5 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | בן־ישראל וניכרת בו מיומנותו באומנות הסיפור ובניית מתח בקרב מאזיניו. הניסיון ככלי שיפוטי "באתי! כל הצריף היה גדוש בארגזים מלאי 'נרות' (באותם ימים, הפלטים של הטלפרינט־ רים כונו 'נרות'). הבנתי שייקח שנים לעבור על כל החומר, נדרשו כעשרים איש למשימה. ברק הציע לבן־פורת לאתר כאלה שהיו ללא תפקיד. הוא גייס אותי ועוד ארבעה". אתנחתא קצרה, "זה היה חומר הגלם לספר הראשון שכתבתי אז, ... ספר ההמשך היה 'דיאלוגים על מדע ומודיעין' ". הוא חוזר לסיפור 'הפילוסופיה של המודיעין' על בן־פורת, "השאלה הבסיסית שבה פתחנו היא: מתי הגיעה ההתרעה? היו לנו הקלטות רלוונטיות. התחלנו בסיפור על 'ידיעת הזהב' שהגיעה לפנות בוקר (ביום שישי, יום לפני פרוץ המלחמה). בדקנו איך היא הגיעה מאשרף , ראש הלשכה של פרדי עינימרואן ומצאנו כי , ראש המוסד, הוא ששלח את הידיעה. צבי זמיר מרואן היה בלשכת הנשיא [במצרים] ושידר את מילת הקוד למלחמה מיידית שלושה ימים לפני ולא בלילה לפני... בן־פורת העלה את ההשערה הסכמה בין (שהתבררה כלא נכונה) שהייתה האמירה זמיר לאלי זעירא להסתיר את האירוע. עברה מפה לאוזן וכל הארץ ידעה... זמיר תבע את בן־פורת וזכה בהתנצלותו". בן־ישראל חקר את המסמכים. הוא ניסה להבין את מהותה של הטעות בסביבה של חוסר '83 ודאות, המחזקת את האפשרות לטעות, "ב־ לא יכולתי לפרסם את מה שידוע היום, ולכן בניתי (בספר הראשון) כעין סדרה של דיאלוגים בין קצין בכיר לפילוסוף הנשוי לפסיכולוגית... הדיאלוג הוא אמצעי לדיון, אבל קשה להסיק ממנו שורות תחתונות. לכן, השלמתי את ההס־ ברים בספר השני". בן־ישראל דואג להשלים גם את תצרף המי־ דע, המורכב בלאו הכי, לפני שהוא ממשיך "לה־ תראיין", "אנחנו יצורים המסתמכים על הניסיון וחושבים שכל עניין נשפט באמות מידה של ני־ סיון. המצרים ערכו עשרות תרגילים [שנקראו 'תחריר' – שחרור] לגיוס הכוחות מרחבי מצ־ רים והעברתם לאזור התעלה. אמ"ן הכיר היטב הדינמיקה שלהם. גם ההכנות למלחמת יום .'41 תחריר הכיפורים נערכו במסגרת תרגיל ' ההערכה של זעירא הייתה שהסיכוי למלחמה נמוך, כמו שהניסיון לימד בתרגילים הקודמים. , ראשת גולדה מאירהדברים הותירו רושם על , שר הביטחון. בתרגיל משה דייןהממשלה ועל ', גויסו מילואים 73 'תחריר' קודם, במרץ-אפריל החל כארבעים '41 'תחריר ולא פרצה מלחמה. יום לפני פרוץ המלחמה", הדגיש את הדמיון בין התהליכים ואת תעתועי הניסיון, ואיתם את מצוקת הזמן של מקבלי ההחלטות, ועבר, בה־ פתעה, ל"קריאת ביניים" שבה הדגים את הקו־ שי לחרוג מהניסיון בנוגע לחיסונים בהגנה על האוכלוסייה... אפילו ה"ריאיון" "זכה" להידבק , בווריאנט חד־פעמי... 19 בקוביד־ "למקבלי ההחלטות במודיעין אין די זמן לקרוא את החומר המגיע אליהם". הוא פוסק במשפט מסיים לממשקו עם יואל בן־פורת ז"ל, בחקר הקונספציה. המתמטיקה של החיים וגישת ההפרכה בן־ישראל חוזר בזמן ומבהיר כי לאימו, שרה, היה תפקיד מרכזי בחינוכו. חינוך שהובילו לע־ תודה האקדמית כסטודנט לפיזיקה ומתמטי־ ' ומלחמת 67 קה באוניברסיטת תל אביב, אחרי ששת הימים עתירת אלבומי הניצחון. יחד עם זאת, טרחה האם לקרוא לו בילדותו סיפורים מהתנ"ך ומפרקי אבות, האוצרים בחובם מסרים סמויים... "למשל, סיפור סדום ועמורה שבו אב־ רהם מתווכח עם אלוהים והמסר הסמוי ברור – אפשר להתווכח עם כל סמכות", הוא מסביר את תפיסת עולמו המושתתת על ידע וקריאת תיגר על המוסכמות, כתכונה מובהקת של הת־ רבות היהודית. כעתודאי עבר קורס מ"כים וקורס קצינים , עם כמה מאות 1970־ במקביל ללימודיו. ב עתודאים נוספים, "מצאתי את עצמי במלחמת ההתשה במוצב 'הכפר' ['ניסן' – המוצב הלפני אחרון בגזרה הדרומית של 'קו בר־לב'], כמפקד מחלקה הפותחת את הציר שבין 'הכפר' למוצב 'המזח' [המוצב הדרומי ביותר לאורך התעלה]. אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה, החלטתי להסתפק בשירות חובה, לחזור לתעלה ולא איסוף אפשרויות והפרכתן באופן שיטתי... זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=