2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין טקס ההתייחדות של הקהילה בלי זום וללא מסכות ועוד בגיליון: פרשת החייל אורי אילן בזווית ראייה סורית ● פרשת ״נערי ריצ׳י״ - יהודים יוצאי גרמניה במלחמת העולם השניה ● ראיון עם האיש הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון - ראובן מרחב ● מדור חדש: שירותי מודיעין בעולם - נעם שפירא ● טרור במעמקי הרשת האפלה - פרופ׳ גבי וימן ● ראובן מרחב אורי אילן ז״ל עמי אילון מדבר רצח בהרודיון פרסום ראשון תחילת הדרך המודיעין המזא"רי – אתגר סיכולי השב"כ במדינה דמוקרטית חשיפת "גדודי השהיד עבדאללה עזאם" חלק ב׳/זרקור על השב״כ
2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין ובטחון מבית המרכז למורשת המודיעין כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 ' , פקס 03-5497019 ' , טל 4713402 , , רמת השרון 3555 . כתובת: ת.ד www.intelligence.org.il , האתר – mlm@intelligence.org.il דוא"ל – מערכת והפקה : רון כתריעורך אחראי אופיר שהםעורך: יוכי ארליך, דר' שולי בינה, אבנר אברהם, דר' בני מיכלסון, דר' רפי קיטרון, עורכי משנה: רון קרניאלי, נעם שפירא דודי כהן, "קווים"עורך גרפי ומעצב: צופית מלצר-טסלרהגהה: צאלה מלצרהפקה: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, יוכי ארליך, דר' שולי בינה, חברי המערכת: אמנון בירן, דר' ברק בן-צור, יהודה ברק, מישל דגן-בינט, יואב דייגי, גדעון מיטשניק, יוסי לבקוב, דר' בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, לב ניב, קובי סגל, דר' רפי קיטרון, רון קרניאלי, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא דפוס וכריכייה מאירי, חולוןדפוס: צאלה מלצרפיקוח דפוס: • שימוש בחומר המתפרסם בכתב-עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מהעורך האחראי. • כל המאמרים והכתבות המופעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמית אלוף ;2012 – 2005 – יו"ר העמותהאפרים הלוי ;2005 – 1983 – המנכ"ל הראשון, ישעיהו שייקה דליות-בלומברג הנהלת העמותה: דר' צבי שטאובריו"ר – דוד צורמנכ"ל – חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: עירית אליגון, דר' דני אשר, אמנון בירן, דר' ברק בן-צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, רולי גרון, עודד חביב , יובל חלמיש, אלי כהן, מנחם כהן, יקותיאל לביא, עפר לונברג, רפי מלכא, דר' אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר-טסלר, עודד תבור נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: אלי גרינברג, ניסן לב-רן, חגי מן, עדה גילן-שחם, סטלה שדות ראשי וועדות ומכונים בעמותה: ;יגאל סימון; ועדת קרנות – אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;מנחם כהן; ועדת כספים – עודד חביב; ועדת סרטים – דר' ברק בן-צורועדת מורשת ותוכן – ;עפר לונברג; ועדת גיוס ופעילות חברים – עמרם אהרוניועדת השקעות – ;ריבה שניידר-טסלר; ועדת תשתיות ובינוי – מאיר שגבועדת התקשרויות ורכש – ;אשר קרןועדת ביקורת – יוסי קופרוסר;מ״מ ראש מרכז המידע ע"ש מאיר עמית למודיעין וטרור – ;יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין – ;רון כתריראש המכון לחקר המורשת והעורך האחראי של "מבט מל"מ" – יוכי ארליךעורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחתעד בישראל. ו � חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המ 1983 בשנת דיעין, להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים ותיירים להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשו פעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדו בים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בבטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & Commemoration Center – I.I.CC חברי עמותה וקוראים יקרים, השנה שב טקס ההתייחדות לחללי קהילת המודיעין לאתר ההנצחה שלנו, לאחר שאשו תקד נאלצנו לשדרו בזום, ללא נוכחות קהל. ביוני במעמד שר הביטחון 15 - הטקס, שנערך ב והרמטכ"ל, ראשי ארגוני המודיעין, בני המשפו חות השכולות, אנשי המל"ם והסגל הבכיר של קהילת המודיעין היה מרשים ביותר ובלטה בו נוכחות רבה של המשפחות השכולות. . "שומר החומות"טרם יצאנו לגמרי מהקורונה, אחרי יותר משנה, וכבר נכנסנו למבצע בשני המקרים ניכרה בולטות משמעותית של ארגוני הקהילה. במגפת הקורונה הוענק סיוע משמעותי למערכת הבריאות, שבא לידי ביטוי ברכש מהיר של מכשור רפואי