2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין ועוד בגיליון: בני מיכלסון על מפצחי הצפנים היהודיים וה״אניגמה״ ● אבי מושבי והראל מנשרי על הסייבר הרוסי ● נתי קנטורוביץ על השמות של "נתיב" ● אליהו דקל דליצקי בדעה אחרת על התעצמות הצבא המצרי ● יצחק פס על סוכן המוסד שאלתיאל בן-יאיר ● רון כתרי, אבנר אברהם ודן אלדד על דיון "פטפטת" ● חג אביב שמח ההווה שלו הוא העתיד של כולנו ריאיון יוצא דופן עם פרופסור, אלוף וחתן הפרס לביטחון ישראל פעמיים שיחה עם אפרים הלוי על לורנס "איש ערב" ויומניו יוסי בן ארי ונעם שפירא על אלקנה הרנוף – איש המודיעין המושלם שולי בינה מתגדרת... על נשים בקהילות המודיעין שאול מנשה ודני מרום על "שקרים ועובדות" בשידורי ישראל בערבית קובי סגל מזכיר את ג'ורג' בלייק סוכן-על כפול, קומוניסט וקטלני יצחק בן ישראל
2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555 . כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il , האתר – mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה רון כתריעורך אחראי: אופיר שהםעורך: יוכי ארליך, אבנר אברהם, דר' שולי בינה, אבי מושבי, דר' בני מיכלסוןעורכי משנה: רון קרניאלי, נעם שפירא דודי כהן, "קווים"עורך גרפי ומעצב: צופית מלצר-טסלרהגהה: צילה ענברתיאום: דפוס ברכה, חולוןדפוס: צאלה מלצרפיקוח דפוס: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, יוכי ארליך, חברי המערכת: דר' שולי בינה, אמנון בירן, איתן גלזר, מישל דגן-בינט, יואב (פישי) דייגי, דב הופמן, זאב לכיש, אבי מושבי, גדעון מיטשניק, דר' בני מיכלסון, חגי מן, רוני מרום, לב ניב, קובי סגל, יואב פלג, רון קרניאלי, נאוה רייך, אהוד רמות, נעם שפירא; • שימוש בחומר המתפרסם בכתב-עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מהעורך האחראי. • כל המאמרים והכתבות המופעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמית אלוף ;2021 – 2013 – יו"ר צבי שטאובר; דר' 2012 – 2005 – יו"ר העמותהאפרים הלוי ;2005 – 1983 – המנכ"ל הראשון, ישעיהו שייקה דליות-בלומברג הנהלת העמותה: אהרן זאבי פרקש יו"ר – אלוף (במיל') דוד צורמנכ"ל – תא"ל (במיל') חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: פרופ' עוזי ארד, יוכי ארליך, דר' דני אשר, אמנון בירן, ירון בכר, דר' יוסי בן ארי, איציק ברזילי, יגאל ברנע, מירלה גל, איתן גלזר, דר' יורם דובובסקי, גדי זהר, אלי כהן, עפר לוינברג, אריה ליבנה (לייבו), ברוך מזור, דורון עמיר, מאיר שגב, יצחק (יאצ'קו) שד"ר, חובב שפירא נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: דן בן-צבי, עדה גילן-שחם, חגי מן, מיכאל רייס, סטלה שדות ראשי וועדות ומכונים בעמותה: עודד חביב;; ועדת מורשת ותוכן- ; ועדת סרטים – אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ; דר' עמרם אהרוני ועדת השקעות –אמנון ארגמן;ועדת כספים – רו"ח ;אשר קרן; ועדת ביקורת – ברוך מזור; ועדת קרנות – יוכי ארליךועדת גיוס ופעילות חברים – ;שלמה מופזראש מרכז המידע ע"ש מאיר עמית למודיעין וטרור – ;יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – יוכי ארליךראש המכון לחקר המורשת- ; עורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי, בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומישם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, 1983 בשנת להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. , מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, 1985- מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין ב מבוגרים ותיירים – להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החי־ נוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בבטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.C.C למשפחות ולחברים שלום, בסימן החלפת המשמרות אנחנו בעת של חילופי משמרות במל״ם. מכהן כיו״ר המל״ם, 2022 מתחילת שנת , לשעבר ראש אהרון זאבי פרקשהאלוף במיל׳ חברים, ביניהם חמישה 25 אמ"ן ולצידו עוד נציגים של המשפחות השכולות, המהווים ביחד את הוועד המנהל החדש. שמו־ תיהם מופיעים ברשימת בעלי התפקידים בטור המערכת שלצד טור