7 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | "תהליך ההפרכה מחייב כפירה מהותית בסמכות – הצבאית, השלטונית, הרבנית וכדומה". זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו מעל השולחן, ומחליפה בשבריר של שנייה בכו־ תרת ממתגת שנייה, "העתיד הוא בלתי צפוי!", כמובן... "הסייבר מגלם את היכולת לפרוץ למחשבים ולבצע בתוכם משהו. בתחילת שנות השמונים, החלה האנושות לעבור מאחסון מידע בתיקים פיזיים לאחסון במדיה ממוחשבת, ולכן נדרש למצוא דרך לחדור אליהם. זו תוצאה של תהלי־ כי הקטנת המחשבים (מזעור) והגברת העוצמה והיכולת. מחשבים משולבים כיום ברוב תחומי החיים... לכן, המודיעין פנה לסייבר! הייתה עוד סיבה: מרכזיֹות הטלפונים המכניות הוחלפו בשרתי מחשבים. זו הסיבה שארגוני המודיעין בעולם עוסקים בסייבר. ניתן לומר כי עד לפני כעשור פריצת מחשבים יועדה לחשיפת מידע". ה � ', שבה מונה ל 91 הוא חוזר לסוף שנת נהיג את המחקר והפיתוח (מו"פ) של צה"ל. כרקע לדבריו מציין את "הלם העתיד", ספרו , אחד מכמה ספרים שצוינו אלווין טופלרשל במשך שני המפגשים. "מרגע הופעת האינ־ טרנט, הרשת הדגימה יישומים שנחשבו לד־ מיוניים והפכו למציאות. כראש מו"פ, חשבתי כיצד מגנים על ישראל במלחמה הבאה מתקי־ פות מטוסים... קיימות שלוש שיטות: הקינטית, דהיינו פגיעה פיזית, זו הישנה; השנייה היא לו־ חמה אלקטרונית, שמטרתה בלבול המערכות של האויב; והשלישית – סייבר, כלומר החדרת וירוסים עוינים למחשבי המטוסים או המער־ כות השולטות בהם. הלכתי לאהוד ברק, שהיה אז הרמטכ"ל והסברתי לו שיש להקים יחידה ללוחמת מחשבים. ברק אישר לי להקים יחי־ תקנים. אף אחד לא רצה 75 דה חדשה ונתן לי לקבל אותם, כי כולם חשבו שמדובר במדע בדיוני. בסופו של התהליך, הגעתי לאלוף־משנה י � שהקים יחידה כזו בצריף ריק בפנחס בוכריס חידה שלו". "במציאות התברר שקשה מאוד להחדיר וירוס ל'מחשבים' של מערכות הנשק של האויב, כי לא היה סטנדרט קבוע וכל מחשב היה שונה לגמרי מחברו. קל יותר היה לתקוף מחשבים שיוצרו במערב. אליה וקוץ בה: באותן שנים רק מדינת ישראל הייתה באמת ממוחשבת וזה הפך אותה לפגיעה מאוד. כתבתי מכתב לראש הממשלה על הפגיעּות, ובעקבותיו הוקמה ) יחידת ראש הממשלה לאבטחת סייבר 2002 (ב־ מישהו 2010 של תשתיות קריטיות בישראל... ב־ תקף את הצנטריפוגות בנתאנז שבאיראן. זה 'סיפור טוב' והוא תפס מייד כותרות בתקשורת הבין־לאומית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הודגם נזק פיזי – הצנטריפוגות קרסו – באמ־ על 2010 צעות הסייבר. כך, התמניתי בשלהי ידי ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, לעמוד בראש צוות משימה שיכין את ישראל לעלייה הצפויה באיום. המלצתנו המרכזית הייתה 'לצאת מהארון', להוציא את הסייבר משליטה בלעדית של גופי הביטחון, ולהפוך את העי־ סוק בו ללגיטימי לכל מרכיבי החברה: תעשייה, אקדמיה, ממשלה וכדומה. התוכנית אושרה . באותה שנה 2011 על ידי הממשלה בנובמבר לא הייתה באף מוסד אקדמי בעולם מחלקה ללימוד סייבר. כיום בישראל הלימוד הוא רציף ומתחיל בתיכון. זה כשבע שנים שיש כבר בג־ רות בסייבר, הכשרה