2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון 52 מודיעין וספר לא בכדי בחרתי באימרה של תא"ל עופר וינטר, ככותרת של סיקורת זו. המצאות גדולות, מחייבות תמיד את ניצוץ הגאוניות, ואחריו עבודה אפורה וממושכת ההופכת את הרעיון למבצעי. כך בא לעולם הכטב"מ, כלי טיס בלתי מאויש, שאת סיפורו מביא אביו מולידו, סא"ל (דימ') שבתאי בריל, בספרו האוטוביוגראפי ששינה באופן דרמטי את פני המערכה ואת עולם איסוף המודיעין. כיום, מיושמת טכנולוגיה זו בכל צבא מתקדם בעולם. סיפור המצאת הכטב"מ, או המזל"ט כפי שהיכרנוהו, הוא סיפור של הברקה מקרית לחלוטין. בריל, שהחל את שירותו ביחידה הטכנולוגית של אמ"ן, והמשיך אותו ביחידת ההאזנה והצפנים ), נודב לאחר כעשור בתפקידים 8200 (כיום 848 שונים, לתפקיד רע"נ הפעלה בעוצבת המודיעין ). ביחידה זו, עסק פחות 504( 154 האנושי – בטכנולוגיה ויותר בהפעלת סוכנים ואיסוף מידע יומינטי. כאשר הצליח להשיג, חודשים לאחר מלחמה ששת הימים, תמונה של גישרון במרחק של קילומטר וחצי מערבית לתעלת סואץ, אותו צילם סוכן של היחידה, מיהר הוא להציגו בגאווה בפני אהרון יריב, ראש אמ"ן דאז. השילוב הזה, שבין טכנולוגיה למודיעין, היה כנראה הניצוץ שהביאו לרעיון כי אין כל טעם בהשקעות כספיות אדירות וסיכון חיי אדם, כאשר ניתן להשיג את אותה מטרה בדיוק בדרך פשוטה בהרבה – טיסנים קלים, המצוידים במצלמות גחון. טכנולוגיה זו, כבר הייתה קיימת אז במערב, בעיקר כתחביב לבני נוער וחובבי תעופה. בריל, כאמור איש יחידת יומינט, הצליח למצוא צמד חובבי טיסנאות ו"משוגעים לדבר" בין טייסי חיל-האוויר, לשכנע את ראש מחלקת איסוף דאז, אל"מ אברהם ארנן, ולקבל לשם כך את התקציב הראשון לפיתוח דולר טבין ותקילין. 850 הכלי, לאחר פתרון בעיות טכניות שונות, תוך שיתוף פעולה הדוק בין יחידות יומינט, סיגינט, פיתוח טכנולוגי וחיל-האוויר, ולאחר שנה של עבודה מאומצת, עשרות שעות המראות ונחיתות, בא לעולם הטיסן המבצעי הראשון. כאשר זה נשלח בעיצומה של ,, אל מעבר לגבול 1969 מלחמת ההתשה, בקיץ לצלם את פאתי איסמעיליה שבחזית התעלה, או מוצבים של הלגיון הירדני מעבר לירדן. התוצאות הדהימו את רואיהן – תצלומים באיכות משובחת שבניגוד לתצלומי-אוויר ממטוס אין כל צורך לפענחם מאחר והכל ברור, חד וגלוי לעין. למרבה הצער, הכלי החדשני לא נוצל ולא פותח. הייתה זו החלטה טראגית. לו היו בידי צה"ל האמצעים המאפשרים תצפיות על האויב בטווחי קו המגע הטקטי, בתחילת אוקטובר , יותר מסביר, לדעתו של שבתאי בריל, 1973 שההיסטוריה הייתה שונה לחלוטין. בריל, אינו מסתפק בכך ומציע בספרו "הסטוריה אלטרנטיבית" במישור האגמ"י-מעשי, שלו הייתה מיושמת, היו פניה של מלחמת יום הכיפורים שונות לחלוטין. רק לאחר המלחמה, ועם ניתוח תוצאותיה, שבו ונזכרו בהמצאה הזנוחה, ומפעל " השיב אותה לחיים, פיתח אותה לכדי פלטפורמה מבצעית. הייתה תדיראן" זו המערכת שהייתה במידה רבה האחראית על השמדת מערך הטילים הסורי , לולא נזנח הפרוייקט 1973 . הישג אותו ניתן היה אולי להשיג גם ב- 1982 בשנתיים לפני כן. חלקים אלו של הספר – המצאת הטיסן/מזל"ט/כטב"מ, וניתוח הכשלים המודיעיניים והמבצעיים, במלחמה, תוך השוואתם להתקפת הפתע היפנית , על אף שאינם חדשניים, קריאים ומציבים 1941 בפרל-הרבור בשבעה בדצמבר שאלות הראויות לדיון. כאלו הן גם התובנות אותן רכש המחבר כמושלה הצבאי של בית-לחם בשנות השבעים. חלקים אחרים בספר, לעומת זאת, ובייחוד מאבקיו המשפטיים של המחבר מול יואל בן-פורת ז"ל, מפקדו במלחמת יום הכיפורים, או התרעומת אותה חש על השמטת חלקו ואי שיתופו בהענקת הפרס לבטחון ישראל, למפתחי הכטב"מ, אפשר ויגרמו לקורא תחושת אי-נוחות. הקורא ימצא עניין רב בדגשים ובתיאור מה שנעשה, למול תחושת ההחמצה בה נפתח הספר, המקצינה לעתים. "יחד ורק ביחד מנצחים" מאת קובי סגל עמודים. 341 ,2019 שבתאי בריל, לראות למרחוק כי בנפשי הדבר, הוצאת סטימצקי, תל אביב שבתאי בריל - הנחשון שסימן את בואו של הנחשול של כלי טיס בלתי מאויישים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=