זה. חילופי משמרות גם ב"מבט מל"מ". בגיליון זה מסיים את תפקידו עמיתי – כעורך האחראי של כתב העת שלנו, רון כתרימשכבר הימים תת־אלוף (מיל׳) . רוני עמד בראש מערכת "מבט יוסי בן־אריהמעביר את ההגה לידיו של דר' מל״מ" והמכון לחקר המורשת במשך י"ב שנים, והעמיד כתב עת ברמה גבוהה שהתעלה לשיאים חדשים מדי גיליון. כתב העת זכה לשבחים רבים מפי כולי־ עלמא. ברצוני להודות לו על כך ועל פעילותו כראש המכון לחקר המורשת, בו תרם רבות לאחד מייעודיו המרכזיים של המל״ם – הנחלת מורשת המודי־ עין. מאחל לרוני הצלחה בהמשך דרכו ובטוחני שעוד יתרום לעמותה מניסיונו וכישוריו. למחליפו, דר' יוסי בן־ארי, אאחל שימשיך להוביל את מערכת העיתון בדרכים הטובות של עניין, מגוון ואמינות. סוף תקופת הפעילות, כשנתיים, של הוועד המנהל היוצא, בראשותו של דר' , עמדה בסימן מגפת הקורונה. המגפה הגלובלית שהשפיעה צביקה שטאובר על העולם בכל תחומי החיים, נתנה את אותותיה גם בחיי המל״ם ושינתה את צורת הפעילות השוטפת למשפחות ולחברים. התמודדנו בשנה החולפת גם עם היעדר מסגרת תקציבית למדינת ישראל, מצב שהשפיע ישירות על תקציב העמותה וגרם לצמצום בפעילות המתוכננת. מנגד, ״הפכנו את הלימון ללימונדה״ ובהיעדר מבקרים פעלנו לשיפור נרחב בחזות המל״ם ובתשתיותיו. כל הבא בשערנו יכול לחזות בכך במו עיניו. הסטנו את הפעילות לזום וביצענו פעילות רחבה של ״זומל״מ״ שהגיעה לעשרות אלפי אנשים באמצעות פלטפורמת מ.ת.ג. ברצוני להודות לצביקה, היו״ר היוצא, על הובלת המל״ם בשתי הקדנציות שלו, יחד עם הוועד המנהל, על פיתוח נרחב של הפעילות לחברים במל״ם. במשמרת שהסתיימה הורחב גם התחום המחקרי על ידי הקמת המכון לחקר המורשת והמכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ובוצעו שיפורים משמעותיים של בינוי ותשתיות. בימים אלה אנו חוזרים לפעילות מלאה במל״ם. בחלוף גל האומיקרון האח־ רון כבר ערכנו ערב מרשים ומרגש מאוד לזכרו של סגן ראש השב״כ לשעבר ז״ל, וערב מרגש לחלוקת מלגות הקרן ע״ש נחמן טל וחבר ותיק בהנהלת המל״ם, ז״ל. לצד זאת, ולאור "בקשת הקהל", נמשיך בפעילות ה"זומל״מ", יעקב ברנדייס המהווה תוספת משמעותית להנחלת מורשת המודיעין לקהל הרחב, בהובלתה .יוכי ארליךשל אהרון זאבי חברי הוועד המנהל החדש, בהנהגת היו״ר הנכנס אלוף (מיל׳) , עוסקים בימים אלה במיפוי הצרכים לעתיד ותהליך אפיון תכנון ארוך־פרקש טווח, לצד הידוק הקשר עם גורמי קהילת המודיעין והמשך שיפור התשתיות. על כל אלה עוד נפרט גם בגיליונות הבאים. בהצלחה לנכנסים וליוצאים וקריאה מהנה, תא"ל (מיל') דודו צור המל"ם מנכ"ל. דבר המנכ״ל דודו צור תא"ל )מיל')
3 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | – פרופ', אלוף (במיל') יצחק בן ישראל, בריאיון יוצא דופן 4 עמוד היוצא ממוסכמות – אפרים הלוי מתרגם את יומנו של לורנס "איש ערב" 8 עמוד ומתרשם מאישיותו – רון כתרי ואבי אבנר על המודיעין במבצע יונתן/ חלק ב' 11 עמוד II – בני מיכלסון על "מפצחי הצפנים" היהודיים במלחמת העולם 14 עמוד '73 – פסח מלובני על הצליחה הישראלית ב- 18 עמוד בעיניים מצריות/ חלק ב' – אבי מושבי והראל מנשרי על הסייבר הרוסי 22 עמוד (לפני הפלישה לאוקראינה) – אבי אבנר על הסוכן הכפול גרובר, האבא של ראש העירייה... 26 עמוד – שאול מנשה ודני מרום על שידורי ישראל בערבית 29 עמוד כלוחמה פסיכולוגית – יוסי בן ארי ונעם שפירא על אלקנה הרנוף, 32 עמוד איש המודיעין המושלם – אלי דקל-דליצקי בדעה אחרת על התעצמות הצבא המצרי 34 עמוד – רפי קיטרון בסקירה היסטורית על עריקים מדומים 37 עמוד כסוכנים כפולים – רון כתרי ואבי אבנר מסכמים דיון על ה״פטפטת" שפשתה 41 עמוד במקומותינו – לזכרם 44 עמוד – שולי בינה במדֹורה, מתגדרת עם נשים בקהילות המודיעין 46 עמוד – קובי סגל מזכיר את סוכן העל הכפול ג'ורג' בלייק 49 עמוד – נעם שפירא במדורו, על שירותי הביון של האמירויות 50 עמוד – נתי קנטורוביץ על השמות שליוו את ארגון "נתיב" 52 עמוד – יצחק פס מנסה לפענח את חידת סוכן המוסד, שאלתיאל בן יאיר 55 עמוד – אפרים לפיד סוקר את "המדינאי ואיש המודיעין", ספרו החדש 59 עמוד של אהד לסלוי – מעניין לעניין באותו מודיעניין – תגובות לכתבות וסיכום 60 עמוד הבחירות במל"ם – חיים מנור הופך את