2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 כתב - עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון ירון בכר על וולפגנג לוץ המרגל על הסוס במצרים 18 ' בעמ דר' עמרם אהרוני על אביו, צבי, מבוני קהילת המודיעין 21 ' בעמ דר' שולי בינה על ג'ק לפידות הסוכן החשאי והג'נטלמן 25 ' בעמ אסתברמ יפכ א מדור חדש שלמה קשי 67 ' עמ עשרה ימים במערב־ביירות הסיפור שלא סופר 24.9.1982-15.9.1982 , כיבוש מערב־ביירות רס"ן (מיל.) שי לחמן ועוד בגיליון: ועוד... 4 ' בעמ 6 ' בעמ דר' יאיר שפיגל על עמוס מנור והממלכתיות בשב"כ 14 ' בעמ פרסום ראשון 504 אל"ם אלי זיו, מפקד מרחב ביירות של 10 חבר עמותת מודיעין האם ההתרעה על הכוונה לרצוח את בשיר ג'ומאייל נלקחה לא ברצינות ?
כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555 . כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il , האתר – mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה תא"ל (בדימ') דר' יוסי בן אריראש המערכת: : אופיר שהםעורך – נעם שפירא,לענייני מוסדדר' בני מיכלסון, לענייני אמ"ן – :עורכי משנה אבי מושבי; אבנר אברהם, יוכי ארליך, דר' שולי בינה, חיים מנור, רון קרניאלי;לענייני שב"כ – : אורלי נקרעורכת גרפית ומעצבת : צופית מלצר-טסלרהגהה : צילה ענברתיאום : דפוס פלמינגו, ראשון-לציוןדפוס : צאלה מלצרפיקוח דפוס : צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, יוכי ארליך, דר' שולי בינה, אמנון חברי המערכת בירן, איתן גלזר, מישל דגן-בינט, יואב (פישי) דייגי, דב הופמן, טומי לירז, זאב לכיש, אבי מושבי, גדעון מיטשניק, דר' בני מיכלסון, חגי מן, חיים מנור, רוני מרום, לב ניב, קובי סגל, יואב פלג, שלמה קשי, רון קרניאלי, נאוה רייך, אהוד רמות, אריה שור, נעם שפירא. • כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • שימוש בחומר המתפרסם בכתב-עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מראש המערכת. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2021 – 2013 , יו"רצבי שטאובר; דר' 2012 – 2005 , יו"ראפרים הלוי 2005 – 1983 , – המנכ"ל הראשוןישעיהו שייקה דליות-בלומברג הנהלת העמותה: אהרן זאבי פרקשיו"ר – אלוף (במיל') יובל חלמישמנכ"ל – תת־אלוף (מיל') חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: חיים אהרוני, יוכי ארליך, דר' דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, דר' יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, איתן גלזר, דר' יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא, עודד תבור. נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות ראשי ועדות ומכונים בעמותה: ;עודד חביב; ועדת סרטים – דני אשר; ועדת מורשת ותכנים – דר' אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;עמרם אהרוני; ועדת השקעות – דר' אמנון ארגמןועדת כספים – רו"ח ;אשר קרן; ועדת ביקורת – ברוך מזור; ועדת קרנות – יוכי ארליךועדת גיוס ופעילות חברים – ;שלמה מופזראש מרכז המידע על־שם מאיר עמית למודיעין וטרור – ;יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – יוכי ארליך.ראש המכון לחקר המורשת- ; עורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ־ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, "המוסד", "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי־שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת־עד בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, 1983 בשנת להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים 1985 ־ מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, ב ותיירים – להנצחה ולהנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי־הסברתי ולצידה מחקר רב־תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחוץ לארץ. