2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון 2020 , תשרי תשפ“א, אוקטובר 87 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין ועוד בגיליון: | העזרה היהודית למודיעין הבריטי במלחמת העולם השנייה | מודיעיון - קהילת המודיעין והסיוע לקורונה | | הסוכנים הזרים של החיזבאללה | משפחת פילבי - אב ובן בוגדים | המודיעין של דוד לקראת הקרב עם גלית | | האביב הטרגי של העולם הערבי | 35 47 50 משבר הקורונה - שיפוצים במקום אירועים שנים למל"ם שנים למלחמת יום הכיפורים הפתעות - הם אותנו אנחנו אותם ואולי את עצמנו.... מכה קטלנית בכנף של חיל-האוויר הסובייטי שנה להפלת המיגים שנה טובה
כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 פקס: ,03-5497019 טל': | 4713402 , רמת-השרון, 3555 ת.ד. כתובת : www.intelligence.org.il האתר: | mlm@intelligence.org.il דוא"ל: המערכת רון כתריעורך אחראי: אופיר שהםעורך: יוכי ארליך, דר' שולי בינה, יוכי וינטרויב, אבנר אברהם, דר' בני מיכלסון, דר' רפי עורכי משנה: קיטרון, נעם שפירא זאב אלדרעורך גרפי ומעצב: צופית מלצר-טסלרהגהה: דפוס וכריכייה מאירי, חולוןדפוס: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, דר' שולי בינה, אמנון בירן, חברי מערכת: דר' ברק בן-צור, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן-בינט, יואב דייגי, גדעון מיטשניק, יוסי לבקוב, דר' בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, לב ניב, קובי סגל, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא • שימוש בחומר המתפרסם בכתב-עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, אלא אם ניתן אישור בכתב מהעורך האחראי.• כל המאמרים והכתבות המופיעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד.• זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתבעת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2012 –2005 – יו"ר העמותה אפרים הלוי .2005–1983 – המנכ"ל הראשון ישעיהו דליות-בלומברג הנהלת העמותה: דר' צבי שטאובריו"ר – דודו צורמנכ"ל – חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: עירית אליגון, דר' דני אשר, אמנון בירן, דר' ברק בן-צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, רולי גרון, עודד חביב , יובל חלמיש, אלי כהן, מנחם כהן, יקותיאל לביא, עפר לונברג, רפי מלכא, דר' אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר-טסלר, עודד תבור נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: אלי גרינברג, ניסן לב-רן, חגי מן, עדה גילן-שחם, סטלה שדות ראשי וועדות ומכונים בעמותה: ;יגאל סימון; ועדת קרנות – אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ; מנחם כהן; ועדת כספים –עודד חביב; ועדת סרטים – דר' ברק בן-צורועדת מורשת ותוכן – ;עפר לונברג; ועדת גיוס ופעילות חברים – עמרם אהרוניועדת השקעות – ;ריבה שניידר-טסלר; ועדת תשתיות ובינוי – מאיר שגבועדת התקשרויות ורכש – ;דר' ראובן ארליך; ראש מרכז המידע ע"ש מאיר עמית למודיעין וטרור – אשר קרןועדת ביקורת – ; יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המודולוגיה של המודיעין – ;רון כתריראש המכון לחקר המורשת והעורך האחראי של "מבט מל"מ" – יוכי ארליךעורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, להקים 1983 בשנת מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים ותיירים להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בבטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & commemoration center – I.I.C.C 2020 , תשרי תשפ“א, אוקטובר 87 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין פרידה משלמה גזית משפחת גזית היקרה, בשם ההנהלה, החברות והחברים במרכז למורשת המודיעין (המל"ם) אנו מבקשים להשתתף בצערכם על לכתו של שלמה ז"ל. שלמה היה דמות מרכזית בבניין המל"ם וטיפוח חזונו – כראש וועדת המורשת ומאוחר יותר במשך שנים ארוכות כסגן יו"ר העמותה. כולנו נהנינו מעושר ידיעותיו, מרוחב אופקיו ומאישיותו המיוחדת. הוא היה פעיל וסייע לארגון עד לשנותיו האחרונות, כתב והתנדב להופיע בפורומים מגוונים והיה השראה לאנשים שהכירוהו. כששלמה דיבר כולם הקשיבו. הוא עשה זאת תמיד בהתנהלות מינורית, בלשון רגישה, המכבדת את הזולת. שלמה היה אינטלקטואל ואיש ספר, ידע ואהב לכתוב והיה בעל יכולת יצירה אישית נדירה, שבאה לידי ביטוי גם לאחר שעזב את תפקידיו הרישמיים. לא מעט מחברי המל"ם גם שירתו תחת פיקודו באמ"ן/חמ"ן. אני אישית אף .INSS זכיתי להכירו מקרוב, כשעבדנו יחד ב- . הקים מחדש את מערכי 73 שלמה שיקם את