20 2021 , שבט תשפ“א, פברואר 88 גיליון גיליון מיוחד שב"כ יורם כהן ]2016-2011 [ראש השב"כ בשנים "עשיית הדברים מבעוד מועד, תקבע שאנו במיטבנו" "לגבי האתגרים המרכזיים של הארגון בתקופתי, האתגר הראשון במעלה הוא, כמובן, סיכול טרור, גם ביהודה ושומרון וגם בעזה, בדגש על ארגון החמאס. השני – השפעת 'האביב הערבי' בגלי ההדף שלו, הן המיידיים והן מרחיקי הלכת. בטווח המיידי מדובר בכל מה שקשור בגבולות, כלומר, גם במצרים או בסיני, גם – פוטנציאלית – על אף שזה יותר באחריות צה"ל, בגזרות סוריה ורמת הגולן, ואולי (גם) אופציה לגזרות הירדן והרשות הפלשתינית, מכיוון שהטלטלה או הזעזוע הזה השפיעו על המדינות במזרח התיכון, בהיבטים שונים ובעוצמות שונות. הייתי אומר שגלי ההדף גרמו להשפעה עד היום, כך שהמזרח התיכון מתאפיין במצב של אי־יציבות כרונית." "זה השפיע ומשפיע על הכול, גם ברמה המדינית, גם ברמה הביטחונית וגם במישור ההשפעה על ביטחון הוא, כמובן, העלייה של השלישיהפנים שלנו... האסלאם הקיצוני שבחלקו קיבל תאוצה בעקבות 'האביב הערבי'. כשאנחנו מדברים על דאע"ש או על המדינה האסלאמית, שגם היא השפיעה, מכיוון שכאן זו אידאולוגיה ולאו דווקא הגאוגרפיה היא זו המשפיעה. רעיונות עוברים בתקשורת ובאמצעים חזותיים, אבל האידאולוגיה השפיעה קודם כול, מבחינתנו, בעיקר בסיני, שהייתה (ועד היום) מוקד גדול של אסלאם קיצוני, הפוגע בנו, גם בחדירת אנשים בגזרות הכבישים הקרובים לגבול, וגם בירי רקטות מאזור סיני לעבר ישראל, לא רק לאילת. רכיב שהיה פרובלמטי במסגרת זו הוא שיתוף הפעולה ההדוק, שנרקם בין החמאס והג'יהאד האסלאמי-פלשתיני עם הגורמים האסלאמיים הסלפים בסיני. שיתוף פעולה זה כלל הברחות נשק, אימונים... היה גם בעבר מעבר אנשים בציר ה־ח', כלומר, מפגעים היו יוצאים מעזה, עוברים לסיני, ומסיני חודרים דרך הנגב, בגבולנו הדרומי". שישה אתגרים ועוד כמה... הוא הטרור היהודי. היו תקופות "האתגר הרביעי שהטרור היהודי היה די שקט, והיו שנים רבות שכתוצאה מטרור יהודי – לא נהרג אפילו פלשתיני אחד. אבל כשהטרור היהודי מרים ראש, התוצאות שלו יכולות להיות נוראיות מבחינת הנזק, בין אם חס וחלילה נרצח ראש ממשלה מכהן, שהוא הדבר החמור ביותר, כתוצאה של טרור יהודי. זה לא משנה אם מדובר בטרוריסט אחד, עשרים או חמישים. עניין נוסף הוא פגיעה בישראלים אחרים או בערבים, פלשתינים או לא פלשתינים. מעבר לעובדה שזה טרור ואנו צריכים לסכלו, הנזק מוביל לפיגועי נקמה ולאי־יציבות. אלה תחומי פעולה שהם חלק מהתפקידים של השירות. כל ראש ארגון מעוניין במקסימום גמישות בהפעלת הכוח שלו. הוא רוצה יכולות והוא רוצה להפעיל ולא להיות תלוי באחרים... – האבטחה. יש תקופות האתגר החמישי שהאבטחה היא טובה יחסית: בתעופה, בנציגויות בחו"ל, באבטחת אישים ובאבטחת כוחותינו... כשהמצב לא כל כך בעייתי. מנגד, אירועי 'האביב הערבי' הובילו אותנו לאירוע מאוד חמור בשגרירות במצרים. זה יכול היה לקרות גם במקומות אחרים, כסוג של אירוע שהתמודדנו איתו. והאחרון הוא הליווי שלנו את האתגר השישי הרשות הפלשתינית, במובן המודיעיני: לאן פניה של הרשות הפלשתינית, אם זה ברמה המדינית, אבל זה לא רק זה. אלו הפניות שלהם למועצת הביטחון, פעילות החרמות על ישראל, ובהיבטים אחרים, כמו הפניות לבית הדין הבין־לאומי בהאג. המאבק של הרשות הפלשתינית בישראל הוא מאבק מדיני, הוא אינו מאבק צבאי-פורמלי נגדנו, לפחות לא זה של ההנהגה שברשות אבו מאזן. המאבק המדיני הזה כולל גם תקיפות כנגד ישראל, או החלשת ישראל או 'דקירות' שלה בזירה הבין־ לאומית... וגם השפעה על המשא ומתן. השירות מלווה את כל התהליכים האלה, אוסף מידע ונותן לדרג המדיני תובנות. המשימות לא מתמעטות, נהפוך הוא. בכל פעם נוספות משימות חדשות. גם אויבינו מתפתחים מאוד. גם ברשותם טכנולוגיה מתקדמת ולא רק בארגונים מתוחכמים, כמו החיזבאללה הנעזרים באיראן, אלא גם בארגוני טרור פחות מתקדמים, יש כלים להרבה מאוד תחומים. לכן, עלינו לבנות יכולות חדשות לארגון... המוטו הארגוני שאנחנו אמונים עליו זה סיכול הטרור, כדבר מרכזי, אך אנו עוסקים גם בסיכול ריגול ובאתגרים האחרים. עשיית הדברים מבעוד מועד תקבע שאנו במיטבנו! לאחר שאירוע עוין כבר התרחש – אנחנו צריכים להגיע כמה שיותר מהר למבצעים... אבל אנו כבר הגורם האנושי קודם לטכנולוגיה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=