2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין (חלק שני) :86 ועוד בגיליון | אורח - סיפור אישי של הסופר אלי עמיר | | אסתר-אליזבטה זרובינה המרגלת היהודיה | | שבעה סיפורים קצרים על מבצעי המוסד | | ' עלילות המודיעין המצרי חלק ב | | התובנות של אהרן לברן על מלחמת ההתשה | | מדור חדש בעריכת דר' שולי בינה - כל העולם מודיעין והכל בו | תריסר רמס"דים ניצבו בצמרת הפיקוד של 'המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים', מהקמת המדינה ועד ימינו, במרוצת שבעה עשורים. 'מרוץ שליחים' יוצא דופן, שהראש הנוכחי אוחז בלפיד, כחלק מהאתוס של קהילת המודיעין. שנה למוסד - גיליון מיוחד 70 ראיון מיוחד עם אורי שגיא שנת עצמאות ושגשוג
כתב העת "מבט מל"מ" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי קהילת המודיעין 03-5497731 פקס: ,03-5497019 טל': | 4713402 , רמת-השרון, 3555 ת.ד. כתובת: www.intelligence.org.il אתר: | mlm@intelligence.org.il דוא"ל: מערכת והפקה רון כתריעורך אחראי: אופיר שהםעורך: יוכי ארליך, דר' שולי בינה, יוכי וינטרויב, אבנר אברהם, עורכי משנה: דר' בני מיכלסון, דר' רפי קיטרון, נעם שפירא זאב אלדרעורך גרפי ומעצב: צלילה אבנר-הלמן, אבנר אברהם, יוסף ארגמן, דר' שולי בינה, אמנון בירן, חברי מערכת: דר' ברק בן-צור, יהודה ברק, עמוס גלבוע, מישל דגן-בינט, יואב דייגי, גדעון מיטשניק, יוסי לבקוב, דר' בני מיכלסון, חגי מן, דוד נוימן, לב ניב, קובי סגל, אהוד רמות, סטלה שדות, נעם שפירא דפוס וכריכייה מאירי, חולון דפוס: • שימוש בחומר המתפרסם בכתב-עת זה, מכל סוג שהוא, אסור בהחלט, • אלא אם ניתן אישור בכתב מהעורך האחראי.• כל המאמרים והכתבות המופעים בכתב-עת זה הם על-דעת כותביהם בלבד. • זכויות יוצרים – אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב-עת זה, חלקם ישנים מאוד. נשמח לציין את הקרדיט לכל יוצר או מקור שיזדהה ולפרסם את שמו כראוי. עמותת המל"ם ז"ל – מקים העמותה והמרכז, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2012 –2005 – יו"ר העמותה אפרים הלוי .2005–1983 – המנכ"ל הראשון ישעיהו דליות-בלומברג הנהלת העמותה: דר' צבי שטאובריו"ר – דודו צורמנכ"ל – חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: עירית אליגון, דר' דני אשר, אמנון בירן, דר' ברק בן-צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, רולי גרון, עודד חביב , יובל חלמיש, אלי כהן, מנחם כהן, יקותיאל לביא, עפר לונברג, רפי מלכא, דר' אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר-טסלר, עודד תבור נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: אלי גרינברג, ניסן לב-רן, חגי מן, עדה גילן-שחם וסטלה שדות ראשי וועדות ומכונים בעמותה: ;יגאל סימון; ועדת קרנות – אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;מנחם כהן; ועדת כספים – עודד חביב; ועדת סרטים –דר' ברק בן-צורועדת מורשת ותוכן – ;עפר לונברג; ועדת גיוס ופעילות חברים – עמרם אהרוניועדת השקעות – ;ריבה שניידר-טסלר; ועדת תשתיות ובינוי – מאיר שגבועדת התקשרויות ורכש – ; דר' ראובן ארליך; ראש מרכז המידע ע"ש מאיר עמית למודיעין וטרור –קרן אשרועדת ביקורת – ; יוסי קופרוסרראש המכון לחקר המודולוגיה של המודיעין – ;רון כתריראש המכון לחקר המורשת והעורך האחראי של "מבט מל"מ" – יוכי ארליךעורכת אגרת המידע באינטרנט "רואים מל"מ" – המרכז למורשת המודיעין ואתר ההנצחה הממלכתי לחללי הקהילה: מאז ראשית ימי התגבשות היישוב החדש בארץ-ישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי ונשות המודיעין בחמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם. לוחמים ולוחמות עלומי-שם, ביניהם כאלה שקיפחו את חייהם בארצות עוינות, מהם שטרם הובאו למנוחת-עד בישראל. חברו יחדיו וותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וזרועות קהילת המודיעין, להקים 1983 בשנת מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, מהווה האתר מוקד פעיל לנוער, חיילים, מבוגרים ותיירים להנצחה, להנחלת המורשת, וזירת תיעוד חינוכי-הסברתי ולצידה מחקר רב-תחומי, כדי להטביע את חותמם של חברי העמותה והקהילה בארץ ובחו"ל. מלבד אתר זיכרון ייחודי לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב לשירות המשפחות השכולות, מתקיימים באתר אירועים מיוחדים להמחשת מבצעי המודיעין, הארת אנשי הקהילה והשפעתם על לב העשייה הביטחונית, המורשת וההנצחה. הפעילות המגוונת כוללת הפקת סרטי תעודה