מגילת אסתר לפרשייה מודיעינית 63 עמוד עוצרת נשימה – "מי היה האיש שהיה" בעריכת יואב "פישי" דייגי 67 עמוד שלום לקוראינו, הוטלה עליי משימה חשובה וכבדת אחריות ״ – לכהן כעורך האחראי של הביטאון – מקווה . משפט זה פותח את טור העורך לעמוד בה" .)2010 (יולי 56 הראשון שלי, בגיליון אחרי כתריסר שנים בתפקידי, אני מוצא לנכון לסיימו ולפנות מקום ל"קברניט" אחר, שיביא עימו רוח רעננה ואולי שונה. כך ראוי ואני נפרד מכם בלב שמח ובסיפוק. גיליון זה, למיטב שיפוטי, אינו פחות טוב מקודמיו והוא מתמיד ללכת בדרך שאותה סללנו בשתים־עשרה השנים שחלפו: ריאיון מרתק בפתח הגיליון – איש מודיעין, טכנולוג בן ישראל (איציק) יצחקעם האלוף (מיל') פרופסור , ראש המוסד ויו"ר המל"ם בעבר, שוחח עימנו בעקבות אפרים הלויופילוסוף; , ועימנו כאן חלקה הראשון של השיחה לורנס איש ערבפרסום יומנו של שב ומאיר עינינו בפרשייה מעניינת – על מפצחי־הצפנים בני מיכלסוןהמאלפת; היהודיים בשירות הוד מלכותו, במלחמת העולם השנייה; זכות לנו לארח כאן שנפטר בתחילת השנה, על אודות "בית השידור שאול מנשה (חלק ראשון) את אלי הישראלי"; מצרים, שכנתנו ממערב, מעוררת התעניינות ומעסיקה את אלקנה , המציג דעה אחרת על התעצמותה הצבאית; תת־אלוף דקל-דליצקי משתפנו ב"דעה אישית" על אודותיו יוסי בן אריהלך לעולמו לא מכבר – הרנוף מגיב לרשימה זו; אנו מביאים כאן נעם שפירא– "קצין המודיעין המושלם" – ו פסח מלובניאת חלקם השני של שני מאמרים שראו אור בכתב העת שלנו: על הצליחה הישראלית במלחמת יום הכיפורים, בעיניים מצריות, ומובאת כאן שנים למבצע "יונתן" באנטבה, 45 הרשימה השנייה על האירוע במל"ם, שציין בדגש על חלקו של המודיעין בו. אבי אבנר הידעתם, שאביו של ראש עיריית רמת השרון, היה... סוכן כפול? נסקרים שאלתיאל בן־יאירגילה ויודע ומשתפנו; חייו הסודיים של סוכן המוסד (שפרש מהמערכת – תודה על תרומתך!) דן יצחק פס; רפי קיטרוןכאן על ידי מציגים את הסייבר הרוסי; ועוד אבי מושבי והראל מנשריב"עריקים מדומים" ; כהנה וכהנה, לרבות המדורים הקבועים: סיקורת ספרים, מי היה האיש שהיה, שירות מודיעין זר ו"כל העולם מודיעין והכול בו". אנו סמוכים ובטוחים שתחוו קריאה מהנה. ובעת פרידה, הגיע תור התודות. לראשי המל"ם, שהעניקו את תמיכתם ואמונם: היו"רים אפרים הלוי וצביקה שטאובר וכמובן – ידידי, המנכ"ל דודו צור. לחברי המערכת כולם (המכהנים ואלו שנמנו עליה בעבר) ובראשם לעורכי המשנה, שהיפרו תוכן והיטו שכם, רובם ככולם גם בכתיבה, הלכה למעשה. אפי לשני העורכים בפועל, שבלעדיהם אין כתב עת... לידידי המנוח והאהוב ז"ל, שדרבן אותי להגיע לתפקיד הזה, ולעורך הנוכחי אופיר שהם המסור, מלצר החרוץ וה"מקצוען". , ולכל חנן מזור לצוות המל"ם, שהטה שכם כדי לאפשר, בראשות הסמנכ"ל הכותבים, המגיבים והמתעניינים. תודה לכולכם. וקריאה חוזרת אליכם, קוראינו: שלחו יד למקלדת וכתבו לנו, מקורותיכם־אתם או מהידוע לכם על אודות ענייני מודיעין ובעיקר – על אנשי מודיעין, לב העשייה, בעבר ובהווה. , שהספיק יוסי בן ארי ברכת ברוך־הבא למחליפי בתפקיד, רעי הוותיק דר' לתרום מיכולותיו הן באמ"ן, הן במוסד. בטוחני שתשכיל להוביל את כתב העת שלנו לגבהים חדשים ולאופקים רחבים. תודה על האמון, קוראות וקוראים יקרים, ברכת המשך הצלחה לצוות כתב העת ובעיקר – בריאות טובה לכול! שלכם, דבר העורך האחראי רון כתרי תא"ל )מיל') מה בגיליון כתבות ומדורים
4 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | פרופסור בן־ישראל, בור-סוד, האוגר כל פרט של מידע חיוני, נובע ידע ותו־ בנות, הקשיב לשאלותינו, אך הציג את דבריו בסדר שלו, עם לחן ייחודי משלו, עם עצמאות מוחלטת בתמהיל התוכן ובמינון המידע, בכרוניקה... בילינו עימו כארבע שעות מרתקות ומאתגרות, בשתי פגישות, שרק את תמציתן הבא־ נו בפניכם. שמענו ממקור ראשון עדות על תחומי העשייה ומעורבותו ב... מה לא, בעצם? ביטחון, מודיעין, הרתעה, התרעה, הערכה והפרכה, חינוך, פילוסופיה, פסיכולוגיה, מורשת, סייבר, בינה מלא־ כותית, חלל, לוויינים, מחשבים, אמונה ו... קורונה, עם שורה ארוכה של תוב־ נות מקוריות. קשה להתאפק ולא לה־ תחיל כל פסקה בסופרלטיב. בן־ישראל הפגין, גם הוא, מאמץ ניכר להשתמש בשפת־חסר, באנדרסטייטמנט. משימה לא