לב שכמה משפחות זיהו את בנם, באותה הדמות המצולמת שגם משפחות אחרות זיהו כבנם... האם להעמיד אותן על טעותם? האם לנטוע בהם את הספק? אני שותקת, מחליטה לא לקחת מהם את הדבר האחרון שעוד נותר להם – התקווה. בא עם רשימת הנרי קיסינג'רמאוחר יותר שמותיהם של השבויים. כולם היו שם ברשימה, כל אנשי היחידה ממוצב החרמון. כולם, רק פרדי של יוליוס ואמיליה לא היה ברשימות. קצת לפני השחרור שלי מהצבא, מפקד היחידה מתקשר, "את מכירה את כל המשפחות, את נוסעת איתי לשדה התעופה – הבנים חוזרים". איזו שמחה זאת הייתה. כל דפיקות הלב של החודשים האלה הקישו חזרה בחדרי הלב, כל הדמעות זלגו לחיוכים, כל החרדות לשמחה וכל הלילות הרדופים המשפחות מתחילות להתקשר למשרד ואנחנו חסרות אונים, לא יודעות מה להשיב. טלפון ממפקד היחידה – אני נקראת ללשכתו. "זאת רשימת חיילי המוצב וכתובותיהם", הוא אומר. "אני נותן לך נהג ומכונית סוסיתא, סעי לבקר את המשפחות". "מה להגיד להם?", שואלת. הוא שותק, ואז אומר, "תעודדי אותם". , אני יודעת לשלוח 55 למדתי כבר לטפל בטפסי ממתקים לחיילים בודדים. אני לא יודעת מה להגיד למשפחות החרדות, ליקר להן מכל. הלב דופק ואני מוצאת עצמי רועדת למרות שהחימום בסוסיתא עובד. אבל, יודעת שזהו צו השעה. אלוהי המלחמות פתח לנו חזית חדשה ודווקא אני נשלחת להתייצב שם. יוצאת לדרך - ממבשרת ציון לראש פינה, מנתיבות לצפת, מכאב לחרדה, ומייאוש לתקווה. אני עוד זוכרת את הדלת הראשונה. עמדתי מולה שעה ארוכה, הלב בפנים דופק בפראות והיד דופקת בשקט על הדלת. אני נכנסת. מטר של שאלות נופל עלי – כאילו שיש לי תשובות. המשפחות מחפשות כל בדל של מידע – כאילו היה זה צוהר ראשון אל האור. המשפחות מבקשות דבר מה להיאחז בו – כאילו איזה מצוף שניתן לקשור אליו את סירות התקווה. ולי הייתה רק רשימה של שמות וכתובות של חיילי המוצב, וסוסיתא לבכות בה בדרך חזרה לבסיס. ...משהו להיאחז בו... בעיניים רטובות... ושותקת כל הדמעות זלגו לחיוכים, כל החרדות לשמחה וכל הלילות הרדופים למציאות של חלום זיכרונות מאותה מלחמה שימי תלמי* , יום הכיפורים, שבת בבוקר – קוראים לי לחזור ליחידה. 73 אוקטובר . מבעד לערפל הקרב, מבעד 848 אני חיילת בשרות סדיר ביחידה לערפל, הופכת השמועה לאמת אכזרית – מוצב החרמון נפל. ותקווהצער אנחנו יודעים להלל את הגיבורים, אנו יודעים לכאוב עם הנופלים, אך אנו מסרבים להיות עם אלה שכשלו. יוצאת לדרך - ממבשרת ציון לראש פינה, מנתיבות לצפת, מכאב לחרדה, ומייאוש לתקווה
7 למציאות של חלום. למחרת, כולם נסעו לשמוח עם המשפחות והחוזרים. אני נסעתי ליוליוס ואמיליה ובכינו את שמחתם של אלה ששבו. בכינו על בנם שלא חזר, בנם יחידם אשר אהבו כל כך. הורים שלא לקחו את בנם – והוא הלך. הורים שלא העלו את יחידם אל ההר – והוא עלה. הורים שלא עקדו את שאהבה נפשם – אך אש המזבח אחזה גם בסבך. מאז, כמו רבים אחרים ביחידה ובצבא, שמרתי על קשר עם המשפחה ובימי זיכרון היינו נפגשים שם בביתם במושב קדימה וכואבים יחד את אובדן בנם. עם השנים, אבא יוליוס הלך לעולמו. הלכנו לפקוד את 2002 בערב ראש השנה אמיליה של אלפרד, שספרה את רגעיה האחרונים. היינו שם משפחה גדולה: קצינות הנפגעים ששרתו מאז המלחמה ההיא, סמלות הת"ש לדורותיהן, מפקדים וחברים אחרים שפגשו את האישה הגדולה הזאת, נקשרו לנפשה והלכו איתה יד ביד לאורך השנים. שם על ערש מותה, חזרו אלי תמונות