17 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון ראובן שילוח - בן-גוריון אישר את תוכניתו של שילוח להחליף את הוועדה העליונה לתיאום גופי המודיעין, בגוף מרכזי - "המוסד" , בהיותו סטודנט ללימודי המזרח- 1931 בשנת התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים, גויס שילוח על ידי דב הוז לשירות המוסדות הציוניים. שנתיים לאחר מכן הוא שוגר למשימתו המודיעינית הראשונה בעיראק. לאחר שהתמקם בבגדאד וביסס את הכיסוי שלו כמורה לעברית, החל שילוח בהקמת תשתית חשאית של פעילים יהודיים ושמר על קשר שוטף עם מפעיליו במחלקה המדינית של ההסתדרות. יצא שילוח לשליחות שנייה בבגדאד, 1935 ב- .Palestine Post הפעם בכיסוי של כתב היומון בשליחות זו הרחיב את פעילותו לכל שטח עיראק ואף יצר קשר עם ראשי התנועה הלאומית הכורדית. שליחותו התקצרה עקב חשיפתו על-ידי שירותי הביטחון המקומיים והוא הצליח לשוב ארצה. בארץ-ישראל שולב שילוח בפעילות ארגון "ההגנה" והקים רשת ארצית ראשונה של מקורות, שמשימתם הייתה לדווח על המתרחש בקרב הציבור הערבי ולאתר כוונות מתריעות לפגיעה ביישוב היהודי. הועבר שילוח 1936 עם פרוץ המרד הערבי בלמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ובה פעל עד קום המדינה. כאחראי על הקשר עם הזרועות השונות של המודיעין הבריטי, הניח שילוח את היסודות לקשר ולחילופי מידע חשאיים עם שירותי מודיעין זרים. יצא עם אליהו אפשטיין 1939-1937 בשנים (אילת) ואליאס ששון למשימות איסוף בסוריה ובלבנון. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הפעיל שילוח את קשריו הענפים עם השירותים החשאיים של בריטניה והתמקד בנושאי ריגול נגדי (ר"ן). הוא פעל נמרצות כדי לשכנע את המודיעין הבריטי שהיישוב העברי בא"י והקהילות היהודיות באירופה הכבושה, רוצים ויכולים לסייע במאמץ המלחמתי, בזירות ההתמודדות השונות של שירותי המודיעין. במסגרת זאת נולד מבצע הצנחנים הארץ-ישראליים שהוצנחו מעבר לקווי האויב הנאצי. , הארגון OSS החל שילוח לגלות עניין ב- 1943 ב- , וכבר לקראת סוף המלחמה זיהה CIA שקדם לאת משקלה העולה של ארה"ב במזרח התיכון ובעולם, כמעצמה שתתפוס את מקומה של בריטניה בהגמוניה העולמית הפוסט-מלחמתית. הוא חתר ליצירת קשרים עם קהילת המודיעין הניבו קשרים אלה פרי 1947 האמריקאית וביולי כאשר התריע שילוח בפעם הראשונה על כוונות המופתי חג' אמין אל-חוסייני להצית מהומות ברחבי ארץ-ישראל, אם תוצאות הדיונים באו"ם לא תהיינה כאלו שישביעו את רצונם של ערביי א"י. התמנה שילוח לעוזרו של דוד בן- 1947 בדצמבר גוריון לענייני מודיעין ופעל ליצירת תיאום וגיבוש צינורות להזרמת מידע והערכות דו-סטריות בין זרועות המודיעין ובין הקברניט. כמו כן, התמקד בהרחבת הפעילות המודיעינית לזירות חדשות ופרס שלוחות חשאיות בקפריסין ובאירופה במטרה שתשמשנה כבסיסים לחדירה עתידית לעולם הערבי. באותה עת גם יצר קשרים עם שירותי ביון זרים נוספים. , בנם של הרב אהרון יצחק ושרה זסלנסקי, שעלו 1909 ראובן זסלני, לימים שילוח, נולד בירושלים בתשעה בדצמבר לארץ-ישראל ממניעים ציוניים. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר "תחכמוני", המשיך שילוח את לימודיו בבית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, שם גם למד את השפה הערבית, שהשליטה בה הקנתה לו יתרונות אשר יבואו לידי ביטוי בהמשך דרכו. כאשר התוודע ללשון ולתרבות הערבית, הבין שילוח שסוד קיומו של היישוב העברי בארץישראל תלוי במידת היכולת להבין ולחוש את המתרחש בקרב האוכלוסייה שבתוכה אנו חיים ולתקשר עימה. ראובן שילוח - ראש "המוסד" הראשון למד את השפה הערבית, שהשליטה בה הקנתה לו יתרונות אשר יבואו לידי ביטוי בהמשך דרכו מאת ראובן מירן ודב שילוח מינה דוד בן-גוריון את ראובן שילוח 1948 במאי לתפקיד האחראי על אגף צבאי ופוליטי במשרד החוץ בכפיפות ישירה אליו כשר הביטחון. חודש לאחר מכן שרטט בן גוריון בעצה אחת עם שילוח את המבנה העתידי של קהילת המודיעין ומינה אותו לאחראי על זרוע המודיעין הפוליטי ואיסוף מידע בחו"ל, לימים "המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים". מבנה זה חתם למעשה את עיצוב קהילת המודיעין הישראלית ושרד עד ימינו. כאחראי על זרוע המודיעין המדיני ועל איסוף מידע בחו"ל, הטיל בן-גוריון על שילוח משימות דיפלומטיות חשאיות ורגישות במיוחד, כגון המו"מ שהביא להסכם שביתת הנשק עם ירדן בו היה לשילוח תפקיד מרכזי. מיד עם תום מלחמת השחרור נסע שילוח לארה"ב כדי לארגן ולתאם את פעילות המחלקה המדינית בארה"ב.
RkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=