39 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | באמצעות בניהם של צדוק ואביתר הכהנים, "כזאת וכזאת ייעץ אחיתופל את את הידיעה כי אבשלום ואת זקני ישראל, וכזאת וכזאת ייעצתי אני, ועתה שלחו מהרה והגידו לדוד לאמור: אל תלון הלילה בערבות המדבר, וגם עבור תעבור פן יבולע למלך ולכל העם אשר [את הירדן], איתו". ידוע היטב וכבר אינו מענייננו Happy end ה־ ואנו נסתפק אפוא בקלסיקה זו של החדרת מרגל או סוכן השפעה, כביכול כעריק, ותרומתו המכרעת ברגע הקריטי של המערכה. ניצניו של "הסוס הטרויאני"... כמה מאות שנים קודם לסיפור התנ"כי, נקטו גם שכנינו מדרום בתרגיל הונאה על ידי עריק מדומה, או כך לפחות סיפרו: , מגדולי הפרעונים (שלט תחותמס השלישי לפנה"ס), ידוע לנו בעיקר 1479-1425 בשנים לפנה"ס 1458 ממסע המלחמה שערך בשנת ובמהלכו נאבק במגידו בברית של מלכי כנען, קרב שאליו הגיע לאחר שבניגוד להצעות מצ־ ביאיו – עבר עם צבאו דרך נחל עירון דווקא והצליח בכך להפתיע את אויביו, שעיקר צבאם נערך באזור תענך-ואדי מילק. " (שלפי 500 על פי המסופר ב"פפירוס האריס לפנה"ס), 11 ההערכה חובר באמצע המאה ה־ אחד ממצביאיו של אותו תחותמס ושמו צחו־ תי, הטיל מצור על העיר יפו, אך נכשל בני־ סיונותיו לכבוש אותה בכוח הנשק. על כן, פנה לדרך העורמה: הוא הסתיר כמה מהמובחרים שבלוחמיו בתוך סלים גדולים, שאותם שלח כמנחה לעיר בתואנה שהחליט למרוד במלכו. שומרי העיר התפתו לפתוח את השער ומשנ־ כנסו פנימה נושאי המנחה, הם השתלטו, יחד עם חבריהם המוסלקים בסלים, על העיר ופתחו השערים בפני שאר הצבא. יצוין כי לדעת מרבית החוקרים, זו אינה אלא מעשיה ששיעשעה דורות רבים ולבסוף שימשה אבטיפוס לסיפור "עלי באבא וארבעים השו־ דדים". ייתכן אגב, שגם אודיסאוס, מאות שנים מאוחר יותר, קיבל השראה מסיפור זה ו"תרגם" אותו לעיצוב הסוס הטרויאני שלו, ועל כך בה־ משך, אך לא לפני שנגולל סיפור מפורסם אחר אשר בו, כמאמר האמריקאים, טעמו המצרים עצמם את טעמה של התרופה שבה האכילו את העכואים. מדובר ברעמסס השני, אחד מגדולי מלכי מצרים, ובקרב קדש שעל נהר האורנטס לפנה"ס. קרב זה התנהל בין 1274־ (האורנת), ב שתי האימפריות הגדולות של התקופה, המצ־ רית והחיתית, והוא מתועד היטב הן על ידי המ־ צרים והן על ידי החיתים: לאחר מסע ארוך ממצרים, הגיע הצבא המ־ צרי לאזור המערכה, כאשר רעמסס עצמו פיקד על עוצבת אמון ואחריה נעו ארבע דיוויזיות נו־ ספות. שני בדואים שהתחזו לעריקים הגיעו למחנה המצרי וכשהובאו בפני רעמסס, סיפרו כי הצבא החיתי נמצא כמאה קילומטרים מה־ עיר קדש, ליד חלב. הייתה זו כמובן תרמית, שכן ס � , המוותאליש הצבא החיתי, בראשות המלך תתר מצפון לקדש, מאחורי התל שעליו שכנה העיר. המלך המצרי נפל בפח ובעקבות המי־ דע הכוזב יצא עם הדיוויזיה שלו לעבר קדש, בעוד שאר הכוחות השתרכו מאחור. רק מזל רב והשתלשלות עניינים שלא כאן המקום לפרטה, הצילו את רעמסס מתבוסה מחפירה והמערכה הסתיימה למעשה בתיקו. ...ויישומו המוצלח! הדוגמה הבאה מעבירה אותנו, כמובטח לעיל, ליוון הקדומה ולאירוע המפורסם של החדרת סוס עץ ענק ובו חיילים יוונים אל תוך טרויה, תחבולה שאפשרה את כיבוש העיר לאחר שלא יכלו לחומותיה במשך עשר שנים. הסיפור מו־ פיע הן באודיסאה של הומרוס שנכתבה בסוף המאה התשיעית לפנה"ס (רוב החוקרים מתא־ 1250־ רכים את המלחמה, אם אומנם הייתה, ל בקירוב, לפנה"ס), והן באיניאס של וירגיליוס לפנה"ס. 19-29 שנכתב בשנים על פי וירגיליוס, תכסיס ההחדרה לווה במ־ עשה הונאה שאִפשר את הוצאתו אל הפועל: לאחר הצבת הסוס לפני חומת העיר, שרפו היוונים את אוהליהם והפליגו ללב ים, אך הת־ חבאו מאחורי אי סמוך. למוחרת, מצאו הט־ רויאנים את מחנה היוונים נטוש ובו סוס העץ. ו"נער כפות סוחבים עוד הם דנים ומתווכחים הרועים, בצעקה יובילוהו אל הארמון לשימו לרגלי השרים והמלך. זר ונוכרי הוא להם ונפל מרצונו אל השבי יען חפץ להוליך לקריה את י � . היה זה היווני סצבאות האיונים (יוונים)" נון שסיפר לשוביו כי ערק. עוד למדו מפיו כי היוונים התייאשו מלכבוש את טרויה וכי הסוס הענק שהשאירו מאחוריהם נועד כמתנה לא־ לים, להבטיח את הפלגתם הבטוחה. לטרויאנים לא נותר אלא להכניס את הסוס לעירם, ובר־ דת הלילה פתח סינון את הפתח הנסתר בבטן הסוס, והלוחמים הגיחו ממנו והרגו בטרויאנים הלומי היין. או אז סימן סינון סימן ליוונים, בא־ בוקות, כי ישובו לעיר שזקיפיה חוסלו ושעריה נפתחו בפניהם לטבח נורא. יוון העתיקה מספקת גם מספר סיפורי עריקה, אותנטיים, של דמויות בולטות באתונה ובספרטה שמצאו מקלט אצל האויב הגדול, הפרסי (זאת בנוסף לכאלה ש"סתם" בגדו בה־ עברת ידיעות לפרסים – ראה מאמר של החתום ,61 מטה: "ריגול מיתולוגי", "מבט מל"מ" גיליון .)43-40 ' , עמ 2011 אוקטובר בהקשר שבו אנו עוסקים ראוי לספר על : הלה מלך על ספרטה בין דמרטוסעלילותיו של לפנה"ס. בעקבות סכסוכים 491־ ל 515 השנים עם שותפו לכס, הודח ונמלט אל דריווש הרא־ שון, מלך פרס, וזכה למקלט ואף לנחלות בא־ אחיתופל וחושי "מייעצים" לאבשלום. תחריט של יוהנס וויריקס מהמאה השש־עשרה (ויקיפדיה) דבש או עוקץ – עריק לריק, הערק, או שמא רק?!
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=