קריטי על ידי המוסד, סיוע באיכון חולים על-ידי השב"כ ואיסוף המידע וניהול הידע סופק מודיעין משובח, "שומר החומות"הנדרש על-ידי אגף המודיעין בצה"ל. במבצע על דעת כולי עלמא, שהושג בעבודה מצוינת של השב"כ, אמ"ן ומודיעין פיקוד הדרום, ביחד וכל אחד לחוד, תוך גילוי תיאום וסינרגיה מעולים. המודיעין שהושג הביא לתוו צאות איכותיות, הן בתחום המודיעין התשתיתי והן בתחום המודיעין למטרות. אנחנו כאן, במרכז למורשת המודיעין, המייצג את הדור הוותיק של אנשי המודיעין, מצדיעים לבנות ולבני הדור הנוכחי, על הישגיהם. יישר כוח !!! עם פעמי סיום הקורונה במל"ם, חידשנו את הפעילות עם קהל באולמות, ואנחנו משיבים את כל הפעילות השגרתית, אט-אט, על מכונה. לצד שיבת סיורי המבוגרים, מגיעים כבר גם בתי-ספר בודדים וניתן להניח שתדירות ביקוריהם תשוב לשכיחות הרגילה בשנת הלימודים הבאה. במסגרת פעילות "חיה" זו אציין: ואת השקת הספר "סוכן כפול" מאת עו"ד קובי סגל ו � ; את כנס המורשת המרגש והמרשים של מחלקת המ 504 – איש מילואים של יחידה דיעין בפיקוד הצפון, בו התכנסו קמ"ני הפיקוד לדורותיהם יחד עם קציני המחלקה המשרתים כיום, בבחינת "דור לדור יביע אומר". בשלב זה החלטתנו היא, להמשיך את פעילות ההרצאות בזום בשיתוף עם אתר מ.ת.ג. בפעילות זו אנו מצליחים להנחיל את מורשת המודיעין לאלפי אנשים בכל חודש. על ניהול פרויקט יוכי ארליךוהמשובים שאנחנו מקבלים הם מצוינים. תודה למתנדבת זה עם כל הקשיים והאילוצים התקציביים (הנובעים בעיקר בשל היעדר תקציב מדיו נה), ממשיכים מכוני המחקר שלנו לעבוד. למכונים הישגים יפים בכלל ולמרכז המידע בפרט. תוכלו לקרוא על כך באתרי האינטרנט "שומר החומות"למודיעין וטרור במהלך , שלקח על עצמו גם את יוסי קופרוסרשל המכונים. זה המקום להודות לתא"ל (מיל') ז"ל, במקביל רובק'ה ארליך ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, לאחר פטירתו של לניהול השוטף של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין, ומוביל ביד רמה את שני המכונים להישגים מרשימים. כמענה לפניות שקבלתי מספר פעמים בחודשים האחרונים, מחברי העמותה, אציין כי ) מכתב לראשי קהילת המודיעין, 2020 הועד המנהל של המל"ם הפיץ בשנה שעברה ( בו הובעה דאגה משפע המידע המתפרסם בתקשורת הגלויה ומאיכותו. אין ספק כי תופעה זו פוגעת בביטחון מבצעי הקהילה, בצה"ל וביטחון מדינת ישראל ואני שותף לדאגה ולתקווה לשיפור בנושא זה. מאחל לכולנו חזרה מהירה לשגרה מלאה, איחוי השסעים, יישור המחלוקות והעמקת האחדות בקרבנו. תא"ל (מיל') דודו צור המל"ם מנכ"ל. דבר המנכ״ל דודו צור תא"ל )מיל') לקראת הבחירות בעמותת המל"ם בחודש יולי נתניע את הליך הבחירות הפנימיות לתפקידים הבאים בעמותה: יו"ר המל"ם, חברי הועד המנהל, נציגי המשפחות השכולות לוועד המנהל, ראש ועדת ביקורת וחברי ועדה זו. התהליך יסתיים עד חודש דצמבר בסוף השנה האזרחית. הודעות תישלחנה לבתי החברים בעמותה
3 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | זרקור על השב"כ מוסף השב"כ/ חלק ב' – רפי קיטרון, רון כתרי ואופיר שהם בריאיון עם עמי אילון 4 עמוד – ראשי השב"כ שאינם עימנו 9 עמוד – עו"ד אריה רוטר על השב"כ במדינה דמוקרטית 14 עמוד – איתן גלזר על השב"כ בשנותיו הראשונות 18 עמוד – אבנר אברהם על שמות הכיסוי הסודיים 23 עמוד – פרסום ראשון: ש.ר. על חשיפת 24 עמוד "גדודי השהיד עבדאללה עזאם" – אבי מושבי על המודיעין מול ארצות מזרח אירופה 26 עמוד – חיים מנור ודוד רטמן על חוויה קשה בפיענוח רצח 30 עמוד – חברים מספרים על יהודה בשן – קווים לדמותו 32 עמוד – סיפור אישי של עירא נתן על הזיהוי של "פלאש" 34 עמוד – על טכס ההתייחדות עם חללי הקהילה 36 עמוד – בני מיכלסון על "נערי ריצ'י", יהודים דוברי גרמנית 37 עמוד במלחמת העולם השנייה – פרופ' גבי וימן על טרור במעמקי המרשתת 40 עמוד – לזכרם 44 עמוד '67 – קובי סגל מחדש על פרשת ה״ליברטי״ ב- 46 עמוד – מדור חדש, נעם שפירא על ארגוני מודיעין זרים... 48 עמוד ... מראיין את ראובן מרחב – 49 עמוד – מתי נורסלע על תבונה מלאכותית כמינוף בשדה הקרב 52 עמוד – פרופ' משה שמש - חלק ב', על הקמת מדור 54 עמוד '67 מחקר/ממשל בפיקוד המרכז בשלהי – פסח מלובני מביא את סיפורו של אורי אילן ז"ל בעיניים סוריות 58 עמוד – סיקורת של יגאל סימון על "סוכן כפול", 62 עמוד ספרו החדש של קובי סגל – מש"א ומתן – אופיר שהם מסכם תגובות נוספות של 64 עמוד ועל מקימי המל"ם – "מי היה האיש שהיה" בעריכת יואב "פישי" דייגי 67 עמוד שלום לקוראינו, כמובטח, גיליון