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בין־לאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח־התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון, ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחוץ לארץ, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, ההסברה הרב־לשונית והמחקר, וכך גם בביטאוניה – "מבט Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC מל"מ" ו"רואים מל"מ". בני המשפחות השכולות וחברי המל"ם היקרים, בימים אלה אני מחליף את ונכנס דודו צורתת־אלוף (מיל') לתפקיד מנכ"ל המרכז למורשת המודיעין. דודו הוביל את המל"ם 17 בנחישות ובמסירות במהלך השנים האחרונות. לאורך שנים אלו, שמר על קשר עם המשפחות השכולות, ארגוני קהילת המודיעין וחברי המל"ם, והביא את המרכז להישגים רבים למרות הקשיים שהיו בדרך. המקום הפך למקום פעיל, חי ונושם לאלפים מחברי קהילת המודיעין ולציבור הרחב. תודה לדודו על עשייתו המבורכת ובטוחני שימשיך להיות חלק ממשפחת המל"ם ויסייע לנו גם בעתיד. ,אהרון זאבי פרקשברצוני להודות גם ליו"ר המל"ם, האלוף (מיל') לחברי ועדת האיתור ולוועד המנהל של המרכז, על האמון שנתתם בי – בחירתי למנכ"ל. מעכשיו אני איתכם עם הפנים קדימה להמשך העשייה. , וכולי 2023 אני מקבל את הובלת המרכז בתחילתה של שנת הפעילות תקווה שיחד עם היו"ר, צוות העובדים, חברי הוועד והמתנדבים, נמשיך ונצעיד את המל"ם קדימה לעוד הישגים בשנים הבאות. שנים 75 , שיצאה לדרך, היא שנה שבה חוגגת מדינת ישראל 2023 שנת להקמתה ומציינת חמישים שנה למלחמת "יום הכיפורים". שני אירועים אלה יהיו חלק מוביל בפעילותנו במהלך השנה, לצד אתגרים נוספים. המורשת וההנצחה ימשיכו להיות בראש סדר העדיפויות בפעילות המקום ובשילוב המשפחות השכולות, הארגונים וגמלאיהם. שנת החמישים למלחמת "יום הכיפורים" – תצוין במספר אירועים ופעילויות של המל"ם בשיתוף הארגונים. נמשיך לקדם את המרכז על־שם מאיר עמית למודיעין וטרור, כך גם את הפעילות המבורכת של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין. בתחום הפיתוח, נשאף לקדם את הפרויקטים המרכזיים, כמו בית המודיעין הכולל את המוזיאון הלאומי למודיעין; ונמשיך לקדם את פרויקט כיתות הלימוד ושדרוג מתקני המל"ם. כל אלה מותנים, כמובן, ביכולתנו הכלכלית – המשאבים התקציביים שיעמדו לרשותנו. המציאות הכלכלית בארץ ובעולם, המשפיעה על יוקר המחיה בכלל התחומים, תשפיע גם על היכולת שלנו לגייס משאבים, ובהתאם יהיה צורך לבצע התאמות בתוכנית הפעילות השנתית. לכן, נשאף וניזום קידום שיתופי פעולה עם משרדי הממשלה השונים, מעגל התורמים, לצד הרחבת השותפות והתמיכה של ארגוני קהילת המודיעין. אני מאחל לכולנו שנת פעילות פורייה ומניבה ובהצלחה בהמשך הדרך. ,יובל חלמישתת־אלוף (מיל') מנכ"ל המל"ם דבר המנכ"ל 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין גיליון־כתב יובל חלמיש תת־אלוף (מיל')
– אלי זיו מציג בפרסום ראשון את ההתרעה שלא נקלטה 4 עמוד ולא מנעה את רצח בשיר ג'ומאייל ... בביירותלא סופר – שי לחמן על הסיפור ש 6 עמוד – אבי מושבי וחיים מנור עם עפר דקל 9 עמוד דר' ז'ק נריה ואריה שור – מודיעין מדיניות והסברה – 13 עמוד דר' יאיר שפיגל על עמוס מנור והממלכתיות – 14 עמוד ירון בכר ועודד 'הבן של', על וולפגנג לוץ – 18 עמוד דר' עמרם אהרוני על אביו, צבי, מבוני הקהילה – 21 עמוד דר' שולי בינה על ג'ק לפידות – 25 עמוד דר' אפרים לפיד עושה עבורנו סדר באוסינט הישראלי – 28 עמוד דר' רפי קיטרון על חיות "מדליקות" במלחמה – 32 עמוד יעקב פריד על המוח'תאר מאזור רמאללה – 34 עמוד המדור "לזכרם" – 36 עמוד דר' אבנר ברנע על מודיעין גלוי במלחמה באוקראינה – 38 עמוד חיים מנור על הסוכנת א' ומזימותיה המוצלחות – 42 עמוד אבי מושבי מאיר את פרשת המרגל לוי לוי – 45 עמוד 'דר' מירי נהרי על תנועת 'הבריחה – 48 עמוד קובי סגל כורך אנטישמיות במודיעין הבינלאומי – 52 עמוד דר' א' מהמוסד חושף את ההתארגנות מבראשית – 55 עמוד מדור "סיקורת" על שלושה ספרים – 59 עמוד מדור התגובות "מעניין לעניין באותו מודיעניין" – 62 עמוד מדור חדש של שלמה קשי, "איפכא מסתברא" – 67 עמוד עם המדור "מי היה האיש שהיה" בעריכת יואב דייגי 3 קוראים יקרים, 93 גיליון "מבט מל"מ" מספר מיוחד במספר היבטים: האחד, בהמשך לעיסוק במלחמת "לבנון אנו הראשונה" בגיליון הקודם, מפרסמים לראשונה באופן גלוי שני סיפורים שלא זכו עדיין . סיפורו של אלי זיו, להד ציבורי על התרעה ממוקדת, שהשיג והפיץ מרחב ביירות של יחידה , להחלטת הסורים לרצוח 504 בשיר את הנשיא הנבחר של לבנון, , קודם כניסתו לתפקיד; ג'ומאייל , שהצליח למנוע שפיכויות שי לחמןוהשני, סיפורו המלא של חוקר השבויים דמים מיותרות בקרבות לכיבוש מערב ביירות. היבט מעניין שני הוא בהארת ארבע דמויות מיוחדות, "אייקונים" היסטוריים , מאה שנים להולדת עודד ובנו ירון בכרבתולדות הקהילה: נציין, בעזרת ,צבי אהרוני (זאב גור־אריה), לוחם "המוסד" במצרים; על לוץ וולפגאנג .עמרמיבעברו – ראש חוקרי השב"כ ומפקד "קיסריה" ב"מוסד", כתב בנו, .עמוס מנור מביא את סיפורו של אחד מראשי השב"כ לשעבר, יאיר שפיגל ,ג'ק לפידותבעוד זכר שלושתם לברכה, הרביעי, שיזכה לחיים ארוכים, הוא , גם אם בצניעות מרובה.