אמ"ן/חמ"ן, החבול ממלחמת האיסוף והמחקר, שינה את מבנה האגף/חיל בבסיסו, על-ידי הקמת מפקדת קמנ"ר, והקים את מחלקת הבקרה "איפכא מסתברא". היה זה מעשה מרכבה ענק ורב השלכות, אותו הוביל וניהל בחכמה ונעימות. מעולם לא הרים את קולו, גם ברגע של חימה. "רוח חדשה" פתוחה לדיאלוג, נשבה מהקריה, כך חשו גם דרגי המודיעין ברמת השטח, כפי שסיפר לי מנכ"ל המל"ם ששירת אז במודיעין פיקוד הצפון. שלמה ידע להסתכל קדימה, אל מעבר לאופק. אני זוכר שכינס את כל מחלקת , על הדשא שמאחורי בניין המטכ"ל הישן ובפיו הנחיה: 1975 מחקר, עוד בשנת חפשו סימנים לשלום ולנורמליזציה ולא רק התרעות למלחמה. בין הישגיו ותפקידיו המרכזיים, אין לשכוח כי לזכותו, כרמ"ח מחקר, חלק נכבד מההישג .1967 המודיעיני שהוביל לניצחון באנחנו נפרדים משלמה בהכרת תודה ובהערכה רבה לאיש מיוחד שתרם לנו, לקהילת המודיעין, לצה"ל ולמדינה ישראל. יהי זכרו ברוך. דר' צבי שטאובר | דבר היו"ר (חלק ראשון) דר' צבי שטאובר יו"ר המל"ם 2020 אוקטובר 13 כ"ה תשרי תשפ"א,
3 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון שלום לכם, הקוראות והקוראים, מוגש לכם בשמחה גיליון הסתיו של כתב העת שלנו, גיליון מגוון ובו שלל נושאים מתחומי עניין שונים. אחרי צמד גיליונות שהוקדשו לציון שבעה עשורים ל"מוסד", שאנו מקווים שעניינו אתכם, אני שמח לבשר כי אנו עמלים על הכנת גיליון מיוחד נוסף (הבא, בחורף) שיוקדש לשב"כ. חיינו אינם קלים, במציאות השוררת סביבנו. עיינתי בטור העורך בגיליון הקודם – מצאתי שכמעט אין דבר לחדש. במוקד – איחולים לבריאות טובה, לכם וליקרים לכם, וכמובן: "ונשמרתם לנפשותיכם". כבכל גיליון סתיו, שער מיוחד אנו מקדישים לציון יום השנה למלחמת יום שנים חלפו מהמפץ ההוא וכאילו אך אתמול... בראשיתו – מאמר 47 הכיפורים. על אודות חיל המשלוח העיראקי לסוריה, עיבוד לעבודה שהכין בשעתו חברנו יענק'לה שחם־שטיינברג ז"ל, שהלך לעולמו בטרם עת לפני למעלה משלושים שנה וזִכרו צרוב עימנו. יאיר רויטמן מנתח את השינוי במועד פרוץ המלחמה, , ודני אשר משרטט את אתגר המעוזים בתעלה, בעיניים 1973 מהאביב לסתיו מצריות. גם סיימון לביא מביא זווית מעניינת משני הצדדים – כיצד נראתה מערכת "אור יקרות" ומה ציפו ממנה... טורו של שלום גרין, איש מילואים שהוזעק למודיעין פיקוד הדרום ערב פרוץ המלחמה, משרטט ממד אישי עם שמץ של חיוך, על אותם ימים. זה המקום לשוב ולהזמינכם לשתפנו בסיפורכם האישי, מכל תקופה או תפקיד, שבוודאי שמור עימכם ושתשמחו לשתפו עימנו. לפני חמישה עשורים, הופלו חמישה מטוסי מיג רוסיים בשמי מצרים על ידי טייסינו. פסח מלובני מביא את סיפור התקופה והמהלך המתוכנן, שהציב לטייסים הרוסיים מארב יזום. רפי קיטרון מוליך אותנו בפיתולי־מנהרות במהלך ההיסטוריה, ומוכיח כי אלו לא "הומצאו" בגבול עזה או לבנון... את : יוסי דגן משתף את הפעילות לאיסוף מידע 8200 הסיגינט לא "המציאו" ב־ מתקשורת, מראשית ימי המנדט הבריטי בפלשתינה-ארץ־ישראל ועד לשנות הארבעים. עוד בנושא – פרשייה מרתקת שמשרטט בני מיכלסון, על אודות תפקידיהם של יהודים, חלקם פליטים מאירופה, באיסוף מידע בבריטניה, במלחמת העולם השנייה. קובי סגל (ברכות להוצאת ספרו "סוכן כפול" לאור, בהוצאת המל"ם!) חושף את מזימותיהם של הבוגד הבריטי קים פילבי ו...אביו... "חובבי ציון" לא היו, הצמד הזה, כשם שלא היו פטריוטים בריטיים. פרופ' משה שמש משתפנו בתהליך שהביא להקמת גוף מודיעיני־מחקרי בפיקוד המרכז, אחרי כיבוש יהודה ושומרון במלחמת ששת הימים. שלא במפתיע, תמצאו גם שם עדויות למאבקים בין־גופיים... בעידן הקורונה – ה"מודיעיון" שלנו מרחיב ביחס לתפקידו של המודיעין במאבק בנגיף, ושולי בינה משתפת בהתרחשות דרמטית אחרת, בעיראק, שם התרחשה "מגפה" אחרת, של הרעלת כספית... מעניין! עוד עימנו – עורכנו אופיר שהם נוגע בפעילות השיפוץ הנרחבת שבוצעה לאחרונה במל"ם, ו"ניצול" מצב קורונה שבעטיו בוטלו רוב האירועים ובראשם הכנס השנתי הל"ה; חיים מנור מוצא שורשים במקרא לתפקיד "פרקליט השטן" או... גוף הבקרה על הערכת המודיעין; ועוד – מדור מש"א ומתן, "מי היה...". תודה מקרב לב לחברותיי ולחבריי במערכת כתב העת, שתהיה לכולנו שנה טובה בהרבה מזו היוצאת, איחוליי לבריאות טובה ושוב – אושר ונחת. קריאה מענגת לך!! כתבות ומדורים הנהלת המרכז למורשת המודיעין וחברי עמותת המל״ם מביעים צער עמוק על פטירתם של האלוף שלמה גזית לשעבר ראמ״ן וסגן יו״ר המל״ם איתן הבר ידיד למל״ם יהא זכרם ברוך! תא"ל (מיל') רון כתרי | דבר העורך האחראי שנים למלחמת יום הכיפורים 47 - יעקב שחם על חיל המשלוח העיראקי 4 עמוד - סיימון לביא על הונאה אחת יותר מדי 7 עמוד - דני אשר על המעוזים