32 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | באתי לבקר את 2016 באוקטובר 16־ ב אלקנה, אחרי אירוע מוחי שני שפקד אותו. שיחתנו עסקה גם באלוף שלמה גזית ז"ל ), אשר 2020 (שלימים נפטר בשמונה באוקטובר שימש לאחר מלחמת יום הכיפורים כראש אמ"ן, ואני, הצעיר, זכיתי להיות ראש לשכתו הרביעי והאחרון. ציינתי ששלמה חוגג בקרוב תשעים, והינה האיש הבלתי נלאה הזה עומד להוציא עוד ספר חדש! אלקנה – אדם שקט ומתון בדרך כלל – הפתיעני ואמר בטרוניה ש״יש לו חשבון לסגור עם שלמה״. ניגודיות הערכה ומתח בצמרת אמ"ן וכך הוא סיפר כי מאז שהגיע ל"זירה ) ועד סוף 1974( המערבית" באמ"ן־מחקר , הייתה לו מלחמה מתמדת מול הנהלת 1976 המחקר וראש אמ"ן גזית, לגבי הערכת המודיעין על מצרים. הוא היה משוכנע לחלוטין, מכל המודיעין שעמד לרשותנו אז, שפני מצרים אינם למלחמה. זה היה ברור לו מרגע שהחלו השחרורים העצומים בצבא המצרי, שלעיתים העמידו את מצבות כוח האדם ביחידות – על 20 כמחציתן. ההכרה הזו התקבעה אצלו ב־ , מועד שבו הגיע משלוח אמצעי 1974 במאי הלחימה האחרון מברית־המועצות למצרים , שנשלחו לשיפוץ 8 (להבים של מסוקי מי־ והושבו), ולא עוד. הדיאלוג המעמיק בין מצרים לארה"ב ומעורבותו האישית הנרחבת בו של הנרי קיסינג'ר, אותם סממנים של נטישת סאדאת את ה'מטרייה' הסובייטית והמעבר לזו המערבית, רק חיזקו את הערכת. כך הציג תמיד את הדברים במסמכי המודיעין שהזירה הוציאה, וכך דיבר בעל־פה בפורומים השונים בהנהלת המחקר ואמ"ן. אבל נותר בודד במערכה, בעיקר כיוון שצמרת האגף הייתה צרובה בטראומת כישלון מלחמת יום הכיפורים, ולא הייתה מוכנה לקחת סיכון הערכתי, שאותו צבעה דרך קבע באלרמיזם אדום. בדיון סיכום הערכת המודיעין השנתית אצל ראש 1976 (התקיימה בסוף 1977־ ל אמ"ן), הבין אלקנה מדברי גזית שזה יהיה גם נופך הדברים במסמך הכתוב שייצא למקבלי ההחלטות במדינה. אחרי הדיון, אלקנה ביקש ריאיון אצלו, ומשזה התקיים – הוא הודיע כי אם רוח הדברים בהערכה הכתובה תהיה שוב אלרמיסטית, הוא מתכוון להוציא מסמך הערכה אישי שיבטא גישה הפוכה, ולהפיץ אותו לכל צמרת צרכני המודיעין במדינה. אלקנה ציין כי גזית, שהיה תמיד עדין בגישתו, סיכם את דין הדברים ביניהם, שמסמך ההערכה השנתית יביא לידי ביטוי את שתי הגישות. וכך אכן היה בפועל, לראשונה וכנראה גם לאחרונה בהיסטוריה של הערכות מודיעין שנתיות... "פיצוץ" בצמרת אמ"ן בעומק השנה שלאחר מכן, עם הודעתו המפתיעה של הנשיא סאדאת במועצת העם ) שבכוונתו להגיע 1977 המצרית (נובמבר לכנסת בירושלים, גזית כינס דיון בלשכתו, במטרה לבחון את רצינות הדברים. ראש חטיבת מחקר, אז תת־אלוף יהושע שגיא ז"ל, שאליבא דאלקנה היה אומנם משוחרר מטראומת ', אך כמו גזית, החליט עם כניסתו 73־ הכישלון ב לתפקיד ש"אצלי זה לא יקרה", היה בביקור עבודה בארצות־הברית ולא השתתף. אלקנה עשה שיעורי בית מאוד מעמיקים, ובהרשאת דקות ארוכות, באופן מפורט 45 גזית הציג משך ומבוסס, את המגמה ה"שלומית" של נשיא מצרים. הדברים היו ברורים לו, כיוון שמעבר להצהרתו המפורשת של סאדאת, אסטרטגיית נשיא מצרים נתמכה היטב בחומר מודיעיני משובח. למרות דבריו המשכנעים, גזית סיכם את הדיון באופן שהשתמע לשני פנים, וירד לעדכן בדברים את הרמטכ"ל מוטה גור. זמן קצר לאחר מכן, באותו יום, יצא גור לתקשורת ואמר כי לדעתו, בעוד סאדאת יגיע לירושלים, כוחות מצריים יחצו את התעלה, ישעטו לעומק סיני ויתקפו את כוחותינו... הדבר "הרתיח" את אלקנה, שביקש ריאיון עם גזית. כשנפגשו, אלקנה שאל אותו ישירות האם הביא בפני הרמטכ"ל את הערכתו שסאדאת אכן מתכוון להגיע כדי להתחיל בתהליך שלום עם ישראל. תגובת גזית לא הייתה לגמרי ברורה... כששגיא חזר ארצה, לאחר ביקור סאדאת, הוא כינס דיון בנושא המצרי עם כלל אנשי המחקר. מבוכת ההפתעה המודיעינית ניכרה על פניו והוא פתח את הפגישה ואמר שהסיבה לכישלון היא שהדרג המדיני לא שיתף את המודיעין בסוד המגעים עם המצרים, החל בפגישת דיין-תוהמי ועד הגעת סאדאת איש המודיעין המושלם , חף מתסמונת "צל הרים כהרים" 1976- באלקנה הרנוף אומנות המודיעין: קל מאוד להתריע, קשה יותר להרגיע... על קצין מודיעין מושלם תא"ל (בדימוס) דר' יוסי בן ארי דברים אלה נכתבו לזכרו של תת־אלוף אלקנה הרנוף ז"ל, ששיאי תפקידיו בצה"ל היו ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומזכירו הצבאי של יצחק רבין ז"ל. אך קודם ומעל לכול, אלקנה היה קצין מודיעין מושלם: חכם, קפדן, צנוע ואפילו סגפן, מי שיושרתו המקצועית הייתה כמצפן בלתי מתפשר לכל נתיבות דרכיו. חוץ מחבר ו"אבא רוחני", היה הוא לי מורה דרך מוביל בחמישים שנותיי בקהילת המודיעין.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=