זה מצטרף לקודמו ומוקדש בעיקרו לשב"כ, שירות הביטחון הכללי. בפתח הגיליון ראיון נרחב עם האלוף (דימ') עמי איילון, שכיהן כראש השב"כ ומצטרף לראיונות אותם ערכנו עם ארבעה "ראשים" נוספים ואשר פורסמו בגיליון ). בנוסף, פרסמנו מחוות זיכרון 2021 , פברואר 88 ' הקודם של כתב העת (מס לראשי השב"כ לדורותיהם, שאינם עוד עמנו. , חלק ב', כולל פרקים מעניינים אף מרתקים, אודות פנים שער-השב"כ מגוונות בעשיית הארגון בהגנה על ביטחון המדינה, ובהם: חלקו הראשון של דיון, מאת עו"ד אריה רוטר, בפעולת השב"כ במדינה ישראל הדמוקרטית; איתן גלזר סוקר את ראשית ימי השב"כ; אבי מושבי מאיר בהרחבה את האתגר העיקרי עמו התמודד השב"כ בשנות החמישים והששים במאה הקודמת, התמודדות עם ניסיונות ארגוני המודיעין במזרח אירופה לחדור לישראל הצעירה ולאסוף בה מידע ומודיעין; וכן, כמה פרשיות ריגול וסיפורים אישיים מרתקים... בין הנושאים הנוספים אותם בחרנו להביא בפניכם הפעם, בצד שערהשב"כ, אמנה את חלקו הראשון של מאמרו המרתק של דר' בני מיכלסון, אודות "נערי ריצ'י", יהודים ילידי אוסטריה וגרמניה שגויסו לצבא האמריקאי, לתפקידי מודיעין במלחמת העולם השנייה; קובי סגל מציג זווית מיוחדת לתקיפת ספינת הביון האמריקאית "ליברטי", במלחמת ששת הימים; פרופ' גבי וימן מתארח אצלנו ומאיר עבורנו את אופל-הטרור ברשתות החברתיות; פסח מלובני עוסק בפרשה המוצגת מהזווית הסורית בנושא כאוב: חוליתהמודיעין שניסתה בשעתה להשמיש מכשירי האזנה ברמת הגולן וחבריה – ובהם אורי אילן – נלכדו והלכו בשבי; מתי נורסלע מטפל בלוחמים ובאינטליגנציה מלאכותית כמינוף בשדה הקרב. עוד אפנה אתכם לחלקו השני במאמרו של פרופ' משה שמש, הסוקר את הקמת מדור מחקר/ממשל במודיעין בפיקוד המרכז ולראיון המסקרן אותו ביצע נעם שפירא עם ראובן מרחב, מבכירי שירותי הבטחון, משרד החוץ ואושיית שירות דיפלומטי בארצות "מיוחדות". בצד סקירת טקס ההתייחדות השנתי במל"ם, תמצאו את המדורים הקבועים: הצדעה "לזכרם"; שירותי מודיעין זרים (נעם שפירא), הפעם על המודיעין של ארמניה; יגאל סימון כתב סיקורת אודות ספרו של קובי סגל, "סוכן כפול", שיצא כבר לאור במל"ם, וניתן להשיגו אצלנו; מש"א (מוסד, שב"כ, אמ"ן) ומתן עם עוד תגובות על הקמת המרכז; וכמובן – חידתו של "פישי" שלנו – "מי היה האיש שהיה". מאחל לכולנו בריאות טובה וקיץ רגוע ונעים! דבר העורך האחראי רון כתרי תא"ל )מיל') מה בגיליון כתבות ומדורים תשואות תודה מערכת מבט מל"מ, מוקירה את עבודתם המיוחדת מתי מטיאושל בתמלול מסור ומקצועי של ההקלטות, צלילה אבנר-הלמןושל בצילום רב-השראה, בראיונות עם ראשי השב"כ, במקצועיות ובהתנדבות מלאה! רפי קיטרון ול על ריכוז העריכה של מוסף השב"כ
4 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | התחקיר הוא מנוע צמיחה... "הנושא הראשון מתוך שלושה, שבהם ארצה לעסוק בשיחתנו, הוא התחקיר, עליו שמתי דגש רב. היו תחקירים בשירות הביטחון הכללי, אבל הם היו יותר במתכונת של סקירת האירוע ולא תהליך הבוחן כשלים ומניע שיפור. [בנקודה זו רפי קיטרון מסתייג מהמינוח "סקירת אירוע"] התחקיר הוא בעצם מנוע הצמיחה של הארגון! היכולת להפוך ארגון ל'ארגון לומד'. זהו תהליך מורכב ואינטרדיסציפלינרי, המתחיל ביכולת התרבותית ללמוד מהטעויות של עצמך". "התחקיר הוא 'חוכמת בדיעבד', המאפשרת לנו לבחון את עצמנו בפרספקטיבה של זמן ומקום. למספר שעות הארגון עוצר ובוחן את עשייתו מבחוץ. התהליך עצמו הוא תהליך פשוט יחסית של איסוף נתונים והצגתם בשלושה טורים: . מה היו האירועים המרכזיים בתהליך או 1 בפרשייה שאותה רוצים לתחקר... לפעמים מדובר בציר זמן של שישה חודשים ולפעמים שעות. 48 במבצע בן מדבר. "על שלושה שב"כ עומד ופועל:עמי אילון על התחקיר, על הערכים ועל יכולות הליבה" המשך הראיונות עם ראשי שב"כ רפי קיטרון, רון כתרי ואופיר שהםראיינו: גיליון מיוחדשב״כ המאבק בטרור הוא מאבק הנמצא 24/7 מתמשך במרחב שבין מאבק בפשע לבין פעילות לחימה צבאית. מבוא ״הגעתי לשירות כחודשיים אחרי רצח יצחק רבין ז"ל, כראש השירות הראשון, שהגיע מבחוץ וחף מכל ידע בעשייתו. "יש יתרון גדול למי שבא מבחוץ!", משפט מפתיע זה אמר לי יעקב פרי. נפגשתי עם כל ראשי השירות ואני זוכר שפרי אמר לי: "עמי, יש לך יתרון עצום". שאלתי: "איך ומה?", אמר לי, "עמי, אתה לא מבין... אתה לא חייב לאף אחד שום דבר". בדיעבד, הבנתי שלצד החיסרון בחוסר הידע על הארגון ועשייתו, קיים יתרון של חוסר מחויבות, לא רק בחובה לאנשים, אלא גם בחובה לתפיסות, לאקסיומות ולהנחות עבודה. החופש לבחון כל הנחת יסוד מראשיתה הוא נכס ניהולי שרק לעיתים נדירות ניתן לנו. את חוסר הידע שלי השלמנו על ידי אנשי השירות, שלימדוני״. "מעשה אבות סימן לבנים" רבי שמואל אליעזר הנהלת המרכז למורשת המודיעין וחברי העמותה גאים לברך את עמיתם לקהילת המודיעין יצחק בוז'י הרצוג, הנשיא הנבחר ולאחל לו הצלחה מקרב לב בתפקידו