הישראליים מהמבט המצרי 10 עמוד - יאיר רויטמן, התקפה או הונאה? על השינוי בתאריך 13 עמוד ההתקפה המצרית - שלום גרין בסיפור אישי על הדרך לדבלה 17 עמוד - קובי סגל על הבוגדים האב והבן פילבי, חלק א’ 19 עמוד - ברוך תירוש בסיפור אישי על המרגל טדי קרוס 23 עמוד - תגובות קוראים 24 עמוד - אור פיאלקוב על זרים בשירות החיזבאללה 25 עמוד - עמוס גלבוע בסיקורת נוקבת על הספר “סיירת מטכ”ל” 28 עמוד - פסח מלובני מציין יובל להפלת חמשת המיגים הסובייטיים במלחמת 29 עמוד ההתשה - אופיר שהם על “שיפוצי הקורונה” במל”ם 33 עמוד - חיים מנור מציג דעה אישית על “פרקליטו של השטן” 36 עמוד 1940- ל 1920 - יוסי דגן על הסיגינט בין השנים 37 עמוד - בני מיכלסון, “אוזניים לכותל”, יהודים בבריטניה במלחמת העולם השנייה 38 עמוד - לזכרם 42 עמוד ’67 - פרופ’ משה שמש מספר על הקמת מדור מחקר בגדה המערבית אחרי 44 עמוד - פרופ’ גדעון קרסל מביע דעה אישית על “האביב הערבי” 47 עמוד - רפי קיטרון על מנהרות התקיפה לאורך הדורות, חלק א’ 49 עמוד - עמי מורן מציג את המודיעין של דוד בקרב עם גלית 52 עמוד - מודיעיון, סקירה ראשונית על מעורבות קהילת המודיעין 55 עמוד במשבר הקורונה - שולי בינה, במדורה “כל העולם מודיעין והכל בו” 58 עמוד על הרעלת כספית בעיראק - “מש”א” ומתן”, על המבוא להקמת המל”ם, הקמת פורום סיכול ריגול 61 עמוד ועוד פרק בהארת המתנדבים - “מי היה האיש שהיה” בעריכת יואב “פישי” דייגי 67 עמוד
4 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון שנים למלחמת יום הכיפורים 47 אמת, העיראקים לא היו הגורם היחיד שהביא לעצירת המתקפה אל פאתי דמשק, וספק אם תוצאות המלחמה בחזית הסורית היו שונות מהותית בראייה ארוכת טווח גם ללא המעורבות העיראקית. מכל מקום, די לנו בהעלאת ספק, על מנת להפוך את הסוגייה למעניינת וגם חשובה כלקח לעתיד. נשאלת השאלה: באחריות מי היו המחקר והמעקב? האם הייתה הזנחה בטיפול בכוח המשלוח העיראקי לסוריה במלחמת יום הכיפורים? או, במילים אחרות, האם הובנה במועד החשיבות האסטרטגית של עצירת/עיכוב כוח המשלוח העיראקי, והאם ניתן היה לטפל בכך טוב יותר? המִשגה המודיעיני שקדם למלחמה כלל, ועל כן אין עניין לבחון האם נערכנו נכון, מודיעינית ומבצעית, לקדם מעורבות עיראקית בחזית הלחימה לפני השישה באוקטובר, מה עוד שבדיעבד הסתבר שהעיראקים לא היו שותפי סוד לתהליך התכנון של המלחמה. לעומת זאת, מעניין יותר לבחון את המידע באוקטובר: האם הוערך 12 ל־ 6 שהצטבר בין ה־ נכונה? האם המערך האיסופי הוכוון כהלכה? איך ומה הוצג לקברניטים? האם הובנה החשיבות האסטרטגית כבר בשלבים הראשונים? ואילו פעולות ננקטו, אם בכלל, על מנת למנוע מעורבות עיראקית? מעצם העובדה שהכוח העיראקי היחיד שהייתה לו השפעה אסטרטגית על המערכה בחזית האומנם?ההיתקלות בכוח העיראקי מוצגת במרבית המקורות כהפתעה. על שיגור "הכוח העיראקי“ לסוריה '73 במלחמת חלק א' אל"ם יעקב שחם (שטיינברג) ז"ל בתל־שער כוח אויב משוריין המתקדם 210 ' , בצוהרי היום זיהתה תצפית של אוג 1973 באוקטובר 12־ ב לעבר כוחות האוגדה מדרום-מזרח, מהמרחבים שמזרחית לתל־חרה, בהמשך התברר כי זו חטיבת שריון העיראקית. ההיתקלות בכוח העיראקי מוצגת במרבית המקורות כהפתעה שבלמה 3 מדיוויזיית שריון 12 בחודש ובדיעבד מנעה, להערכת גורמים שונים, את הכרעת הצבא 11־ את ההתקפה הצה”לית שהחלה ב הסורי במלחמת יום הכיפורים. טנק סורי פגוע ליד עין זיוון (צילום: ויקיפדיה)
5 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון שנים למלחמת יום הכיפורים 47 הסורית מנה רק שתי חטיבות של דיוויזיית 12 , אשר לחמו בכוחותינו ב־ 12 וה־ 8 , ה־ 3 שריון באוקטובר, אתרכז רק בהן, תוך זניחת 13 וב־ כוח המשלוח האווירי והקרקעי הנוסף שהצטבר בסוריה במהלך המלחמה, אשר עוצמתו הכוללת הגיעה לכדי שלוש דיוויזיות. אעסוק בעיקר ברמה המטכ”לית, האמורה לטפל מודיעינית ואג”מית בכוחות המשלוח לסוגיהם, ואנסה לתת מענה האם הייתה באמת הזנחה בטיפול בכוח המשלוח העיראקי, בעיתוי אשר ייתכן שהיה יכול להשפיע ממשית על תוצאות המערכה באוקטובר. 