ומורשת, ניהול מרכז המידע למודיעין וטרור, הוצאה לאור, אתר אינטרנט בינלאומי, מפגשי דעת, מורשת וימי עיון בנושאי המזרח-התיכון, המודיעין וממשקיו. במרכז פועלים ספרייה עשירה וארכיון ולצידם תצוגות ותערוכות מגוונות, מקצועיות ותרבותיות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה רבים מוותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים – בניהולה ובוועדותיה, בהדרכת המבקרים מהארץ ומחו"ל, ובכל זירת פעילות בתחומי ההנצחה, החינוך, הנחלת המורשת, הסברה רב-לשונית, מחקר וכך גם בבטאוניה – "מבט מל"מ" ו"רואים מל"מ". Israel Intelligence Heritage & commemoration center – I.I.C.C 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין לבני המשפחות השכולות ולחברים שלום, דבריי נכתבים כאשר אנחנו נמצאים בצוק העיתים של מגפת הקורונה. חברי העמותה ראו דברים רבים בחייהם ובכלל זה מגפות החל בפוליו בראשית שנות ועד הסארס בתחילת שנות האלפיים. חווינו גם מלחמות, פיגועי טרור 50 הומשברים אחרים, אבל דומה שלא היה כדבר הזה: המגפה עוברת במהירות הסילון ממדינה למדינה ורק מעט מדינות לא לקו בה אם בכלל. האיומים במחלה, אם נשתמש במושגים מעולם המודיעין והצבא הם: חוסר בהתרעה מספקת, אי הכרת האויב, המייצרות מרחב אי-ודאות גדול מתמיד. למעשה אנו נלחמים באויב (הקורונה) ב"קרב היתקלות" ללא נוהל קרב סדור ולומדים אותו תוך כדי "ניהול הקרב". אין לי ספק, שלאחר קרב הבלימה, בו נלחמים הצוותים הרפואיים המסורים, הסופגים במהלכו חללים ופצועים, האנושות תנצח בסופו של דבר את הנגיף. יהיה זה, בזכות היכולות האנושיות, הידע הקיים והנצבר והקידמה הטכנולוגית. נדרשות סבלנות ועקשנות והכל יבוא על מקומו בשלום. ראוי לציין את התגייסותה של קהילת המודיעין והביטחון למלחמה בקורונה. טובי האנשים של הקהילה מסייעים למשרד הבריאות, לילות כימים בתחומים השונים. אנחנו הגימלאים מצדיעים להם ומחזקים את ידיהם במלאכה קשה זו. לכל אחת ואחד מאיתנו, ברמה האישית-משפחתית, החוויה אינה פשוטה. השהייה בבית – ללא אפשרות לצאת, כמו גם לא להיפגש עם בני המשפחה האחרים ובעיקר, עם הנכדים משוש חיינו, דורשת חוזק מנטלי. את הקושי הזה מעצימה העובדה שאת חג-הפסח לא חגגנו השתא כבשנים עברו. בעניין זה בטוחני שמסלול חיינו יסייע לנו להתאפק, לשרוד ולהצליח. בצד ההבנה שהבריאות קודמת לכל, היה מעציב למדי לראות בתקופה האחרונה את האתר שובת מפעילות. אין שומעים את צהלות התלמידים, גם לא רואים את הפנים הרציניות של המלש"בים הנבחנים להתקבל לחיל המודיעין ואף לא מקבלים מקבוצות המבוגרים את המשובים הנפלאים ועידודים על ייחודו של המקום ואיכות ההדרכה של המתנדבים. לא יכולנו גם לקיים את הפעילויות עבורכם, חברות וחברי העמותה, וביניהן השקת ספר חדש בהוצאת המל"מ, ערב מורשת ועוד. לפני אילוצי ההשבתה עוד הספקנו לקיים מספר אירועים, מתוכם אציין במיוחד שנה לעלייתם לגרדום של נידוני קהיר, ד"ר 65 את האזכרה בהר-הרצל במלאת משה מרזוק והמהנדס שמואל עזאר ז"ל. דברי בטקס מתפרסמים בגיליון זה. כקודמו, הוא מאד מעניין (ועל כך תודה לכותבים, לעורכים ולמערכת העיתון) בראיונות מרתקים עם הרמס"דים לשעבר. 85 ומשלים את גיליון לסיום, כולי תקווה, בני המשפחות השכולות וחברי עמותה יקרים, כי התקופה הקרובה בה אנו מציינים מועדים המיוחדים ליציאה משעבוד לגאולה ומשואה לתקומה, היא תזכורת לכולנו שיצאנו כבר ממצבים קשים בהרבה. אני מאמין בלב שלם, שנשוב לימים טובים יותר במהרה ושנחבק את יקירינו בקרוב. שמרו על עצמכם תא"ל (מיל') דודו צור | דבר המנכ"ל (חלק ראשון) צור דודו מנכ"ל העמותה
3 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון שלום לקוראינו כולם! את הגיליון הזה אנו מכינים בתנאים המיוחדים לתקופה הנוכחית, על-ידי תקשורת וירטואלית ומתוך בידודנו, עד כדי בדידות... כל אחד במקומו. המציאות בה אנו מצויים מורכבת היא עד מאד, כולנו חשים בכך. המגפה שנכנסה בשערינו, כביתר ארצות-עולם, מי ישורנה, כיצד תתפתח ומה יהיו תוצאותיה והשפעתה? על הפרטים, המשפחות, החברות האנושיות, הכפר הגלובלי... ?! גם ההוויה הפוליטית האופפת אותנו – חסרת תקדים היא ואין ספק שהיא נוגעת בכל, בכולנו. "ונשמרתם לנפשותיכם" הינו צו השעה. איחולינו לבריאות טובה, לכם ולבני-ביתכם. הבה נייחל יחדיו לחזרה לשפיות, אולי עם לקחיםכמה, ברבדים השונים של חיינו. שנה ל"מוסד" ובשל ריבוי 70 ) לציון 85 כזכור, הקדשנו את הגיליון הקודם ( החומר, שלא רצינו לוותר עליו, החלטנו להקדיש גם את הגיליון הזה לאנשי