20 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון היה על מי שעמדו בראשו לוודא שתורת העבודה והמבנה יתאימו לייעוד. כל אחד מראשי המוסד תרם את חלקו בהתאם לראייתו ולצפיותיו מהארגון. מטבע האופי המאוד מיוחד של פעילות המוסד מול אתגרים קיימים וחדשים, העניקו ראשי הממשלה לראשי המוסד עצמאות לא מעטה בבחירת סגנון עבודתם ובכלל זה בקביעת היעדים והדרכים ליישומם. צביקה זמיר התמנה לראשות המוסד על ידי ראש הממשלה לוי אשכול ושירת . מלבד מספר חודשים תחת 1974 עד 1968 בשנים אשכול, הוא שירת בעיקר בכפיפות לגולדה מאיר. כבר בראשית דרכו בארגון התחוור לו שהפעילות המבצעית של המוסד נוכח ייעודו הספציפי נשענת במידה לא מעטה על גופים אחים – אמ"ן ושב"כ. גופים אלה לא הכירו לפרטיה את הפעילות המבצעית של המוסד ומשום כך לא התייחסו אל בקשותיו בעדיפות הראויה, לפי ראות עיניו. יוצא מכך שהמוסד לא תמיד זכה למענה הולם לבקשותיו מגופים אלה, מה שהשליך על הפעילות המבצעית. צביקה ראה צורך להשתחרר מהתלות המבצעית בשב"כ ובאמ"ן כדי שהמוסד יוכל לתפקד ללא אילוצים. החתירה העיקשת לעצמאות אופרטיבית השינוי הראשון היה ליצור יכולת עצמית לאבטחת הפעילות בשטח שנסמכה על חוליות אבטחה שסיפק השב"כ. הוקם והוכשר גוף מוסדי עצמאי לעיקוב, אבטחה ובהמשך גם חדירות סמויות. בתיאום עם השב"כ נקלטו מספר אנשי מקצוע בתחום מהשב"כ והיוו גרעין ליחידה שתעסוק בנושא ושנקראה "קשת". היחידה הפכה במרוצת השנים גם לגוף המבצעי שייתן מענה יצירתי ויעיל מול תשתיות הטרור בחו"ל ובעיקר בסוגיית מניעה ונטרול פעולות האיבה שפרצו באותם זמנים. התלות באמ"ן התבטאה בתחום הטכנולוגי. , למעקב 8200 לצורך זה המוסד נשען על יחידה אחר התקשורת בין אנשי הפח"ע וקשריהם עם תשתיות לסיוע מבצעי שהקימו בארצות שונות. כאן המכשלה הייתה, בעיקרו של עניין, שההיענות לבקשות המוסד לא תאמה את צרכיו המבצעיים. צביקה החליט להקים במוסד יחידה שהתמחתה בתחום הטכנולוגי – "פרודות", שתעניק מענה לוגיסטי בזמן אמת לצרכים המבצעיים. אמ"ן לא ראה בעין יפה את השינוי המוצע ולא שיתף פעולה. את האנשים ליחידה היה צריך לגייס מישויות אזרחיות ולהתחיל מאפס. היחידה הצדיקה את ייעודה כבר בתחילת דרכה והרימה תרומה מובהקת למבצעי המוסד ובמרוצת השנים היא הפכה לאחד הגופים הגדולים והחשובים במוסד. המוסד פורש את אברותיו על יהדות העולם במקביל להקמת "פרודות" הוקמה במוסד פונקציה לתקשורת אלחוטית עם סוכני המוסד, שפעלה של אמ"ן, במטרה להתגבר 220 במקביל ליחידה על עיכובים בהגעת תשדירים מסוכנים מתריעים. המוקדמות גברו פעולות הטרור נגד 70 בשנות היעדים ישראליים ויהודיים באירופה. ההחמרה באיומים חייבה שינוי בדפוסי ההיערכות של המוסד. מאמץ איסופי הופנה לאיתור המנגנונים המפעילים את הטרור באירופה והוכנו תוכניות הגנתיות והתקפיות מסכלות. במסגרת זו ניתן תוקף ממשי להגנה על יהדות העולם. הפעילות של "ביצור" הורחבה והוקמו מסגרות הגנה בקרב הקהילות היהודיות בעולם. צעירים יהודיים עברו קורסים שהכשירו אותם להתגונן מפני פעולות פח"ע ואירועים אנטישמיים ולהגן על בתי כנסת ומרכזים קהילתיים. במסגרת "ביצור" הוקם מנגנון להברחת שארית היהודים שנותרו בסוריה ובעיראק. מאמץ איסופי הופנה לאיתור המנגנונים המפעילים את הטרור באירופה והוכנו תוכניות הגנתיות והתקפיות מסכלות מהפך מבצעי ב"קיסריה" גוף נוסף שעבר שינוי יסודי היה יחידת "קיסריה". היחידה עברה מהפך החל בהחלפת הפיקוד הבכיר וכלה בייעוד ודרכי הפעולה. בעברה עסקה "קיסריה" באיסוף מידע מתוך ארצות היעד באמצעות לוחמים. נאסף מידע גם על גופי טרור. בתחילת דרכו היה המוסד "רשות" שעיקר עיסוקיה היו גיוס והפעלה של מקורות חיים. בהיותו גוף אקטיבי הוא התפתח תוך כדי פעילותו המבצעית והתאים את דרכי פעילותו לדינאמיקה שהתרחשה בארצות יעד ובקרב ארגונים עוינים שפעלו משם. על תקופת צבי זמיר במוסד מתוך הבנה עמוקה של המאקרו, הורחבו ושודרגו בנחישות גם הפרטים הקטנים... מאת פרדי עיני, לשעבר ראש לשכתו של צבי זמיר חי את המוסד ברמ”ח ושס”הצבי זמיר - צביקה ראה צורך להשתחרר מהתלות המבצעית בשב"כ ובאמ"ן כדי שהמוסד יוכל לתפקד ללא אילוצים
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=