12 בחזית הסורית, כלומר לפני ה־ התפתחויות בהערכת המצב המודיעינית באוקטובר, הצטיירה באמ"ן-מחקר 7-6 בליל התמונה הבאה באשר לאפשרות של מעורבות עיראקית במלחמה: העיראקים החליטו עקרונית להשתתף • במלחמה. התקיימו מגעים בין נשיאי עיראק וסוריה • בנושא. עיראק החליטה מעשית על שיגור כוח אווירי • לסוריה. לא ברור האם עיראק תשלח לסוריה גם כוח • יבשתי, ואם כן, באיזה היקף ובאיזה עיתוי. בשעות הצוהריים של השבעה באוקטובר התבהרה מעט התמונה: התברר שיש בכוונת העיראקים לשגר לסוריה • גם כוחות יבשה והם אף מסרו לסורים, שהעמידו את צבאם בכוננות ונתנו הוראות ליחידות צבא, להתחיל בתנועה לחזית הסורית. בה בעת, הגיעו העיראקים להסדר עם איראן • על הקפאת הסכסוך ביניהם וחידוש היחסים הדיפלומטיים על מנת להבטיח את עורפם. מנקודה ברורה למדי זו, הצליחה תמונת המצב באוקטובר. למול מידע 8-7 להסתבך כבר בליל על פיו אמורים להגיע כבר בשמונה בחודש קצינים עיראקיים לסוריה במטרה לתאם חבירת הכוח העיראקי, הצטבר מידע שקיבל פרשנות מרגיעה – העיראקים ביקשו מובילי טנקים מהסורים ונענו בשלילה, ובמקביל ביקשו מהם הסורים לשלוח בעיקר כלי נ”מ. מידע זה הוערך על ידי אמ"ן-מחקר כרתיעה סורית מפני נוכחות כוחות יבשה עיראקיים משמעותיים בשטח סוריה. בנתונים אלו, עשויים העיראקים לראות עצמם יוצאים ידי חובתם בהפגנה של נכונות לסיוע נרחב לסורים. ובסוף רק הוסיפו ליתר ביטחון, "אין בזה כמובן לפסול עדיין אפשרות שיגור כוחות קרקעיים עיראקים". הרתיעה הסורית, באם הייתה כזו, פינתה מקומה כבר בצוהרי השמונה באוקטובר לפנייה סורית נרגשת אל העיראקים "לשלוח כוחות במהירות האפשרית ובהיקף הגדול ביותר, בשל חשיבות העניין לגבי המערכה..." עצם הפנייה וסגנונה השונה מפניות סוריות מאמש, הצביעה כנראה על תחושה סורית שהתגבשה בצוהריים, על שינוי לרעה במצבם הצבאי ועל הצורך בסיוע דחוף. ובמהלך התשעה באוקטובר, 9-8 ובאמת מליל הצטברו מספר ידיעות שעל פיהן הצטיירה העיראקית 3 האפשרות שכל דיוויזיית שריון זורמת לסוריה. כוחות מסוימים הגיעו כבר או כמעט שהגיעו ובכלל זה: 14 ;~ye ,2._--4 י mwun~ איה ייי-.- י..% י נ*% 4 שי-ע _2 ן 2224%4.._ מ 1* **י 4 ש 4)/ ש ("4%4*1 שש /1 ש""ש.שש ג 4 ע אן rel ן ן 4*-.5* י 2/ י = - =--.- "%4 א 4--, ץ"ץ קוב שב"ש נגד העיראקים בליל 13 באוקטובר 13- בו באוקטובר מתוך תנועה ועל-ידי כך הכתיבו לכוחותינו את אופי הקרב ואת אזורי הלחימה. עם זאת רמתם המבצעית והמקצועית של צוותי הטנקים התגלחה כנמוכה. נראה כי הפיקוד הבכיר לא היה די מקצועי בכדי להשתלט על לחימה ניידת ובעוצמות גדולות. העיראקים הופיעו למערכה בשלב שהיה הקריטי ביותר עבור תצבא הסורי, כאשר הוא עמד בפני התמוטטות מוחלטת בעומק שטחיו. הופעתם חייבה את הפיקוד הצה"לי לשנות מאמצי קרב ומטרות אסטרטגיות ואופרטיביות. הופעת הכוח העיראקי איפשרה לצבא הסורי להתאושש, לקלוט ציוד, להתארגן ולבנות קו הגנה חדש. כמו כן איפשרה התערבותם הגעת חילות משלוח ערביים נוספים כגון הכוחות הירדניים, הסעודיים .1 כה 11 םייתיי הדבר השפיע בצורה משמעותית על יחסי הכוחות בחזית סוריה לרעת צה"ל. ליעגתם של העיראקים כי חיל המשלוח הציל את דמשק, בסיס מוצק. שכן אילו היה חיל המשלוח מאחר 12- ב עד 24 שעות, היו כוחות צה"ל משתלטים על שטחים נרחבים בעומק יוריה לכיוון דמשק. כניסתם של העיראקים 12- ב באוקטובר ותקיפתם את כוחות צה"ל באיזור נסג', הפסיקה את התקדמות כוחותינו לכיוון כנכר. לוקחים עיקריים מהמערכה המערכה הוכיחה כי הטנקים היו ונשארו האמצעי העיקרי להכרעה בלוחמה היבשה וכי עוצבת השריון היא הגוף תמתאים ביותר ללחימה כנגד עוצבות השריון של האוים העליונות הכמותית וההם אלה ששללו יתרון זה מהעיראקים התוקפים והנחילו להם תבוסה במרחב. המערכה נגד העיראקיס כללה את המאפיינים העיקריים של לוחמת שריון בשריון : היא כללה קרב הגנה חפוז, היחלצות, השהיה ונסיגה. פעולות תמרון התקפיות, העברת נקודות כובד התקפיות מגזרה לגזרה ומעבר לניצול הצלחה. המערכה היתה מאופיינת בערפל קרב באשר לאויב ולכוונותיו, במצבי לחימה שהשתנו במהירות ובהצטברות כוחות אויב באש ובטנקים. המערכה השתרעה על פני קילומטרים רבים ברוחב ובעומק, לקחו בה חלק פעיל כל גורמי כוחות היבשה והאויר כאשר הפיקוד מתגבר את האוגדה בסיוע אוירי, ארטילריה וטנקים. שיתוף הפעולה הביןסייי הביא להכרעה מהירה יותר ולחיסכון בכוח, איפשר אבטחת המרחב וסייע לסיים את המערכה באבידות מועטות ביותר בטנקים. המערכה הוכיחה כי מקומו של המפקד בלוחמה ניידת ומשתנית, הוא עם היחידות הקדמיות ביותר, כדי שיוכל להשפיע במנהימתו ובנסיונו על תוצאות הקרב. כן ציינה המערכה את ההכרח בהקניית גמישות מחשבתית, עוצמה נפשית והעזה למפקדים הבכירים בעוצבות השריון. תכונות אלה היו חיוניות לניהול קרבות שריון בשריין מוצלחים ובמיוחד איפשהו מעבר מהיר בזמן הנכון מקרב אש סטטי לתמרון נייד ולהשגת הכרעה על-ידי מהלך התקפי. המערכה ביטאה אח תשיבוה ההשתלטות על שטח הקרב עם גמר הלחימה. הדבר מנע מהאויב לחלץ את הטנקים שלו ולהחזירם 1973 באוקטובר 13 קרב שריון בשריון נגד העיראקים בליל האם הייתה באמת הזנחה בטיפול בכוח המשלוח העיראקי, בעיתוי אשר ייתכן שהיה יכול להשפיע ממשית על תוצאות המערכה בחזית הסורית?
