20 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | שהוטמן אצל חבר הכנסת מאיר יערי, מנהיג . רק בודדים בצה"ל ידעו 1953 מפ"ם, בשנת על קיומו של השירות. וכאשר רבו המשימות ועימן גם הצרכים, דרש איסר הראל מצה"ל תוספת תקציב, תקנים ומתקנים, אך נתקל בקשיים להשגתם. כאמור, מעטים הכירוהו. עובדה זו הצריכה לעגן רשמית ובכתובים את קיומו של השירות, ועל כן דאג איסר לכנס התייעצות אצל ראש הממשלה דוד בן־גוריון, יעקב בהשתתפות הרמטכ"ל הראשון רב־אלוף . הישיבה "בדבר שירותי המודיעין במדינת דורי ישראל" התקיימה בתאריך השמונה בפברואר ובה "סוכם בין היתר להקים את שירות 1949 הביטחון". עוד נקבע בישיבה זו כי "מחץ" תהפוך לש.ב. ואליה יצורפו היחידות הבאות: שעסקה עד אז בריגול נגדי 3 יחידת צה"ל ש"מ (היחידה המיוחדת 395 ויחידת משטרה צבאית לביצוע) שהתמחתה בלכידת עריקים, עיקוב אחריהם ומעצרם הסמוי, ושתהפוך לימים ליחידת המבצעים של שב"כ. כן סופחו לשירות 396 ארבעה בתי הכלא הצבאיים המיוחדים: לצורך ביצוע מעצרים 397, 398, 399, ,)6 (כלא המוניים, באם שוב יידרשו. , פנה איסר 1949 בפברואר 17־ בתאריך ה הראל לרמטכ"ל בבקשה להוציא הוראות הכריז יעקב דורי מתאימות לצבא. רב־אלוף למוחרת על הקמת שירות הביטחון, ש"יהווה מעתה יחידת חשבון עצמאית, בזיקה ישירה אליי" (ל... רמטכ"ל). על פשר ה"זיקה" נעמוד בהמשך. כיצד מקימים שירות יש מאין? מה יהיו משימותיו? כיצד עליו לפעול? באיזה תקציב ובאילו כלים? לצורך כך הוקמה "ועדת השניים": ראובן שילוח (ראש המוסד הראשון) ויוסף יזרעאלי (מנכ"ל משרד הביטחון), שבחנו בקפידה את משימותיו של השירות ואת האמצעים הדרושים את המלצותיהם 1948 לו והגישו בתשעה במאי לראש הממשלה. חבלי לידה בעייתיים והיבנות מהירה פעילות שב"כ כיחידה בצה"ל עוררה בהכרח בעיות וחילוקי דעות מהותיים. כך למשל קביעתו דלעיל של הרמטכ"ל, לפיה השירות יהיה בזיקה ישירה אליו. אולם, פשר ה"זיקה" לא הובהר כל צרכו, שהרי את ראש השירות מנחה מאז ומתמיד רק ראש הממשלה ולא הרמטכ"ל. כמו כן, קבע ראש הממשלה עצמו, במסמך , כי השירות אומנם 1949 מיום השני ביוני "פועל מבחינה פועל כחלק מהצבא, אך גם אדמיניסטרטיבית, כאגף במשרד הביטחון". המסגרת הצבאית, הנוקשה והכובלת, לא בדיוק התאימה לאופי פעילותו של השירות. גם הצבא התקשה להשלים עם גוף אשר מעשית אינו חלק ממנו, ואנשיו אינם ממש חיילים. ומינויו של 1949 חילופי הרמטכ"לים בנובמבר במקומו של רב־אלוף דורי, יגאל ידיןרב־אלוף הם שהשפיעו כנראה על מעמד שב"כ בצבא. התנגד בכל תוקף מרדכי מקלףסגן הרמטכ"ל לדרישת איסר הראל לקדם בדרגות את אנשיו, בטענה כי הדבר יפגע בהיררכיה הצבאית וזאת על אף שמעמד השירות היה מקביל לחייל. יותר מכך, כשלמפקדי החילות כבר הוענקה דרגת אלוף, נמנע הדבר מסגן־אלוף איסר הראל, באותו תירוץ כי השירות אינו גוף צבאי ממש. ההצעה החלופית להעברת שב"כ כגוף אזרחי למשרד הביטחון נתקבלה, לבסוף, לרווחת כל הועבר 1950 הגורמים. בתאריך האחד באוגוסט השירות למשרד הביטחון, אך עובדי השירות .1953 הפכו לעובדי מדינה מן המניין רק בשנת ואולם, בסודי סודות, הוסדרה להם זכות קנייה בשק"ם, וזאת בתנאי המפורש שלא העובדים יערכו בעצמם את הקניות, כדי שלא יידרשו חלילה להזדהות, אלא רק בנות זוגם. גיליון מיוחדשב״כ בהמלצות כלולות הסמכויות שיש להעניק לשירות, תקן כוח אדם שימנה לירות. 15,000 ... איש, וכן תקציב חודשי של 370 רק בודדים בצה"ל ידעו על קיומו של השירות. וכאשר רבו המשימות ועימן גם הצרכים, דרש איסר הראל מצה"ל תוספת תקציב, תקנים ומתקנים, אך נתקל בקשיים להשגתם.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=