שולי בינהלוחם "המוסד" שאת מעלליו מספרת דר' היבט מיוחד שלישי הוא חידושי פרסום בכתב העת שלנו: "הופעת בכורה" , גוף המורשת של "המוסד", המשקף מסמכים "תולדות"של מאמר מטעם הדנים בהיבטים הארגוניים של הגוף בראשית דרכו. סיפור מאת אחד מחוקרי מדור צנוע חדש שילווה אותנו להבא – הטור "איפכא דר' א'."תולדות", , הלא הוא "מר איפכא מסתברא", לקח זאת שלמה קשימסתברא", ש על עצמו... אבי מושביבגיליון שלל נושאים מעניינים נוספים: הריאיון המלא שערכו , ראש מרחב יהודה ושומרון של השב"כ באינתיפאדה עפר דקל עם חיים מנורו , שהזיק לוי לויהשנייה; אבי מושבי שופך אור נוסף על סיפור ה"חפרפרת" פותח זרקור על אפרים לפידקשות ליחידה המבצעית של השב"כ; דר' ;2022 ההיסטוריה של ה"אוסינט" הישראלי, על רקע השינויים שחלו בו בשנת דן בכשלי המודיעין הרוסי במלחמה המתמשכת באוקראינה.אבנר ברנעדר' חיים בנוסף, שיבצנו אפיזודות מודיעיניות היסטוריות מתקופות שונות: מספר על "המתנדבת א'" (אביגיל), בשירותו של דוד המלך, כל הדרך מנור רפי עד חיסולו הממוקד של נבל הכרמלי; במאמרו "חיות מדליקות", מתאר מירי שימוש בבעלי חיים בלחימה, בעת העתיקה והחדשה; דר' קיטרון יקי פריד מספרת על הפעילות המודיעינית של תנועת ה"בריחה"; נהרי מזכיר קובי סגלמשחזר מבצע הצלת סיירים, של מוכתר מאזור רמאללה; את הממשק ההיסטורי בין המודיעין הבין־לאומי לאנטישמיות. מציגים אנקדוטה היסטורית, ז'ק נריהואריה שור וחשוב במיוחד: הממחישה מדוע יש להתעקש על כך שמודיעין הוא אמצעי לקבלת החלטות, כמובן, אך בשום אופן לא כלי משחק פוליטי. חברי המערכת כולם תקווה שתיהנו מהמאמרים ומהכתבות השונות. , ברכות חמות אחרי דודואני מוצא לנכון לסיום, לאחל למנכ"ל היוצא, , הצלחה מרובה בכל יובלשנות עמל ארוכות בהובלת העמותה, ולמחליפו, אשר יעשה לקידום וביסוס של ביתנו השני. שיהיה בהצלחה! תת־אלוף (בדימ') יוסי בן ארידר' מה בגיליון דבר ראש המערכת כתבות ומדורים 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון
4 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון פרסום ראשון גלוי האם ההתרעה על הכוונה לרצוח את בשיר ג'ומאייל 504 , מפקד מרחב ביירות שלאלי זיואל"ם 10 חבר עמותת מודיעין נלקחה לא ברצינות ? יועד להיות נשיא ויועד להירצח... ברולטה הלבנונית יש רק צבע אחד – אדום. (ארכיון המל"ם) התייחסות מיוחדת למאמרו של אל"ם (בדימ.) נעם שפירא על חפ"ק "ברלב" להקים את מרחב 504 ההחלטה של יחידה . המרחב 1982 ביוני 19־ ביירות התקבלה ב (מסגרת רחבה יותר מצוות או בסיס) התחיל לפעול בו ־ביום, על בסיס שלושה חקש"בים שהיו וחמישה קת"מים (קת"ם 96 במפקדת אוגדה – קצין לתפקידים מיוחדים) שהוזעקו ממרחב צפון. המרחב פעל מקולג' מון ־ לסאל, לאחר מכן מג'מהור ובהמשך מהעיירה עאליי, אז פעלו כבר במסגרתו תריסר קת"מים. בהתאם לצי"חים, לאחר כשלושה שבועות, בכיסוי הנושא המדיני המרחב החל לעסוק גם סיוע אקטיבי – : מיפוי חברי הפרלמנט, ובלבנון שהסתיים בהצלחה מרובה – ביצירת הקוורום הדרוש בפרלמנט לבחירתו של בשיר ג'ומאייל .לנשיא לבנון – בהתאם למדיניות הישראלית כמו כן, ובתחילת אוגוסט החל המרחב "לפזול" . והנה, המרחב השיג מאחד ממקורותיו, הסורילכיוון התרעה מפורשת על כוונת חשוב במיוחד, המודיעין הסורי לחסל את הנשיא הנבחר בשיר, עוד קודם כניסתו לתפקיד. ההתרעה הופצה במערכת התקשורת המודיעינית לחלק משמעותי מגורמי המודיעין שעסקו בנושא אז, במטה ובשטח. לא ברור מה נעשה עימה, הלכה למעשה. 14־ להזכיר, בשיר ג'ומאייל נרצח ב ...1982 בספטמבר ובאותו עניין: לפני פחות משנה הועבר אליי ריאיון , אחיו של בשיר אמין ג'ומאיילטלוויזיוני שערכו ל (שהיה נשיא לבנון לאחר מכן). בריאיון הוא דיבר על חיסול בשיר והאשים את אנשי הביטחון של הפלנגות שכשלו בתפקידם. אמין ציין שהמאבטחים של אביו, (מי שביצע חביב שרתוני, חשדו בפייר ג'ומאייל את החיסול), וטענו שהוא מסוכן מאחר שהשתייך .)PPS למפלגת הלאום הסורית ( הם טענו שאסור לתת לו להיכנס לבניין המפקדה אנשי הביטחון של בשיר של הפלנגות. אבל, התעלמו מאזהרה זו. כשצפיתי בריאיון חשבתי לעצמי: אם גורמי המודיעין אצלנו היו מתייחסים בכובד ראש ראוי לידיעה זו שהופצה גם אליהם, לפיה המודיעין הסורי מתכנן לחסל את בשיר, ומעבירים אותה לאנשיו, ואלה היו מרחיקים מקרבת הנשיא את חביב שרתוני (שכבר הותרעו לגביו על ידי מאבטחי פייר ג'ומאייל), האם ניתן היה למנוע את אותו הרצח?! שאלה זו, היפותטית אומנם בחלוף העיתים, אך חייבת להישאל. קיומה של התרעה חדה וממוקדת לכוונת הרצח, מותירה בכל זאת טעם מר, גם בפרספקטיבה של ארבעים שנה.