פשוטה למי שזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל, הראשון מן השניים, כקצין צעיר, עתודאי בדרגת סגן בחיל האוויר. גם לתהליכים מוכרים, שרובנו מכירים בהם את העובדות, הוא יוצק כיוון חשי־ בה יוצא דופן ומאירם בזווית ראייתו, אורג תובנות וטווה לוגיקה סדורה ומ־ נומקת. כבר למעלה מיובל שנים, הוא מעורב לפני ולפנים בזירות ההתבו־ ננות-חשיבה-תכנון-ביצוע-הפקת לקחים, שההצלחה בהן היא לא פחות מקריטית להבטחת ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. פרופסור (אלוף במיל') יצחק בן־ישראל ,1983 בחר להתחיל את דבריו דווקא בשנת שבה שהה באוניברסיטה בעיצומו של מחקר הדוקטורט שלו בפילוסופיה, כסגן־אלוף. "נכנס ד � ... לא ייואל בן־פורת אליי לחדר תת־אלוף עתי עליו הרבה אז... זכרתי שהוא היה דובר '). בן־פורת אמר לי: 'אני חושב 77 ,'76( צה"ל למה שלא נכון שעד עתה לא נעשה תחקיר על ... ועכשיו ראש אמ"ן הוא מי טעה ולא על טעינו שאישר לי לחקור את הנושא'. בן־אהוד ברק פורת הזמין אותי לצריף שנמסר לו...", מספר זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו שיחה עם פרופסור (אלוף במיל') יצחק בן־ישראל, חתן פרס ביטחון ישראל (פעמיים), מנהיג טכנולוגי ופילוסוף: "כל תרבות הסטארט־אפים בנויה על משהו סמוי, שעניינו כפירה בסמכות!" ריאיינו: תת־אלוף (מיל') דודו צור, תת־אלוף (מיל') רון כתרי, צילה ענבר ואופיר שהם
5 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | בן־ישראל וניכרת בו מיומנותו באומנות הסיפור ובניית מתח בקרב מאזיניו. הניסיון ככלי שיפוטי "באתי! כל הצריף היה גדוש בארגזים מלאי 'נרות' (באותם ימים, הפלטים של הטלפרינט־ רים כונו 'נרות'). הבנתי שייקח שנים לעבור על כל החומר, נדרשו כעשרים איש למשימה. ברק הציע לבן־פורת לאתר כאלה שהיו ללא תפקיד. הוא גייס אותי ועוד ארבעה". אתנחתא קצרה, "זה היה חומר הגלם לספר הראשון שכתבתי אז, ... ספר ההמשך היה 'דיאלוגים על מדע ומודיעין' ". הוא חוזר לסיפור 'הפילוסופיה של המודיעין' על בן־פורת, "השאלה הבסיסית שבה פתחנו היא: מתי הגיעה ההתרעה? היו לנו הקלטות רלוונטיות. התחלנו בסיפור על 'ידיעת הזהב' שהגיעה לפנות בוקר (ביום שישי, יום לפני פרוץ המלחמה). בדקנו איך היא הגיעה מאשרף , ראש הלשכה של פרדי עינימרואן ומצאנו כי , ראש המוסד, הוא ששלח את הידיעה. צבי זמיר מרואן היה בלשכת הנשיא [במצרים] ושידר את מילת הקוד למלחמה מיידית שלושה ימים לפני ולא בלילה לפני... בן־פורת העלה את ההשערה הסכמה בין (שהתבררה כלא נכונה) שהייתה האמירה זמיר לאלי זעירא להסתיר את האירוע. עברה מפה לאוזן וכל הארץ ידעה... זמיר תבע את בן־פורת וזכה בהתנצלותו". בן־ישראל חקר את המסמכים. הוא ניסה להבין את מהותה של הטעות בסביבה של חוסר '83 ודאות, המחזקת את האפשרות לטעות, "ב־ לא יכולתי לפרסם את מה שידוע היום, ולכן בניתי (בספר הראשון) כעין סדרה של דיאלוגים בין קצין בכיר לפילוסוף הנשוי לפסיכולוגית... הדיאלוג הוא אמצעי לדיון, אבל קשה להסיק ממנו שורות תחתונות. לכן, השלמתי את ההס־ ברים בספר השני". בן־ישראל דואג להשלים גם את תצרף המי־ דע, המורכב בלאו הכי, לפני שהוא ממשיך "לה־ תראיין", "אנחנו יצורים המסתמכים על הניסיון וחושבים שכל עניין נשפט באמות מידה של ני־ סיון. המצרים ערכו עשרות תרגילים [שנקראו 'תחריר' – שחרור] לגיוס הכוחות מרחבי מצ־ רים והעברתם לאזור התעלה. אמ"ן הכיר היטב הדינמיקה שלהם. גם ההכנות למלחמת יום .'41 תחריר הכיפורים נערכו במסגרת תרגיל ' ההערכה של זעירא הייתה שהסיכוי למלחמה נמוך, כמו שהניסיון לימד בתרגילים הקודמים. , ראשת גולדה מאירהדברים הותירו רושם על , שר הביטחון. בתרגיל משה דייןהממשלה ועל ', גויסו מילואים 73 'תחריר' קודם, במרץ-אפריל החל כארבעים '41 'תחריר ולא פרצה מלחמה. יום לפני פרוץ המלחמה", הדגיש את הדמיון בין התהליכים ואת תעתועי הניסיון, ואיתם את מצוקת הזמן של מקבלי ההחלטות, ועבר, בה־ פתעה, ל"קריאת ביניים" שבה הדגים את הקו־ שי לחרוג מהניסיון בנוגע לחיסונים בהגנה על האוכלוסייה... אפילו ה"ריאיון" "זכה" להידבק , בווריאנט חד־פעמי... 19 בקוביד־ "למקבלי ההחלטות במודיעין אין די זמן לקרוא את החומר המגיע אליהם". הוא פוסק במשפט מסיים לממשקו