51 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | אותו: 'לכמה זמן?' השיב: 'כשבועיים-שלושה'. אמרתי לו שאני מוכן. ה'שבועיים-שלושה' הפכו לעשרה חודשים. אלו היו עשרה חודשים שקטים, נסבלים, אחר כך סגרו את הנציגות ואני באתי למשרד החוץ". וארנס מינה אותך להיות מנכ"ל? , משרד החוץ שלח 1985־ "עוד לפני כן, ב אותי לכהן כקונסול הכללי של ישראל בהונג קונג ומשם התחלתי לבנות את תשתית היחסים שלנו עם סין. עד אז, הקשרים עם סין היו בעיקר בתחום הצבאי החשאי. אחרי מלחמת וייטנאם הם הבינו שחייבים לשקם את הצבא שלהם ואז ישראל פתחה מפעל סודי, בלי ידיעת משרד החוץ הסיני ומשרד החוץ הישראלי, והמוסד היה מעורב בזה ודאג לדרכונים לחברים, שפעלו בכיסוי. אז ישבו עשרות ישראלים בסין, והסינים הגיעו לכאן והשביחו את הטנקים שלהם ואת הארטילריה". "כשאני הגעתי להונג קונג, הבנתי שצריכים להרחיב ולבסס את הקשרים האזרחיים, בין השאר באמצעות קשרי מדע, טכנולוגיה וחקלאות. אפילו דיברנו על שיגור לוויינים באמצעותם, כיוון שדרשו חצי מהמחיר שרצו הצרפתים, אבל זה בסופו של דבר לא יצא אל הפועל. בעניין הלוויינים רציתי להתייעץ עם משה ארנס, אבל חששתי מהדלפות, לכן נסעתי לארץ ושמחתי על כך שסמך ידו על התנהלותי מול הסינים בעניין הלוויינים. אחר כך אמר לי: 'הבוקר שמיר מינה אותי לשר החוץ, ', אמרתי לו אתה מוכן להיות מנכ"ל המשרד? שאני לא מהליכוד, הוא השיב: 'זה לא מעניין אותי, אתה ציוני'. גם כמנכ"ל המשרד המשכתי את הקשרים עם סין. אני חושב שניהלתי את המשרד בצורה הכי נכונה שאפשר". איש השב"כ, המוסד ומשרד החוץ ראובן מרחב –ריאיון עם חשבתי לעצמי שאם השאה צריך לאשר נסיעה של קצין לחוץ לארץ – העסק הזה לא מתנהל כמו שצריך. דייב קמחי – איך עושים סדר בלבנון איש המרחב הגלובלי . בצבא שירת בנח"ל 1936 ראובן מרחב נולד בתל־אביב בתשעה בפברואר ובסיירת צנחנים. כשהשתחרר, החל ללמוד היסטוריה באוניברסיטת תל־ אביב, והמשיך לתואר שני בחוג לשפה וספרות ערבית ולימודי האסלאם באוניברסיטה העברית בירושלים. בתום לימודיו, הצטרף לשב"כ ועסק שם בנושא ברית המועצות ומזרח אירופה. אחר כך, במסגרת המוסד, פעל כסגן ראש השלוחה באתיופיה, ראש שלוחת המוסד בקניה וראש שלוחת המוסד באירן, בשלהי שלטונו של השאה. שימש כקונסול 1985־ עמד בראש נציגות משרד החוץ בביירות. ב 1983 ב־ כללי בהונג קונג ומשם הניח את התשתית להרחבת ולהעמקת הקשרים התמנה למנכ"ל משרד החוץ. הוא ניהל את המשא ומתן 1989 עם סין. ב־ על החזרת טאבה למצרים והניח היסודות ל"מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה לישראל. בימים שלאחר פרישתו, פעל במסגרת מכון ירושלים אהוד בנושאי מעמד ירושלים בהסדרי הקבע, והוזמן על ידי ראש הממשלה כיועץ בנושאים אלה.ברק כעשר שנים עסק בהנצחת זיכרון השואה והשלמת קבלת פיצויים מגרמניה לניצולי שואה, בגלל זיקתו המשפחתית לנושא. לאורך כל הדרך, השקיע ראובן את כל כולו בתפקידים שביצע ושנטל עליו, והקפיד לשמור על עצמאותו המחשבתית. בכל שליחויותיו שילמה משפחתו מחיר כבד, מה גם שהם היו מודעים רק לחלק קטן מעשייתו המדינית והביטחונית הרחבה. לאחרונה השלים ראובן מרחב כתיבת ספר על מעגלי חייו והשתלבותם בהתפתחות בישראל ובאזור, ספר שהשקתו תיערך במל"ם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=