54 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | עלייה קבועה בפעולת חבלה להלן קטעים מתוך סקירות המודיעין שהפיץ המדור: בסקירת מודיעין של "פיקוד המרכז, מדור , אשר כותרתה 1969 מחקר/ממשל" מספטמבר "הערכת הפעילות החבלנית באזור יהודה " נאמר בין היתר: 1969 ושומרון לאוגוסט 1969 . פעולות החבלה בחודש אוגוסט 1 הגיעו לשיא חדש מבחינת מספר פעולות החבלה שבוצעו באזור יהודה ושומרון, כולל בירושלים. מספר הפעולות הגיע בחודש 22 בחודש יולי ו־ 17 לעומת 26 ל־ יוני. אנו עדים לעלייה מתמדת מאז ינואר . תהליך עלייה זה, משתלב במגמת 69 העלייה הכללית המסתמנת בפעולות החבלה של הארגונים בכלל. הוכח, אם כן, שהירידה הקטנה במספר הפעולות לא הייתה סימן לירידה 69 בחודש יולי אשר מסתמנת במספר הפעולות כתוצאה ממעצרים או מחשיפת רשתות. אדרבא, העלייה במספר הפעולות באה על אף חשיפתן של מספר התארגנויות, במיוחד של "החזית פת"ח" מאזור רמאללה- ירושלים, או ההתארגנות בקלקיליה. יש להניח שלולא החשיפות האלה הרי מספר הפעולות היה גדול יותר. . חברון המשיכה להיות מרכז לפח"ע 2 (פעילות חבלנית עוינת) גם החודש. אחוז ומספרן הגיע 35%־ הפעולות הגיע ל לשיא – תשע פעולות, לעומת שש ביולי וחמש ביוני. גם בסך כל פעולות 69 החבלה באזור בחודשים האחרונים עומדת חברון במקום הראשון. יתר על כן, בתקופה האחרונה אנו עדים, בעיקר בחודש האחרון, שהאזור מרמאללה דרומה, בואכה חברון, הפך בסיס הקמת מדור מחקר/ ממשל בפיקוד מרכז חלק ב' סא"ל בדימוס, פרופ' משה שמש דברי פתיחה - חגי מן היה ע' קמ"ן פיקוד מרכז אחרי מלחמת ששת הימים. וכך הוא מתאר בלשון בהירה את הרקע, הסביבה והאיש הנכון... בזמן הנכון ובמקום הנכון רס"ן משה שמש (לימים פרופסור משה שמש), הוצב במחלקת המודיעין של פיקוד המרכז בשלהי בתפקיד קצין מחקר מדיני. 1967 שנת היה זה תפקיד חוץ-תקני שהוכר ונדרש לאור הצורך בהבנת יכולות המנהיגות הערבית בהכוונה הפעילות החתרנית במרחב ה"גדה המערבית", מניעתה או עידודה. זו הייתה דרישת מפקד פיקוד המרכז, האלוף עוזי נרקיס, לקבלת נתונים והערכות מדיניות על המתרחש בקרב המנהיגות והאוכלוסיה הפלשתינאיות. (בהעדר גוף הערכה בשב"כ באותה תקופה), ומתוך הכרת המציאות – גופי הממשל לא שיקפו את הילכי הרוח והנתונים האמיתיים בשטח ולא צפו את ההתפתחויות. מינויו של רס"ן משה שמש, כקצין מחקר מנוסה, בעל הבנה ומחשבה רחבה וברורה של הסביבה ופרטיה, יצרה מציאות אחרת. גישתו היסודית והעמקת הקשרים עם מעצבי דעת-קהל האמיתיים בקרב האוכלוסיה המקומית, יחד עם עבודת מחקר מקצועית, הבשילו להפקת לקחי-מודיעין ראויים. כאלה שהשפעתם הביאה לתמורות, הישגים והצלחות בהפעלת הכוחות והגורמים בשטח. אין ספק שמינויו של משה שמש היווה הצבת האיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון. תקציר חלק א' נקראתי לסגן ראש אמ"ן, אל"ם דוד (דודיק) כרמון ז"ל, לשיחה. 1967 באחד מימי דצמבר בשיחה זו מסר לי כי האלוף עוזי נרקיס, מפקד פיקוד המרכז והאחראי על הנעשה בגדה המערבית (פוליטית וצבאית), פנה לראש אמ"ן בבקשה למנות קצין מחקר אשר יסופח למחלקת המודיעין בפיקוד המרכז, ותפקידו יהיה לדווח באופן שוטף, על בסיס חומר מודיעיני, על המצב הפוליטי בגדה; זאת בדומה לדיווחים ולהערכות המצב של מחלקת המחקר באמ"ן. המטרה הייתה לספק לו הערכות על בסיס חומר מודיעיני פנימי מהימן, ולא רק על בסיס שיחות עם נכבדים מקומיים, כפי שנהגו אז לדווח, דוגמת דיווחי היועץ לעניינים ערביים במפקדת יהודה ושומרון. כרמון אף הוסיף כי נבחרתי לתפקיד זה בשל ניסיוני במחלקת מחקר, כאשר עמדתי בראש המדור המדיני בענף מצרים לאורך כמה שנים. הייתה בכך משום הבעת אי־אמון מצד מפקד הפיקוד בדיווחיו של היועץ לעניינים ערביים במפקדת יהודה ושומרון. זה נהג לדווח על בסיס שיחות עם מנהיגים ועסקנים מקומיים בגדה. כותרות דיווחיו היו "הלכי רוח" או סיכום ולמתאם הפעולה משה דיין שיחה עם מנהיג זה או אחר. היועץ שימש גם יועץ לשר הביטחון בשטחים, שאליהם ולמפקד יהודה ושומרון, ייעד את דיווחיו. באותה תקופה, לשב"כ (שירות הביטחון הכללי) לא היה מדור או מחלקת מחקר בדומה לאמ"ן מחקר, הוא עסק בעיקר בהפצת חומר מודיעיני גולמי בצורת אוסף ידיעות ולא תוצר מחקרי מודיעיני של מחקר מדיני או הערכת מצב, כפי שנהוג היה במחלקת מחקר של אמ"ן. הוא הפיץ דפי ידיעות ולכל היותר סיכומים של החומר הגולמי, ולא הערכות מצב תקופתיות עם מגמות או תהליכים לטווח הקצר, הבינוני או הארוך. חלק א׳ עסק בהארת העימות המקצועי שבין מדור מחקר/ממשל, שהתמקד בהבנת המציאות בשטח ובעליית כוחם של הקיצוניים, לבין מקבלי ההחלטות, שבחרו לצייר את תמונת המצב על פי שיחותיהם עם ההנהגה הישנה, המסורתית. חברון המשיכה להיות מרכז לפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) גם החודש. אחוז 35% הפעולות הגיע ל־ ומספרן הגיע לשיא – תשע פעולות,
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=