ה"מוסד" ועלילותיו. כמובטח – שיחות מקיפות עם ראשי ה"מוסד" בעבר – נחום אדמוני, דני יתום ותמיר פרדו ודברים אודות צבי זמיר, פרי עטו של ראש לשכתו פרדי עיני. ייחדנו מקום גם ל"ראשים" שאינם כבר בינינו – איסר הראל, מאיר עמית, יצחק חופי ומאיר דגן זיכרונם לברכה. פרק מיוחד הקדשנו למי שנחשב לראש המוסד הראשון, ראובן שילוח (זסלני), דמות מורכבת ורבתעלילות. דר' שולי בינה כותבת על דייב קמחי ז"ל, לציון עשור לפטירתו. אורח נכבד עמנו הפעם – ראש אמ"ן לשעבר, האלוף (דימ') אורי שגיא, ארח אותנו בביתו בכפר ביאליק, לראיון מעמיק. ואורח נוסף עמנו: הסופר אלי עמיר, בטור אישי מיוחד. כזכור, הושק במל"ם לא מכבר ספרו האחרון "נער האופניים". אנו מביאים לעיונכם את החלק השני של שתי כתבות רבות ענין (שראשיתן בגיליון הקודם): פסח מלובני על עוד סיפור מעלילות המודיעין המצרי ודר' בני מיכלסון על הקמת "משרד הידיעות" בא"י, לפני כמאה שנים. ועוד בגיליון: מעלליה של המרגלת היהודייה אסתר-אליזבטה זרובינה; מאמר ), ומאמרו של תא"ל 1969 " במלחמת ההתשה ( 53 מעניין אודות מבצע "תרנגול (דימ') אהרון לב-רן העוסק באותה עת; ומדורים חדשים: "כל העולם מודיעין והכל בו", בעריכת דר' שולי בינה, שתנסה לשפוך אור על תחומי מודיעין שאינם מצויים במישור הביטחוני; והצדעה למתנדבים במל"ם, בפינת "היומינטים". תודה, מקרב לב, לכל העמלים על הכנת החומר לגיליון, עיבודו והוצאתו לאור. תודה מיוחדת לאלו [אף כי מעטים מדי המה...] שכותבים לנו וכמנהגי, אזמינכם שוב: ליטול עט או מקלדת, להעלות עבורנו על הכתב פרשייה או סיפור אישי, שיהיה בהם מן העניין לקוראינו. לא צריכה זו להיות עבודה בהיקף גדול [אפילו רצוי שלא...] ולעיתים די בכמה מאות מילים, צילום אותנטי, שישקפו תקופה... מעשה... אנשים... חוויות וכיו"ב. אני יודע שזה "שם", רק "הושט היד...", כמילות השיר. כעת, בימי קורונה מגבילים, זה אפילו מתאפשר. שנדע אך בריאות ושלום-בית, ושיפציע עלינו אור מיטיב. מוקדם ככל האפשר... אמן! ראיון עם נחום אדמוני |04 ראיון עם דני יתום |07 ראיון עם תמיר פרדו |11 מינה ברמן | דב שילוח - זכרונות מבית אבא |15 ראובן מירן ודב שילוח | ראובן שילוח - ראש המוסד הראשון |17 פרדי עיני | צבי זמיר |20 איסר הראל |22 מאיר עמית |23 יצחק חופי |24 מאיר דגן |25 אבנר אברהם | מבצעים גדולים 007- שבעה סיפורים קטנים מ |26 אורח: סיפור אישי של הסופר אלי עמיר |29 שולי בינה | עשור לפטירתו של דייב קמחי |30 אברהם בקר | אסתר-אליזבטה זרובינה, המרגלת היהודייה |31 דודו צור, רוני כתרי, אופיר שהם | ראיון מיוחד עם האלוף אורי שגיא |34 אהרן לברן | מלחמת ההתשה מזווית ראיה אחרת |38 בני מיכלסון | מאה שנים להקמת “משרד הידיעות”/ חלק ב’ |42 לזכרם |46 פסח מלובני | מעללי המודיעין המצרי/ חלק ב’ |48 קובי סגל | “מודיעין וספר” סיקורת על ספרו של שבתאי בריל | 52 חיים מנור ודוד רטמן | “סיפור אישי” מעצר בחאן אל-אחמר |53 יחיאל הל אור | ” כך נרקם המבצע 53 “מבצע תרנגול |54 יחיאל הל אור | זיכרונותיו של מפענח |57 מפגש למד”ן /דברי דודו צור בטקס השנתי לזכר קדושי קהיר / | מש״א ומתן |58 – על המתנדבים: נינה פתאל ודבל’ה הופמן HuminTeam שולי בינה | כל העולם מודיעין והכל בו על אשף המודיעין הראשון |62 יואב דייגי | מי היה האיש שהיה? |67 כתבות ומדורים שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) תיקון והבהרה בטור המרכזי צריך היה להיאמר 9 ׳ , בעמ 85 בדברי אפרים הלוי, בגיליון כי המזכ״צ היה שמעון שפירא ולא דני יתום, כפי שצויין. כתב תא״ל (מיל׳) חנן גפן. 54 ׳ את המאמר שבעמ נעם שפירא, חבר המערכת הביאו לדפוס. תודה שלמי תודה למתי מטיאו, שהקשיב להקלטות מהראיון עם ראשי המוסד, ועמל בנחישות ובנפש חפצה על התימלול. יישר כוח! תא"ל (מיל') רון כתרי | דבר העורך האחראי
4 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון תריסר רמס"דים ניצבו בצמרת הפיקוד של 'המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים', מהקמת המדינה ועד ימינו, במרוצת שבעה עשורים. 'מרוץ שליחים' יוצא דופן, שהראש הנוכחי אוחז בלפיד, כחלק מהאתוס של קהילת המודיעין. ואנו 85 התחלנו במלאכת התיעוד העיתונאי, בגיליון ממשיכים אותה בגיליון זה, מרחיבים את המארג המיוחד בדברם של שלושה רמס"דים נוספים, יחד עם התייחסות לכהונתו של צבי זמיר, בו לא יכולנו לפגוש וסקירות אודות הרמס"דים שכבר אינם עימנו. את רוב פועלם לא ניתן לספר ולכן מלאכתנו לא תהא שלמה, אך אותו קורטוב מידע, שמץ תובנות וצוהר קטן דרכו הצצנו לעולמם החשאי, הם המעט שניתן לנו כדי להבין משהו מהווית עולמם של ה'קודקודים'. הרמס"דים המראיינים: נעם שפירא, רון כתרי, צבי שטאובר, דודו צור. עומדת: הצלמת צלילה הלמן-אבנר נושאי הראיון כפי שהוצגו לרמס"דים: לדרך, בעיניכם, קווי-מתאר. שרטטו נא 1 אותה עבר המוסד מעת היוסדו, , לעבר ימינו?