5 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | . בכל אירוע – מה היו ההחלטות שקיבלנו 2 ב'זמן אמת'. . והחשוב ביותר: מה היו ההחלטות שהיינו 3 צריכים או שיכולנו לקבל בדיעבד. זהו בעצם הגורם ההופך את ה'תובנות' ל'לקחים'. מאחר שלתחקיר יש משמעות אמיתית, אם יכלול את כל מי שהשתתף, הרי שמבחינת שב"כ אלו הרכזים, החוקרים, המאזינים, הדסו קאים ובעצם כל מי שהשתתף וקיבל החלטות במהלך אותה פרשייה, ובכלל זה את ראש השיו רות עצמו. למה זה חשוב? צריך להבין שניהול הזמן בשב"כ הוא מורכב ושונה לגמרי מאשר בצבא, שבו אתה יכול לכאורה לעצור פעילות אחרי מבצע, או 'סבב לחימה', על מנת לתחקר. פעיו לות השירות לעולם לא נעצרת. המאבק בטו הנמצא במרחב 24/7 רור הוא מאבק מתמשך שבין מאבק בפשע לבין פעילות לחימה צבאית. כשכרמי [גילון] אמר ש'אנחנו לומדים תוך כדי תנועה', לזה הוא התכוון. התוצר המרכזי של התחקיר מוביל לעיצוב תרבות של ארגון לומד, היודע להבטיח שעל רקע הלקחים שלמדנו – אנו משנים את תורות הלחימה ושיטות הפעילות, תוך הטמעתן בתהו ליכי הלימוד וההכשרה, הפצתן בין המרחבים הגאוגרפיים של השירות או אפילו כחלק מבחיו נת תהליכי הגיוס של אנשים לשירות. בקיצור, היכולת ללמוד ולהנחיל את התובו נות והלקחים היא הציר ההופך את הארגון לאו רגון לומד". תהליכי ליבה – "הכול היה בתיקים..." "'תהליך ליבה' הוא התהליך המרכזי בארגון. הוא עוסק במהות, בסיבת קיומו של הארגון, ומשיק למכלול הפעילויות הנוספות המתה קיימות בו. זהו תהליך ששינויו ישפיע על פעילות הארו גון כולו. השירות הוא ארגון שמשימותיו רבות ושונות זו מזו, שכל אחת מהן מחייבת לימוד, הכשרה ורמת התמחות גבוהה – סיכול טרור פלשתינאי, סיכול טרור יהודי, אבטחת אישים, מקומות ומידע, אבטחת סודות מדינה, סיכול ומניעה של חתרנות מדינית – כל אחת מהמשיו מות מחייבת הכשרה והתמחות ייחודית. מרגע הגעתי לשירות, כשברקע רצח ראש הממשלה יצחק רבין ומול גל פיגועי ההתאבדות בסוף ח � , העסיקה אותי המ 1996 פברואר-תחילת מרץ שבה מהו 'תהליך הליבה' של שירות הביטחון. לימוד מסודר לא הבהיר לי את הסוגיה. לאחר חודשים של שינויים רבים בתחומי העיסוק המו גוונים – את האסימון הפיל עבורי משפט אחד שחזר על עצמו בתחקירים רבים – 'הכול היה בתיקים!'. במשך תקופה של מספר חודשים התמודדנו עם חוליית טרור רצחנית שפעלה לאורך כביש בית שמש-צוריף. מאפייני הפעילות היו ברורים – תקיפת רכבים תוך כדי נסיעה בשעות הערב. אזרחים ישראלים נרצחו באותם פיגועים, 11 במהלכם פעלנו על פי הנחה שהחוליה שייכת לחזית העממית שעדיין הייתה פעילה באותה תקופה. החוליה נחשפה אחרי מעצר של מספר פעילי חמאס על ידי אנשיו של ג'יבריל בחבו רון. זהות הפעילים ושיתוף הפעולה עם ג'יבריל הביאו לחשיפת שאר אנשי החוליה, שבדיעבד הבנו שהייתה חוליית חמאס. התחקיר בוצע על רקע הוודאות שכישלון מודיעיני הוביל להנחת עבודה מוטעית. במהלך התחקיר שמענו שוב ושוב את המוו שג הזה: 'הכול היה בתיקים'. כשוותיקי שב"כ היושבים בשורות האחרונות אומרים 'הכול בתיו In the , אלא In the files קים', הם לא מתכוונים back of our minds. רציתי להבין. הם כאילו אמרו לי: זה הרי עניין של אותן המשפחות, אותם הכפרים ואותן את האסימון הפיל עבוה רי משפט אחד שחזר על עצמו בתחקירים רבים – 'הכול היה בתיקים!'. מי אחראי על המידע? על אמינותו המחייבת הצלבת מקורות, ועל הפצתו והמה שך הכוונה מושכלת של מערך האיסוף... שוחה כל יום מקבל את אות הגבורה מגולדה מאיר ומשה דיין על הפעולה באי גרין
