52 2021 , שבט תשפ“א, פברואר 88 גיליון , כעבודה שנעשתה 87 חלק א' של המאמר פרי עטו של יעקב (שטיינברג) שחם, שהתפרסם בגיליון במכללה לביטחון לאומי, בהנחייתו של אל"ם דר' מאיר פעיל, חולל שרשרת של תגובות והתייחסויות. בסוף חלק ב', ניתן להתרשם מהמקורות עליהם ביסס שחם את ממצאיו. מאחר שמערכת "מבט מל"מ" אינה רואה טעם ליצור "ויכוח" עם מי שכבר אינו עימנו, ובעטיין של ההתייחסויות שהגיעו, הוחלט לזמן בהקדם דיון מיוחד על פרשת כוח המשלוח העיראקי במלחמת יום הכיפורים, בהנחייתו של דר' בני מיכלסון, חבר המערכת. לדיון יוזמנו חלק מהמגיבים, וביניהם חגי מן, שהערותיו מלוות את חלק ב' ותגובה ארוכה וממצה שלו הועברה למערכת. ראויה לציון תגובה נוספת .7 של אל"ם בדימוס עמוס לוריא שהיה במלחמה קמב"ץ (קצין מבצעים) גדוד בחטיבה כוח המשלוח העיראקי לרמת הגולן חלק ב' אל"ם יעקב שחם (שטיינברג) ז"ל :דו"ח מהשטח של עמוס לוריא ,16.10.73 "בשבוע השני למלחמה, ביום שלישי תקפה הדיוויזיה העיראקית הראשונה את אוגדה של תא"ל דן לנר. עיקר הלחץ היה בגזרת 210 7 בפיקוד אל"ם יוסי פלד. חטיבה 205 חטיבה נדרשה לסייע, והגדוד (שבו שימשתי קמב"ץ) תקף את הכוח העיראקי מהאגף, וכך סייע לשבירת המאמץ להסיג לאחור את כוחות צה"ל במובלעת. ביום הלחימה הזה נפלו לא מעט לוחמים בכוחותינו. , הפעם 19.10.73 אותו דבר חל גם ביום שישי התקיפה הייתה של הדיוויזיה העיראקית השנייה 146 (הרעננה), רק שכעת פיקדה על הגזרה אוגדה בפיקוד תא"ל מוסה פלד. תמונת הלחימה הייתה דומה, ושוב הגדוד שלנו נשלח על ידי אל"ם יאנוש, ,, כדי לשבש מהאגף את ההתקפה 7 מפקד חטיבה שאכן נשברה. למיטב ידיעתי, יותר לא ניסה כוח המשלוח העיראקי להילחם בכוחות צה"ל במובלעת הסורית". חלק מההבהרות של חגי מן: "עיראק לא הייתה שותפה להחלטות מצרים וסוריה .73 לתקוף את מדינת ישראל בשישה באוקטובר , בשעות אחר 73 עם זאת, כבר בחמישה באוקטובר הצוהריים, העביר השגריר העיראקי במוסקווה ,848 (שכינויו "יחמור") שדר שיורט על ידי יחידה שבו הוא מתריע שהפינוי החפוז של משפחות היועצים הרוסיים ממצרים ומסוריה – התבצע בגלל שמדינות אלה עומדות לתקוף את מדינת הייתה ישראל. כלומר, כיממה לפני התקיפה בידינו התרעה ולשלטונות עיראק היה מידע על .המתקפה היזומה שנים רבות חלפו מאז נכתבה עבודה זו על ידי אל"ם יעקב שחם ז"ל. פורסם מחקרו של אל"ם (מיל') פסח 2014 בשנת מלובני, שממנו ניתן ללמוד על העוצמות שהניעה עיראק לחזית הסורית במשך כל ימי הלחימה עד להפסקת האש. תמוה מה מנע מחיל־האוויר לבצע אמנעה אפקטיבית על ציר תנועה בן מאות ראה אור מחקרו של 2017 קילומטרים. בשנת דר' שמעון גולן – "מלחמה ביום הכיפורים" – סיכום מחלקת ההיסטוריה של צה"ל למלחמה ההיא. עדות מפורטת על התנהלות דרג המטכ"ל, ובה עדויות הקשורות לכוח המשלוח העיראקי תקציר חלק א' 210 , בצוהרי היום, זיהתה תצפית של אוגדה 1973 באוקטובר 12 ב־ -בתל־שער כוח אויב משוריין המתקדם לעבר כוחות האוגדה מדרום מזרח, מהמרחבים שמזרחית לתל־חרה. בהמשך, התברר כי כוח זה העיראקית. ההיתקלות בכוח 3 מדיוויזיית שריון 12 הוא חטיבת שריון העיראקי מוצגת במרבית המקורות כהפתעה שבלמה את ההתקפה בחודש ובדיעבד מנעה, להערכת גורמים 11 הצה״לית שהחלה ב־ שונים, את הכרעת הצבא הסורי במלחמת יום הכיפורים. אמת, העיראקים לא היו הגורם היחיד שהביא לעצירת המתקפה אל פאתי דמשק, וספק אם תוצאות המלחמה בחזית הסורית היו שונות מהותית בראייה ארוכת טווח גם ללא המעורבות העיראקית. מכל מקום, די לנו בהעלאת ספק, על מנת להפוך את הסוגיה למעניינת וגם חשובה כלקח לעתיד. נשאלת השאלה: באחריות מי היו המחקר והמעקב? האם הייתה הזנחה בטיפול בכוח המשלוח העיראקי לסוריה במלחמת יום הכיפורים? או במילים אחרות, האם הובנה במועד החשיבות האסטרטגית של עצירת/עיכוב כוח המשלוח העיראקי, והאם ניתן היה לטפל בכך טוב יותר? יענקל'ה שחם ז"ל – המאמר בהנחיית דר' מאיר פעיל ז"ל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=