בשבעת העשורים לסביבת הפעולה האנושית. התייחסו נא 2 של הארגון - דגשים בהתפתחותה. של אתגרי המודיעין המרכזיים. מה היו 3 המוסד, בתקופתך? בתוך הקהילה בישראל יחסי הגומלין .4 להעצים - כיצד נוכל מבט צופה עתיד .5 את חוסנה של מדינת ישראל? אנשים טובים באמצע הדרך... "אני רוצה קודם כל לשלוח מכאן ברכת החלמה ובריאות מלאה לצביקה (זמיר) שנבצר ממנו להשתתף עמנו." השנים של קיום המוסד, התחלתי, אני 70 "מתוך שנה. החמצתי ארבע-חמש השנים 65 חושב, לפני הראשונות, שבעצם בתקופת ראובן שילוח, לא היה מוסד, אלא איש אחד וחצי (סוג של הומור). התחלתי בתקופתו של איסר הראל, ערב מלחמת קדש. אני לא יודע במדויק, אך מעריך שהיו במוסד איש. ייתכן שזו אפילו הערכת יתר. 400 ל- 250 בין איסר היה מרכז העניין, הוא היה אישיות פוליטית, הוא היה קרוב לבן-גוריון, היה מפא"יניק, אנטי קומוניסט. זו הייתה תקופה שבממשלה ישבו אנשי מפ"ם, שדגלו במדיניות של קירבה לבריתהמועצות, לסטאלין 'שמש העמים'. איסר התמודד גם עם השאלה הזו אבל ניהל אישית מוסד של כמה מאות אנשים, עם הישגים שלפי דעתי מרשימים מאוד. ימים של מעט מאוד אנשים ומידור אני לא יודע מה היה הצי"ח (ציון ידיעות חיוניות) בזמנו ערב … 'מבצע קדש'... ואני לא יודע גם אם צבאות ערב היו בראש הצי"ח. היה כמובן גם עניין המדענים הגרמניים שאגע בו מאוחר יותר. נחום אדמוני הוא מדור לוחמי הקוממיות ואחד מאבני היסוד של המוסד בפרט, ושל שומרי הסף הביטחוניים בכלל. ממעט במילים, הסוד צרוב בדי. אנ. איי שלו. משפטיו, בדרך כלל קצרים וחפים מפירוטכניקה ותיאורי אווירה, ישיר מאוד, אכפתי והוותיק מבין אלה שהגיעו לספר את סיפורם של אנשי המוסד. לזווית הראייה שלו, ארוכת השנים, יש משמעות מיוחדת, תבונה מצטברת, טקטונית במהותה.
5 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון ארבעה רמס"דים יחדיו: תמיר פרדו, דני יתום, נחום אדמוני ואפרים הלוי מבחינת מודיעין אני לא יודע מה איסר הראל השיג. הייתה ה"צומת" שבה שירתו כמה עשרות אנשים, פעילים בארץ ובחו"ל, אני לא יודע מה היו ההישגים שלהם." אדמוני חושף באופן לקוני את שחר הפעילות הספרטנית, האינטואיטיבית, אפילו אמוציונאלית של שנות בראשית, שגם התיעוד היה מאוד מוגבל וכך הסיגינט, ההאזנות... "איסר עסק בצי"ח בתחום המדיני. להזכיר לכם שהוא הקים את הקשרים עם הפרסים, עם התורכים והקים את ארגון "כליל" שהיה ארגון רב חשיבות בשעתו. כמו כן הוא הקים שותפים מקבילים בעולם והיה לי ). הוא תרם במעורבותו 1960 הכבוד לעבוד איתם ( האישית, בזמן ניסיון ההפיכה באתיופיה, לחזרתו של הקיסר. נסע במיוחד לפגוש את הקיסר בליבריה." הקיסר חזר מביקור בברזיל ואיסר נסע לפגוש " אותו ולהעביר לארץ חוות דעת שהעברתי מאדיס- אבבה, הקובעת כי אם הקיסר יחזור, העם יהיה איתו. הקיסר אכן חזר והעם היה איתו. את ראש המודיעין האתיופי דאז שעמו היינו בקשר, מצאתי תלוי על חבל בשוק... הקהל סובב אותו ברגליו כדי שיסתובב בחזרה... איסר שלח לי מברק, "תשמיד מיד את מכתב הייצוג שנתתי לך עבור האיש הזה". בנוסף איסר הקים מנגנון מאד מכובד להגנת יהודי צפון-אפריקה, מסגרת שעבדה באלג'יריה, במרוקו, בראשותו של שלמה חביליו. הוא הקים את מנגנון ההגנה על יהודי צפון-אפריקה ואח"כ את הבאתם ארצה. מבצע ההעפלה של יהדות צפון-אפריקה. כמובן שצריך להזכיר את "המבצע" ב-ה' הידיעה של איסר, מבצע תפיסת אייכמן והבאתו ארצה. הוא 'הצטייד' ביכולת המבצעית של השב"כ. היחידה המבצעית של השב"כ עמדה לרשותו והוא ניצל אותה במבצע אייכמן אבל גם בתחומים אחרים. שיבוץ אנשי הלח"י והאצ"ל - בינגו באישורו של בן-גוריון, איסר הביא למוסד את יצחק שמיר. זה היה עניין מהפכני, להביא את ראש הלח"י עם עוד כמה אנשי לח"י למוסד. איסר הצליח גם להחזיר את יוסל'ה שוחמכר (ילד חרדי שנחטף ועניינו ריתק את היישוב בישראל באותן שנים). "בכל אופן, זה היה מוסד מאוד קומפקטי עם קירבה , כאשר נכנסתי לתפקידי כראש המוסד, 1982 "בשנת הארגון של שנות החמישים נראה לי מאוד מאוד רחוק, משהו אחר. מאיר עמית, שהיה לפני, הכניס מודרניזציה והמוסד עבר מהמתחם הקטן בקריה, שניים וחצי בניינים עם מבשלת אחת שהייתה מכינה לכולנו ארוחות צהריים." גדולה בין האנשים. כולם הכירו את כולם. עד