6 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | החמולות, שאותן אנחנו מכירים מפיגועי טרור שנים קודם לכן... את השמות... ובעיקר כאשר אתה מכיר את השמות, המשפחות, החמולות והכפרים... בלשון אחר הם אומרים: 'היה לנו מידע שבו דיעבד יכולנו להבין את שבאמת אירע...'. אזרחים ישראלים נהרגו! 'והכול היה בתי 11 ו קים', נזעקתי. 'קחו אותי לתיקים, אני רוצה לראות את ארכיון שב"כ', אותו המקום שבו נמו צאים התיקים...". "זה היה השלב שבו שמעתי את גיחוכי החוו קרים הוותיקים. הבנתי את הגיחוך, כאשר לקחו אותי לארכיון... כי ארכיון השירות היה 'אוצר היסטורי', המכיל אין סוף מידע על אנשים ופו עילויות, ויכול לשמש חוקרים להבנת מקורות הטרור וההיסטוריה האלימה של הסכסוך – אך לחלוטין חסר משמעות לפעילות הסיכול האופרטיבית, בוודאי שבזמן אמת. לא הייתה לנו דרך לשלב את הידע העצום, שהצטבר באו רגון, בתהליך קבלת ההחלטות האופרטיביות בזמן אמת. מהפכת המידע של סוף המאה העשרים – פסחה על שירות הביטחון. העולם הדיגיטלי היה כאילו עולם מקביל ושירות הביטחון היה עדיין בעידן הקודם". "ההליכה בין מדפים עמוסי תיקים, האוצרים מידע עצום שלא יסולא בפז, שיכול היה לסייע משמעותית בסיכול טרור בתהליך שונה ומוו שכל, הבהירה לי מהו התהליך המרכזי הנאות לשירות הביטחון הכללי בסוף המאה העשרים – 'תהליך עיבוד המידע'! ההמשך היה פשוט יחסית – להביא את האדם הנכון מהאקדמיה על מנת לבנות את אגף המידע, לאשר תוכנית רב־שנתית למיו מוש התוכנית ולשכנע את שר האוצר להקצות סכומי עתק, בשיתוף פעולה עם אמ"ן. המטרה הייתה לעצב מערכת מידע המנצלת את הכלים הטכנולוגיים העומדים לרשותנו. בדיעבד, ברור לי שאמירתם של ותיקי השיו רות הבהירה לי מהו תהליך הליבה בשירות. כשאני מסתכל לאחור, זה השינוי האופרטיבי החשוב ביותר שעשינו במהלך כהונתי כראש השירות, שנמשכה יותר מארבע שנים. ניתוח התהליך חייב אותנו לשאלות היסוד של תהליך הסיכול והתרבות הארגונית: מיהו הבעלים של המידע? האם מפיק המידע? כדי להבטיח את ביטחון המקור; האם המשתמש? על מנת להבו טיח את הצלחת הסיכול. מי אחראי על המידע? על אמינותו המחייבת הצלבת מקורות, ועל הפצתו והמשך הכוונה מוו שכלת של מערך האיסוף... התהליך שינה את מעמד 'הדסק האופרטיבי' ואת תהליך סיכול הטרור ובדיעבד השפיע על כל היבטי העשייה בשירות". ערכים, קוד אתי, תרבות ארגונית "הגעתי לשירות על רקע הכישלון החמור ביותר שבו נכשל השירות מיום שהוקם – רצח ראש הממשלה. באתי מארגון שבו התרבות הארגונית שונה, מבלי לדעת כמעט דבר על עשיית השירות, ובידיעה שמרגע הגעתי אני אחראי על עשיית השירות וחייב בדין וחשבון לאזרחי ישראל על כל כישלון, ומנגד על יכולתו נו לספק להם את 'אפוד המגן' שהשירות אמור לתת, על פי הגדרת תפקידו. היה ברור לי שעל הפער, בין חוסר בידע, לאחו ריות, נוכל לגשר רק על ידי שילוב כל הכוחות הקיימים בשירות. כבר בפגישתנו הראשונה עם ראשי האגפים, מצאתי לנכון להבהיר מספר עקרונות שהנחו אותנו בראשית הדרך: הראשון, שבשל הפער בין חוסר ידע לאחריות – בשלב תחילת התהליך לא נשנה דבר. לא משום שלא צריך לשנות, אלא מאחר שעדיין איננו יודעים מה השינוי הנדרש. העיקרון השני, שבכוונתי בתקופת רכישת הידע לשאול שאלות. חלקן ייתכן ותיראינה מגוחכות... יש רק תשובה אחת שאיני מוכן לשמוע – 'ככה עשינו תמיד'... הבהרתי שנפרק את כל הבניין, נבחן כל אבן ואפילו אם רוב האבנים תימצאנה שלמות, ללא פגם, נבנה בניין חדש, המעוצב בארכיטקטורה שונה. גיליון מיוחדשב״כ הבנו שבשנות השמונים, במאבק מול גלי הטרור, חונכו אנשי השירות לפעול על פי ההנחה שבשם הביטחון מותר לעבור על החוק! העיקרון השני, שבכוונתי בתקופת רכישת הידע לשאול שאלות. חלקן ייתכן ותיראינה מגוחכות... כמפקד חיל-הים כאדמירל רואה גם מתחת לפני השטח
7 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | כך גם הבהרתי שאין בכוונתי לעסוק בכישלונות העבר, ואסתפק בהכרחי על מנת להתמודד עם ההווה". "ביצענו שינויים מיידיים והכרחיים במערך אבטחת האישים, בתהליך התכנון וההיערכות ביחידה המבצעית. התחלנו לעצב את תרבות התחקירים ברוח הדברים שציינתי בתחילת הריאיון... במקרה מסוים הדחנו מנהל בכיר ומצטיין במערך סיכול הטרור הפלשתינאי, על רקע התנהגות לא אתית. באותה עת, נמנעתי מלעסוק בקוד האתי ובתרבות הארגונית, על מנת לא לגעת בעצבים רגישים ולפתוח פצעים מהעבר, בשעה שהארגון כולו מדמם. סוגיות עקרוניות העולות מפרשיות העבר לא נחקרו... מהי פקודה בלתי חוקית בעליל? כדוגמה לדיון שחייב לעלות על שולחן התחקירים, על רקע ' ועוד... 300 פרשת 'קו רק אחרי למעלה משנתיים בתפקיד, לאחר שהכרתי את האנשים וכבר הבנתי את השפה, העזתי להתחיל לבחון את 'הקוד האתי' של השירות". "הייתי חבר המטה הכללי כשאהוד ברק הזו מין את פרופ' אסא כשר לסייע בעיצוב הקוד האתי בצה"ל, ולאחר שנים סברתי שבמהלך שהובלנו בצה"ל – כשלנו! לא הצלחנו לתרגם את הערכים לחלק מקוד ההתנהגות של חיילים בשטחים. כשהגעתי לשירות היה בו קוד אתי שכלל ערכים מרכזיים, ביניהם: רעות, אהבת 15־ כ הארץ, דבקות במטרה ועוד... סברתי שקוד אתי של ארגון צריך לבטא את הדילמות הערו