5 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון 504 תגובת מפקד ) הוקדש בין 92( גיליון "מבט מל"מ" האחרון השאר לארבעים שנים למלחמת "שלום הגליל". הייתה תרומה משמעותית 504 למרות שליחידה באיסוף מודיעין לקראת המבצע ובמהלכו, באמצעות מערך עצום של חוקרי שבויים ומפעילים, קצינים בסדיר ובמילואים – נפקד סיקור 300 ומעל פעילותה של היחידה מהגיליון. במלחמה זו זכו שני קצינים מהיחידה בצל"שים של ראש אמ"ן (איני יודע על צל"שים נוספים לאנשי גיורא אברהםסרן (מיל')־מודיעין במלחמה זו): רב ,שי לחמןסרן (מיל') ־על תרומתו לכיבוש צור, ורב על פועלו לאיתור שבויים ונעדרים ובהשתלטות על ביירות המערבית. בנוסף, זכתה היחידה בפרס ראש אמ"ן לחשיבה יוצרת על הקמת מרחב ביירות ותרומתו בלחימה בביירות. כל זאת, מעבר לתרומה המודיעינית המיידית של חוקרי השבויים בדרגים הלוחמים, חוקרי השבויים במכלאות השבויים בלבנון וישראל ומערך הפעלתי, שמקצת ממנו תגובה לאלוף־משנה (מיל') אלי זיו על פעילות מרחב :504 ביירות של יחידה , ראש דסק לבנון ב"מוסד"/מחקר ארי שועלי בתקופת מלחמת לבנון הראשונה היו מעורבים 504 ייתכן שאנשי יחידה בהשפעה על מי מחברי הפרלמנט הלבנוני לנשיא לבנון. עם זאת, בשיר ג'ומאיילבבחירת ראוי לציין כי הנושא טופל באופן אופרטיבי על ידי "המוסד" (אגפי "תבל" ומחקר), בשיתוף פעולה עם אנשי "הכוחות הלבנוניים", מאז פרוץ המלחמה. עבודות תשתית בנושא החלו עוד קודם לכך. המטרה הייתה לזהות, בעיקר, את חברי הפרלמנט שניתן להגיע אליהם מבעוד מועד, כמו אלה שלא ישבו בשטח שהיה נתון לשליטת הסורים; לבחון את עמדותיהם (האם יצביעו לבשיר או נגדו); מה ניתן לעשות כדי להשפיע עליהם להצביע לבשיר; וכיצד לוודא הגעתם לבניין הפרלמנט ביום הבחירות (לוודא קיום קוורום). את הפעילות בשטח ביצעו אנשיו של בשיר, כחלק מקמפיין הבחירות שלו. כשהצגנו יצחק חופי בזמנו הנושא לראש "המוסד", (חקה), הוא אמר בחיוך: "הלוואי שהיה מכיר את חברי הפרלמנט הישראלי, כמו שאנחנו מכירים את אלה הלבנוניים". לגבי ההתרעה: אינני זוכר אותה, וגם לא זוכר שהייתה איזו שהיא פעילות ספציפית סביבה. חשוב לציין שהיו המון הערכות על כוונות של גורמים שונים לחסל את בשיר, גם מתוך המחנה הנוצרי, גם מוסלמים, סורים ופלשתינאים. לכל אלה היה ברור שבחירתו לנשיא משמעה שינוי מהותי של המצב בלבנון, בכיוון של דחיקת הפלשתינאים החוצה; דרישה להוצאת הכוחות הסוריים מלבנון; וביסוס ה"פלנגות" על חשבון גורמים נוצריים נציגי "המוסד", כולל נחיק אחרים. נבות, דיברו עם בשיר אישית יותר מפעם אחת ואמרו לו שהוא חייב , שכן אם יצליחו לפגוע בו להיות מאובטח – הדבר יוריד לטמיון את כל המאמצים שעשה כדי לשנות את לבנון. אפילו הוצע לו סיוע וייעוץ בבניית מערך אבטחה משל עצמו על ידי אנשיו. בשיר סירב בכל תוקף. הוא טען שאינו פוחד, וכי עצם היותו מאובטח – ישדר מסר שגוי לאויביו. זאת הסיבה, לדעתי, שמקורביו והאחראים לביטחון בכוחות הלבנוניים לא עשו דבר בנושא. ,נעם שפיראמשנה (מיל') ־תואר במאמר של אלוף העת. ־ של כתב 92 על חפ"ק "ברלב", בגיליון תיקון מה ניתן בגיליון הנוכחי, במאמר של שי לחמן על עשייתו כחוקר שבויים בכיבוש ביירות המערבית, ש"חסך" כנראה נפגעים מלוחמי צה"ל; והערותיו של אלי זיו (מפקד מרחב ביירות ולימים מפקד היחידה) למאמרו של נעם שפירא על חפ"ק היחידה נתנה "ברלב", שמהן ניתן ללמוד כי התרעה לרצח בשיר גו'מאייל, מייד לאחר היבחרו לנשיא לבנון! – מודיעין 504 בימים אלה עמותת בוגרי יחידה – מסיימת הכנת חוברת שמסכמת את עבודת 10 (ממבצע "ליטני" 1985-1978 היחידה בשנים ל"של"ג"), והיא תפורסם בשלב ראשון בתוך היחידה כחלק ממפעל המורשת של העמותה. בברכה, גדי זהראלוף (מיל') ־תת ב"של"ג" 504 מפקד יחידה /מרחב ביירות, על כוונת סוריה לרצוח 504 מברק ההתרעה המקורי של יחידה את בשיר ג'ומאייל, עם המחיקות המתבקשות של מקורות ומספרים. פרסום ראשון גלוי
