27 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון – לאורך עשרת הימים הארוכים בו אחרית דבר שהו לוכדי אייכמן עם הצורר בבית המבטחים, ממתינים להגעת מטוס אל על, ניהל איסר הראל מעקבים ותצפיות מול ביתו של מנגלה. הכרזתו (יש אומרים המוקדמת מדי) של דוד בן-גוריון, במאי 23 ראש ממשלת ישראל, על לכידת אייכמן ( ) תפסה שלושה מלוכדי אייכמן בדרום- 1960 אמריקה, שנאלצו לבטל שהותם בארגנטינה ולשוב ארצה. ## לא שכח ולא 3 סצנה סלח לתליין מריגה... , יום 1965 בפברואר 23 אורוגוואי, – הרברט צוקורוס, הידוע בכינויו חיסול צוקורוס ‘התליין מריגה’, היה פושע מלחמה לטבי בשרות הנאצים. טייס שהיה מפקד ביחידת קומנדו שעסקה בחיסול יהודים. היה אחראי באופן ישיר אלף יהודים. לאחר 13 על רציחתם של למעלה מהמלחמה עלה שמו במשפטי נירנברג. הוא ברח לברזיל והקים עסק תיירותי שהתבסס על מטוס ימי. , לוחם מוסד מיומן, יעקב (מיו) מידדלמבצע נבחר יליד גרמניה. מיו נטל חלק, בין היתר, במבצע “פינאלה” ללכידת אייכמן. כמי שאיבד את שני הוריו בשואה, לא היסס לרגע. הוא אף התנה את השתתפותו במבצע לבדו, בגפו, ללא כוח אבטחה שיעקוב אחריו. לימים יאמר, שלעיתים דווקא כוח שכזה יכול היה ליצור הפרעה ולהסגירו. מיו שהקפיד על הפרטים הכי קטנים, עשה שימוש במשקפי ראייה לצורך שינוי חזותו. הוא התנגד לעשות שימוש במשקפי זכוכית רגילים (‘אפס’) והתרגל לעשות שימוש במספר מגדיל, אף שלא היה לו כל צורך בכך וגם שידע שהדבר יביא לפגיעה אפשרית בראייתו. מיו הצליח להגיע קרוב מאוד לצוקורוס, לרכוש את אמונו ולהיות אורח אישי בביתו המאובטח של פושע המלחמה. האחרון התגאה באוסף אקדחיו. מיו, שלא היה חמוש, החליט בכל זאת להצטייד בנשק קר מינימאלי. הוא רכש פותחן בקבוקי יין, שכלל בתוכו אולר. את הפריט המיוחד הוריש לימים לנכדו, שי מידד. האולר אף הושאל והוצג בתערוכות במוסד. מיו הוביל את צוקורוס לווילה שנשכרה מראש באורוגוואי, שם המתינה חוליית החיסול. גופתו של צוקורוס הוכנסה לארון עץ שנחתם, ומעליו הוצמד מכתב, המתאר את פשעיו של צוקורוס. למכתב הוסיף מיו שורה אחת משלו, את השורה אחרונה שזה לשונה: “מאלה שלא ישכחו לעולם”. ## עייזר העז 4 סצנה לבקש, מאיר עמית העז לבצע... בסיס חצור, ישראל, , יום 1966 באוגוסט 16 – מבצע של המוסד משולב עם חיל-מבצע יהלום האוויר הישראלי שהביא לעריקת טייס עיראקי בטיסה ישירה 21 (מוניר רדפא), עם מטוס מיג מעיראק לישראל. רעייתו של הטייס, ילדיו ובני משפחה נוספים הוברחו לאירופה מבעוד מועד, ומשם לישראל. הראשון שנפל לידי המערב, 21 היה זה מטוס המיג מהחדישים והמתקדמים ביותר של הסובייטים, דבר שהביא להעלאת קרנו של המוסד בעולם בכלל, ובקרב ארגוני הביון ברחבי העולם בפרט. הטסת המטוס על ידי טייס הניסוי של חיל-האוויר דאז, דני שפירא, לימוד והכרת חוזקותיו וחולשותיו ותירגולות באוויר, מול טייסי הקרב הישראליים הביא לשיפור המיומנות וההיכרות של טייסינו ולתרומה מסוימת למלחמת ששת הימים, שפרצה שנה לאחר מכן ובעקבותיה גם במלחמת ההתשה. המוסד ומדינת ישראל עשו רבות למען הטייס ומשפחתו, סיפקו לו תעסוקה, דירה וחיים נוחים, אך אלו לא הספיקו למשפחה העיראקית-נוצרית, שכעבור שנים בודדות העתיקה מגוריה למקום אחר בעולם, בזהות חדשה. המוסד עזר וממשיך לעזור ולתמוך בילדים, גם לאחר שהטייס ורעייתו הלכו לעולמם. איבראהים ברזילי, לוחם המוסד ורעייתו רינה, סייעו בקליטת המשפחה בישראל. רינה למדה מרעייתו של מוניר לבשל אוכל עיראקי, לא לפני שננזפה על גודלם הקטן של הסירים. אשת הטייס לקחה עימה את רינה, יוצאת פולין במוצאה, ויחד רכשו בשוק סירי בישול גדולים! אם אנו מחפשים הוכחה לכך, שניתן ללמוד מן העבר, ניתן למצוא אותה בשיטה בה אותת המוסד לטייס, שהוא יכול להמריא לישראל. בבוקר העריקה, בסמיכות לחדשות, נוגן ב’קול ישראל בערבית’ השיר ‘מרחבתיין מרחבתיין’ (ברוכים יעקב (מיו) מידד, כפי שצולם על ידי צוקורוס. התמונה פורסמה לאחר החיסול על ידי גורמי משטרה תחת הכותרת ‘מבוקש’ עטיפת התקליט שכלל את השיר ‘מרחבתיין מרחבתיין’ (ברוכים הבאים, ברוכים הבאים), סימן ההסכם המשלים להמראת מוניר רדפא ומטוסו לישראל
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=