21 2021 , כסלו תשפ"ב, נובמבר 90 גיליון | שדואן הוא אי אלמוגים קטן בים סוף, דרומית מערבית לשארם א־שייח. בעיצומה , קרוב 1970 בינואר 22־ של מלחמת ההתשה, ב לארבע שנים לפני מלחמת יום כיפור, יזם צה"ל פשיטה על האי. מטרת המבצע הייתה לפגוע במורל הצבא המצרי, ולהמשיך בהתשתו – להחרים ציוד צבאי באי ובנוסף לקחת חיילים מצריים כשבויים במסגרת מיקוח בעת משא ומתן. במבצע לקחו חלק סיירת הצנחנים של החטיבה. הם הונחתו על 202 ולוחמי גדוד האי במסוקי סופר פרלון, השתלטו עליו ושהו בו מעל ליממה. כוחות הצנחנים דרשו מהחיילים המצריים להיכנע בלי קרב, אך האחרונים פתחו באש על כוחותינו והוכנעו בקרב. במבצע נפלו שלושה לוחמי צה"ל ונפצעו 62 חיילים מצריים ו־ 24 שישה. במבצע נהרגו נלקחו בשבי. בנוסף, הושמדו שתי ספינות טורפדו מצריות ונתפס מכ"ם בריטי שהובא בינואר, 24־ לישראל. יומיים לאחר המבצע, ב התרחש באילת אסון משאית התחמושת. משאית שנשאה מוקשים, שפונו מהאי במבצע, נתקעה. תוך כדי דחיפה, אירע פיצוץ שגרם חיילים ואזרחים עובדי צה"ל 24 למותם של ולפציעתם של רבים. הציג ראש אמ"ן, אלוף 1970 בינואר 28 ב־ ז"ל, במליאת הממשלה, את תוצאות אהרון יריב מבצע רודוס. למבצע היו גם הישגים מודיעיניים מוחשיים: בסיום ההשתלטות על האי, נלקחו החיילים המצריים שנותרו בחיים ונשבו והוטסו לישראל. ראש אמ"ן הורה לבצע עליהם מחקר .550 רמה ומוטיבציה. את המחקר ערכה יחידה השבויים שירתו בחילות שונים בצבא המצרי – חיל הים, תותחנים, קומנדו והנדסה. שאלונים וראיונות אישיים סמוך לתחילת המבצע, גויסתי למילואים , בפיקודו של סגן־אלוף 550 ביחידת המודיעין ז"ל, כדי לסייע בחקירת השבויים. יעקב נחמיאס לצורך החקירה בניתי שאלון שנועד לבחון, בין השאר, את מערכת היחסים החברתיים בקרב השבויים, בדגש על היחסים בין הקצינים לבין החיילים בדרגים הנמוכים, ובאופן כללי יותר, ללמוד על מצב המורל שלהם. החקירה בוצעה באמצעות ראיונות אישיים, על בסיס שאלון שאותו בניתי על סמך הניסיון והמומחיות שלי כפסיכולוג חברתי, כך שניתן היה להעריך את מידת המהימנות והתוקף של תשובות המרואיינים. כיוון שאיני דובר ערבית – הסתייעתי במתרגם מהיחידה, שהיה מוכר לי אישית מעבודה משותפת בתחום החקירות בעבר. על סמך המידע שהפקתי מהראיונות, כתבתי דו"ח ("דו"ח האי שדואן") שאותו הגשתי למפקדי, סגן־אלוף נחמיאס. לצערי, נמנע ממני להשאיר את הדו"ח בידי, אך משום חשיבותו שמרתי טיוטה קצרה הכוללת את המסקנה העיקרית שעלתה ממנו, כלהלן: מערכת היחסים בין הקצינים המצריים ופיקודיהם הייתה חיובית ביותר. יתר על כן, גם המורל והנחישות של החיילים והקצינים המצריים – הן לפני שנלקחו בשבי והן במהלך שהייתם בישראל היו גבוהים ביותר – בניגוד לתפיסה שהייתה מקובלת בצה"ל ובאמ"ן באותה תקופה על רקע תוצאות מלחמת ששת הימים. סגן־אלוף נחמיאס קרא את הדו"ח והעביר אותו לראש אמ"ן, אלוף יריב, בציפייה שיפיקו ממנו לקחים. כעבור יום-יומיים, נחמיאס חזר אליי בפנים נפולות ודיווח לי שראש אמ"ן "לא התלהב" מהדו"ח. האם ייתכן שגם לאלוף יריב, שהיה ידוע כאדם חכם וכמפקד מעולה, היה קשה להשתחרר מהשפעת מלחמת ששת הימים, ולקבל את האפשרות שהצבא המצרי התאפיין בנחישות ובמורל גבוה וכי שררו יחסים טובים בין הקצינים ופיקודיהם, בניגוד לתפיסה שהייתה מקובלת בעקבות מהלך המלחמה ותוצאותיה? על דר' אפרים לפיד תודה מקרב לב לתת־אלוף תרומתו המושכלת בהערותיו והשלמת מידע למסמך זה. גם המורל והנחישות של החיילים והקצינים המ־ צריים – הן לפני שנלקחו בשבי והן במהלך שהייתם בישראל היו גבוהים ביותר סיפור אישי התקשה לאמץ את האלוף אהרן יריב – "דו"ח האי שדואן" (באדיבות ארכיון צה"ל) חיילי חיל-הים על אח"י בת-שבע שפינתה את כלי הרכב מהאי. (באדיבות ארכיון צה"ל) מבצע "רודוס" – תקדים לקונספציה מוטעית של אמ"ן? פרופ' (אמריטוס) אפי יער
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=