כיות המהותיות שאיתן הוא מתמודד. ערכים רבים, המשותפים לכל ארגון של אנשים הפוו עלים יחד, רק יעמעמו את הבהירות ההכרחית בתהליך הפיכת הערך המופשט לקוד התנהגות מעשי של מי שמשרת בארגון. בערבו של יום, המושג 'אליטה משרתת' אפשרי רק אם נצליח לעצב תחושת שליחות ייחודית שביטויה בין השאר הוא במגבלות שאנחנו מטילים על עצמו נו במהלך השליחות". בין הסף שקובע המחוקק – לרף שקובע הפילוסוף "היה ברור לי שאת הקוד האתי נעצב בעצו מנו, ללא יועצים מבחוץ. התהליך היה משתף וממושך. שיתפנו עובדים ומנהלים מכל תחומי העשייה בשירות. כשבחנו בקבוצות הדיון כיצד קרה שחוקו רי שב"כ שיקרו במהלך עדות בשבועה במשו פטי זוטא, כשהם נדרשים להשיב על השאלה האם הפעילו אלימות במהלך חקירה, לאחר שיחות עם עורכי־דין ואנשי פרקליטות באותה תקופה – הבנו שבשנות השמונים, במאבק מול גלי הטרור, חונכו אנשי השירות לפעול על פי ההנחה שבשם הביטחון מותר לעבור על החוק! ! ראשי 'כולם ידעו'על פי הבנתם, ההכשר נבע מ ממשלה, שרי קבינט, יושבי ראש של ועדות הכנו סת הרלוונטיות ואפילו עורכי־דין ואנשי פרקליו טות המדינה. ההבנה שהקוד האתי איננו חוק, אלא עוסק ', שאותו קובע המחוקק הסףבמרחב שבין ' ושאותו אין לאיש שירות הזכות לעבור, לבין ', שאותו מציב הפילוסוף ושאליו לעולם הרף' לא נגיע – היא תובנה של אותו דיון. חוק שב"כ א � , בתקופתו של אבי דיכטר, ר 2002 שחוקק בו שיתו שנים לפני כן. היוזמה הייתה של יעקב פרי, בעקבות תקלות שבהן לא קיבלו חוקו רי השירות את מלוא הגיבוי. מבחינת השירות הייתה כאן אמירה ערכית – 'לא תסתירו אותנו 'במערכת הביוב' של המערכת המשפטית! לא תעלימו ולא תדחיקו. את גבול המותר עליכם לקבוע בחוק!'". "את הקוד האתי בתקופתי התחלנו בניסוח המבהיר את ההיררכיה, את סדר הישויות בכל לכן, אנחנו בני אדם!אחד מאיתנו. ובראשית... איש שירות לא יעבור על כללי המוסר האנוו שי. לא יהרוג אדם שאינו מסכן אותו או את אזו רחי המדינה.... זה נראה לכאורה מובן, אך זה תרגום פשוט של ניסוח בית המשפט ל'פקודה בלתי חוקית בעליל', הרי 'הדגל השחור, העין שאינה עיוורת והלב שאיננו ערל...', אלה מוו שגים בשפה של משפטנים ופילוסופים. היה עלינו לתרגמם לשפת היום־יום של הארגון. רק לאחר הבנת הישות הראשונה כבני אדם, הצבנו והמשמעות אנחנו אזרחי המדינה!את השנייה – היא שאיש שירות לא יעבור על חוקי המדיו נה! במדינה דמוקרטית, הביטחון אינו מתעלה על החוק, כפי שפירשו רבים בשב"כ ומחוצה לו בעבר. לאחר מכן, הוצבה הישות השלישית מ � האנחנו עובדי השירות הציבורי בישראל! – שמעות היא שכל כללי תקנון שירות המדינה (התקשי"ר) בהתייחסות ישירה אלינו, מחייבים כל אחד מאיתנו. ורק בסוף הצבנו את הישות אנחנו משרתים בשירות הביטחון הרביעית – ! ומחויבים בשמירה על הכללים והתקנון הכללי שנקבעו בשירות". "אנחנו חיים בעולם מורכב של ערכים סוו תרים, קבע נשיא בית המשפט העליון פרופ' אהרון ברק. לכן, כיצד מתרגמים את המילים הגבוהות של הקוד האתי לשפת היום־יום של איש השירות? זו הדילמה המרכזית! כשניסינו להפוך את המילים הנשגבות של פסקי בג"ץ, או אמיו רות פילוסופיות המודפסות על יריעות קלף ממוסגרות או דפי כרומו, התלויות על הקירות במשרדים – המציגות את קוד ההתנהגות של כל איש שירות, למילים חיות ומעשיות. הדרך היחידה לעשות זאת היא בהבנה שהתהליך הוא מסע מתמשך של חינוך יום־יומי. הדברים חייבים לעבור בירור בדרך של הצבת דילמות, המלוות כל אחד מאיתנו בתדריכים, בתחקירים, בכל פגישה עם חוקרים במתקני החקירות, רכו זים בשטח, מאזינים ודסקאים. אין לנו את היומו רה לתת תשובה נחרצת לכל דילמה העולה במהלך הפעילות. הקוד האתי אמור לשמש כל איש שירות כמצפן. הוא מציג את המצפן המוו סרי של הארגון. כמו המצפן, הוא משמש ככלי להתייחסות בלבד. אנחנו יכולים לבחור ללכת מערבה, מזרחה או דרומה – ובלבד שנדע היכן הצפון". התחלנו בניסוח המבהיר את ההיררכיה, את סדר הישויות בכל אחד מאיתנו. ובראשית... אנחנו בני אדם! אות הגבורה