6 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון שנים למלחמת יום הכיפורים 47 ייתכן שתגיע לדמשק 12 חטיבה משוריינת • כבר באותו ערב. של 6 וחטיבת שריון 8 חטיבה ממוכנת • הדיוויזיה עתידות להגיע לדמשק בעשרה באוקטובר אחר הצוהריים. אולם, מידע זה הובא לידיעת הקברניטים תוך תוספת פרשנות מרגיעה שעיקרה : המידע אינו מתבסס על מקורות מהימנים ואין • לו אישור. התבצעה פנייה של העיראקים לירדנים • ולסעודים בתשעה באוקטובר בבקשה לספק להם מובילי טנקים, שהוערכה גם עתה כאינטרס עיראקי להסיר מעל עצמם בבוא הזמן את האחריות לאי השתתפות כוח משלוח עיראקי בלחימה. רק בעשרה באוקטובר אחר הצוהריים התווסף מידע מחומר מהימן, שהסיר סופית את הספקות באשר לאפשרות הופעת כוח עיראקי בסוריה וגרר בעקבותיו גם הערכת מצב ברמת הרמטכ"ל. על פי להתחיל 12 מידע זה, הייתה אמורה חטיבת שריון על גבי מובילים. הערכה 14:00 לנוע לסוריה בשעה שהתלוותה למידע זה גרסה כי החטיבה יכולה באוקטובר בשעות 11 להגיע לאזור דמשק ב־ הבוקר או הערב, מותנה בבסיס היציאה שלה, שמיקומו לא היה ברור לאמ”ן. 22 להשלמת התמונה יצוין עוד, כי כבר בבוקר ה־ באוקטובר, הסתבר מכלל המידע שהגיע לאמ”ן כי H-3 העיראקית הגיעה לאזור 3 מפקדת דיוויזיה בערב וחטיבת 18:00 כבר בעשרה באוקטובר ב־ אך .11-10 הגיעה לסוריה כבר בליל 12 שריון לידיעות אלו לא ניתן ביטוי חזק מספיק, ומכל מקום עובדת קיומו של כוח עיראקי בחזית רמת הגולן בעוצמה של חטיבה לפחות, חדרה לתודעת 12 כוחותינו רק כתוצאה מההיתקלות באויב ב־ באוקטובר. הכוונת האיסוף המידע המודיעיני המצטבר תוך כדי מלחמה מתבסס בדרך כלל על שלושה גורמי איסוף מרכזיים הנתונים להכוונה שוטפת: האזנה. • חוזי עילי, אז – תצלומי אוויר וסיורי אוויר. • מודיעין קרבי. • בנוסף לאלו, תורמים בדרך כלל להשלמת המידע גם סוכנים וגורמים אחרים, אך הכוונתם של אלו מורכבת יותר ומניבה פירות, אם בכלל, בלוח זמנים ארוך. לאור זאת, ניתן להניח שהמודיעין הרלוונטי לגבי כוח המשלוח העיראקי יכול היה לבוא בעיקרו מהאזנה אסטרטגית וטקטית ומביצוע תצלומי אוויר וסיורי אוויר במטוסי קרב, ועל כן ניסיתי לבדוק מה נעשה בתחומים אלו. .1988-1947 ) אל"ם יעקב שחם (שטיינברג התמנה לקצין מודיעין עוצבת 1978 בשנת , התמנה 1980 הגליל בדרגת סא"ל. באוגוסט לראש ענף סוריה במחלקת מודיעין של פיקוד התמנה לראש ענף סוריה ולבנון 1982 הצפון. ב־ במחלקת מחקר במטכ"ל. בעת כתיבת מאמר , היה חניך במב"ל (המכללה 1988 זה, בשנת לביטחון לאומי) וביצע המחקר לבקשת רמ"ח היסטוריה. לצערי לא הצלחתי, למרות נבירותיי בארכיוני אמ”ן, לאתר מסמכים העוסקים בהכוונת האיסוף במלחמת יום הכיפורים, ולכן בדקתי הנושא בדרך עקיפה. באשר להאזנה קיימתי שיחה עם מי שהיה אז :מפקד יחידת ההאזנה ומדבריו עולה ברמה האסטרטגית בוצע כיסוי מלא על • העיראקים מראשית המלחמה ככל שאפשרה היכולת שהייתה לאמ”ן באותה העת, ולדבריו, לא בשל הנחיות מומחי איסוף, אלא על דעת היחידה עצמה. ואכן, מידע באשר לכוונות ומגמות העיראקים זרם באופן שוטף כבר מליל באוקטובר. 7-6 הייתה יכולת מעשית להשיג גם מידע טקטי • על כוחות המשלוח בעת תנועתם מעיראק לסוריה. לא הייתה בעיית משאבי האזנה, אך היא חייבה היערכות ספציפית של מערך ההאזנה המוטס, שהיה קיים וזמין. לא הייתה הכוונה איסופית כזו בימים • הראשונים של המלחמה, ולכן גם לא בוצע ולא נקלט מידע אשר ללא ספק יכול היה לתרום רבות להיווצרות תמונת מצב מודיעינית נכונה יותר בזמן אמיתי, בהעדר צי"ח עדכני. באשר לתצלומי האוויר – מבדיקת טבלאות ביצוע הגיחות על ידי חיל האוויר, עולה כי לא בוצעה כל לכיוון H-3 גיחת צילום במגמת כיסוי הציר מ־ דמשק לכל משך המלחמה, וזאת למרות שהנושא לא היה בעייתי לביצוע מבחינה מבצעית, על דעת מי שהיה אז רמ”ח מבצעי אוויר ואחרים. המאמר נערך מחדש על ידי דר' בני מיכלסון, חבר מערכת "מבט מל"מ" ובעברו רמ"ח הסטוריה בצה"ל; ניתן לעיין במאמר עם הערות השוליים בקובץ שיעלה לאתר המל"ם יחד עם הגירסה האינטרנטית של "מבט מל"מ" 1973 באוקטובר 12 - ניצול הצלחה ובלימת התקפת-נגד עיראקית ב tstiha~ מקרא: . 4) קשך - הל j~aa ל 488 צישנ:,:נא 5 4*88 ששששש הנסיהמתל מסחרה ושש vitvn 44 88! לחנו קן סס 1 ו 2 ו םם 4 ל פתיתאהה י% *- ** = * ;-==== ע ו- 400 -.. תל עעיזעש - - ניצול הצלחה ובלימת התקפת-נגד עיראקית 12- ב באוקטובר 1973 בלימה והשחיה מקומיים לסירוגין. אי לכך חופעלח חטיבה 20 כדי לממש את חלקה השני של התכנית האוגדתית, כלומר התקפת-נגד מהאגף הדרומי, כיבוש הל מסחרה וכוננות לניצול הצלחה צפונה לכיוון תל אל-מל וכיתור הכוחות חעיראקיים, אשר נמצאים במגע עם , חטיבות .17- 79 19 ו חטיבה 20 אשר מנתה באותה עת 60- כ טנקים יחד) עם גדודו של יום מחטיבה ) 7 ביצעה תכנון ותמרון מהירים כאשר גדוד אחד בבלימה, מערבית לתל אל-כרום באיזור ציר