24 2021 , שבט תשפ“א, פברואר 88 גיליון גיליון מיוחד שב"כ “נתבקשתי לספר על ראשיתו של שירות הביטחון הכללי. איני סבור שאני האדם המתאים לעשות זאת, משום שהנני ‘נכד׳ לראשוני השירות ואת אשר אני יודע על ראשיתו של הארגון שמעתי או קראתי. מן הראוי שזה ייעשה על ידי מי מהמייסדים או היסטוריון. אך פטור בלא כלום... אי אפשר! עד 60־בחרתי לדבר על השירות מאמצע שנות ה , השנים שבהן שירתי בשירות 80־אמצע שנות ה הביטחון הכללי. לפני שאכנס לגופם של דברים, ברצוני להצטרף לאלה שסיפרו על חלקו של עמוס מנור בהיסטוריה של השירות. הוא פרש כאשר אני התגייסתי. פער דורות גדול ומשמעותי. הכרתיו אז באמצעות יהודה ארבל, מנהלו המיתולוגי ומפקדו של מרחב ירושלים, שהיה לאגדה בפני עצמה״. עמוס מנור – אגדה בחייו “למרות פער הגילים והניסיון, הפכנו עם השנים לידידים קרובים. עמוס היה לי ידיד נפש ובמידה רבה, לאורך השנים, ראיתי בו מנטור רוחני, ערכי ומקצועי. שלמה ברק (מנהל עיזבונו של עמוס), פלג רַדַי ואנוכי, יזמנו את כתיבת הספר ‘ימי עמוס׳. עמוס עצמו סירב לקחת חלק בכתיבת זיכרונותיו, לצד חוכמתו העצומה המתבטאת בכתיבת ההיסטוריה במסגרת ‘מורשת׳. אוריין ז״ל, ניסה גם הוא לשכנעו, ־מאירקה בר אולם מאמצינו עלו בתוהו. פנינו ליאיר שפיגל, הידוע בעטו החכם, והוא זה שהוציא את הרעיון מן הכוח אל הפועל. תודה ליאיר! יהיה זכרו של עמוס ברוך, ונזכור לברכה גם את צפורה אשתו ואודי בנו״. ניתוק היחסים עם מדינת מזרח אירופה “בחרתי לספר על אירועים ותהליכים שאותם חוויתי אישית, ולהם הייתי עד שמיעה וראייה. את האירועים והתהליכים בחרתי מתוך זווית ראייה אישית, ללא קנה מידה היסטוריאובייקטיבי. הבחירה היא שלי ואני מניח כי לשומעים (ולקוראים) יהיו השגות על אירועים ותהליכים חסרים, או על כאלה שאינם ראויים, לדעתי, לעמוד בראש הרשימה. למיטב שיפוטי, קרבה אינטימית זו הייתה לנו לרועץ בפעילות השירות. המרחק הנדרש לקברניטים (וגם להנהלת השירות) לבחון ולאשר מהלכים ומבצעים ללא פניות, נעלם גם דברי ביקורת, מוסווים או גלויים, שלי הם, ועליי האחריות לאזכורם. במידה רבה, ובעצם בצורה מוחלטת, העיסוק אירופי שינה פרצופו לחלוטין. ־במודיעין המזרח מעיסוק במודיעין שמקורו בשבע מדינות, עברנו להתרכז בשתיים בלבד: בברית המועצות וברומניה, שהיו להן משלחות בישראל – הדתית הרוסית וזו הרומנית. לא נותרו שלוחות חסויות. עובדה זו אפשרה לנו להיות נועזים ותוקפניים יותר. הסיכול הפך להיות התקפי יותר. בין השאר, בא הדבר לידי ביטוי בגירוש ראש השלוחה בירושלים (‘הנהג׳ נדובייב, של המשלחת במגרש הרוסים) ובניסיון הגיוס של בכיר השלוחה, יורי דרביאנצ׳נקו, שלא עלה יפה. השירות, על יחידותיו הרלוונטיות, נכנס למערך של ריכוז מאמצים מול יריבים מצומצמים יותר בהיקפם, עם פריסה מוגבלת ומשאבים פחותים. היה גם ניצול מושכל של התהליך המזורז שנכפה על השלוחות, של ניתוק בין המפעילים לסוכניהם״. מלחמת ששת הימים “על פי מיטב שיפוטי, ואני מניח שלא יהיו חולקים על כך, 'מלחמת ששת הימים' זהו האירוע הגורלי, החשוב והגדול ביותר בתולדות המדינה בכלל (מעבר לעצם הקמתה) ושל השירות בפרט. לגבי ההיבט של המדינה אוסיף טיפה משלי לים הכללי – לדעתי הייתה זו אבן דרך שלילית בגילוי לב נדיר, מספר ראובן חזק על תקופת שירותו. תקופה שבו עבר הארגון טלטלה ושינויים מופלגים. בראייה אישית, ביקורתית וחדת אבחנה הוא סוקר שני עשורים תמימים. סיפורו של הארגון מזווית אישית ראובן חזק* )10 הגורם האנושי קודם לטכנולוגיה (צילום מסך מתוך ראיון טלוויזיה - ערוץ
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=