עניין המדענים הגרמניים שהפך אצל איסר לפיקסציה, ממש פיקסציה... בדיעבד התברר שהייתה זו טעות חמורה מצידו. זה היה מבצע של המוסד הגרמני עם האמריקאים. לא היווה שום סכנה לישראל. אבל אצל איסר, כדרכו, עקשן באיזה נושא, הוא מתעקש עד הסוף... דבר שגרם בסופו של דבר להתפטרותו. איסר היה ראש המוסד הראשון ואולי גם היחידי שאיים בהתפטרות וקיים זאת. היה עוד אחד לפחות, שאיים בהתפטרות ולא קיים זאת." זו הייתה תקופה שבממשלה ישבו אנשי מפ"ם, שדגלו במדיניות של קירבה לבריתהמועצות, לסטאלין , כאשר נכנסתי לתפקידי כראש 1982 "בשנת המוסד, הארגון של שנות החמישים נראה לי מאוד מאוד רחוק, משהו אחר. מאיר עמית, שהיה לפני, הכניס מודרניזציה והמוסד עבר מהמתחם הקטן בקריה, שניים וחצי בניינים עם מבשלת אחת שהייתה מכינה לכולנו ארוחות צוהריים. הארגון עבר להיות מוסד עם מעליות (צוחק). הוא הכניס מודרניזציה ללא ספק, זה היה ארגון לגמרי אחר. עזבתי לאתיופיה בימיו של איסר וחזרתי בימיו ,82 של מאיר [עמית] וזה היה שונה מאוד. אז, בפירות המודרניזציה היו מורגשים מאוד. לפי איש. נוספה באמת 1500 דעתי, היינו במוסד כהטכנולוגיה שלא הייתה קיימת, אבל זאת לא הייתה הטכנולוגיה של היום עם אלפי אנשים, אלא עשרות אנשים... היה גידול בטכנולוגיה והגיעו למאות אנשים..." בגין היה ג'נטלמן מוחלט בזמנו של מאיר [עמית] התחדש הצי"ח של צבאות" ערב באופן ברור ו"צומת" התרחבה מאד כדי לתת מענה לצי"ח צבאי הזה. אותי מינה מנחם בגין. אני רואה אולי לנכון להזכיר שבשנות הארבעים צורפתי ב"הגנה" לש"י. הוצבתי לפעול בנושא ה'פורשים' והייתי ממונה על מחלקת ה'פורשים' בירושלים. זו לא הייתה תקופת הסזון, זה היה קצת אחרי הסזון, אבל עסקנו בנושא הפורשים. לימים נפל בגורלי לכהן תחת שני אנשים שהיו ראשי הפורשים, אבל אחד מהם, בגין, מינה אותי. לא שאלתי אותו על כך אבל שאלתי את הסובבים אותו אם הם חושבים שהוא יודע מה עשיתי בעבר. הם אמרו לי שהם לא יודעים אבל אם הוא היה כן יודע, זה לא היה משנה שום דבר. בגין היה ג'נטלמן מוחלט, ישר, הגון... כיהנתי תחת
6 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון שלושה ראשי ממשלה שאיתם עבדתי. את תקופת בגין יותר אהבתי על אף שהייתה קצרה מאוד. הוא התמוטט. זו הייתה תקופה מאוד קשה... הייתי יושב עם ראש הממשלה והבחנתי שהוא נרדם... השאלה הייתה אם אתה ממשיך לדבר או מפסיק לדבר. נוכח בפגישה המזכיר הצבאי עזריאל (נבו) והייתה מזכירה שרשמה. אתה לא יכול לקבל אישור מאיש שישן... לגבי דיווח, אמר לי עזריאל 'אין בעיה, רושמים והוא יקרא את זה אח"כ.' לגבי קבלת אישור, הייתה בעיה. בחלק מהמקרים אמרו לי 'נחזור אליך כעבור יום-יומיים' ובחלק מהמקרים סיכמתי עם המזכיר הצבאי." "בגין ידע לתת הנחיות! צורת ההנחיה שלו הייתה, 'נחום, אתם ממשיכים להביא את האתיופים?, נחום אתם ממשיכים לחפש פושעי מלחמה נאצים?'. על השאלה הראשונה יכולתי להשיב בחיוב. על השאלה השנייה אמרתי לו שאנחנו לא צריכים לעסוק בזה אחרי מבצע אייכמן ואחרי שהתברר לנו שמנגלה הלך... הסברתי שיש לנו מספיק נושאים להיום ולמחר ושאנחנו לא צריכים לעסוק בנושאי עבר. לימים נפל בגורלי לכהן תחת שני אנשים שהיו ראשי הפורשים, אבל אחד מהם, בגין, מינה אותי. לא שאלתי אותו על כך בדיעבד אני לא יודע אם הייתי שמח עם התשובה הזו וגם הוא לא שמח עם התשובה, אבל הוא קיבל אותה. הוא קיבל אותה ולא חזר אליי עם הנושא. עם שני ראשי הממשלה האחרים, יצחק שמיר היה לכאורה איש המוסד. הוא לא היה באמת איש מוסד אבל הוא עבד במוסד ואולי הוא הבין חלק מהבעיות המבצעיות. הוא היה איש מאד מסוגר. הוא המשיך להיות איש לח"י גם כראש ממשלה, היה יושב ככה (מדגים כיצד שמיר רוכן ומתכופף קדימה), הכל סגור, מאוד זהיר. כך נוצר הקשר עם המלך חוסיין הנושא הראשון, העיקרי שבו עסקנו היה נושא הפח"ע. להזכיר שאני נכנסתי בדיוק אחרי גירוש ערפאת והפת"ח מלבנון לתוניס, אבל מיד התחילה פעילות פח"עית, שנוהלה מתוניס לכיוון השטחים, בהנהגתו של אבו גי'האד והתחילה פעילות ענפה של הפת"ח מהגבול הירדני... פניתי ליצחק שמיר ושאלתי אם הוא מוכן לאשר לי לחדש את הקשר עם המודיעין הירדני שהיה רדום כמה שנים. נותר לנו רק קשר אלחוטי איתם. שמיר אמר לי "בתנאי שלא תכניס לזה שום גוון מדיני" ואכן הקמתי את הקשר עם המלך חוסיין ועם ראש המודיעין שלו. לקשר הזה הכנסתי את ראשי אמ"ן והשב"כ... בחסותי הם פגשו את ראש המודיעין ואני חושב שזו הייתה פעולה די חשובה למניעת הפח"ע. בנושא הפח"ע מתוניס, ראינו שאבו גי'האד מנהל את האינתיפאדה הראשונה