6 תפילת רבים חרישית ליוותה את השליח בצאתו בהול אל היעד. את המתח שבאוויר ניתן היה לחתוך בסכין לקראת קרבות מבית לבית... בצעד חסר תקדים, המיליציה המוסלמית החמושה הגדולה ביותר בביירות החליפה צד והחלה לסייע באופן פעיל לכוחות צה"ל בעיר פרסום ראשון גלוי עשרה ימים במערב־ביירות הסיפור שלא סופר 24.9.1982-15.9.1982 , כיבוש מערב־ביירות רס"ן (מיל.) שי לחמן , בעקבות רצח נשיא לבנון המיועד בשיר 1982 בספטמבר 15־ ב ג'ומאייל, החל צה"ל להיכנס למערב־ביירות, בתזמון עם תקיפת , בפיקודו של תת־אלוף עמוס ירון מדרום; ואוגדה 96 אוגדת צנחנים , בפיקודו של תת־אלוף יצחק מרדכי, התוקפת ממזרח, מכיוון 91 נמל ביירות מערבה. במערב־ביירות היו באותה עת כאלפיים מחבלים, וכן אלפי לוחמים של תנועת האלמוראביטון ואנשי ארגוני שמאל, בעלי בריתם של הארגונים הפלשתינאים. עם פרוץ המבצע, נשלחתי בתור חקש"ב (חוקר ,91 אל מִפקדת אוגדה 504 שבויים) של יחידה שהתמקמה במרומי "סילו" בנמל ביירות, ומשם באזור בתי המלון 828 חברתי אל מִפקדת חטיבה של בית הספר למכי"ם 828 שבמערב העיר. מח"ט סגן־אלוף 906 ומג"דעמוס קוצראלוף־משנה – עדכנוני כי הפריצה למערב זלמן קוברסקי העיר נתקלה בהתנגדות לא מבוטלת מצד לוחמים מזוינים, המשתייכים חלקם לארגון "אמל" השיעי וחלקם לתנועת אלמראבטון. במהלך חילופי האש נוצר מגע עם קבוצה של לוחמים מקומיים שלא השתתפו בלחימה. מפקד הקבוצה הביע נכונות להידבר ואף סייע בחילוצם של כמה חיילים שנותקו מיחידתם ונלכדו על גשר באחת האוטוסטרדות. בעקבות הצלחת הפעולה, זומן האיש לפגישה בבוקר המוחרת. המשא ומתן עימו הופקד בידי. בדיוק הופיעה במקום המפגש 05:30 בשעה חבורת חמושים, ובראשה מפקד מלווה בשני שומרי ראש: אדם נמוך קומה, לבוש מדים בצבע זית, חמוש בתת־מקלע, על חזהו שתי חגורות כדורים מוצלבות ואקדח כסוף נעוץ באבנטו. והציג עצמו אבו אבראהיםהאיש הזדהה בכינוי כמפקד מיליציית אלמראבטון בעיר. הוא אמר ששמח לסייע בחילוץ החיילים אתמול, והודיע שפניו לשלום. תנועת אלמראבטון (אלנאצריין אלמסתקלין – "הנאצריסטים העצמאים") הייתה המיליציה הסונית החזקה ביותר ובעלת בריתם של ארגוני המחבלים בלבנון. מוקד כוחה היה במערב־ביירות הסונית, ומקרב עדה זו גייסה המיליציה את רוב לוחמיה. לוחמי אלמראבטון נטלו חלק פעיל בקרבות מלחמת האזרחים בלבנון לצד ארגוני המחבלים. המיליציה מנתה כשבעת־אלפים לוחמים והיו ברשותה כמה טנקים ונגמ"שים. בתום משא ומתן קצר, הודיע אבו אבראהים על כניעה לצה"ל בתנאים שהצבתי: אנשי אלמראבטון יניחו נשקם; יסגירו בתוך שעה ומחצה נשק כבד שברשותם; ויאפשרו לכוחותינו להשתלט על אזור אלמוצייטבה-אלמזרעה, המהווה את הרובע הגדול והמאוכלס ביותר בביירות. בתמורה, הוא ואנשיו יורשו להחזיק בנשקם האישי; לא ייערכו מעצרים בקרבם; ולא תהיה פגיעה באוכלוסייה המקומית. הסכם הכניעה נחתם בלחיצת יד. לא עמדתי על הסכם כתוב. בדיעבד ובמבחן התוצאה, אני חושב שההחלטה הייתה במקומה. העובדה שאבו אבראהים לא נכנע כניעה משפילה בנוכחות אנשיו, יחס הכבוד שהפגנתי כלפיו, כמו גם מימוש סיכומים והבנות בשטח – תרמו לבניית יחסי אמון וסללו הדרך לשיתוף פעולה בינינו בהמשך. הסכם הכניעה התבצע מייד. אלמראבטון הניחו נשקם וחדלו מכל פעילות עוינת. כעבור כשעה ומחצה, הופיעו ארבעה טנדרים גדולים עמוסים בכמויות גדולות של אמצעי לחימה: מקלעים, ועוד. ידענו שמדובר RPG מרגמות קלות, מטולי בהסגרה חלקית בלבד, אך עצם העמידה בתנאים ובלוח הזמנים – העידו על יכולת שליטה ורצינות כוונות מצד מפקד אלמראבטון. את זמן ההמתנה להסגרת הנשק – ניצלתי לצורך תחקור יסודי של אבו אבראהים. הוא מסר חומר רב על מיליציית אלמראבטון שתחת פיקודו; על מערך הכוחות במרחב ביירות; על היערכות ארגוני מחבלים בעיר; על מיקום מִפקדות ומשרדי פח"ע; ועל שיתופי פעולה בין הארגונים. עוד דיווח שהאזור בציר התקדמות החטיבה נשלט בידי ארגון פח"ע גדול בשם "אלאתחאד אלאשתראכי אלערבי" ("האיחוד הסוציאליסטי הערבי"), ארגון נאצריסטי חמוש, בעל ברית של ארגון אש"ף, שפעילותו ממומנת על ידי ממשלת לוב. בראש עבד הארגון עומדים שני מנהיגים: מזכיר מדיני בשם עומר חסין , ומפקד צבאי בשם אלרחים מראד . דובר בארגון גג, המאגד בתוכו ארגוני פח"ע חרב ומיליציות מקומיות. מִפקדת הארגון, הממוקמת במרחק של כקילומטר אחד מאיתנו, משמשת בתור מִפקדה ראשית של כוחות השמאל בביירות. אנשי הארגון, כך מסר, ערוכים לקרב, ובשעות על צירים RPG הלילה הציבו חוליות לוחמים ומארבי וצמתים שולטים – במגמה להילחם בכוחות צה"ל. תמונת המצב נראתה מדאיגה: צפויה לחימה בשטח בנוי, צפוף ועתיר אוכלוסין, משופע בבניינים גבוהים. לחימה מבית לבית, מרחוב לרחוב, הייתה כרוכה ברמה בלתי־סבירה של אבדות. עשרות חיילים עלולים להיהרג בקרבות. כל בניין, כל גג או חלון – מספקים לאויב מקומות מסתור, בעודו נעזר באוכלוסייה מקומית אוהדת לצורך תכנון פעולות הגנה, הסחה והתקפה. חיפשתי דרך פעולה שתייתר לחימה. פניתי אל מפקדי החטיבה בהצעה ליצור מגע עם מפקד ארגון "אלאתחאד אלאשתראכי" ולהציע לו להיכנע. הרעיון נבדק ואושר על ידי גורמי הפיקוד. כשליח, נבחר אחד מעוזריו של אבו אבראהים. לאחר שתודרך, יצא אל היעד כשבפיו מסר קצר למפקד הארגון: כוחות צה"ל מקיפים את האזור, דרכי הנסיגה חסומות, המלחמה אבודה. לוחמים שיניחו 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון
