14 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | נ נשיאת העליון, אסתר חיות, ניסחה את הדברים בפסק הדין בבג"ץ הנזכר לעיל כך: "אין חולק... כי החלטת ההסמכה מובילה לפגיעה קשה בזכות לפרטיות ולצנעת הפרט... הפגיעה בפרטיות במקרה דנן היא קשה במיוחד משתי סיבות עיקריות: האחת עניינה מהות הגורם אשר מפעיל את האמצעים הנדונים, היינו בעובדה כי השב"כ – שירות הביטחון המסכל של המדינה – הוא זה אשר מפעיל אמצעי מעקב אחר אזרחי ותושבי המדינה; והשנייה עניינה במהות האמצעים שנבחרו, קרי בעובדה שמדובר במנגנון כופה ששקיפותו אינה מלאה". אחרים גרסו שבהיעדר חלופה זמינה ואמינה אחרת, לא יעלה על הדעת שלא לעשות שימוש במשאבים קיימים שבשליטת הממשלה – גם אם במקורם נועדו למטרות מוגדרות של ביטחון המדינה – והכול למען המטרה המקודשת של גיליון מיוחדשב״כ השב"כ במדינה דמוקרטית חלק א'/ הדילמות מאמצי המאבק בנגיף הקורונה חשפו לאחרונה בפני הציבור בישראל פלח מידע בלתי מוכר לרובו, על אודות היכולות המיוחדות של שירות הביטחון הכללי בתחום הנגישות למידע והאפשרויות הטכנולוגיות המתקדמות שברשותו, לעבד אותו למטרות של ביטחון המדינה (המשימה סוכמה במסגרת עתירה לבג"ץ ). מייד צפה ועלתה בציבור השאלה אם נכון שארגון ביטחון פנים מודיעיני, שתכליתו המוגדרת 2109/20 היא לחימה באיומי טרור, ריגול, חתרנות, חבלה וכיוצא באלה, יופעל על ידי המדינה לשם קידום מטרות – חיוניות כשלעצמן – שאינן בתחומי תכלית מובהקת זו. יש מי שסברו שמעקב מסיבי אחר אזרחים תמימים באמצעות השירות הוא בלתי נסבל בדמוקרטיה מערבית ליברלית, כפי שישראל רואה את עצמה; לדעתם יש כאן חדירה לא מידתית לצנעת הפרט וחשש לשימוש פסול במידע שעשוי להצטבר אגב אותה פעילות. עו"ד אריה רוטר, יועמ"ש השב"כ לשעבר אסתר חיות, נשיאת בית המשפט העליון נשמעו השערות שהשירות עצמו לא "מתלהב" מהמשיה מה שהוטלה לפתחו, וזאת נוכח הנטייה הטבעית של ארגוני מודיעין לשמור על יכולותיהם בצנעה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=