רביבים"" לאבטחת אגף, גדוד שני הופעל לחיפוי ממערב לציר ציריך"" יהגדוד השלישי ועוד פלוגת טנקים הסתערו במטרה לנפש את תל מסחרה ממערב. הסתערות החטיבה נבלמה על-ידי מטחים עזים של טילים נ"ט. בשטח) ההיערכות הלילי של הכוח העיראקי מדרום לתל א-שער, נספרו לאחר הקרב 40- כ טנקים ועשרות כלי רכב ורק"מ אחרים שנפגעו או ינטשו(. כתוצאה מכד. קודמה לאיזור חטיבה 79 וכן הופעל כוח צנחנים מחטיבה 31 בפיקודו של המג"ד חזי. חטיבה 79 תפסה עמדות אש לכיוון כפר מסחרה וניהלה קרב אש בטווחים בינוניים במגמה לשתק את מקורות הירי של הטילים נ"ט. כוח חצנחנים - בחיפוי שתי החטיבות ובסיוע אש ארטילרית - הסתער רכוב על נגמ"שים, עקף את שדה המוקשים, כבש את התל ואת מתחם הטילים נ"ט. במקביל שינתה חטיבה 20 את תכניתה, תקפה שנית, הפעם מכיוון צפון, והצליחה לכבוש את אזורי התל וכפר מסחרה. בגמר הקרב נערכה החטיבה כלפי המערך הסורי אל מול תל חרה ותל אל-מל. בכדי לאפשר תנועת כוחות מהירה, הורתה מפקדת האוגדה לפנות את ציר תכביש ולפתוח אותו לכיוון תל מסחרה. כוח הנדסה אוגדתי הופעל לפתיחת הציר, ובמחלך פתיחתי נתקל הכוח בשדה מוקשים חפוז. כאשר החל בפינויו, תותקף מן האויר אך למרות זאת הצליח בפינוי הציר ובפתיחתו לתנועת כוחות האוגדה. עם כיבוש תל מסחרה, לקראת השעה ,1000 תחל חאויב העיראקי לסגת. על מנת לנצל את חהצלחה חסתערח חטיבה 17 דרומה בציר) ישימון"(" ויצבת בשויון העיראקי הנסוג וכב תל אל-מל בחיפוי החטיבות 20-1 79 ובסיוע ארטילרי. הוצבה תצפית אשר סיפקה מידע חשוב ביותר על הגזרה ה וסייעה לאיתור פעילות אויב והתפתחויות מבצעיות במרח כיבוש תל אל-מל קיבלה חטיבה 19 הוראה לנצל את ולכבוש את כפר נסג' כאשר חטיבה 17 מאבטחת את אגפה עם השלמת כיגוש כפר נסג', השתלטה החטיבה על תל ק מרעי. מעמדותיה בתל קרין וכפר נסג', המשיכה החטיב קרבות אש עם הטנקים העיראקיים שהיו בעמדות מערב ענתר ואף לפגוע ולהשמיד טנקי אויב נוספיט. לאחר עצירת הכוח העיראקי, בלימתו ונסיגתו לעבר ת נערכה האוגדה להגנה במרחב נסג'--תל א-שעה--תל אל-מ טילריה האוגדתית קודמה עוד בשלבי השב"ש, בכדי להש יותר גדול וסיכויי פגיעה רבים בשריון העיראקי הנסוג. ההגנה התפרס האגד הארטילרי באיזור מעץ-א-טיחה תל א-שער וינבא. דרגי התחמושת והדלק קודמו לחטיבות הותקפו על-ידי מטוסי מיג"" אשר פגעו ברכב חוד כדי לטנקים. שני מטוסי אויב הופלו באש נ"מ ע"י חטיבה 79 נסיגתם נכנסו העיראקים למערך חגנה באיזור תל ענ שמס-ציר אל" עדם" ומשם תמשיכו לנהל קרבות אש של וארטילריה עם כוחותינו. מאפייכי היל המשלוח העיראקי מלחמת יום-הכיפורים איפשרה לבחון מקרוב את כוש איכותו חמבצעית של הצבא העיראקי. בחינה זו כללה א הלחימה ואת יישומה בקרבות התקפח והגנה, בלוחמת ובלוחמה מיוחדת של כוחות הקומנדו, 11 כ את כושרו הפ הפיקוד הבכיר על כוחותיו בעת הקרב. נראה כי למרות שהעיראקים לא הכירו את השטח, הם נכנסו במהירו הערכות"- ,259-256 אוקטובר-נובמבר 1977
7 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון מערכת "אור יקרות" (צילום: ויקיפדיה) הונאה אחת יותר מדי - הסיפור מאחורי "אור יקרות" המודיעין המצרי נכשל בתוכנית האיסוף שלו, התיש עצמו באיסוף מודיעין, בניתוח העובדות על מערכת "אור יקרות", בהערכות אג"מיות להתגברות על האתגר שהציבה המערכת לכוחות הצליחה המצריים, כפי שהוערכה על ידי המודיעין המצרי. המודיעין הישראלי כשל בהערכת משמעות ההונאה להרתעת המצרים מפני צליחת התעלה, תוך הצפת השאלה האם הרתעה זו הפכה ל"חרב פיפיות". הטיפול המצרי, המוגזם בשל מודיעין לקוי, בנה מערכת אג"מית מוגזמת, בניסיונו להתגבר על הסיכונים שמערכת "אור יקרות" הציבה בפניו. והשאלה היא האם בגיבוש ההונאה הישראלית, נלקחה בחשבון גם היערכות מצרית כה מוגזמת והאם היערכות זו לא גרמה בסופו של דבר נזק לכוחותינו. בלשון אחר, האם ההונאה הייתה ראויה או שמא הייתה צעד אחד רחוק מדי. תפסת מרובה לא תפסת... המודיעין המצרי כשל באיסוף מודיעיני לגבי המצב האמיתי של מערכת "אור יקרות". כשל זה, נבע ממבצע איסוף מודיעין אדיר ממדים, שהתיש את יוזמיו, במסגרתו הופעלו כוחות מיוחדים ובהם של המודיעין הצבאי המצרי לאיסוף 9 גדוד סיור מל"ם (מודיעין לקראת מבצע) על המערכת. האיסוף כלל מבצעי חדירה רבים של כוחות מיוחדים לצד הישראלי של התעלה, שלא הניב מל"ם משמעותי. המצרים לא תפשו כי כל מה שהם גילו זוהי האמת העירומה ואין היא "כצעקתה". בוודאי לא בסדר הגודל כפי שהעריכו אותה. התוצאה הייתה בהיערכות מבצעית-אג"מית מוגזמת, שייעודה היה לנטרל ולהתגבר על "אור יקרות". היערכות מוגזמת זו, מצביעה באופן עקיף גם על חוסר ההערכה של הדרג המצרי המסתער למערכת האיסוף הקרבי המצרי, ובצדק. חוסר האמון באיסוף המצרי גרם לכשל מבצעי-אג"מי. אפשר כי היערכות יתר זו גרמה, בין היתר, לדחיות במועד המלחמה. אך האם יש בכל אלה להצדיק את מבצע ההונאה