עם יואל בן־פורת ז"ל, בחקר הקונספציה. המתמטיקה של החיים וגישת ההפרכה בן־ישראל חוזר בזמן ומבהיר כי לאימו, שרה, היה תפקיד מרכזי בחינוכו. חינוך שהובילו לע־ תודה האקדמית כסטודנט לפיזיקה ומתמטי־ ' ומלחמת 67 קה באוניברסיטת תל אביב, אחרי ששת הימים עתירת אלבומי הניצחון. יחד עם זאת, טרחה האם לקרוא לו בילדותו סיפורים מהתנ"ך ומפרקי אבות, האוצרים בחובם מסרים סמויים... "למשל, סיפור סדום ועמורה שבו אב־ רהם מתווכח עם אלוהים והמסר הסמוי ברור – אפשר להתווכח עם כל סמכות", הוא מסביר את תפיסת עולמו המושתתת על ידע וקריאת תיגר על המוסכמות, כתכונה מובהקת של הת־ רבות היהודית. כעתודאי עבר קורס מ"כים וקורס קצינים , עם כמה מאות 1970־ במקביל ללימודיו. ב עתודאים נוספים, "מצאתי את עצמי במלחמת ההתשה במוצב 'הכפר' ['ניסן' – המוצב הלפני אחרון בגזרה הדרומית של 'קו בר־לב'], כמפקד מחלקה הפותחת את הציר שבין 'הכפר' למוצב 'המזח' [המוצב הדרומי ביותר לאורך התעלה]. אחרי סיום הלימודים באוניברסיטה, החלטתי להסתפק בשירות חובה, לחזור לתעלה ולא איסוף אפשרויות והפרכתן באופן שיטתי... זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו
6 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | לחתום לשירות קבע... מי ששינה את החלטתי היה טייס, שלמד איתי באוניברסיטה. הוא היה כבר סגן־אלוף ומפקד טייסת. כשלמדנו הייתי והוא כמעט כפול ממני בגילו. עזרתי לו 18 בן להתמודד עם החומר... הוא תיאר לי את מש־ מעות הפלת הפנטום הראשון על ידי סוללת טק"א [טילי קרקע־אוויר] מצרית במהלך ההת־ ראשונה שלא SA6 שה. הגיעה לזירה סוללת ידענו עליה מאומה. עם סיום הלימודים בשלהי עמוס לפידות , עמיתי לספסל הלימודים, 1970 [לימים מפקד חיל האוויר], הועלה בדרגה לא־ לוף־משנה והופקד על מציאת הפיתרון לבעיה החדשה. כאמור, לא רציתי לחתום אבל נעתר־ תי והצטרפתי ל'חקר ביצועים' של חיל האוויר. פחות משנתיים אחר כך הצלחתי, יחד עם שני עמיתים בני גילי, לפתח שיטת תקיפה חדשה [לופטוס – קלע ממוחשב] שהייתה פחות פגי־ עה לטק"א". על פיתוח זה קיבל בן־ישראל (עם שני עמיתיו) את "פרס ביטחון ישראל" הראשון שלו ותוכניותיו האישיות השתנו. "היה בידינו מודיעין שהתקבל מהאמריקאים, ולפיו תכננו איך להשמיד את הטק"א אם תפרוץ מלחמה. זמן מה לפני המלחמה, הסורים ערכו י � והוצאנו גיחת צ SA תרגיל עם חטיבת טק"א 6 לום, שממנה התברר לי שחלק מהממצאים לא עולים בקנה אחד עם המודיעין האמריקאי. כך, למשל, ראש הטיל בצילום היה קטן ומזה נגזר טווח החטאה קטן. דוגמה שנייה נוגעת למרחקי הצבת הסוללות בחטיבה. תורת הלחימה של הייתה שכל SA3־ ו SA2 הסוללות הישנות מדגם סוללה צריכה להגן על חברותיה, ולכן הן אינן יכולות להיות קרובות מדי אחת לשנייה. בתצ"א [תצלום אוויר] ראינו שהסוללות החדשות הוצ־ בו לפעמים במרחק של כשלושה קילומטרים זו מזו, מה שהצביע על טווח מת קטן, ולכן על טווח מקסימום קטן בהרבה ממה שנטען על ידי המודיעין האמריקאי... הבנתי שיש לנו בעיה עם המידע האמריקאי וכי הטווח של הטילים הללו קצר יותר משל קודמיהם. החישובים שערכתי קילומטרים. בראייה 15־ הובילו לטווח של כ לאחור, מה שעשיתי היה הפרכת הגרסה של המודיעין האמריקאי. זה כשלעצמו אינו מס־ פיק. צריך קודם להעלות אפשרויות שונות, ואחר כך לבחור את אחת האפשרויות כבסיס להערכה. בחירת האפשרות הסבירה ביותר על סמך הניסיון והעדויות התומכות בה היא שגיאה לוגית. הגישה הנכונה צריכה להיות שונה לגמרי תוך חיפוש הפרכות, הפרכה של כל אפשרות ואפשרות, עד לבידוד האפשרות היותר נכונה, דהיינו הפחות מופרכת". הכפירה בסמכות כתנאי לפיתוח מדיניות מושכלת הקשבנו, אוזנינו כרויות לתהליכי ההתמו־ דדות עם המתמטיקה של המרחב האווירי והעימות שבין הטיל למטוס. שיטת ההפרכות הוטמעה וליוותה את ההתנהלות בחיל האוויר גם הלאה. "לקראת מלחמת יום כיפור כתבתי וציינתי תיכשל וכי יופלו בין SA6־ כי תקיפת סוללות ה שישה לשבעה מטוסים מאש נ"מ [נגד מטו־ סים]... כתבתי שישה וחצי מטוסים... ההערכה שלי נדחתה. בפועל נפלו שישה מטוסים ומטוס שביעי נפגע. הנווט נטש ונפל בשבי, והטייס הצליח להשתלט על המטוס ונחת נחיתת אונס במגידו. יצאה השמועה כי זה ה'חצי מטוס' שאותו ציינתי בהערכה ...". הומור