המפגש הראשון בינינו. היא, בת דמותו של הצער היהודי המחפש נחמה; ואני, נציגה קטנה של התקווה הגדולה, שלא ידעה לשמור לה על היקר לה מכל. והרחק משם בקצה השני של הרגשות ניצב . זה שנפשו קרסה אל מול האויב, עמוס לוינברג זה אשר מסר את סודות הצבא ועורר עליו את זעמם של מפקדיו וחבריו לשבי. זעם שהולך אתנו עד עצם היום הזה, ואינו חדל... אנחנו יודעים להלל את הגיבורים, אנו יודעים לכאוב עם הנופלים, אך אנו מסרבים להיות עם אלה שכשלו. במהלך השנים שמרתי על קשר עם עמוס. בשנה האחרונה דמותו טרדה את מנוחתי: האם ימצא לנו הכוח לחמול ולהשיב חזרה לתוכנו את הבן האובד? עד מתי נפקיד אצלו את הכישלון שהוא במידה רבה של כולנו, ונרחיק אותו מעצמנו ? , טלפון מעמוס. כך נהגנו כל 2022 יום הכפורים השנים ביום הכפורים וביום הזיכרון: "שימי יש לי משהו טוב לספר לך: היום נפגשתי עם קצינים , על פי הזמנתו של מפקד היחידה. מאד 8200- ב התרגשתי, וגם הם"... "אלוהים מרחם על ילדי הגן פחות מזה על ילדי בית הספר. ועל הגדולים לא ירחם עוד ישאירם לבדם ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע בחול הלוהט כדי להגיע אל תחנת האיסוף (י. עמיחי) והם שותתי דם" מעגלי עולם נפתחים ונחתמים, ואני יודעת עמוק, עמוק בפנים, שבמקום שבו מתעמעמים מעגלי האשמה והכאב – נפתחים מעגלי התקווה והחיים. – אשרי המאמין. 2023 ינואר * הכותבת הייתה מש"קית ת"ש (תנאי שירות) בתקופת המלחמה 848 של יחידה הבן שלא חזר שימי תלמי בשירותה הצבאי (ארכיון המל"ם) צער ותקווה 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון
8 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון אותו ארגון, שתי רוחות... תפסיק לבלבל את המוח... אישר לי (אז אל"ם) אלי זעירא, רמ"ח (ראש מחלקה) 1968 בשנת איסוף, לצאת ללימודי מזרח תיכון באוניברסיטה, ובסיומם, להתייצב , עם סיום לימודי הגעתי ליחידה 1970 . באפריל 848- כקב"ר ב והוצבתי כקב"ר (קצין בינה רשתית) מרחבי, בסיני, בבסיס "בבל". ,848 לצידו של מפקד לפני, בזמן ואחרי המלחמה: המפגשים שלי עם יואל בן-פורת (זונדהיימר) אמנון רימון סא"ל (בדימ') אינני שייך לקבוצה שגדלה יחד עם יואל ביחידה, בשנים שבה עוצבה דמותה כ"יחידת ההתרעה המרכזית של אמ"ן" או "המצפה" כפי עדיין לא נולד... הכרתי את יואל 8200 שקרא לה בספרו. המותג בתקופה ששירת כעוזר רמ"ח איסוף והיכרותנו העמיקה כשהגיע , שנים 1976-1970 בין השנים 848 . שרתתי ביחידה 1972- ליחידה ב מעצבות מבחינתי, שאת חלקן הגדול ביליתי בסביבתו הקרובה. במקביל למינויו כמפקד היחידה מוניתי אני לרמ"ד (ראש מדור) הפעלה ביחידה. תפקיד זה , ואף שלא רני יגנסהתגבש ע"י קודמי בתפקיד, נמנה על השורה הראשונה של המדרג הפיקודי/ ניהולי, הוא היה כרוך בהתחככות אינטנסיבית עם המפקד. הייתי לצידו של יואל גם בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים, במהלכה ואחריה. כדי לרענן את זכרוני, עברתי שוב על הספר "נעילה" שהוא כתב בעקבות המלחמה. ברצוני לספר כאן כמה דברים מהמפגשים שהיו לי איתו במרוצת השנים, כאלה שבעיני משקפים את תמצית אישיותו של יואל ז"ל. את סיפורו של יואל על המלחמה הוא פותח באחד באוקטובר, לא לפני שהוא מתאר את בגרמניה עם שרותי המודיעין 1968- פגישותיו ב שם, מהם למד על הלקח שהפיקו מהפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, שהוסוותה