צבאית טכנולוגית בתחום וקשת רחבה של אפשרויות העסקה מקצועית אחרי השירות הצבאי". בן־ישראל (כיום ראש המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב), מציין את ההישגים של התוכנית: "ישראל אוחזת כיום בעשרה אחו־ זים משוק הסייבר העולמי! ההשקעות של המ־ גזר העסקי העולמי בחברות סייבר ישראליות – ,21% 2019 מסך ההשקעות, ב־ 18% 2018 היו ב־ ", הוא מאריך 41% 2021 ובשנת 31% 2020 ב־ באתנחתא שבין המשפטים, "אנחנו מקבלים השקעות לתחום הסייבר יותר מהאמריקאים, כי יש ברשותנו את כל ה'אקו־סיסטם'. כל זה כבר מאחורינו ועכשיו עלינו לעשות את הצעד הבא", פ � מוניתי עם פרו 2018 הוא מדווח ומסכם, "ב־ סור אביתר מתניה למצֵב מחדש את הבינה המ־ לאכותית, ולהפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום". חטיבת "גולניבוט"? עוד רחוקה הדרך! ס � עוד מ 2018 פרופסור בן־ישראל העמיד ב־ גרת למצוינות לאומית, בתחום הבינה המלא־ כותית. הוא לא מסתיר את גאוותו על שותפיו תרמו 2011 לעשייה. כפי שבתוכנית הסייבר ב־ כמאה מתנדבים מהשורה הקדמית בתחום, את מרצם ומקצועיותם למשימה הלאומית, הרי שלמשימת הבינה המלאכותית התנדבו שלוש מאות יודעי פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] מעידית התחום בישראל. לדאבונו, התוכנית לא התקדמה בגלל הבחירות, ונכנסה לתהליכי .2021 אישור רק לאחר אישור התקציב בשלהי ) הפך Artificial Intelligence( ־AI נושא המבלי משים לדיון מסביב לשולחן השיח. בן־יש־ ראל חונך את הדיון ומציע, לצד קידום יכולות נמרץ, לא למהר ולהמליך את הטכנולוגיה מהר מדי. להערכתו, היום שבו מחשב יוכל לתפוס את מקומו של האדם בקבלת החלטות באופן גנרי, עדיין רחוק. מצד שני, "הבינה המלאכותית מאפשרת למחשבים לבצע עבודות חישוב וס־ ריקה במהירות עצומה, ועל כך אין עוררין. אך רצוי לחדד את הנקודה שאלו מערכות האמו־ רות ללמוד מהשגיאות שהן מבצעות. וכאן יש עדיין לא מעט בעיות טכנולוגיות וערכיות לפ־ תור". הוא מסביר כמה וכמה סוגיות המצליחות לחבר בין היכולת ללמוד לבין האפשרות שה־ פתרון של המכונה עלול לסבך מאוד את יוצ־ ריה ומפתחיה. בן־ישראל מציב היררכיה ברורה של יכולות ועוצמות מחשוב, ומתייחס גם לעידן המחשבים מבוססי טכנולוגיית קוונטים. הוא דוחה על הסף את האפשרות להקמת חטיבת לוחמים רגליים-רובוטיים בטווח הנראה לעין, ומציע להמתין עד אשר יהיו בידינו מחשבים קוונטיים, לא פחות. עם הרמטכ"ל, אמנון ליפקין שחק ושאול מופז אפילוג חשבון פשוט – המפגש הזה, שנמשך כא־ מילים – נטו! 25,000־ רבע שעות, כלל כ כמראיינים, היה עלינו לבור את הבר מהת־ בן... לכדי פחות מעשרה אחוזים מהנאמר. דא עקא, שכול מה שסיפר לנו בן־ישראל הוא בבחינת בר ללא תבן, מסקרן, מרתק ואיכותי. בחרנו להתייחס לאותם עניינים, על פי הבנתנו, המתכתבים עם קהל קוראי כתב העת שלנו וברוח קהילת המודיעין לשלוחותיה. וברוח הדברים הללו, מתעלמים לרגע קצ־ רצר משפת החסר, העזנו, כמראייניו של פרופסור (האלוף במיל') יצחק בן־ישראל, לסיים בארבע מילים במקום באחת תודה, נהנינו מאוד והחכמנו!
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=