של מתמטי־ קאי?... הוא חוזר להסבר של שיטתו, "השיטה שאני מדבר עליה מבוססת על השערות ורעיונות מחוץ לקופסה. השלב הראשון הוא יצירת הערכות אפשריות. השלב השני בתהליך הוא לחפש הפרכות ולא אימותים. בגוף היררכי, כמו הצבא, יש לכך גם אלמנט פסיכולוגי – משמ־ עות הדרגה", ממקד בן־ישראל את ההתייחסות לחיוניות הכפירה, גם של הזוטר בדרגתו, "תה־ ליך ההפרכה מחייב כפירה מהותית בסמכות – הצבאית, השלטונית, הרבנית וכדומה". ' עקבנו אחרי אימונים של 89 '88 "בשנים חיל האוויר הסורי. הם השקיעו מאמץ אינטנ־ סיבי באימונים בתקיפה חדשנית של שמינייה ביחד, ורצינו להבין האם הם מתכננים תקי־ פה עלינו, או אולי בטורקיה או בעיראק. נוצרו הערכות, נספרו האפשרויות... התקבל מידע ששמיניית מטוסים סורית פגעה כבר במטרה שקוטרה כחמישים מטר... הגענו לכשלושים השערות... כל אחד היה בטוח בעצמו ובהשע־ רתו", הוא מתאר את הרקע לתהליך. "החלטנו ללכת לשיטת ההפרכות... בדקנו ומחקנו את כל ההשערות שלא הסתדרו עם מודיעין מוצק שהיה בידינו, ולא הגענו לאפשרות קונקרטית של תקיפה על ישראל (או טורקיה). קצין אחד (סרן) הציע השערה חדשה, שהתקיפה מכוונת כנגד מדינה שאינה יכולה להחזיר מכה נגדית... לבנון! לא מצאנו שום סתירה לאפשרות הזו... גם לא הייתה שום ידיעה תומכת. בפועל, יש־ ראל הגנה על ביירות במשך כמה חודשים... בדיעבד, התברר לנו כי אכן זו הייתה הכוונה הסורית. זו תמצית שיטת ההפרכות של דעות מקובלות", מסכם בן־ישראל חלק ממשנתו. "בראשית"? העתיד בלתי צפוי! בנימה המובהקת, הנון־קונפורמיסטית, ובה־ צהרה כי "כל תרבות הסטארט־אפ בנויה על משהו סמוי, המושתת על כפירה בסמכות", ומייד עבר לערך החווייתי-חינוכי של מבצע "בראשית" והיומרה להנחית על הירח חללית ישראלית. "הנחתנו בנחיתה קשה!", הוא קובע בחיוך גדול ומרצין באחת, "עלתה השאלה – האם להמשיך בפרויקט, כחלק מחינוך הנוער, או לא... המסר הסמוי אותו רצינו להעביר הוא שגם אם נכשלת זה לא נורא. כך פועל גם עולם ההיי־טק הישראלי", הוא ממתגו ומודיענו כי הפרויקט אכן נמשך ותולה את המיתוג ככותרת באדיבות: סוכנות החלל הישראלית " – סטאדי קייס של החוצפה הישראלית במיטבה:בראשית" מתכננים, מיישמים, מצליחים, נופלים, קמים וממשיכים! זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו רעייתו של בן-ישראל, ענבל, חושפת את דרגת האלוף
7 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | "תהליך ההפרכה מחייב כפירה מהותית בסמכות – הצבאית, השלטונית, הרבנית וכדומה". זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו מעל השולחן, ומחליפה בשבריר של שנייה בכו־ תרת ממתגת שנייה, "העתיד הוא בלתי צפוי!", כמובן... "הסייבר מגלם את היכולת לפרוץ למחשבים ולבצע בתוכם משהו. בתחילת שנות השמונים, החלה האנושות לעבור מאחסון מידע בתיקים פיזיים לאחסון במדיה ממוחשבת, ולכן נדרש למצוא דרך לחדור אליהם. זו תוצאה של תהלי־ כי הקטנת המחשבים (מזעור) והגברת העוצמה והיכולת. מחשבים משולבים כיום ברוב תחומי החיים... לכן, המודיעין פנה לסייבר! הייתה עוד סיבה: מרכזיֹות הטלפונים המכניות הוחלפו בשרתי מחשבים. זו הסיבה שארגוני המודיעין בעולם עוסקים בסייבר. ניתן לומר כי עד לפני כעשור פריצת מחשבים יועדה לחשיפת מידע". ה � ', שבה מונה ל 91 הוא חוזר לסוף שנת נהיג את המחקר והפיתוח (מו"פ) של צה"ל. כרקע לדבריו מציין את "הלם העתיד", ספרו , אחד מכמה ספרים שצוינו אלווין טופלרשל במשך שני המפגשים. "מרגע הופעת האינ־ טרנט, הרשת הדגימה יישומים שנחשבו לד־ מיוניים והפכו למציאות. כראש מו"פ, חשבתי כיצד מגנים על ישראל במלחמה הבאה מתקי־ פות מטוסים... קיימות שלוש שיטות: הקינטית, דהיינו פגיעה פיזית, זו הישנה; השנייה היא לו־ חמה אלקטרונית, שמטרתה בלבול המערכות של האויב; והשלישית – סייבר, כלומר החדרת וירוסים עוינים למחשבי המטוסים או המער־ כות השולטות בהם. הלכתי לאהוד ברק, שהיה אז הרמטכ"ל והסברתי לו שיש להקים יחידה ללוחמת מחשבים. ברק אישר לי להקים יחי־ תקנים. אף אחד לא רצה 75 דה חדשה ונתן לי לקבל אותם, כי כולם חשבו שמדובר במדע בדיוני. בסופו של התהליך, הגעתי לאלוף־משנה י � שהקים יחידה כזו בצריף ריק בפנחס בוכריס חידה שלו". "במציאות התברר שקשה מאוד