כתרגיל. מבחינת רבים מאיתנו ביחידה, סיפורה של בספטמבר עם 22- המלחמה מתחיל כבר ב איתור תנועת הכוחות המצריים לעבר התעלה. , היה תאריך מכונן 1973 אבל האחד באוקטובר מבחינתו. תנועת הכוחות המצריים לתעלה לפנות 03:00- נמשכת כבר למעלה משבוע וב , רמ"ח מנחם דגליבוקר הודיע דגלי (אל"מ איסוף) ליואל, על תחילתו של תרגיל מצרי רחב היקף באותו בוקר. בבוקר את כל המטה, 04:30 יואל כינס לשעה במטרה לעדכן עם המידע שהגיע במהלך הלילה הוא היה אמור 07:00 ולתת הנחיות, שכן, בשעה להמריא לסיני ללוות ביקור של רא"ל (במיל') , שהיה אז נציב קבילות החיילים. חיים לסקוב את הנחיותיו ביקש יואל לסכם בפקודה שאותה לפנות 05:30- אני הוצאתי לכל מערכי היחידה, ב 848 אותו בוקר. מטרתה הייתה להכניס את להיערכות ולכוננות מוגברת למלחמה. זאת, כאשר מיטב המעריכים במחקר דיברו עדיין על תרגיל; ו"סוכן הצמרת" טרם "הקפיץ" את ראש המוסד ללונדון. באותו יום טס כאמור יואל לסיני ללוות את רב-אלוף לסקוב בביקורו בבסיסי היחידה בסיני. לעתיד יכול היה להראות שביחידה התכוננו בפועל למלחמה וכי לא הייתה זו רק חכמה שלאחר מעשה. לסקוב ראה בשטח את החיילים כשנשקם וחגורם לידם בעמדות ההפעלה, וגם את הפקודה המורה על כך הראה לו יואל, בעודו מסביר את הרקע. באותה 848 מרכז העצבים והשליטה של תקופה כלל שלושה גופים ששוכנו במבנה טרומי והם: "שופר" שהיה מרכז הדיווח של ה-קומינט (מודיעין קשר); ה-במ"א (בינת מערכות אלקטרוניות), שהיה מרכז הדיווח של האלינט (מודיעין אותות אלקטרוניים); ומדור הפעלה, שהיה אחראי על הפעלת כלל המערכות המבצעיות של היחידה והממשק שלהן עם המערכים ההנדסיים, הלוגיסטיים ושל משאבי אנוש. באותה תקופה של סוף ספטמבר-תחילת אוקטובר הייתה היחידה עסוקה בהכנת תכנית . את העבודה בנושא ריכז 1974 העבודה לשנת . עיקר מעייניו אריה בנטובסגן המפקד, סא"ל של יואל היו נתונים למודיעין שהלך והצטבר, שרק חיזקו את דעתו שאנו עומדים בפני מלחמה. הוא היה זה שעמד מול צמרת אמ"ן וניסה לשכנע את הקברניטים בדעתו לאן מועדות פנינו, ואילו צעדים נוספים יש לנקוט על מנת לשפר את רמת המידע עלינו להר במסוק "יסעור" מטייסת , כשהקברניט שהטיס אותו 118 היה חברי הטוב אלי קסן. הייתה זו טיסה מסמרת שיער התקופה הקשה של יואל כבר הייתה בעיצומה. אנשים התרחקו ממנו כי לא יכלו לשאת את הצורה האובססיבית שבה חזר על טיעוניו סיפור אישי
9 ההתרעתי שבידינו. יואל גם מינה את סא"ל , ראש הב"ר (בינת הרשת) להיות יוסי זעירא נציגו בכל דיוני המחקר שעסקו בהצטברות המידע ההתרעתי. מהאחד ועד השישה באוקטובר, המשיכו להגיע ידיעות המחזקות את החששות שאכן פנינו למלחמה. במקביל נמשכה ביחידה פעילות בלתי פוסקת לשיפור המוכנות, החל בהכנסת מערכות אל תוך הבונקרים, שיפור היתירות של המערכות הייעודיות, וכלה בהכנות לפינוי חיילות מאותם בסיסים שהיו חשופים לפגיעות מצד המצרים והסורים. על כל אלה ניצח יואל, שגם אם התרכז בחוזקה הטבעית שלו, המודיעין, גם משאר נושאי ההיערכות והמוכנות לא משך את ידו. כבר סופר על אותה ידיעת "יחמור", "ידיעת הזהב" שנקלטה ביום חמישי, החמישה באוקטובר, אחר הצהריים. קדמו לה ידיעות ממקורות היחידה על פינוי המומחים הסובייטיים ומשפחותיהם, הן מסוריה והן ממצרים. הידיעה מ"יחמור" לא הותירה מקום לספק: סיבת הפנוי של משפחות המומחים הינה שבכוונת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל. הדבר