הצה"לי שיתואר להלן? אין כל חידוש בידיעה כי רמת האיסוף של המודיעין הצבאי המצרי, על צה"ל, הייתה ירודה. לעומת זאת, מערכות האיסוף של קהילת המודיעין הישראלית עקבו בזמן אמת אחרי מאמצי האיסוף של המודיעין המצרי. מאמצי איסוף אלה, לא זכו לתרגום מבצעי-אג"מי בצה"ל והתקבלו בשאננות, שמנעה את הבנת ההשלכות המבצעיות על הצבא המצרי וניצולן בתוכנית נגדית של צה"ל. מערכת "אור יקרות" קיבלה סיקור נרחב במקורות, הישראליים והזרים (לרבות הערביים). המערכת מכנה משותף קשר בין המודיעין הצבאי המצרי והמודיעין הצבאי של ישראל, כאשר כל ארגון מודיעיני, מהיבטיו הוא, וכישלונו, ביחס למערכת "אור יקרות", למניעת הצליחה המצרית. אל"ם (דימ') שמעון לביא (סיימון) היערכות מוגזמת זו, מצביעה באופן עקיף גם על חוסר ההערכה של הדרג המצרי המסתער למערכת האיסוף הקרבי המצרי, ובצדק שנים למלחמת יום הכיפורים 47
8 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון דדו נתן הוראה לעצור את המיזם וליצור הונאה (צילום ויקיפדיה) פואד נצאר (משמאל): לסתום את הצינורות. זכתה לסיקור נרחב בהיבט המבצעי-אג"מי שלה. רק לצורך ריענון תמציתי של הזיכרון, ראוי לציין כי מערכת "אור יקרות" פותחה על ידי יחידת יפת"ח , מחיל ההנדסה, תא"ל דוד לסקובבפיקודו של את הצליחה של התעלה על ידי למנועבמטרה כוחות הצבא המצרי, באמצעות הבערת התעלה במקום הצליחה. בכל התיאורים של מערכת "אור יקרות" לא מצאתי התייחסות למבצע ההונאה ביחס אליה. אין להבין את ההשלכות שהיו למערכת "אור יקרות" על שדה הקרב, ללא הצבת העובדות וניתוח התהליך ההונאתי שבוצע ביחס למערכת. אפשר כי במובן מסוים מבצע ההונאה הפך ל"חרב פיפיות", מעין "הגולם שקם על יוצרו" או הונאה אחת יותר מדי. מודגש, המערכת סווגה כסודית. היא תוכננה כנשק בעת ניסיון צליחה של התעלה, רקלהפעלה , ומעגל הגנה נוסף על מעוזי צה"ל. כך הפתעתי "הייתה קיימת ועדת אגרנט:נכתב בפרוטוקול של במטכ"ל תוכנית מבצע הצתת דלק נוזל על פני מי התעלה למקרה של ניסיון צליחה של התעלה .על ידי האויב. כינוי התוכנית היה 'אור יקרות'" ובהמשך, מצטטת הוועדה הוראה של הרמטכ"ל "הוא בעד זה שביום האש :1970 בדצמבר 11 מיום .הראשון בתעלה יופעל 'אור יקרות'" איך משפיעה החלטה תקציבית יוצא מכך, שהמערכת לא הוקמה מלכתחילה לצרכים הונאתיים, אלא לצרכים מבצעיים אמיתיים, אך נוצלה מאוחר יותר והוסבה לצרכים הונאתיים. .ומעשה שהיה כך היה בשל אי היתכנות כלכלית, באשר לכמות הדלק הנדרשה להצית את התעלה והעלויות הכספיות הדרושות לכך, הוחלט במטכ"ל להקפיא את המשך הפיתוח של מערכת "אור יקרות" ולהשאיר על תילן רק את המערכות שכבר יוצרו עד אז. הרמטכ"ל חיים בר־לב כתב לתא"ל לסקוב, "אם נצטרך להקים מערכות כאלה לאורכה של התעלה כולה, מדינת ישראל תפשוט את הרגל". ההחלטה הכלכלית שלא להמשיך לפתח מבצעית את מערכת "אור יקרות" היא שגרמה להסבת ענף מחקר מודיעין אויב, המאמץ להונאתי. , הציע, על רקע סא"ל מרדכי סקר (נתקה)בראשות הכתוב לעיל, תוכנית הונאה – הצתה יזומה של התעלה, על מנת להרתיע את המצרים מפני צליחתה ולהציג את ההצתה כתקלה מבצעית של צה"ל. הצעת סא"ל סקר התקבלה. החלטת הרמטכ"ל הייתה דו־קוטבית. לבצע הצתה של מערכת ניידת מדרום לגשר פירדאן באזור דוורסואר, על ידי הובלה גלויה של מכלית דלק וחיבורה לצנרת הזרמת הדלק לתעלה. דובר צה"ל והעיתונות הצבאית, הוכנו מראש לפרסום הודעה על התקלה וכך גם תודרכו קציני צה"ל הבכירים, שהתייחסותם להצתה תהא כאל תקלה. הקוטב השני של החלטת הרמטכ"ל היה המשך התחזוקה של המערכות שיוצרו כבר, אך לעצור את הפיתוח של המערכת. ערב מלחמת יום כיפור התחוור כי מערכת "אור יקרות" שנותרה, הוזנחה ללא תחזוקה שיטתית וללא תוכנית להפעלה טקטית. ועדת אגרנט קבעה כי בתקופה , חל מפנה ביחס 1972 ועד למרץ 1971 שמספטמבר למערכת והועדפו פעולות אחרות על פניה, ולכן, תקציבי הפיתוח שלה הועברו למטרות אחרות. בפברואר 28 הפעלת מערכת "אור יקרות" ביום ה־ באופן גלוי, נועדה להרתיע את המצרים 1971 ולהמחיש להם מה יקרה אם ינסו לצלוח את התעלה. תא"ל דוביק ההצתה חוללה תדהמה במצרים. העיד בפני ועדת אגרנט כי במודיעין המצריתמרי .היה לזה אפקט מעבר לכל פרופורציה"" לעומת ההצלחה הכבירה של תוכנית ההונאה בהרתעת המצרים, לא בוצע החלק השני של הוראת הרמטכ"ל. אפשר כי במובן מסוים מבצע ההונאה הפך ל"חרב פיפיות", מעין "הגולם שקם על יוצרו" או הונאה אחת יותר מדי שנים למלחמת יום הכיפורים 47
