29 2021 , שבט תשפ“א, פברואר 88 גיליון ממשלת ליכוד לאומי. מנגד, בתקופה זו בלטה צמיחתם וחתרנותם של ארגוני "שמאל חדש" ישראליים, אנטי־ציוניים, אשר הושפעו ממגוון של אידיאולוגיות אופנתיות בעולם. השפעות אלה מצאו ביטוי חמור באהדה לאש"ף ו/או למאבקם של ארגוני טרור פלשתינים, מהם שנמצאו מתאימים, על רקע אידיאולוגי, לשיתוף פעולה בקידום "מהפכה אזורית" במזרח התיכון. יעדי השב"כ השירות נכנס לפעילות בשטחים ביוזמתו, משהציע , לשר הביטחון יוסף הרמלין ראש השירות דאז, , כי השירות יהיה אחראי 1967 , באוגוסט משה דיין על המודיעין בענייני ביטחון פנים, במסגרת ועדה לתיאום הפעילות בשטחים. הצעתו התקבלה. עד מהרה, הפך נושא סיכול הטרור הפלשתינאי ליעד שבראש סדר העדיפויות של השירות, ובצידו סיכול החתרנות המדינית (חת"ם) וסיכול הריגול הערבי, בעיקר בסיני וברמת הגולן. כאמור, נושא חיוני נוסף שנגזר בהמשך כתוצאה מפעילות הטרור הפלשתינאי הייתה האבטחה בארץ ובחו"ל. בנוסף, המשיך השירות לעסוק בחת"ם (חתרנות מדינית) במגזר היהודי ובסיכול ריגול מזרח אירופאי. השירות החל בטיפול בפח"ע מבלי שהיה לו ניסיון קודם בסיכול טרור ערבי, ובוודאי מבלי שהייתה לו תורת עבודה סדורה בתחום זה, ובעיקר בנושא גיוס והפעלת מקורות מול ארגוני הפח"ע. מטבע הדברים, לשירות גם לא הייתה תשתית מודיעינית ראויה ב"שטחים". בתחילת הדרך, התמקדה פעילות השירות במתן מענה מיידי לחדירות שאותרו בפעילות הביטחון השוטף (בט"ש) של צה"ל ופחות בפיתוח מערך מקורות לטווח הארוך. שיטת העבודה המרכזית התבססה, באותם ימים, על גלגולי חקירה ומיצויים: חקירה מיידית ונמרצת של מחבלים שנלכדו ומעצר מיידי של חשודים ששמם עלה בחקירות אלו. במקביל, נעשה שימוש רב בשיטת מבצעי זיהוי, כאשר מקורות, שכונו "קופים", הצביעו בשטח על חשודים ומבוקשים, שאותם הכירו משהותם יחדיו במחנות האימון בארצות ערב. בהמשך, עבר השירות לעבודה מסודרת של בניית מערך מקורות, ששיאו בהחלת תורת הכיסוי הבסיסי (כס"ב) במגזר הערבי בשנת . עם הזמן, פותחה, בתיאום עם שאר גורמי 1971 קהילת המודיעין, השיטה של שיגור מקורות למפקדות הפח"ע מחוץ לשטחים. קצב אירועי הפח"ע והעומס הרב שנוצר באגף לעניינים ערביים, עקב עיסוק המטה בהכוונת הטיפול בנושא במרחבי השירות, הכתיב את הצורך לקצר את תהליך קבלת ההחלטות. לכן, הוחלט לבזר את נושא הפח"ע ולהסמיך את 1970 בשנת המרחבים לקבל את ההחלטות בנושא זה ללא צורך באישור המטה, כפי שהיה עד אז. ביזור זה ייעל משמעותית את טיפול שב"כ בפח"ע. עם צבירת הניסיון בשטח, עבר השירות לשיטות עבודה מתוחכמות ולרעיונות בלתי שגרתיים. אחד המבצעים הנועזים היה מבצע "תעשייה", , שבו חוליה ישראלית 1971 ברצועת עזה בשנת שהתה בשטח נגוע פח"ע, בהתחזותה לחוליית פח"ע שכביכול חדרה מהים. החוליה