55 2021 , שבט תשפ“א, פברואר 88 גיליון חלק ב'/כוח המשלוח העיראקי לרמת הגולן הוצאתו לפועל. הסתפקו בפטרול אווירי של זוג מטוסים וגם בחודש, במקום לנסות 12 הוא כנראה לא לפני ה־ ולהפעיל עוצמה מסיבית מרגע שהנושא עלה , שבו עוד ניתן היה לפגוע 11-10 על הפרק, בליל שהייתה אז בתנועה לדמשק, 12 בחטיבת שריון ואפילו לא ניסו כלל להגות רעיון של תקיפת מחנות העיראקים מהאוויר, למרות שידעו ששם H-3 מתחמשים ומצטיידים הכוחות היוצאים לסוריה, במקביל ובהמשך לתקיפות האסטרטגיות בעומק סוריה. אישרו תוכנית התקפית לפיקוד הצפון במצב שבו יש כבר חשש למעורבות עיראקית וקיום לחץ מדיני, שבגינו העריכו כי לכוחותינו יש יומיים בלבד לביצוע ההתקפה. ולמרות זאת, לא הורו לאמ״ן לעשות כל מאמץ אפשרי על מנת לאתר את הכוחות, ולפיקוד הצפון להכין עצמו למצב של שינוי תוכנית שתידרש אם יופיעו אלו במרחב. נבהלו מהעיראקים, למרות שבשטח הצליחו כוחותינו להשמיד חלק גדול מהכוח העיראקי, בחודש נותרו 13 ובסוף יום הלחימה של ה־ נגמ״שים. 80 טנקים ו־ 50 לעיראקים רק כ־ ה"בהלה" נבעה מכך שבשלב זה היו כבר ידיעות על כוחות עיראקיים נוספים הזורמים לסוריה, וכאן, החמירו במשמעות האיום, כמו שקודם הקלו דעת בו. והמצער ביותר בכל העניין, שמהאזנה לרשתות הקשר העיראקיות במהלך הקרבות עם כוחותינו בחודש עולה כי אלה לא ידעו כלל היכן הם 12 ב־ נמצאים ומהי משימתם המוגדרת, וניהלו בעצם "קרב התקלות". ביטא זאת אלוף פיקוד הצפון דאז לאחר המלחמה: "למעשה בואם של העיראקים... ואחר כך כניסת הירדנים, גרמו לכך שבמצב שהגענו אליו, בתשישות נוראה, בכמות קטנה מאוד של טנקים... יכולנו לעשות עוד מאמצים נוספים, לולא יחסי הכוחות, שהשתנו בבת אחת". סיכום מלחמת יום הכיפורים לא הייתה הראשונה שבה הופיעו כוחות עיראקים בחזית, ועל כן אני נוטה להניח שהחשיבות האסטרטגית של כוח משלוח עיראקי לא נעלמה מעיניהם של קציני המודיעין והמפקדים הבכירים, אלא שנוח היה להקל ראש במידע, למצוא לו פרשנות מרגיעה, לעסוק במה שכאב יותר ולהדחיק מה שלחץ פחות, עד שנוכחו בשגיאה. על אף המשגים הללו (ואחרים) הצבא הסורי נוצח, מנענו את מימוש יעדי המלחמה של סוריה, אך לא הצלחנו להכריעו. על אף שיש הגורסים אחרת, כמו השר חיים בר־לב, אשר טען כי ללא ספק הכרענו את הצבא הסורי. ייתכן, כי עיכוב העיראקים בשתיים-שלוש יממות, מה שהיה אפשרי אולי, באם אמ״ן היה מתעשת כבר בשבעה או בשמונה בחודש, היה מאפשר את הכרעת הצבא הסורי. הספקות נובעים מהאיום הסובייטי שריחף בחלל האוויר ואשר במצב אחר ייתכן והיה מתחזק. ומכאן, אם כי בספק, יכול היה המאבק האסטרטגי בין ישראל לסוריה להתפתח במישור נוח יותר לנו לטווח הארוך. האם הייתה זו הזנחה? יש שיחלקו על ביטוי זה, אך לאור הכמות הכוללת של המשגים הלא הכרחיים, שנעשו בהקשר לטיפול המודיעיני ואחר כך המבצעי, בכוח המשלוח העיראקי לגיטימי להגדיר זאת כהזנחה, ומן הראוי ללמוד מכך לגבי העתיד – מאחר שגם במלחמה עתידית, ובתקווה שלא תהיה כזאת, יכולים העיראקים להוות את לשון המאזניים שתכריע את גורל המלחמה. (המאמר נערך מחדש על ידי דר' בני מיכלסון) רשימת מקורות השתתפות חיל־האוויר בלוחמת היבשה . 1 ענף בחזית הסורית במלחמת יום הכיפורים, .1980 תולדות חיל־אוויר, כוח המשלוח העיראקי לסוריה במלחמת . 2 סקירת מודיעין מיוחדת, אמ״ן יום הכיפורים, .1974 מחקר, מלחמת יום הכיפורים – מוצב הפיקוד . 3 .1980 מה"ד – מחלקת היסטוריה, העליון, מערכות, תולדות מלחמת יום הכיפורים, . 4 .1986 תולדות מלחמת יום הכיפורים – טיוטה . 5 .1978 מה״ד – מחלקת היסטוריה, להערות, צבאיים ומדיניים, לקטי המידע המיידיים, . 6 13-6 שהופצו על ידי אמ״ן מחקר בין ה־ בגנזך אמ״ן. 1973 באוקטובר :שיחות עם . 7 א. תת־אלוף עמוס גלבוע, קצין המחקר שהיה אחראי באמ״ן מחקר על ניתוח המידע באשר לכוח המשלוח העיראקי. ב. תת־אלוף יואל בן־פורת מפקד יחידת ההאזנה המטכ״לית. ג. אלוף־משנה חגי מן, קמ״ן פיקוד הצפון במלחמה. ד. תת־אלוף גיורא פורמן, רמ״ח מבצעי אוויר במלחמה. מימין: אחמד חסן אל־בכר, נשיא עיראק, משמאל: סדאם חוסיין, סגן הנשיא
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=