32 2021 , שבט תשפ“א, פברואר 88 גיליון גיליון מיוחד שב"כ האחריות לייעוץ ולהנחיה מקצועית בתחום ביטחונם של משרדי הממשלה, המוסדות הממלכתיים (כגון הכנסת והסוכנות היהודית), של חברות שהיו לאומיות בתחומי התעופה והספנות (“אל־על״, “צים״) ושל מתקנים אסטרטגיים של מדינת ישראל, היו מאז ומעולם מתפקידיו הייעודיים של שירות הביטחון הכללי. מתוקף סמכותו, הדריך אגף האבטחה בשב"כ והנחה מקצועית את הקב״טים (קציני הביטחון) של משרדי הממשלה והגופים המאובטחים האחרים שבאחריותו, בארץ ובחו״ל, בנושאים הייעודיים, כגון: אבטחת רשומות, אבטחה פיזית של מתקנים, אבטחת מהימנות (סינון ביטחון), וערך ביקורות על פעילותם. מאידך גיסא, האחריות על ביצוע האבטחה הוטלה על הנהלות הגופים המאובטחים. בעיה נוספת וקשה ביותר, שעימה התמודדה המדינה, הייתה פיגועי הפח״ע (פעילות חבלנית בחו״ל שכוונו כנגד התעופה, הספנות, 1 עוינת) הנציגויות, המשלחות הישראליות לחו״ל, ומאוחר יותר גם כנגד העלייה לישראל. מערך האבטחה, שעסק עד כה במשימות שגרתיות לכאורה של אבטחת מידע ואבטחה פיזית, נערך למתן מענה לאתגרים החדשים. היה על האגף ללמוד נושאי אבטחה חדשים בתהליכי ניסוי וטעייה. תורות האבטחה התפתחו בהדרגה, בכל התחומים, תוך לימוד לקחים שיטתי וכמענה להתפתחותם של איומים חדשים מצד ארגוני הפח״ע השונים. היו לכך משמעויות מרחיקות לכת בגיוס כוח אדם איכותי ובהכשרתו לתפקידי האבטחה בארץ ובחו״ל. מחלקת ההדרכה של שב״כ נערכה במהירות להדרכת קב״טי ומאבטחי התעופה, הספנות, הנציגויות והמשלחות, על תורות האבטחה החדשות שהתפתחו בכל תחומי האבטחה בחו״ל. לצורך מאמר זה נעשה שימוש כללי במונח 1 פח״ע, אף שבמספר פיגועים היו מעורבים ארגוני טרור זרים, כמו “הצבא האדום״ היפני, שחברו לארגוני הטרור הערביים בפעילותם נגד ישראל. אגף האבטחה גדל בהיקף נרחב נוכח המשימות החדשות, שנגעו בעיקר לאבטחה בחו״ל. יחידות חדשות הוקמו במטה, ונציגי האגף שוגרו לתפקידי פיקוח על אבטחת הגופים המאובטחים בחו״ל. ההתפתחות – במיוחד כנגד מטוסי נוסעים ומטען האירוע שפתח את העידן החדש באבטחה בחו״ל היה חטיפת מטוס “אל על״ מרומא לאלג׳יריה , כאשר דרך הפעולה של חטיפת 1968 ביולי מטוסים הייתה כבר מוכרת היטב בחצי הכדור המערבי. שלושה שבועות לפני חטיפת המטוס, הגיש צוות משותף של אגף האבטחה וחברת “אל על״, המלצות להיערכות אבטחתית מול שלוש דרכי פעולה אפשריות של הפח״ע. בהמלצות אלה לא הייתה התייחסות לדרך פעולת אויב (דפ״א) של חטיפת מטוס או של פיגועים בריכוזי נוסעים. מייד לאחר החטיפה, אוישו מטוסי “אל על״ במאבטחים זמניים מקרב עובדים סדירים של השירות, שעברו אימון קרב מגע וצוידו בימים הראשונים באלות ובממחטות שמולאו בחול... אלה הוחלפו לאחר כחודש על ידי מאבטחים יוצאי יחידות צבאיות מובחרות שגויסו, אומנו וחומשו על ידי השירות. האיום על נוסעי ומטוסי “אל על״ דרש הצבת קב״טים בכל תחנות החברה, ובהמשך, בידוק של הנוסעים בטיסותיה ואבטחה קרקעית חמושה, בארץ ובחו״ל. נושא בדיקת המטענים , וכיבוש שטחי יהודה, שומרון ורצועת עזה - הביאו לפעילות חבלנית נרחבת 1967 מלחמת ששת הימים, ביוני כנגד ישראל. תחילה בתחומי ירושלים ובאזורי יהודה ושומרון ועזה, וגם ברחבי העולם. עד מהרה גלשו הפיגועים לתחומי ישראל. לשב"כ היה ויש תפקיד מרכזי בתחום האבטחה במדינת ישראל ובחו"ל, הן במישור המבצעי, הן במישור האיסופי ולא פחות מכך בהנחייה המקצועית לשורה ארוכה של גופים וארגונים השותפים לתחום. 1967 התפתחות האבטחה לאחר יוני ישראל גולן גולדה מאיר מוקפת מאבטחים אנשים נרצחו ועשרות 24 נפצעו. אחד מחברי החוליה, , נתפס ומשפטו קוזו אוקמוטו עורר הדים רבים.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=