12 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | אברהם אחיטוב ראש השב"כ החמישי יואב פז אברהם אחיטוב (גוטפריד), נולד בגרמניה . בגיל חמש עלה ארצה עם הוריו. 1930 ב־ התחנך בישיבת כפר הרא"ה ובתנועת הנוער הצטרף ל"הגנה", לחם 16 בני-עקיבא. בגיל במלחמת השחרור במסגרת החי"ש (חיל השדה). השתחרר מצה"ל בדרגת סגן ועבד עם שחרורו בחברת החשמל ובתע"ש. התקבל אחיטוב לשירות, 1950 בשנת למחלקה שעסקה בביטחון פנים, סיכול ריגול וסינון ביטחון, כעובד מזכירות וכעוזר ראש המחלקה דאז, יוסף הרמלין. הוא קּודם במהרה לראש מדור וככזה השתלב בתפקידים מבצעיים, ובהם גיוס והפעלת סוכנים. לאחר ,1954 שסיים קורס מודיעין בכיר, עבר, בשנת לתפקידי ניהול במטה האגף הערבי בשירות, תחום שהיה חדש לחלוטין עבורו, אותו למד ,1956 ביסודיות הרבה שאפיינה אותו. בשנת במבצע "קדש", הוא ניהל את בסיס השירות ברצועת עזה. מונה אחיטוב למנהל במחלקת 1959 בשנת ההדרכה של השירות, נושא שהיה קרוב מאוד לליבו. הרקע של אחיטוב כתלמיד ישיבה הקנה לו ערכי עבודה שאפיינו אותו, ובהם שקדנות, צניעות, פלפול ולמידה מעמיקה, קפדנית ויסודית, שאותם העביר גם לחניכיו ולעובדיו. הוא הקפיד על קוצו של יוד גם בנושאים זניחים לכאורה, כגון ניסוח רהוט וממוקד. לא ייפלא, אם כן, שהיה ממנסחי נהלים רבים בשירות, ובהם אף נהלי הכתיבה האחידה והדיווח המודיעיני. גם חלקו בכתיבת תורת הכיסוי הבסיסי, שאת יסודותיה הוא חיבר, ראוי לציון, כמו נהלי האיתור והגיוס, שהיו אבני דרך משמעותיות בתולדות השירות. ביחד עם יוסף הרמלין, שעימו צעד כתף אל כתף בשירות, הוא הניח בסיס מסודר לתורת המודיעין, שהונחלה בקורסי ההכשרה של העובדים. בשנים אלו השלים לימודי תואר ראשון ושני במשפטים, בשלוחה התל־אביבית של האוניברסיטה העברית ובהמשך אף הוסמך כעורך-דין. הושאל אחיטוב למוסד וניהל 1961 בשנת שלוחה בחוץ לארץ. הוביל מבצעים מורכבים ובהם את סיכול פעילות המדענים הגרמניים במצרים. בתקופת זו הוערך מאוד על-ידי הממונים עליו במוסד, ולבקשתם, תקופת ההשאלה הוארכה מעת לעת. כששב לשירות, , הוא מונה לסגן-ראש האגף 1965 בשנת לעניינים ערבים. מונה אחיטוב לראש 1966 באוגוסט האגף לענייני ערבים. אגף רב אתגרים בימים הסוערים, טרום מלחמת ששת הימים ולאחריה. הוא פיתח ויצר תורות עבודת מודיעין וסיכול בשטחים שנכבשו, והתבסס על חומר תורתי שחיבר עוד בתקופת שירותו בעזה במבצע "קדש". התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים, שאותה הוביל כראש האגף, הייתה אבן דרך מרכזית בתולדות השירות. במהלך תקופה זו, נערכו האגף הערבי והמרחבים לקבלת אחריות מודיעינית, תוך כדי לחימה בלתי פוסקת בטרור הפלשתינאי שהתגבש ביהודה ושומרון ובעזה, טרור שחייב שינוי מבני ותורתי, גיוס מסיבי של כוח אדם, פיתוח כלי עבודה חדשים ואף ביזור ניהול המגזר הערבי, בנושאי פעילות חבלנית עוינת ובהעברת האחריות מהמטה למרחבים. מונה אחיטוב לתפקיד סגן ראש 1971 בשנת השירות, ובד בבד עם סגנותו עמד גם בראש האגף שעסק בתכנון ופיתוח. מתוקף תפקידו, הוא המשיך לנהל ולטפח את ההדרכה ויזם וקידם את מִיחשוב השירות. עם סיום תפקידו של קודמו – יוסף הרמלין, ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, מינה את אחיטוב .1974 , בדצמבר 15- לראש השירות החמישי ב , חוותה המדינה 1977 במהלך כהונתו, בשנת חילופי שלטון ולראשות הממשלה נבחר מנחם בגין. בכך נסגר מעגל היסטורי שלא היה מובן מאליו בשירות, כאשר "יעדיו", עם הקמת המדינה (ובהם בגין ושמיר) הפכו למנהיגיה. ברגישותו הממלכתית הרבה, הציע אחיטוב למנחם בגין את התפטרותו המיידית, אך בגין דחה את ההצעה בתוקף. ערך הממלכתיות היה מקודש הן לאחיטוב כראש השירות והן בעיני מנחם בגין כראש הממשלה, ובכך סללו את הדרך להמשך העשייה הממלכתית של השירות, ללא מהמורות מיוחדות בהמשך הדרך, גם בחילופי שלטון נוספים. ליריביו המסורתיים של השירות: הטרור, חתרנות מדינית, שמאל קיצוני וריגול, התווספו בתקופת כהונת אחיטוב, כראש השירות, יריבים בדמות ארגוני מחתרת ימין קיצוניים, כגון: "גאולה לישראל", "החשמונאים", "כך" ודומיהם. בשלהי כהונתו, אף התארגנה והחלה לפעול "המחתרת היהודית", שביצעה פיגועים ביעדים פלשתינאים ביהודה ושומרון, דוגמת הפיגועים בראשי הערים ביהודה ושומרון. לצד ההערכה הרבה לאחיטוב בקרב הכפופים לו ואלה שעבדו לצידו, הוא נודע במזגו הסוער והנוקשה ובניהול עובדיו ביד רמה. ראשי השב"כ שאינם עימנו אחיטוב והרמלין עם יצחק רבין
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=