יצרה קשר עם מחבלים מקומיים וחיסלה אותם. מבצע זה היה פרי שיתוף פעולה מוצלח בין השירות ל"סיירת מאיר חופים" של פיקוד דרום. מפקד הסיירת, סרן – לימים אלוף בצה"ל וראש המוסד – פיקד דגן בעצמו על החוליה. בתחום החקירות הופעלו בכלא מקורות מדובבים, שאפשרו את קידום החקירות והפללתם של עצורים שלא שיתפו פעולה בחקירה. בתחום המבצעי, נדרשו ופותחו אמצעים טכנולוגיים חדשים, הן לצורך איסוף המודיעין והן לצורך הסיכול המבצעי בשטח. מקורות שב"כ צוידו באמצעי תקשורת סמויים, הופעלו מיקרופונים אלחוטיים ומבצעיים, ופותחו אמצעי צילום, מכשירי ביות ויכולת נטרול של אמל"ח העלולים להגיע למחבלים. ניתן היה לקבוע 1972 כל אלה הביאו לכך שבשנת כי הטרור נבלם – נכון לאותה עת – וכך למשל, בשנה 250 ברצועת עזה, ירד מספר הפיגועים מ־ , מספר שהלך 1972 בלבד ב־ 45 הקודמת לכ־ והצטמצם בשנים הבאות, ורשימת המבוקשים שהגיעה למאות אחדות ירדה כמעט לאפס. חשוב לציין בהקשר זה את תרומת השינוי בהיערכות צה"ל ובפעילותו בעקבות רצח ילדי ארויו בתחילת .1971 באשר למודיעין הערבי – במקביל לסיכול הפח"ע, פעל השירות לסיכול פעילות המודיעין הערבי, בעיקר ריגול מצרי וסורי. במהלך השנים הנסקרות, נחשפו מספר רשתות ריגול ברמת הגולן ובסיני, לרבות רשתות של סוכנים אלחוטנים שפעלו לאורך הצירים העיקריים בסיני (השירות קיבל את .)1972 האחריות על סיני ב־ התחום המתסכל ביותר בתקופה זו היה נושא האבטחה, שבו ניתנו מענים רק לאחר כישלונות צורבים של מערך האבטחה מול הפח"ע (פירוט בכתבה על האבטחה בגיליון זה). תקיפת נציגויות ישראל בחו"ל, כמו גם התנקשויות בנציגיה, הביאה גם היא להיערכות של השירות, להצבת אנשי אבטחה בנציגויות ולפיתוח תוכנית אבטחה שבמסגרתה הותקנו בנציגויות תאי סינון לכניסה מבוקרת כנגד אפשרויות של יריבים לחדירה סמויה, חדירה בכיסוי, או פריצה אלימה למבנה. במקביל לאבטחת התעופה, נערך השירות נוסף הטיפול 1968 גם לאבטחת הספנות, ובסוף באבטחת העולים מברית המועצות. אלו החלו להגר במספרים הולכים וגדלים ממזרח אירופה למחנה מעבר באוסטריה, בדרכם לישראל, והפכו ליעד של הפח"ע. אסון אולימפיאדת מינכן היווה נקודת מפנה , החליטה 1972 במדיניות האבטחה. בנובמבר ממשלת ישראל להרחיב משמעותית את תפקידו של השירות בתחומי האבטחה. השירות קיבל מעתה ואילך אחריות מלאה וישירה לאבטחה בחו"ל, כגורם שלא רק מייעץ ומנחה, אלא כמי שקובע הנחיות אבטחה ואוכף אותן בגופים המאובטחים. מחדש, תחת 1972 אגף האבטחה אורגן בדצמבר , לימים ראש שב"כ. אברהם שלום פיקודו של 1973 חשיפת רשת חבלה וריגול בסיני – השירות החל בטיפול בפח"ע מבלי שהיה לו ניסיון קודם בסיכול טרור ערבי, ובוודאי מבלי שהייתה לו תורת עבודה סדורה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=