מתוניס והחלטנו להוציא אותו מהתמונה. תכננו מבצע לחיסולו. שיתפנו במבצע הזה את סיירת מטכ"ל בראשותו של בוגי (יעלון). אני לא יודע למה עשינו את זה, חבל, שבתי (שביט) אמר לי 'מדוע חוליה שלנו לא יכלה לבצע את ההרג'... מכיוון שכל אנשינו היו אז בצבא, הבאנו את אנשי סיירת מטכ"ל אל היעד... ראש קיסריה דאז אמר לי שהוא מעדיף שסיירת מטכ"ל תעשה את העבודה הזו. בדיעבד, אני לא חושב שהריגתו של אבו גי'האד שינתה משהו בהתנהלות האינתיפאדה... היו מבצעי חיסול ראויים. כמה מהם היו לא ראויים, אחרים לא הביאו תועלת." קמתי ודפקתי על השולחן ואמרתי מה שאמרתי... יצחק שמיר ראש הממשלה פנה אלי, 'נחום, פה לא דופקים על השולחן' "הייתה לנו התמודדות גדולה עם הפח"ע הימי. הפת"ח הקים כוח ימי שגם איתו התמודדנו". ענייני סמכויות וגבולות גיזרה... "הייתה הור"ש (ועדת ראשי השירותים). כשאני באתי היה ור"ש רחב, היה מפקד המשטרה וכל מיני אנשים. ביקשתי לצמצם אותה וקבענו להקים ור"ש מצומצם שכלל בעצם ארבעה אנשים, חוץ ממני נחום אדמוני ), למד יחסים 1950( , שירת ב”הגנה” ובש”י. התגייס לחיל המודיעין 1929 - נולד ב נקלט ב”מוסד” וב- 1954- ); ב 1954-1950( בינ”ל באוניברסיטת ברקלי בארה”ב פרש ממנו. לאחר פרישתו כיהן כמנכ”ל 1989- התמנה לראש המוסד. ב 1982 ) וכדירקטור במספר חברות. 1994-1989( ” “מקורות מנחם בגין - מקבל החלטות, הגון וישר יצחק שמיר - “פה לא דופקים על השולחן” למטה 7 המשך בעמוד
7 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון כיושב ראש, ראש אמ"ן, ראש השב"כ והמזכיר הצבאי של ראש הממשלה. בתקופתי, הגוף הזה שנקרא ור"ש לא תרם שום דבר. שב"כ החביא תמיד את פעילותו, אמ"ן, בעיקר ברק (אהוד ברק) התעניין בעיקר מה יהיה לאכול במפגשים (צוחק). המוסד הזה באמת לא תרם שום דבר. בנושא אחד היה לנו סכסוך עם אמ"ן, זה היה נושא ההאזנות. אמ"ן דרש לקבל אחריות גם על מבצעי ההאזנה שלנו ואני התנגדתי נמרצות. הוקמה גם איזו ועדה שהייתה צריכה להחליט בנושא... אנשי ההאזנה שלנו חשבו משהו והעניין הזה עורר מהומה גדולה בארץ. אני זוכר שהתקשרתי לאמנון שחק שרק התמנה באותו יום, או יומיים קודם לראש אמ"ן, ואמרתי לו, 'ההערכה היא עניין שלכם, אנחנו "בקדנציה השנייה של רבין זכרונו לברכה כראש הממשלה ושר הביטחון. זה היה, אם אני זוכר נכון, , משהו כמו חודש לפני רצח רבין. 1995 באוקטובר אורי שגיא היה אז ראש אמ"ן. הוא הגיע לפגישה עם רבין וביקש שהפגישה תהיה אישית בארבע עיניים, אבל העיניים שלי לא נחשבו ורבין אמר לי 'תישאר', ונשארתי. אורי שגיא ביקש גושפנקא רשמית מראש הממשלה ושר הביטחון לתואר המעריך המודיעיני הלאומי של מדינת ישראל. רבין אמר לו כך: 'את הסוגייה הזו העלה בפני ראש כשהתמניתי לראש ממשלה מייד 1974 אמ"ן באחרי מלחמת יום הכיפורים ונתתי לו אז תשובה ואני נותן לך אותה תשובה גם היום. לא המעריך המודיעיני הלאומי, מכיוון שיש דברים שאתה כראש אמ"ן לא יודע, כי אני כראש ממשלה מסתיר ממך, כמו למשל המגעים עם הפלשתינאים באוסלו וכיוצא באלה'." "את הדברים האלה לא ראש אמ"ן ידע, לא הרמטכ"ל ידע וחלק גדול מאתנו גם לא ידע. ולכן אמר לו רבין, 'כאשר אתה בונה את תמונת המודיעין, אתה מנסה לנתח צעד מסוים של האויב ואתה לא יודע בעצם, שהצעד הזה בא כתגובה למה שאני הצעתי לו (לאויב), אתה לא בקי בזה, ולכן לא יכול להיות המעריך הלאומי. אתה תיתן לי התראה למלחמה ובזמן, התרעה אמיתית למלחמה בזמן ובכך אתה תבצע את תפקידך'. אורי שגיא התווכח ורבין אמר לו 'טוב, אני אחשוב על זה' ובעצם לא נתן לו תשובה אחרת עד ליום הירצחו." "ללמדכם שהסוגייה הזו, של המעריך המודיעיני הלאומי... והיום, הפכה לדעתי, להיות הרבה יותר – זאת אומרת... לאמ"ן יש יותר ויותר תומכים לפתרון סוגייה זו, האם הוא אכן המעריך המודיעיני הראשון שנחשף לציבור בעת מינויו דני יתום, מדור הביניים של ראשי המוסד, ומאלה שהגיעו למוסד "מבחוץ", עם ניסיון רב מאוד בעשייה הביטחונית, ולא פחות מכך, כמי שליווה את מקבלי ההחלטות גם בממשקי הפעילות המדינית. הוא היה הראשון שנחשף בזמן אמת לציבור. זכרונו מרשים ואמירותיו בהירות. משנתו סדורה. אין הוא מייפה כישלונות ואינו כותר כתרים להצלחות. אמ"ן דרש לקבל אחריות גם על מבצעי ההאזנה שלנו ואני התנגדתי נמרצות. מביאים את המידע, אם זה האיש או לא האיש, אתם תחליטו, ההערכה היא עניין שלכם'. התברר שהאיש לא היה האיש והמבצע היה כישלון גדול... באמ"ן הקימו ועדה בראשותו של יעקב עמידרור שחקר... הוא הציג את המסקנות שלו בישיבת ממשלה בנוכחות הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ואנוכי. הוא קבע שהכישלון נבע מכך שלמוסד יש מבצעי האזנה עצמאיים שאינם כפופים לאמ"ן, והמסקנה היא שצריך להעביר את זה אליהם. ישבתי בשקט... אבל אני בן-אדם באמת שקט... כשהעניין הגיע לכך, קמתי ודפקתי על השולחן ואמרתי מה שאמרתי... יצחק שמיר ראש הממשלה פנה אלי, 'נחום, פה לא דופקים על השולחן' (צוחק). לא העברנו את מבצעי ההאזנה (לאמ"ן)." "נושא עיקרי נוסף שבו עסקנו בזמני היה נושא יהודי אתיופיה. זה התחיל בימיו של חקה [האלוף יצחק חופי ז"ל היה ראש המוסד לפני נחום] ואני המשכתי, כפי שאמרתי לפי מצוותו של בגין. זה נושא שהעסיק את המוסד בצורה די רחבה. זה מה שאני יכול לספר לכם על תקופתי." הלאומי אם לאו, מכיוון שאין מישהו אחר. יש תומכים בקרב ראש הממשלה, בקרב השרים. אני לא מדבר על הארגונים האחרים. עם הארגונים האחרים יש בעיה מאד קשה שלדעתי עדיין לא נפתרה, מכיוון שאין מישהו אחר ואמ"ן מופיע ומסכם את הערכת המודיעין הלאומית." סוגיות בחלוקת האחריות "דרך אגב, הפער הזה, שלא נסגר עד היום, ליווה את כולנו. ליווה לפחות אותי וליווה את אלה שאחרי ובוודאי את אלה שלפני. ה"מגנא כרטא" [הסכם על חלוקת האחריות בין השירותים] המפורסמת, שהיינו צריכים להסכים עליה והקמנו כמה ועדות... אני זוכר שכאשר הייתי מזכיר צבאי לראש הממשלה, אתה תמיר היית נציג המוסד בוועדה הזו, ישבו החכמים ולא הצליחו להגיע לסיכום מה הם גבולות הגזרה של כל אחד ואחד מהגורמים. אתן לכם עוד דוגמא לכך שהדבר הזה מאוד המעריך המודיעיני הלאומי, מכיוון שיש דברים שאתה כראש אמ"ן לא יודע, כי אני כראש ממשלה מסתיר ממך, 8 המשך בעמוד - אנשים טובים בהמשך הדרך... 6 המשך מעמוד
8 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון מאוד הפריע. יום אחד ישבנו אצל ראש הממשלה נתניהו. מבקשים לאשר מבצע של אמ"ן. מציגים את המבצע ואני רואה שבעצם, אמ"ן הולך לעשות שימוש באחד האמצעים היותר דומיננטיים והיותר חשובים של אנשי המבצעים של המוסד. כתוצאה מכך הם עלולים לעשות תקלות שישפיעו על אחד המרכיבים העיקריים של יכולות המוסד בעבודה המבצעית. קמתי והתנגדתי וההתנגדות שלי התקבלה. לדעתי עד היום לא פתרו את הבעיה הזו, ה"מגנא כרטא" מתה ועד היום יש כפילויות. התייחסתי לדבר הזה בתור דבר ראשון מכיוון שזה היה דבר טבעי בהמשך לדברים שנאמרו קודם." "אין ספק שזה היה אחד הדברים שהביאו אותי לרצות להיות ראש המוסד מכיוון שהכרתי את המוסד היטב עוד מהתקופה שנחום אדמוני היה ראש המוסד. הייתי כבר אז מזכירו הצבאי של שר הביטחון בדרגת תת-אלוף וישבתי בפגישות של נחום עם רבין, ולאחר מכן ישבתי בפגישות של ראשי מוסד נוספים עם רבין ז"ל. כשהייתי ראש המטה המדיני-ביטחוני, ישבתי בפגישות בין ראש הממשלה ושר הביטחון אהוד ברק עם ראש המוסד. אגב, לא רק עם המוסד, אלא גם עם השב"כ והצבא, כל אותם גורמים ביטחוניים." שני מסלולי צי"ח "כשאני מסתכל על הנושא הזה היום, המוסד גדל מאוד. אני מתרשם שהמוסד גדל מאוד למרות שהצי"חים (ציון ידיעות חיוניות) לא השתנו... הלחימה בטרור, בחו"ל בעיקר, תוך ליווי הטרור גם אל תוך הארץ, עם ויכוח הקיים בינינו לבין השב"כ... כשזה נוחת לחופי ישראל, מי ממשיך, מי לוקח את החבל, מי לוקח את המקל? אם אני זוכר נכון, זו הייתה בעיה בין היתר ביני לעמי איילון, באחד הוויכוחים, כאשר הוא היה ראש השב"כ. וצי"ח נוסף הוא סיכול יכולות לא קונבנציונליות של מדינות עוינות, גם מדינות אויב המתכוונות לרכוש נשק בלתי קונבנציונלי. אלה שני מגדלי הצי"ח. בנוסף לזה יש גורמים נוספים... אז הושם פחות דגש על צבאות אויב... יכול להיות שיש כיום יותר צבא, צבא ברמה אסטרטגית... בעוד שגם אמ"ן עוסק בצבא ברמה אסטרטגית. מה שחשוב יותר מכל דבר אחר, זה לא רק לקבוע את גבולות הגזרה. הגבולות תמיד יישארו לא ברורים ולא מוגדרים, אלא לזרוק את הכול לאמבטיה אחת, כך שכל אחד מגורמי המודיעין יוכל להוציא מתוכה את החומר הנחוץ לו, בין אם זה חומר מודיעיני, בין אם זה מל"מ (מודיעין לקראת מבצע/ משימה) ובין אם זה לצורכי הערכה." "איך התפתח המוסד לדעתי, כפי שאני רואה את הדברים? הוא התפתח בגודלו הפיזי, גם במספר המבנים וגודלם, זאת אומרת מספר המטרים הרבועים שאנשי מוסד יושבים בהם וגם במספר האנשים. הוא מונה היום אלפי אנשים. אני זוכר שבימינו היה ניסיון לקצץ ואכן קיצצנו את מספר האנשים. להערכתי הוא גדל במאפיינים הבאים: . הטכנולוגיה! אני לא יודע להגיד היום אם 1 האנשים שעובדים בטכנולוגיה אכן מוציאים את ההישגים הרלוונטיים המתאימים. האם לא נכון יותר