8 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | "האינתיפאדה הראשונה התחילה בשומרון והתפשטה לעזה. החקירות בעזה היו אלימות יותר והיו מקרים שבהם הגיעו נחקרי שב"כ לבתי־חולים כתוצאה מאלימות החוקרים. ניו סיתי להבין מדוע. הרי אנחנו מגייסים את אותם אנשים, נותנים להם את אותן הכשרות ומציידים אותם בכללים זהים. אלימות הטרור ביהודה ושומרון לא הייתה שונה מהטרור בעזה. באחת משיחותיי עם ראש אגף החוקרים, שאו לתי אותו איך ניתן להסביר את הפער. הוא לא ידע לתת לי תשובה באותה שיחה. לאחר שחו זרתי על שאלתי, הוא השיב שאינו יודע, אבל שבאותה תקופה של האינתיפאדה הוא שירת כחוקר צעיר בשומרון. לדבריו, בתדריכי הבוקר שבהם השתתף ראש המחלקה, הוא נהג לסכם את הדיון באמירה: 'בלכתכם לעשות את עבודת הבורא לשמור על ביטחון אזרחי ישראל, תזכרו שכולנו בני אדם, גם אנחנו החוקרים, וגם הם – הנחקרים. אני לא יודע אם זאת התשובה...', הוסיף, 'אבל זה מה שעלה בדעתי כששאלת את השאלה', אמר". כולנו בני אדם! "כששואלים אותי מה למדתי בשב"כ, אני משיב שלמדתי שני דברים חשובים ביותר המו עצבים להבנתי את המציאות הישראלית היום. הראשון – 'הטרוריסטים הם לא מטרות שיש להרוג. גם הם בני אדם!'. שנות השירות בצבא כלוחמים, חושפות אותנו להרג של עשרות, מאות אנשים ואף יותר, החל מקרבות פנים אל פנים, דרך ירי ברשימה ארוכה של כלי משחית מהטובים בעולם והיד נטויה... ללוחם – בים, ביבשה ובאוויר – אין היכו רות אישית עם האנשים שהרג. הלחימה בטרור, בעיניים של איש שירות, מחייבת לדעת הכול על כל אחד: מי ילדיו, אשתו ושכניו... ומבלי שהתכוונת, הוא הופך לפתע, הלכה למעשה, ל'בן אדם'. אתה לא מפחד ממנו. אתה גם יכול לשנוא אותו. אתה מבין מה המוטיבציה שלו, אתה מבין מה מפעיל אותו. וזה ההבדל בין איש ולוחם שב"כ לבין לוחם בצה"ל. לכן, קל להבהיר לאיש שירות הביטחון הכללי שהוא בן אדם, להאיר את התובנה והאינטואיציה האלו, שהיו לאותו ראש מחלקת חוקרים באינתיפאדה הראשונה. אני זוכר עד היום את הרצח של משפחת חתואל, שהיה מזעזע הרבה יותר מהתמונה. זה היה וידוא הריגה של תינוקות, בני כמה חודשים, זה זיעזע את כל המדינה וגם אותי. התראיינתי אז, ואמרתי שקל לבוא ולטעון 'הם חיות אדם'. וציינתי כי ברור שהם חיות אדם, אבל אנחנו המופקדים על הלחימה בטרור, אין לנו את הלוקסוס לשנוא ולחפש נקמה. אנחו נו צריכים לשאול את עצמנו איך בן אדם הופך לחיית אדם, מה מביא אותו לזה... שנאה לא תביא אותנו לנצח את הטרור. על מנת לנצח עלינו להבין, גם אם אנחנו יודו עים שמי שיושב מולנו הוא רוצח שפל, שברגע שיצא מהכלא – יחזור לרצוח אזרחים. עלינו להבין מה מניע אותו. אחרת לא נוכל לנצח. השני – 'לנו בישראל יהיה ביטחון כשלהם, לפו לשתינאים תהיה תקווה!' לעולם לא נוכל להרו תיע אדם או עם שבראייתו אין לו מה להפסיד! זה מה שהניע את שמשון, גיבור נעורינו, להרוג עשרות אלפי פלישתים, ולהיכנס להיסטוריה כמתאבד הראשון בתולדות עמנו, וזה מה שגם הניע עשרות מתאבדי טרור פלשתינאים להו תאבד במהלך האינתיפאדה השנייה, שהביאה ז � ישראלים, רובם א 1,100 למותם של יותר מו רחים!". להתפכח מחמש אשליות "הדברים נאמרים ונכתבים אחרי מבצע '. מעבר ללחימה בעזה, חשף שומר החומות' המבצע שבר גדול בחברה הישראלית. אין לי כוונה לשפוט את פעילות צה"ל בעזה או פעיו לות המשטרה במדינת ישראל. בעבר עסקתי בכך כחבר ועדת חוץ וביטחון, וכשר בקבינט הביטחוני-מדיני בממשלת אולמרט, אחרי מלחו מת לבנון השנייה. המשבר שאליו נחשפנו בחוו דש האחרון מחייב אותנו להתפכח מהאשליות, 12 שהיו אבני היסוד במדיניות הישראלית ב־ השנים האחרונות: האשליה הראשונה – שהסטטוס־קוו יציב. שמדיניות 'ניהול הסכסוך' כמטרה, על מנת לא להגיע להסדר, מאפשרת שליטה בגובה הלהו בות וכי גורם הזמן פועל לטובתנו. האשליה השנייה – מדיניות ה'הפרד ומשול' באמצעות הבידול בין יהודה ושומרון לעזה, תפורר את הלאומיות הפלשתינאית ותייתר את המשא ומתן להסדר מדיני. בפועל, חיזקנו את הקיצוניים שבאויבינו והחלשנו את אלה המאו מינים בהסדר מדיני בדרכים דיפלומטיות. האשליה השלישית – ניתן לנתק בין 'הסוגיה הפלשתינאית' לדילמות הזהות של ערביי ישראל. שתהליך 'הישראליזציה' של אזרחי ישראל הפו לשתינאים – יאפשר לנהל את האלימות הפלו שתינאית ללא מעורבות של בני עמם הישראו לים. האשליה הרביעית – אשליית השלום הכו לכלי האזורי. שהסדרי הנורמליזציה והשלום עם מדינות באזורנו ישכנעו את העם הפלשתיו נאי לוותר על שאיפותיו הלאומיות ולהניח את נשקו. האשליה החמישית – שכוח צבאי לבדו, חזק ומתוחכם, ללא יצירת אופק מדיני, יביא את הפלשתינאים לוויתורים נוספים. המציאות בסבב האלימות האחרון מבהירה שאם לא ננצל , נמשיך להידרדר אחורה בזמן, 1967 את הישגי .1948 אל עבר לאורך השנים למדנו שבכל משבר יש הזדו מנות. עלינו לחשב מסלול מחדש על בסיס הנו חות אחרות מאלו שהביאונו למשבר הנוכחי". גיליון מיוחדשב״כ ה � אזרחים ישראלים נ 11 רגו! 'והכול היה בתיקים', נזעקתי. 'קחו אותי לתיקים, אני רוצה לראות את ארכיון שב"כ', אותו המקום שבו נמצאים התיקים...