7 חלק מהסוסים בורחים מהאורווה... פרסום ראשון גלוי נשקם יורשו לעזוב ללא פגע. כעבור כעשרים דקות, חזר השליח ובפיו תשובה שלילית. אנשי המִפקדה, כך מסר, ערוכים לקרב ואין בדעתם להיכנע. הם חמושים היטב ונחושים להילחם בכוחות צה"ל. לא ויתרתי. בעוד הגדוד נערך ללחימה, ניגשתי אל החפ"ק. המח"ט והמג"ד היו טרודים בקבוצת פקודות וביקשתי לדבר איתם. "אני חושב שאין מה למהר", אמרתי, "יש זמן. הקרב לא יברח. מדובר בשטח בנוי מאוכלס בצפיפות. תראו את הבניינים הגבוהים מסביב - אני חושש שיהיו לנו הרבה נפגעים". השניים לא ירדו לסוף דעתי. "אנחנו לא מבינים מה אתה רוצה מאתנו?" תבעו לדעת. עניתי שלא כדאי למהר והצעתי לשגר השליח פעם נוספת: "מפקדת האויב במצור, אנשיה לחוצים ומתוחים וייתכן שיעדיפו בסוף שלא להילחם". חרף ספקנותם, ולאחר שהתייעצו עם האוגדונר, קיבלתי אור ירוק לפעולה. השליח יצא לדרכו ונעלם חיש קל במעלה הרחוב. אלא שלא חלפו דקות מרובות והוא חזר במרוצה, מתנשף ומבוהל. לא הניחו לו אפילו להתקרב למִפקדה. כמה מהלוחמים, כך סיפר, איימו עליו בנשק ודרשו ממנו להסתלק, תוך שהם משמיעים קללות כלפי אלמראבטון הבוגדים, שמשתפים פעולה עם האויב הישראלי. גם נורו לעברו מספר יריות שהחטיאו אך במעט. במבט לאחור, אני מתקשה לשחזר את אותם רגעים שבהם החלטתי לעשות מעשה שגם היום נראה בעיניי חסר סיכוי. בשלב מסוים פשוט קמתי, הלכתי לחפ"ק ומשכתי את המג"ד, שהיה שקוע בחלוקת פקודות, לשיחה קצרה בצד. מיקדתי דבריי בעניין האישי. בשיחה שקיימנו בבוקר, אגב המתנה להסגרת נשק מצד אלמראבטון, תיאר הרמטכ"ל, רב־אלוף רפאל (רפול) איתן נפגש עם בשיר ג'ומאייל, החיוכים לא עזרו לשנות את ה"מכתוב"... (צילום: דובר צה"ל, באדיבות ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון). 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון
8 יחס הכבוד שהפגנתי כלפיו, כמו גם מימוש סיכומים והבנות בשטח – תרמו לבניית יחסי אמון וסללו הדרך לשיתוף פעולה בינינו בהמשך באריכות את מסלול הקרבות 906 בפניי מג"ד שעשה עם גדודו מיום פרוץ המלחמה. הוא סיפר כי בכל הקרבות, לרבות הפריצה למערב־ביירות, לא היו לו נפגעים והגדוד לא ספג ולו אבדה אחת. הזכרתי לו עתה את דבריו ואמרתי: "אני בטוח שאתה רוצה להחזיר את חייליך בשלום הביתה ושהגדוד יסיים המלחמה ללא כל אבדות. אבל אתה יודע שקרבות רחוב כאן, בשטח בנוי מאוכלס בצפיפות, יגבו מחיר כבד. חבל על חיילים שייהרגו בלחימה". המג"ד האזין לדברים בתמיהה. "אני באמת לא מבין על מה אתה מדבר, שי. מה אתה רוצה ממני עכשיו?", הקשה. "שתתנו לי עוד צ'אנס", השבתי. "אני רוצה לשגר השליח שוב אבל הפעם עם מכתב ממני שבו אציע למפקד כניעה בתנאים של כבוד. עבר זמן מאז הפעם הקודמת, לוחמי המפקדה נתונים בלחץ ובמתח רב. כדאי לבדוק מה קורה שם עכשיו - אין לנו מה להפסיד", אמרתי. המג"ד הגיב בשתיקה, הבעה של ספקנות וחוסר אמון נסוכה על פניו; אחר כך נפרד ממני בניד ראש. הייתי בטוח שבכך נגמר הסיפור. האמת, לא התקשיתי להבין לליבו. לאחר שני ניסיונות – נפל חזרה על אותה פעולה ממש, פעם שלישית ברציפות, נתפסה כנואלת וחסרת סיכוי. וחוץ מזה, במלחמה עסקינן. סוסי המלחמה בוטשים כבר שעות במקומם, שוחרים לקרב. מי יעצור בעדם? נקל לשער לפיכך את הפתעתי כאשר התבשרתי שהאוגדה מאשרת את המהלך המוצע. או אז, על גג מכונית חונה, בעזרת אבו אבראהים, ניסחתי מכתב קצר בערבית. המכתב, ממוען אל מפקד ארגון כוחות השמאל בביירות, מוקדם (סגן־ אלוף) עומר חסין חרב, וקרא לו להיכנע לכוחות צה"ל תמורת אי־פגיעה בו, באנשיו ובאוכלוסייה האזרחית. חתמתי על המכתב בערבית ובאנגלית, מצמיד לשמי דרגה זהה של מוקדם. תפילת רבים חרישית ליוותה את השליח בצאתו בהול אל היעד. את המתח שבאוויר ניתן היה לחתוך בסכין. ברור היה שכישלון נוסף פירושו