9 2020 , תשרי תשפ"א, אוקטובר 87 גיליון השינוי שעבר על המודיעין המצרי כלקח ממלחמת ששת הימים, לא פסח על היערכותו לאתגר החדש " הישראלית מהתקלהשהתגלה לו כתוצאה " בהפעלת מערכת "אור יקרות", והוא התייחס אליה כאל איום ממשי ורציני. בידי ענף מחקר מודיעין אויב הייתה תמונה ברורה של האיסוף הקרבי המצרי ופירותיו. מהנתונים עולה, כי הדרג המסתער המצרי, נערך וביצע שורה של פעולות איסופיות של המודיעין הצבאי המצרי. 9 באמצעות גדוד סיור התוצאה המבצעית שאליה נערך הצבא המצרי, הייתה לסתימת פתחי צינורות ההזנה של הדלק, לסיכול הצתה אפשרית של התעלה בדלק נוזלי, במיקומים שהיו ידועים לו. רעיון סתימת הצינורות היה סימן מעיד מובהק גם להכנות למלחמה. דרך הפעולה השנייה, הייתה בהיערכות כוחות מיוחדים לביצוע סתימת צינורות הזנה נוספים, ככל שאלה יתגלו, עם פתיחת המלחמה ותחילת הצליחה של התעלה. העובדה שהמודיעין הצבאי המצרי לא ידע למעשה כי מדובר במערכות בלתי שמישות, אינה רלוונטית ובה בעת אינה מפתיעה. ראש המודיעין המצרי במלחמת יום הכיפורים, 11 מיום ציין בריאיון,לואא' (אלוף) פואד נצאר , "המודיעין הצבאי הצליח להגיע 2011 באוקטובר למידע על תוכנית שנועדה לשרוף את החיילים המצרים ולהרוג אותם במלכודת בתעלת סואץ, על ידי הטמנת צינורות נפאלם ומכלים במוצבי קו בר־לב, שפתחיהם מגיעים ישירות למימי התעלה, כך שיהפכו לגיהינום של אש שתופעל במידה שהחיילים המצרים היו מנסים לצלוח את התעלה לגדה המזרחית בסיני. פעולה מצרית נחושה אך מוטעה מעשה זה של ישראל היווה הפתעה למצרים, והיה מכשול להגיע לגדה ולמוצבי קו בר־לב. התוכנית (הישראלית) הייתה לפתוח את הצינורות ולתת לנפאלם לזרום לתוך מימי התעלה, כך שיקיף/ יכתר את הכוחות המצריים בעת הצליחה, וללכוד אותם במלכודת מוות ותחת הפצצות המטוסים הישראליים. אלא שהמודיעין הצבאי הצליח לחשוף באוקטובר... 5 את התוכנית הישראלית לפני ליל ה־ ברגע שראש המודיעין קיבל ידיעות אלה הוא עדכן מייד את שר המלחמה, אחמד אסמאעיל... נקבעה תוכנית לחסימת/לסגירת פתחי הצינורות, שאותה יבצעו אנשי הכוחות המיוחדים של חיל ההנדסה, שיצללו לתוך מימי התעלה, ויגיעו לגדה המזרחית באוקטובר... לכישלון 6-5 שלה, וזאת בליל ה־ מבצע הצינורות (הישראלי) הייתה השפעה על הצלחת צליחת הכוחות המצריים לגדה המזרחית והקמת ראשי הגשר והגשרים, ולהשתלט על המוצבים החשובים בקו בר־לב בתוך שש שעות". , בריאיון שנתן לואא' 2009 בארבעה באוקטובר פואד נצאר הוא הוסיף פרטים כי "בבוקר השישה באוקטובר צללה קבוצה של אנשי כוחות מיוחדים של חיל ההנדסה במימי התעלה כדי לסגור את פתחי צינורות הנפאלם שהיו שם. היה זה מבצע מסוכן..." הוא ציין גם כי כבר בחמישה באוקטובר הם סתמו ,2010 באוגוסט 17 את הצינורות. וכך הוא אמר ב־ "ראש המודיעין היה מודאג מאוד מהאפשרות שהכוח שנשלח לטפל בצינורות, לא יצליח לסגור את פתחי הצינורות. הדבר היה בעל חשיבות גדולה באשר להצלחה של צליחת התעלה והצלחת המלחמה. אחד הקצינים שלהם מצא דרך כדי לסגור את פתחי הצינורות על ידי שימוש בסוג מסוים של עץ, שמתנפח במים וסותם את הפתחים, ובחמישה באוקטובר הצליחו לסגור את הפתחים..." לגבי ההתרחשויות במצרים, לאחר ביצוע "הצתת מערכות בספרו "ג'מאל חמאד ההונאה", כתב " כי לאחר ההצתה, המלחמה בחזית המצרית המצרים "ניסו לפתח מענה, ועלו רעיונות שונים אצל אנשי חיל ההנדסה, כיצד להתמודד עם הבעיה, כולל שימוש בחומרי כיבוי שונים של האש שתדלק בתעלה. כל אלה לא התקבלו על ידי המפקדה הכללית המצרית, ושר ההגנה/המלחמה, אחמד אסמאעיל עלי, החליט שהפתרון צריך להיות סגירת/חסימת/סתימת פתחי הצינורות שבהם יוזרם החומר הדליק לתעלה, עוד לפני תחילת הצליחה, והפגזת המכלים שבהם נמצא הנפאלם שמאחורי סוללות העפר, בעת ההכנה הארטילרית לפני הצליחה. לשם כך, היה צורך באיסוף מודיעין מדויק על מיקום המכלים, וארמיות השדה עקבו במשך כשנתיים אחר הנושא, ושיגרו עשרות סיורי מודיעין לגדה המזרחית של התעלה למטרה זו". הדברים מצביעים כי תוכנית ההרתעה ההונאתית, הצליחה מעל למשוער. אלו היו תוצאות האיסוף הישראלי של רכיבי האיסוף המצרי, בכל האמור למערכת "אור יקרות". התוצאה המבצעית שאליה נערך הצבא המצרי, הייתה לסתימת פתחי צינורות ההזנה של הדלק, לסיכול הצתה אפשרית של התעלה בדלק נוזלי מנגד, כלל לא נשקלה "הרצינות" והמשמעות האפשרית של דרבון הצבא המצרי, על רקע ההונאה, לבחור בדרכי התמודדות עימה, כתוצאה מ"הצלחת ההרתעה". התפתחות זו ראויה לבחינה, האם לא הייתה תוכנית ההונאה תוכנית אחת יותר מדי. כמי שהיה, בזמן אמת, בצוות גיבוש ההונאה וביצועה, אני גורס כי ברטרוספקטיבה, ובחוכמה שלאחר מעשה, כי הונאת "אור יקרות", לא תרמה להגנת קו המעוזים ומניעת הצליחה. נהפוך הוא, התחושה של המצרים כי הם הצליחו לנטרל את המערכת, וכאמור לא היא, נתנה להם רוח גבית והרימה את רוח הלחימה של הצבא המצרי. חוששני, כי בכך הפכה הונאת "אור יקרות" ל"חרב פיפיות". למאמר זה בתצורתו הראשונית הערות שוליים. ניתן לעיין במאמר עם הערות השוליים בקובץ שיעלה לאתר המל"ם יחד עם הגירסה האינטרנטית של "מבט מל"מ" דוביק תמרי - תדהמה בצד המצרי מערכת "אור יקרות" בפעולה (צילום: ויקיפדיה) שנים למלחמת יום הכיפורים 47
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=