9 2021 , תמוז תשפ"א, יוני 89 גיליון | איסר (הלפרין) הראל: מייסדו של שב"כ ומפקדו הראשון, 1952-1948 בין השנים איתן גלזר איסר נולד בעיר ויטבסק שברוסיה הלבנה , כבן למשפחת תעשיינים אמידה. 1912 בשנת בשל החרמת ביתם על ידי "הצבא האדום", ,1917 במהלך המהפכה הבולשביקית בשנת החלה המשפחה לנדוד באירופה. איסר הצטרף אז לתנועת נוער ציונית בלטביה, עבר הכשרה , בהיותו בן 1930 חקלאית כ"חלוץ" ובשנת .18 , עלה ארצה לאחר שזייף את גילו ל־ 16 הוא השלים לימודיו ובמקביל עבד בחקלאות במספר מקומות מטעם תנועת "הקיבוץ המאוחד", אך עזב ועבר עם אשתו להרצלייה, שם נקלט ב"משמר החופים" כחבר "ההגנה". עבר ל־ש"י (שירות ידיעות), 1944 בשנת כאחראי על הארכיון הסודי. תוך זמן קצר מונה למנהל "המחלקה הפנימית" ב־ש"י, שתפקידה היה ביטחון פנים ועסקה בעיקר בארגוני מונה למפקד ש"י, 1948 "הפורשים". בשנת מחוז תל־אביב. במאי 31 עם הכרזת המדינה והקמת צה"ל ב־ , אורגנו מחדש השירותים החשאיים. סגן־ 1948 אלוף איסר הראל מונה לראש שירות הביטחון הפנימי, שהוקם אז בצה"ל כיחידה צבאית (מעין חיל לביטחון פנים) ולכן כונה תחילה מח"ץ 1949 (מחלקה צבאית), עד לאזרוחו בפברואר תחת הכינוי ש.ב. והכפפתו לראש הממשלה ושר הביטחון דאז, דוד בן־גוריון. האות "כ" (כללי) על מנת להבדילו 1949 נוספה לשמו באפריל מ"חוק שירות ביטחון", שנועד אז להסדיר את הגיוס לצה"ל, ושאין לו כל קשר לגוף הקרוי באותו שם בדיוק. ייעודה אז של מח"ץ, שלימים תכונה "מטה ", היה בעיקר למנוע חתרנות פוליטית ואלימות 1 במגזר היהודי, וזאת בעקבות כמה אירועים פוליטיים קשים שאיימו על המשטר הדמוקרטי בישראל: קמה מפ"ם – מפלגת 1948 א. בפברואר הפועלים המאוחדת, שעליה נמנו חברי הקיבוץ הארצי ו"השומר הצעיר". אלה הזדהו כמעט לחלוטין עם "אימא רוסיה", ובקרבם נחשפו ונאסרו אז בארץ כמה מרגלים לטובת ברית אף נחשפה מחתרת של 1951־ המועצות. ב מפ"ם בתוך השירות. התרחשה כמעט מלחמת 1948 ב. ביוני אחים על רקע פרשת אוניית הנשק "אלטלנה". שהאצ"ל, בהנהגתו של מנחם בגין, השיט ארצה, וטובעה על ידי תותח של צה"ל, עקב סירוב אנשיה להסגיר את נשקם. הרוגים היו משני הצדדים, והנשק שהיה אז חיוני כל כך לצה"ל, אבד בים. נרצח בירושלים מתווך 1948 ג. בספטמבר האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט, על ידי אנשי מחתרת הלח"י ("חזית המולדת") בפיקודו של יצחק שמיר, כדי לסכל את התוכנית לבינאום ירושלים – מסירת חלקים מהנגב לערבים והחזרתם ארצה של כל הפליטים הערבים שגורשו לארצות ערב. ד. במחצית הראשונה של שנות החמישים פעלו בישראל מספר מחתרות לאומניות ודתיות, שאף נקטו בפעולות חבלה להגשמת מטרותיהן. אחת הבולטות בהן הייתה מחתרת דתית "ברית וששמה לה למטרה 1949־ הקנאים", שקמה ב לפתוח בפעילות אלימה כדי להשליט בכוח את חוקי התורה וההלכה במדינת ישראל. פעילותה עם מעצר 1951 של מחתרת זו סוכלה במאי חבריה ותפיסת נשק רב וחומרי חבלה. בעקבות אירועים אלה, זכה שב"כ בראשות איסר הראל לקבל מבן־גוריון יד חופשית וסמכויות כמעט בלתי־מוגבלות לטיפול בחתרנות מדינית, כמו גם בבעיות פנים שונות, כגון: טיפול ב"שוק השחור" שהחל מתפתח ומאיים על הכלכלה, טיפול בהברחות מחוץ לארץ ואיתור מעלימי מס. אלוף נוספה בצה"ל דרגת 1950 בשנת .סגני־אלופיםלכל מפקדי החילות, שהיו אז לקבל דרגה איסר הראלמטבע הדברים דרש סגן־זו ולקדם את ראשי האגפים שלו לדרגת , סירב יגאל ידין. אלא שהרמטכ"ל דאז, אלוף בכל תוקף בטענה כי השירות איננו כפוף אליו, אלא לראש הממשלה; אנשיו אינם לובשי מדים ולא נהוגה בו משמעת כמקובל בצבא (אין מסדרים, אין הצדעות וכו'). אי לכך, סיכם איסר 1950 עם ראש הממשלה כי באחד באוגוסט יעזוב השירות את צה"ל ויתאזרח. עבר איסר הראל ל"מוסד", 1952 בשנת החליף את מייסדו ראובן שילוח, והפך ל"ממונה" על כל שירותי המודיעין והביטחון בישראל, תפקיד רב עוצמה, שלא היה לו כל תקדים ומחליף, או תפקיד דומה, בהמשך הדרך של השירות. ,1973 עד 1969 לאחר פרישתו, בשנים כיהן כחבר כנסת מטעם הרשימה הממלכתית בראשותו של דוד בן-גוריון. 91 . בן 2003 איסר הראל נפטר ב־ במותו. יהי זכרו ברוך. יצחק (איזי) דורות ראש השירות השני רפי קיטרון ( נולד 1980-1916) יצחק (איזי) דורות בגליציה המזרחית בשם איזידור רוט. עלה . שירת כנוטר במשטרת 1936 לארץ בשנת התנדב 1939 היישובים העבריים, ובדצמבר לצבא הבריטי ושירת כפקיד פלוגתי בגדוד ראשי השב"כ שאינם עימנו איסר הראל, איזי דורות, עמוס מנור, יוסף הרמלין, אברהם אחיטוב ואברהם שלום
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=