לעשות עוד יותר חיבורים עמוקים גם עם התעשיות הרלוונטיות וגם עם יחידות הטכנולוגיה של צה"ל? לשב"כ יש יחידת טכנולוגיה משל עצמו וגם אותה צריך לחבר. . מבצעים מיוחדים. נבנה שם גוף שבזמני לא 2 היה וזה הגוף שמבצע מבצעים מיוחדים. . שיתוף הפעולה עם ארגונים אחרים, גם "תבל" 3 גדלה באופן משמעותי. . המוסד אכן גדל והגביר את היכולות שלו. אם 4 למשל בזמני התחלנו לגעת בקצה של סייבר התקפי, היום זה לדעתי גורם מאוד מאוד מפותח במוסד." ,"ונחזור לתקופה שלי, מה שאנחנו עשינו, זה לשבץ כמובן, בתוכנית עבודה את הצרכים החיוניים, את הצי"ח. את הצי"ח קיבלנו אז מאמ"ן ויחד עם זה היה חופש פעולה לראש המוסד לשנות את סדרי העדיפויות כאשר הוא מטיל את עיבוד הצי"ח על דני יתום מתאר הצלחה וכשלון באותו טון ענייני... "התמזל מזלי למלא תפקידים שאפשרו לי לראות את פעילות המוסד בארבע פרספקטיבות: כמזכיר צבאי של שר הביטחון, כמזכיר הצבאי של ראש הממשלה, כראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה, וכראש המוסד." 7 המשך מעמוד אם למשל בזמני התחלנו לגעת בקצה של סייבר התקפי, היום זה לדעתי גורם מאוד מאוד מפותח במוסד
9 שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק שני) 2020 , ניסן תש“ף, אפריל 86 גיליון ראשי האגפים או על הגורמים השונים במוסד עצמו. זאת אומרת, זה לא היה 'כזה ראה וקדש'... היה צריך להתחשב ברצינות הצי"ח... בזמני הייתה כבר מערכת איסופית שאספה מידע גם עבור המבצעים של המוסד, עד כדי כך, שהתחלנו להקים מחלקות מודיעין בחלק מן האגפים המבצעיים שבהם לא היו מחלקות מודיעין, כמו למשל ב"צומת", שלא הייתה בו מחלקת מודיעין. היה צורך במחלקת מודיעין שתשרת את הפעילות, קרי, מודיעין למבצע, בעיקר." האתגר האיראני "כבר אז הסתכלנו על איראן כמדינה שיש בה פוטנציאל סכנה גדול מאוד לפיתוח אמצעים לא קונבנציונליים, אבל בעיקר על עיראק. עיראק ניצבה בראש הצי"ח לפני איראן, והחיזבאללה היה בראש הצי"ח מבין גורמי הטרור. דאע"ש עדיין לא היה וגם לא היה אל-קאעידה. לא זוכר שזיהינו סימנים לאל-קאעידה כארגון טרור מתפתח ולמדינה האיסלאמית. ועיקר הצי"ח שלנו התמקד בחיזבאללה." "השת"פ הבין-ארגוני, כפי שכבר הוזכר, לקה בחסר והור"ש (ועדת ראשי השירותים), גם בזמני, לא תרמה או כמעט ולא תרמה דבר, למעט אישורים של אנשים שהם ברי-חיסול, שהובאו על ידי השב"כ והמוסד. נתתי דגש על טיפוח המרכיבים המבצעיים, כולל קציני האיסוף. אני אומר לכם, ישנה תמיד תחושה פנימית שאלה שווים יותר... אך זו תחרות בסךהכול חיובית בין גורמי המבצעים השונים. הגעתי למסקנה שיש לפתח ולטפח דווקא את היומינט. לצורך זה הם קיבלו יותר תקציבים ויותר כוח- אדם והטכנולוגיה גדלה אז כבר למאות אנשים, עם הישגים יפים מאוד. השתכנעתי שלא נכון להכניס את כל גורמי הטכנולוגיה של הגופים השונים תחת קורת גג אחת... טוב שיש לכל גוף טכנולוגיה משלו, ולמרות שמבחוץ נראה שיש בכך כפילויות, עדיין חשוב מאוד שתהיה יכולת עצמאית”. "נכנסה לתמונה התוכנית הרב-שנתית, הקיימת עד היום. אצל עמיתי לפני ואחרי, היו עשרות רבות של מבצעים שבוצעו על ידי האגפים המבצעיים של המוסד, ואני לא מונה את המבצעים של הצומת. אני מדבר על המבצעים של האגפים המבצעיים האחרים. היו עשרות כאלה כל שנה וזה המשיך גם הלאה." לדעת להתמודד גם עם כשל מבצעי .1997 "איני יכול להתעלם ממה שקרה בירדן בהניסיון לפגוע בח'אלד משעל. לא אספר עכשיו את כל הסיפור... המוסד לא המליץ על ח'אלד משעל, וכשנתניהו הינחה... ואני לא מסיר שום ,אחריות מעל כתפי! מכיוון שיכולתי להגיד לביבי כפי שאמרתי לו, כשדיברתי איתו באותו יום שישי, בטונים מאוד גבוהים, איך יכול להיות שאתה, ראש הממשלה מחליט שאני צריך להחזיר את הלוחמים – שכבר שלחתי למדינה אחרת בכלל, בכיוון הפוך לגמרי מירדן, במרחק אלפי קילומטרים מישראל, דני יתום , שירת בסיירת מטכ”ל; בוגר האוניברסיטה 1963- , התגייס לצה”ל ב 1945 - נולד ב התמנה לראש אגף התכנון בצה”ל, בדרגת אלוף, כיהן גם כאלוף 1987- העברית. ב ; היה מזכירם הצבאי של ראשי הממשלה יצחק רבין 1996-1993 פיקוד המרכז ; לאחר פרישתו 1998- , פרש מהמוסד ב 1996- ושמעון פרס. התמנה לראש המוסד ב כיהן בתפקיד ראש המטה המדיני-ביטחוני של ראש הממשלה אהוד ברק; כיהן ) וכיום איש עסקים. 2008-2003( כיו”ר מועצת המנהלים ב”כור מתכת”, חבר-כנסת ח'אלד משעל - כשל מבצעי איך יכול להיות שאתה, ראש הממשלה מחליט שאני צריך להחזיר את הלוחמים - שכבר שלחתי למדינה אחרת בכלל
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=