26 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | שיתוף הפעולה המודיעיני בין מדינות הגוש הקומוניסטי לבין ברית המועצות היה הדוק, והוא הניב במשך השנים הצלחות מרשימות בחדירה מודיעינית לצמרות הפוליטיות והביטחוניות של ארצות הגוש המערבי. הם הצליחו לחדור לחוגי השלטון במערב גרמניה, לצמרת המודיעינית באנגליה ובארצות הברית, למטה ברית נאט"ו ועוד. למן הקמתה היוותה גם מדינת ישראל יעד בעל חשיבות גבוהה לפעילות המודיעין המזא"רי. היו לכך שלוש סיבות עיקריות: מעורבותה של ברית המועצות כמעצמת־על ● בפעילות המדינית והצבאית במזרח התיכון, מאמצי החדירה שלה לאזור זה של העולם במסגרת המאבק הבין־גושי עם ארצות הברית. מעמדה המדיני, הצבאי, המדעי-טכנולוגי ● והכלכלי של ישראל, וקשריה עם מדינות המערב ובראשן ארצות הברית. הקשר המיוחד של מדינת ישראל עם ● האוכלוסייה היהודית בברית המועצות. הקריסה במזרח אירופה לא עמעמה את חשיבות המודיעין המסכל חשוב לציין ששיתוף הפעולה המודיעיני בין ברית המועצות לגוש הקומוניסטי פסק בתחילת שנות התשעים עם נפילתה של חומת ברלין, ובהמשך קריסתה של ברית המועצות, והפיכתן של מדינות אלה לדמוקרטיות, חופשיות וידידותיות לישראל. יחד עם זאת, עוצמת האיום המודיעיני הסובייטי/רוסי אל מול ישראל לא נחלשה. היא לבדה די היה בה, גם ללא השותפות של המדינות המזא"ריות, כדי לחייב את המודיעין המסכל, קרי: שב"כ, לשנס מותניים ולהמשיך לעמוד על המשמר. את היסטוריית המאבק הסיכולי של שב"כ אל מול פעילות המודיעין המזא"רי כנגד ישראל ניתן לחלק לשלוש תקופות, כל תקופה עם המאפיינים שלה, הן מבחינת המודוס אופרנדי של היריב והן, מנגד, מבחינת המענה הסיכולי: – מקום המדינה ועד ניתוק 1967-1948 .1 היחסים הדיפלומטיים בין ברית המועצות והגוש הקומוניסטי (למעט רומניה) לבין ישראל בעקבות מלחמת ששת הימים. תקופה זו מאופיינת בעיקר בפעילות מודיעינית אינטנסיבית של המודיעין הסובייטי וגרורותיה, אל מול התפתחות שירות המודיעין המסכל של מדינה צעירה שזה עתה קמה. – מניתוק היחסים הדיפלומטיים 1990-1967 .2 בעקבות מלחמת ששת הימים ועד לחידושן. תקופה זו של ניתוק היחסים מאופיינת בסגירתן של שלוחות המודיעין החסויות של ברית המועצות וגרורותיה בישראל; המשך הפעילות המודיעינית תוך שינוי במודוס אופרנדי, והתאמתו למציאות החדשה באמצעות הכוונתה של הפעילות ישירות מ"המרכז" (המטה) במוסקווה; נפילת ) וקריסתה של 1989 חומת ברלין (בנובמבר האימפריה הקומוניסטית הסובייטית; שימוש בעליית היהודים מברית המועצות לישראל למטרות מודיעיניות. -היום – מחידוש היחסים הדיפלומטיים 1990 .3 עם רוסיה ויתר מדינות מזרח אירופה ועד היום. תקופה זו מאופיינת בעלייה המונית של יהודים מברית המועצות לישראל; המשך הפעילות המודיעינית עם הקמתן מחדש של השלוחות החסויות של המודיעין הרוסי, שכאמור לעיל פעל עתה בגפו; שילוב טכנולוגיה מתקדמת ("סייבר") לארסנל הכלים המבצעיים לאיסוף המודיעיני. 1967 עד 1948 פעילות הריגול הסובייטי נגד מדינת ישראל, שזה עתה קמה, הייתה המשך טבעי של פעילות שהחלה הרבה שנים קודם לכן מול התנועה הציונית. זאת למרות מעין "ירח דבש" בעת המאבק להקמת המדינה כאשר, כפי שגנרל , קצין קג"ב לשעבר, ציטט פבל סודופלטוב "הבה נסכים בספר זיכרונותיו את יוסיף סטלין: להקמת מדינת ישראל. זה יהיה כמו מרצע בתחת למדינות ערב ויגרום להם להפנות עורף לבריטניה. בסופו של דבר השפעה בריטית תיפגע באופן מוחלט במצרים, סוריה, טורקיה ועיראק". ברית המועצות – ובעקבותיה שאר מדינות הגוש המזרחי – תמכה אפוא בעצרת האו"ם 29 בתוכנית החלוקה של ארץ־ישראל ב־ , וגם עמדה מאחורי אספקת 1947 בנובמבר הנשק מצ'כוסלובקיה, שהיה חיוני ומשמעותי מאוד במלחמת העצמאות. תקוותה של ברית המועצות כי יחסה החיובי לישראל יביא בעקבותיו את צירוף ישראל למדינות האוהדות את הגוש הסובייטי, במאבק הבין־גושי במלחמה הקרה, נכזבה מהר מאוד עם החלטתו של דוד בן־גוריון, למצב את ישראל בצד האמריקאי וכחלק מהעולם המערבי. הזדהות ישראל עם המערב הביאה למסע רדיפות סובייטי נגד מוסדות תרבות יהודיים גיליון מיוחדשב״כ חלק א' המודיעין המזא"רי – אתגר סיכולי/ היריבים המודיעיניים העיקריים והמשמעותיים ביותר שאיתם התמודד שירות הביטחון הישראלי מראשית קיומו – היו ללא ספק שירותי המודיעין של ברית המועצות וארצות מזרח אירופה האחרות (להלן: מזא"ר), ששרר בהן שלטון קומוניסטי ולמעשה גרורותיה של ברית המועצות ושפעלו על פי תכתיביה. פעילותם של שירותי מודיעין אלו היוותה איום משמעותי על ביטחונה של מדינת ישראל, וההתמודדות איתם הייתה מהאתגרים היותר קשים שהיו לשירות הביטחון הכללי. אבי מושבי במהלך שנים אלה הסגיר לוי את סודותיו של הארה גון, לרבות זהות חבריו ליחידה ופעילויות שבוצעו
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=