נאמר ראובן בפירוש. הייתי בלשכתו של יואל כשסא"ל התפרץ לחדר והידיעה בידו. יואל צילצל ירדור מיד ב"סילון" אל ראש אמ"ן, דיווח לו את תוכנה והיה המום מהתגובה שקיבל: "תפסיק לבלבל את המוח"... את בקשתו של יואל לגייס עוד מאה איש לתגבור הכיסוי המודיעיני דחה זעירא על פניה. לדעתי בנקודה זו, נטמן הזרע של הטראומה שליוותה את יואל במהלך המלחמה והחמירה אחריה: הוא לא הצליח לשכנע בהערכותיו ובתחושותיו, אף שהדבר לא היה מתפקידו. בערב יום הכיפורים פרשתי הביתה בידיעה, שאם יהיה צורך ל"הקפיץ" אותי, אגיע תוך עשר דקות. ואכן, הוזעקתי בלילה, בעקבות הגעתה של ידיעת ה"מלאך" על מלחמה שעומדת לפרוץ בשישה באוקטובר. השלמנו את ההתארגנות במשרד שלי, שהפך להיות חמ"ל (חדר מלחמה), תוך המשך האינטגרציה בין הקומינט, האלינט, והאלמנטים המנהליים של היחידה. יואל ביקש להתקין אמצעי מיוחד בחמ"ל, מיד עם פתיחתו: צופר מחריש אזניים, שיוכל להפעילו בלחיצת כפתור כל אימת שהרעש בחמ"ל יעבור את גבולות הטעם הטוב, במטרה "להרגיע" את הקהל הגדול שהתאסף בחדר. לדבריו למד את , שהפעיל את אברהם ארנןהרעיון מחברו הטוב השיטה בחפ"קים (חבורת פיקוד קדמית) של סיירת מטכ"ל כשהתקיים מבצע מעבר לגבול. המלחמה נוהלה מהחמ"ל, אבל יואל לא הסתפק בישיבה בו. במהלך המלחמה יצא מדי יום או יומיים לסיור בבסיסים בלווי קצין מטה, זה או אחר, ועם שובו היה מוציא הנחיות לתת מענה על רשימת הדרישות של מפקדי הבסיסים, בתחומי כח אדם, ציוד ומיגון. אחד מסיוריו אלה של יואל זכור לי במיוחד: הסיור לג'בל עתקה. חלק מהדי. אן. איי ביחידה הוא לחפש אתרים טובים עוד יותר לקליטה. כך בג'בל אום-חשיבה לאחר מלחמת ששת הימים, כך בשיא החרמון ובג'בל עתקה עוד לפני הפסקת האש במלחמת יום הכפורים, ובאתרים רבים נוספים. עם כיבוש ג'בל עתקה, , מספר 3 כחלק ממהלך הכיתור של ארמיה באוקטובר, 24- ימים לפני הפסקת האש ב הוחל בהקמה של בסיס חדש על ההר. יואל ביקש לבקר בהר כשהאנטנות עוד היו בשלב הקמה, ועלייה ברכב לא התאפשרה. עלינו להר , כשהקברניט 118 במסוק "יסעור" מטייסת . הייתה אלי קסןשהטיס אותו היה חברי הטוב זו טיסה מסמרת שיער, שכן עדיין היה סיכון של נ"מ, ואלי, במיומנותו הרבה, הוביל את המסוק במעלה הוואדי כשלהבי הרוטור כמעט מגרדים את המצוקים שלצדדינו. , הוכרז על הפסקת 1973 באוקטובר 24- ב בנובמבר הוקמה ועדת אגרנט. 21- האש וב במהלך עבודתה, התחילה הטראומה של יואל להתעצם. הוא חיפש בצורה אובססיבית אחר מסמכים אשר מתעדים את העובדה, שלא זו בלבד שלא היה "חכם לאחר מעשה", אלא שתורת האיסוף להתרעה של היחידה, כמו גם הכלים שנבנו ליישומה, הינם פרי מחשבה, ידו בכל וגם נשמתו... יואל צילצל מיד ב"סילון" אל ראש אמ"ן, דיווח לו את תוכנה והיה המום מהתגובה שקיבל: "תפסיק לבלבל את המוח"... אי שם בסוף הקיץ של אותה שנה צלצל אלי ה"למד-ווניק" יוסי לנגוצקי ונזף בי: "איפה אתם, כל חבריו וחניכיו של יואל? מה, שכחתם אותו? אחד ה"נרות" אותו שלח אמנון, הכותב, באחד באוקטובר... כל מילה נוספת מיותרת (ארכיון המל"ם) עוד "נר" המעיד באופן מובהק מה הבינו בסיני בניגוד מוחלט לבור בתל-אביב (ארכיון המל"ם) אסנת בלקין מספרת על אביה יואל בן-פורת (מתוך סרטון ביוטיוב) 2023 , סיון תשפ"ג, יוני 94 גיליון 848 לצידו של מפקד
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=