54 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון "53 עוד על מלחמת ההתשה - מבצע "תרנגול רבות נכתב וסופר במשך השנים על מבצע זה, שנחשב כמבצע יוצא דופן בתכנונו המהיר ובביצועו המוצלח, בתוך פחות מארבע יממות! בשלב התכנון המתקדם, ההכנות והביצוע היו כבר מעורבים עשרות ומאות מפקדים ולוחמים אך בראשית התהליך, שלב איתור התחנה בצילום אוויר וגיבוש הרעיון המבצעי – רק מעטים היו מעורבים ולמרות זאת, סופרו גרסאות שונות (“להצלחה אבות רבים...”). מצאתי לנכון להתמקד ולתאר את מה שהתרחש בשלב הראשוני, תיאור מפורט לגבי השלב המודיעיני, המעבר החד לרעיון ותכנון מבצעי והחוט המקשר והמיוחד שנשזר בין המישורים הנ”ל כמעט עד לבצוע. לא תתואר בכתבה פעולת הפשיטה עצמה. הפרסומים אודותיה רבים וסופרו מפי מפקדי כוחות האוויר והקרקע שביצעוה בהצלחה מרשימה. באותם ימים, שירתי בדרגת סגן, אחראי על קומץ מפענחי התצ”א בגף הפענוח של ח”א. הרקע למבצע ,לחוף מפרץ סואץ, בצדו המערבי ק”מ דרומית לעיר סואץ, באזור 185 כראס ע’ריב היה מתחם תחנות מכ”ם אזורי ובו מספר מכשירי מכ”ם מתוצרת ברה”מ. נראה כי חלקם לפחות היו כבר מיושנים והושארו מוצבים במקום כדמיים. המתחם היה מגודר בכל היקפו, והגנו עליו מספר פלגות תותחי ומקלעי נ”מ, כמקובל במתכונת הדוקטרינה הסובייטית. לאחר שהמתחם הותקף בהפצצה מהאוויר, בחודש ,12 דווח כי מכשיר המכ”ם, מסוג פי- 69 אוקטובר שהיה במוקד התקיפה - נפגע ישירות. המכ”ם נראה כמכ”ם אמיתי, בצילום אוויר מגובה נמוך, יומיים לפני התקיפה אך הסתבר שהיה מתקן דמה. עובדת קיום שני האתרים, מתקן הדמה ומתקן המכ”ם האמיתי – שמוקם כחמישה ק”מ מערבה – תוארה היטב במאמר של עוזר יועץ סובייטי, שהיה נוכח במפקדת מחנה המכ”ם שעל החוף, בעת הפשיטה וכן מתרגום מסמך שלל ממלחמת יום הכיפורים, של ועדת הבדיקה המצרית שתחקרה את אירוע הפשיטה. לאחר התקיפה דווח לי כי מאזור זה ממשיכים לקלוט מכ”ם מהסוג הנ”ל אך לא נמסר איכון מדויק. גיחת הצילום לבחינת נזק ההפצצה, בוצעה אף היא בגובה נמוך ולכן רק שטח מצומצם בלבד כוסה באמצעותה. גילוי התחנה בצילום-אוויר ’, בוצעו גיחות 69 בדצמבר 22 לאחר כחודשיים, ב- רגל, על-ידי מטוסי “ווטור”, 30,000 צילום מגובה לאורך החוף המערבי של מפרץ סואץ. אך מחוסר בציון ידיעות חיוניות (צי”ח) והדחיפות לפענח את "השלל", פותחו הצילומים והודפסו במעבדת בסיס רמת-דוד. העתקי צילומיהם נשלחו ברכב לגופי הפענוח בחיל-האוויר ובאמ”ן, בקריה בת”א. 23 כאשר הגעתי ליחידה בבוקר יום שלישי, בדצמבר, וראיתי את ערמת הצילומים ודו”ח הטיסה, בציון מיקום אזור כיסוי הצילום – התעוררה בי מחדש חידת המכ”ם ה”נעלם”. במטוס ה”ווטור” היו מותקנות שתי אינטש, מצלמה ימנית 36 מצלמות ומצלמה שמאלית. תחילת הגיחה ) צולמה מדרום 641 (שסימונה היה ג/ לצפון ובצילומים הראשונים כוסה אזור תחנת המכ”ם הוותיקה, הסמוכה לחוף המפרץ. פרסתי את צילומי מתחם התחנה עצמה, שצולמה בתחילת הגיחה במצלמת ימין. במקביל, הטלתי על שני מש”קי פענוח לסרוק את שאר הצילומים שכיסו את המרחב, תוך ציון הידיעה בת החודשיים לגבי תחנת פי- פעילה המשדרת בסביבה. גישתי 12 הייתה תמיד לשתף את המפענחים ,“הזוטרים” בכול פעולות הפענוח ובכך להעלות את רמתם המקצועית ותחושת השיתוף והאחריות. לאחר זמן קצר מאוד פנה אלי סמל רמי, אחד המפענחים, ובידו צילום בודד – מספר מתחילת רצף צילומי הגיחה ובו ממצא של 27 מתקן בודד הנראה כצבאי. המיקום היה כחמישה ק”מ ממערב לאזור התחנות המוכרות, עמוק יותר ומרוחק מחוף המפרץ. מאחר והיו אלו צילומים ממצלמת שמאל, מיקמתי אותו מיד בחפיפת שטח, עם קצה צילומי מצלמת ימין שלכדה את התחנה “הוותיקה” שעל שולחני. מיד הבחנו כי ישנם סימוני קרקע של נסיעות כלי-רכב (“קוליסים”), בין התחנה למיקום החשוד שאותר. הממצא נראה כפריסה אופיינית של תחנת מכ”ם , כפי שהייתה מוכרת לנו ממקומות 12 מסוג פיאחרים בזירות מצרים וסוריה. אף שחדות מבצע זה היה אחד משלושה, אחרי מלחמת ששת הימים, שהפתיעו והביכו את הצמרת המצרית ואת נאצר, נשיא מצרים. מה היו שלביו הראשוניים, המודיעיניים? האיתור בתצלום האוויר, הרעיון המבצעי וחיזוק הפיקוד. סיפורו האישי של הכותב - ״53 מבצע “תרנגול חטיפת תחנת מכ״ם מצרית במלחמת ההתשה מאת סא”ל (מיל’) יחיאל הל-אור תצ"א של אזור הקרונות - ההגדלה (למעלה) הוכיחה כי מדובר בתחנת מכ”ם פעילה
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=