להחדיר וירוס ל'מחשבים' של מערכות הנשק של האויב, כי לא היה סטנדרט קבוע וכל מחשב היה שונה לגמרי מחברו. קל יותר היה לתקוף מחשבים שיוצרו במערב. אליה וקוץ בה: באותן שנים רק מדינת ישראל הייתה באמת ממוחשבת וזה הפך אותה לפגיעה מאוד. כתבתי מכתב לראש הממשלה על הפגיעּות, ובעקבותיו הוקמה ) יחידת ראש הממשלה לאבטחת סייבר 2002 (ב־ מישהו 2010 של תשתיות קריטיות בישראל... ב־ תקף את הצנטריפוגות בנתאנז שבאיראן. זה 'סיפור טוב' והוא תפס מייד כותרות בתקשורת הבין־לאומית. זו הייתה הפעם הראשונה שבה הודגם נזק פיזי – הצנטריפוגות קרסו – באמ־ על 2010 צעות הסייבר. כך, התמניתי בשלהי ידי ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, לעמוד בראש צוות משימה שיכין את ישראל לעלייה הצפויה באיום. המלצתנו המרכזית הייתה 'לצאת מהארון', להוציא את הסייבר משליטה בלעדית של גופי הביטחון, ולהפוך את העי־ סוק בו ללגיטימי לכל מרכיבי החברה: תעשייה, אקדמיה, ממשלה וכדומה. התוכנית אושרה . באותה שנה 2011 על ידי הממשלה בנובמבר לא הייתה באף מוסד אקדמי בעולם מחלקה ללימוד סייבר. כיום בישראל הלימוד הוא רציף ומתחיל בתיכון. זה כשבע שנים שיש כבר בג־ רות בסייבר, הכשרה צבאית טכנולוגית בתחום וקשת רחבה של אפשרויות העסקה מקצועית אחרי השירות הצבאי". בן־ישראל (כיום ראש המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב), מציין את ההישגים של התוכנית: "ישראל אוחזת כיום בעשרה אחו־ זים משוק הסייבר העולמי! ההשקעות של המ־ גזר העסקי העולמי בחברות סייבר ישראליות – ,21% 2019 מסך ההשקעות, ב־ 18% 2018 היו ב־ ", הוא מאריך 41% 2021 ובשנת 31% 2020 ב־ באתנחתא שבין המשפטים, "אנחנו מקבלים השקעות לתחום הסייבר יותר מהאמריקאים, כי יש ברשותנו את כל ה'אקו־סיסטם'. כל זה כבר מאחורינו ועכשיו עלינו לעשות את הצעד הבא", פ � מוניתי עם פרו 2018 הוא מדווח ומסכם, "ב־ סור אביתר מתניה למצֵב מחדש את הבינה המ־ לאכותית, ולהפוך את ישראל לאחת המדינות המובילות בעולם בתחום". חטיבת "גולניבוט"? עוד רחוקה הדרך! ס � עוד מ 2018 פרופסור בן־ישראל העמיד ב־ גרת למצוינות לאומית, בתחום הבינה המלא־ כותית. הוא לא מסתיר את גאוותו על שותפיו תרמו 2011 לעשייה. כפי שבתוכנית הסייבר ב־ כמאה מתנדבים מהשורה הקדמית בתחום, את מרצם ומקצועיותם למשימה הלאומית, הרי שלמשימת הבינה המלאכותית התנדבו שלוש מאות יודעי פרד"ס [פשט, רמז, דרש, סוד] מעידית התחום בישראל. לדאבונו, התוכנית לא התקדמה בגלל הבחירות, ונכנסה לתהליכי .2021 אישור רק לאחר אישור התקציב בשלהי ) הפך Artificial Intelligence( ־AI נושא המבלי משים לדיון מסביב לשולחן השיח. בן־יש־ ראל חונך את הדיון ומציע, לצד קידום יכולות נמרץ, לא למהר ולהמליך את הטכנולוגיה מהר מדי. להערכתו, היום שבו מחשב יוכל לתפוס את מקומו של האדם בקבלת החלטות באופן גנרי, עדיין רחוק. מצד שני, "הבינה המלאכותית מאפשרת למחשבים לבצע עבודות חישוב וס־ ריקה במהירות עצומה, ועל כך אין עוררין. אך רצוי לחדד את הנקודה שאלו מערכות האמו־ רות ללמוד מהשגיאות שהן מבצעות. וכאן יש עדיין לא מעט בעיות טכנולוגיות וערכיות לפ־ תור". הוא מסביר כמה וכמה סוגיות המצליחות לחבר בין היכולת ללמוד לבין האפשרות שה־ פתרון של המכונה עלול לסבך מאוד את יוצ־ ריה ומפתחיה. בן־ישראל מציב היררכיה ברורה של יכולות ועוצמות מחשוב, ומתייחס גם לעידן המחשבים מבוססי טכנולוגיית קוונטים. הוא דוחה על הסף את האפשרות להקמת חטיבת לוחמים רגליים-רובוטיים בטווח הנראה לעין, ומציע להמתין עד אשר יהיו בידינו מחשבים קוונטיים, לא פחות. עם הרמטכ"ל, אמנון ליפקין שחק ושאול מופז אפילוג חשבון פשוט – המפגש הזה, שנמשך כא־ מילים – נטו! 25,000־ רבע שעות, כלל כ כמראיינים, היה עלינו לבור את הבר מהת־ בן... לכדי פחות מעשרה אחוזים מהנאמר. דא עקא, שכול מה שסיפר לנו בן־ישראל הוא בבחינת בר ללא תבן, מסקרן, מרתק ואיכותי. בחרנו להתייחס לאותם עניינים, על פי הבנתנו, המתכתבים עם קהל קוראי כתב העת שלנו וברוח קהילת המודיעין לשלוחותיה. וברוח הדברים הללו, מתעלמים לרגע קצ־ רצר משפת החסר, העזנו, כמראייניו של פרופסור (האלוף במיל') יצחק בן־ישראל, לסיים בארבע מילים במקום באחת תודה, נהנינו מאוד והחכמנו!