לחימה. לא חלפו דקות ארוכות והשליח חזר בריצה ובפיו ידיעה מרעישה: מפקד הארגון ואנשיו נטשו את בניין המִפקדה, חלק מהלוחמים הסתלקו אף הם, והמעטים שנותרו מבקשים שהות להתייעץ. כמה דקות אחר כך, הופיע במעלה הרחוב אדם כשהוא מחזיק בידו מטפחת לבנה, הזדהה כקצין מנהלה ואחראי אספקה של הארגון, והודיע כי חיילי המפקדה נטשו את עמדותיהם ונמלטו כולם. המפקדה ריקה עכשיו מאדם. בתוך זמן קצר, התארגנו כוחות הגדוד לתזוזה והחלו נעים בשני טורים לאורך הכביש המוביל למפקדה. כמחצית המרחק מן היעד – אירע לפתע דבר בלתי־צפוי. מרפסות בקומות הגבוהות של הבניינים משני צידי הכביש התמלאו בהמוני אדם. מאות רבות של גברים, נשים וילדים נופפו בידיהם לשלום, כשהם ממטירים לעברנו מטחים של אורז וסוכריות. מחזה הזוי ומתעתע. כפסע היה בינינו ליום קרב רווי דמים, ובמקום – ממטרי סוכריות ותשואות מהמרפסות. , לאחר חמש שעות 13:30 כך, בסביבות השעה של המתנה ושלושה ניסיונות למשא ומתן, נכנסו לבניין מִפקדת כוחות השמאל 828 יחידות חטיבה בביירות והשתלטו עליו ללא קרב. בניין המפקדה, בן ארבע הקומות, הכיל חדרי משרדים, מרכזיה אלחוטית משוכללת, וכן מחסנים גדולים של מצרכי אוכל ומזון. על פי עצתי, חולקו מצרכי המזון לעשרות משפחות נזקקות באזור. במרתפים תת־קרקעיים של המפקדה התגלו גם מצבורים ענקיים של נשק, תחמושת ואמצעי לחימה. עשרות משאיות, צבאיות ואזרחיות, עסקו בפינוי והעברה של מצבורי הנשק לישראל במשך שבוע ימים. ראשי עדות ונכבדים מקומיים: מוסלמים, נוצרים, דרוזים ואחרים – זומנו לפגישות ונדרשו לשמור על סדר בקהילותיהם, להישמע להוראות צה"ל ולדווח על גורמי פח"ע ופעילות עוינת. אבו אבראהים עצמו התייצב מדי בוקר במשרדי וסייע בפעילות השוטפת. הוא העמיד לרשותי חומרי מידע רבים, אנשי קשר ואמצעים שונים. על פי הוראתו, הצטרפו אנשיו, לוחמי אלמראבטון, אל כוחות צה"ל וסייעו להם בפעולות סריקה ברחבי העיר. בספטמבר, השתלט צה"ל 19־ בבוקרו של יום ה על אזור השכונות אלבסטה אלפוקא ואלבסטה א־תחתא, שמצפון לקורניש אלמזרעה. הגורם השליט באזור היה ארגון נאצריסטי קטן בשם חאג' מוצטפא "אנצאר אלת'ורה". מפקד הארגון זומן בדחיפות למשרדי, ולאחר משא ומתן אלתורכ קצר – חתם בשם ארגונו על הסכם כניעה. בתוך שעתיים השתלט כוח משוריין של צה"ל על האזור. בכך תמה פעולת ההשתלטות על העיר ביירות, ללא קרב וללא נפגעים מצד כוחותינו והאוכלוסייה המקומית. אלא שאז, בין לילה, התהפך המצב. הטבח במחנות הפליטים "סברא ושתילה" חולל זעזוע עצום. גל שמועות על מעשי נקם הדדיים שטף בספטמבר החלה מנוסה 20־ את ביירות. בבוקר ה המונית של משפחות מוסלמיות משכונות הדרום אל פרברי צפון העיר, בעוד משפחות נוצריות התכוננו לבריחה מחשש לנקמה מצד המוסלמים. רק הודות להתערבות מהירה של צה"ל – נרגעו הרוחות והשקט חזר לרחובות. אירועי הדמים חוללו תפנית בעמדת אלמראבטון. גברה ההכרה כי הגורם היחיד שמסוגל לספק הגנה לאוכלוסייה המוסלמית בביירות הוא צה"ל. אנשי אלמראבטון והאוכלוסייה המוסלמית, סונית ושיעית כאחד, בחרו לפיכך לשים מבטחם בצה"ל בציפייה שיגן עליהם מפני פעולות נקם מצד הפלנגות הנוצריות. כך, בצעד חסר תקדים, המיליציה המוסלמית החמושה הגדולה ביותר בביירות החליפה צד והחלה לסייע באופן פעיל לכוחות צה"ל בעיר. במהלך עשרה ימים, הוצאו ממצבורים במערב־ 520 : ביירות כמויות גדולות של נשק ותחמושת תותחים ושמונה מרגמות 12 , טונות תחמושת כבדות, וכן כלי רכב נושאי קטיושות. הערכות ביחס לאומדן צפוי של אבדות במבצע לכיבוש מערב־ביירות – שנויות במחלוקת. מדובר בהערכות בלבד. מחומר שהתפרסם בשנים האחרונות עולה כי ההערכות שרווחו בצמרת חיילים שהיו צפויים 400-300 פיקוד צה"ל דיברו על להיהרג במבצע. בסך הכול נסרקו במערב ביירות כאלף מבנים, יעדים: מִפקדות, בסיסים 506־ מתוכם אותרו כ ומחסני תחמושת. לא כל היעדים שאותרו היו מוכרים לצה"ל לפני המבצע. גושפנקא רשמית לתפנית בעמדת אלמראבטון– .אבראהים קלילאתהעניק מנהיג התנועה בלבנון שליח מטעמו ביקש לברר האם נהיה מוכנים להיפגש עם קלילאת באופן חשאי. המלצתי לגורמי הפיקוד להיענות לפנייה וקראתי לקיימה בו ביום, ערב נסיגת כוחות צה"ל מביירות. הפגישה עם אבראהים קלילאת נועדה להתקיים פרסום ראשון גלוי המקור האמיתי היחיד היה מערך החקש"בים שהצליח לאסוף ולספק בזמן אמת נתונים עדכניים ורלוונטיים למהלכי הקרב כוחות צה"ל כפוליסת ביטוח מפני מעשי נקם ההזדמנות שהוחמצה... 66 המשך בעמוד 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון
9 מנהרת הכותל הפכה להדק שנסחט בעוצמת ההסתה... ובהמשך 1993 "הסכמי 'אוסלו' בשנת ) – יצרו מציאות ביטחונית 1995( ' 'אוסלו ב חדשה ומורכבת מאוד. מציאות אשר מצד אחד יצרה תקווה, ומצד שני הייתה רוויה בסיכונים ביטחוניים. , כאשר C ו ־ A, B ההסכמים יצרו את שטחי בכל שטח נקבעו הסדרים ביטחוניים שונים באפיונם. מה שחשוב לענייננו הוא העיקרון תינתן אוטונומיה מלאה A שקבע כי בשטחי לרשות הפלשתינאית (רש"פ) וחל איסור לכוחות הביטחון שלנו לפעול בהם. לדוגמה, ביצוע מעצר בשטחים אלה – חִייב הגשת בקשה למנגנוני הביטחון של הרשות הפלשתינאית לבצע את המעצר של החשוד ולהעבירו לטיפולנו. עד , הקפידה המערכת 2002 ־ מבצע 'חומת מגן' ב אהוד הביטחונית – בהנחיה של ראש הממשלה, – לשמור על הסכמי ברק ולאחריו אריק שרון , אם כי היו חריגים A 'אוסלו' ולא להיכנס לשטחי שהתעצמו בהיקפם במהלך האינתיפאדה. כיבוד ההסכמים השפיע על כל פעולה סיכולית... היו לכך השלכות לגבי אופן הפעילות של השב"כ". "האירוע השני היה פתיחתה של מנהרת הכותל. אירוע אלים שהתפרץ בפעם הראשונה חיילים. 17 , שבו נהרגו 1996 ־ מאז ההסכמים ב להתפרצות כזו, שכן, לא הייתה עילה סבירה פתיחת המנהרה נועדה להיות פתח נוסף על מאינתיפאדת "אל־אקצה" למבצע "חומת מגן" עם עופר דקל שכיהן כמפקד מרחב ירושלים, יהודה ושומרון . בהמשך, שימש כסגן ראש 2003 עד 2000 של השב"כ בשנים .2006 השב"כ, ופרש מהשירות בשנת חיים מנור-מינא ואבי מושביריאיינו וכתבו שנת אלפיים, פתיחת המילניום השלישי לספירה, הביאה עימה גל גדול ועכור של טרור, שהתנחשל אל תוך המרחב הישראלי והוסיף עוד פרק עקוב מדם בין מדינת ישראל לפלשתינאים. נפגשנו עם עופר, עמיתנו לשירות ומי שהתמודד בשטח עם מגוון רחב ביותר ומורכב של אתגרי ביטחון שוטף, "מצבי רוח" ואירועים חריגים. שוחחנו, חקרנו ושאלנו. להלן דבריו: מנת להקל על ויסות התנועה במנהרות. אלא יאסר שהאווירה הייתה רוויה בהסתה, אשר עצמו יזם והוביל. אירוע זה היה בוודאי, ערפאת בראייה בדיעבד, כנבואה, או לפחות הצביע על כך שבמהלך שלוש השנים שחלפו מאז הסכמי 'אוסלו', עדיין לא נעשה שינוי במהות העמוקה של הסכסוך", הוא טורח להאיר גם את המעגל המדיני. "האירוע השלישי – הנסיגה מלבנון במאי שיצרה דימוי של בריחה באישון לילה. 2000 והאירוע הרביעי – כישלון המשא ומתן ב'קמפ דייוויד', לעיצוב הסדר קבע עם הפלשתינאים, . כישלון שהוביל לאובדן התקווה 2000 ביולי המדינית". ביקשנו הבהרה להבנת המצב לפני פרוץ האינתיפאדה, ובמיוחד את הקשר של השב"כ עם מנגנוני הביטחון הפלשתינאים... "מייד אחרי הסכמי 'אוסלו' הורכבו מנגנוני שיתוף פעולה בין השב"כ לארגוני הביטחון ברש"פ, והחלו להתקיים מפגשים בינינו לבין אנשי מנגנוני הביטחון ברשות (שנקראו אק"לים – אנשי קשר לרשות), לצורך העברת מידע, מעצרים וחקירות, ותיאומי פעילות שונים. המפגשים התקיימו בכל הרמות, החל מהרמה הבכירה ביותר בשני הצדדים וכלה ברמת אנשי השטח. באזור יהודה ושומרון היו שני מנגנוני מודיעין של הרשות: 'המודיעין המסכל', בראשות , ו'המודיעין הכללי', בראשות ג'יבריל רג'וב . בין השניים שררה איבה תאופיק טיראווי אישית. לכן, הפגישות והתיאומים נעשו עם שניהם במקביל. מפגשים אלה הניבו מידע סיכולי חשוב ובוצעו תיאומים למעצרים של מבוקשים. עם זאת, הייתה בעיה של אמינות בחלק מהמקרים. תמיד ריחפה באוויר השאלה האם ניתן לסמוך על מנגנונים אלה. יחד עם זאת – תפוקות סיכוליות היו גם היו!". "לפני עליית שרון להר הבית – נדרש השב"כ לחוות דעת והוא העריך כי האירוע עשוי להוביל להפרות סדר מקומיות, אך לא באופן חריג ואין סיבה למנוע אותו. האירוע בהר הבית הסתיים בשקט יחסי והייתה תחושה שהוא מאחורינו. ,2000 בספטמבר 29 ־ ואולם בתפילת יום שישי, ב עופר דקל – קבלת החלטות במציאות מורכבת של ערכים סותרים (ארכיון המל"ם) בנוסף, באחד באוקטובר, יומיים לאחר מכן, החלו מהומות גם בקרב ערביי ישראל שהובלו על ידי התנועה האסלאמית תחת הסיסמה 'אל־אקצה בסכנה'. כמות המודיעין שהתקבלה מתחילת האינתיפאדה, מכלל המקורות – הייתה עצומה. אולם, זמני התגובה לסיכול היו ארוכים מדי 2023 , שבט תשפ"ג, פברואר 93 גיליון
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=