8 2022 , אדר ב' תשפ"ב, מרץ 91 גיליון | , אנו פוגשים בו לקראת 1911 "בקיץ שנת סיום עונת חפירות ארכיאולוגיות בכרכמיש, בצפון סוריה. את החפירות ניהל דויד הוגרת' ], ארכיאולוג בכיר באוניברסיטת Hogarth[ סיים את לימודיו 23 אוקספורד. לורנס בן ה־ לתואר ראשון בהצטיינות, והוגרת' ראה בו מדען בעל עתיד מבטיח. הוטל עליו למלא תפקיד חשוב באיסוף החומרים לכתיבת הדו"ח הסופי בן מאות העמודים על אותה עונה, כולל מאות רבות של צילומים. נראה כי הוגרת' העריך שלורנס יוכל למלא במקביל גם משימות של איסוף מודיעין ואולי גם גיוס מקורות במרחב הפעולה. הוגרת', שהיה כבר אז קשור לגורמי מודיעין בריטיים, עתיד היה למלא תפקיד מאוד בכיר במערך המדיני-מודיעיני של בריטניה .1918-1914 במזרח התיכון בשנים נוסד רשמית MI6 שירות המודיעין הבריטי , שנתיים לפני החפירות בכרכמיש 1909 בשנת . יש סימנים ביומן הרומזים על פגישות 1911 ב־ בשטח של לורנס עם דמויות משירות זה. חשוב להבין את הרקע של לורנס: למד ארכיאולוגיה והשתתף בכמה מסעות חקר במבצרים של ימי הביניים באירופה. כמו כן, השתתף בכמה מסעות למזרח הקרוב ובתוכם – גם לירושלים. למדתי כי לורנס ראה את המציאות בעיניים של 'קברניט של מדינה', אף שלא צמח וגדל בציר פיקודי. לראיה, הוא היה זה [ולא האמיר פייצל!] שניהל את 'המרד הערבי', לרבות פעילות מבצעית: ריכוז אמצעי לחימה והדרכת חבלה במסילות ברזל. בצד המדיני – יזם לורנס את פגישת פייצל עם חיים ויצמן והביא לכך ש'הצהרת בלפור' תהיה חלק מחוזה השלום בורסיי, בתום מלחמת ,1921 העולם הראשונה. מאוחר יותר, בקהיר ב־ 'הסדיר' לורנס את חלוקת המזרח התיכון, עת כשר המושבות. אני ווינסטון צ'רצ'יל מכהן רואה בפועלו האינטנסיבי עדות לכך שלא רק מנהיגות 'פורמלית' מעצבת היסטוריה. לורנס היה אדם ספוג־תרבות, חובב שירה, שעמד בקשרי מכתבים עם מובילי התרבות של לונדון, . לורנס מתח ביקורת על ג'ורג' ברנרד שולרבות אופן השלטת שיטת ממשל לא רלוונטית על ילידי המזרח התיכון [יוזמת הפרלמנט הבריטי, הממשלה וכדומה]. היבט שני נוגע למפגש הראשון בין לורנס באפריל 18 , שהתרחש ב־גרטרוד בל לבין בכרכמיש. היא הייתה אמורה לפגוש את 1911 הוגרת', אך הוא עזב את המקום באורח לא מתוכנן לפני בואה. מדובר בארכיאולוגית ותיקה ומנוסה, שגמאה אלפי קילומטרים ברחבי האימפריה העות'מאנית, בת למשפחה בריטית אריסטוקרטית בעלת אמצעים ומעמד. היא הייתה מהנשים הראשונות שלמדו באוניברסיטת אוקספורד ובגרו אותה בהצטיינות. למעלה מעשרים שנה הפרידו בין השניים, וכך כתב לורנס לאימו (במכתב שאינו מופיע בספר זה): 'מרת בל ביקרה אצלנו... היא אמרה שרעיונותיו בכל הקשור לחפירות הם תומפסון ל פרה־ היסטוריים. אי לכך, נאלצנו למחוץ אותה בעזרת מפגן של למדנות. תוך חמש דקות עברנו איתה על נושאי ארכיטקטורה ביזנטית, צלבנית, רומאית, חיתית וצרפתית, ואתנולוגיה של ארם נהריים; קדרות פרה־היסטורית; עדשות צילום חדישות; טכניקות של עיבוד מתכות בתקופת שיחה עם אפרים הלוי על חלק א׳לורנס "איש ערב"/ ריאיינו רון כתרי ואופיר שהם בעקבות היומן האישי של לורנס, ערב מלחמת העולם הראשונה, שאותו תרגם וערך הלוי, הוא מאפיינו כאדם חריג, מדינאי ומפקד, איש מודיעין מצוין ועצמאי, שתרם לבניית מערכת מודיעין ענפה לקראת המלחמה במזרח התיכון. ניתוח מקיף של דמות הרואית שהטביעה חותם מהותי על המזרח התיכון של תחילת המאה העשריםאפרים הלוי – מתוך "אחרית דבר" ליומן, מאת אפרים הלוי: "תומס אדוארד לורנס היה דמות שעוררה את סקרנותם של דורות ברחבי תבל, קרוב לא נועד כנראה להתפרסם. ניסוחיו 1911 למאה שנה. היומן האישי שרשם במהלך שנת וסגנון כתיבתו משתנים לאורך כמה עשרות דפיו, וייחודו בכך שהוא מזמין הצצה לראשית דרכו בארכיאולוגיה ובעשייתו המודיעינית הייחודית. רישומיו מרמזים על הדרך שבה הוא עתיד להיות דמות דומיננטית, הן בשדה הקרב והן בעיצוב המדיניות של מנהיגי האימפריה הבריטית בכל הנוגע למזרח התיכון, במה־ לך מלחמת העולם הראשונה ומייד עם סיומה". את היומן תרגם אפרים הלוי ואף הוסיף כאמור את "אחרית דבר", לעדותו של לורנס – פנינה אותנטית שאותה יזם וערך בכישרון ראובן מירן.
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=