2019 , כסלו תש“ף, דצמבר 85 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין שנה למוסד - גיליון מיוחד 70 (חלק ראשון) :85 ועוד בגיליון | נתן סלומון - המורה של אלי כהן | | מרסל ניניו – נפרדים מגיבורה | | מעללי המודיעין הכללי המצרי | | שנה לתעלת סואץ 150 | | שנה להקמת שירות הידיעות 100 | | שנה למזל"ט הראשון 50 | שבעה ראשי מוסד: שישה שנשאו את הלפיד בתורם, אחד נושאו עתה, במרוץ שליחים נשגב במשך שבעה עשורים. רובו עלום אך הוא שזור באפוס המופלא של מדינת ישראל. שונים הם זה מזה, אך על שלושה ועל ארבעה יש להוקירם ללא הסתייגויות - אהבתם הבלתי מסויגת לעם ולמדינה, עוז רוחם בימי סער ואופל, מחויבותם כי רבה לביצור הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ולהגנת יהודים בכל רחבי החלד... כנותם, צניעותם, תבונתם והכבוד ההדדי שהם רוחשים זה לזה.
כתב העת "מבט מל"ם" יוצא לאור ביוזמת הוועד המנהל של העמותה אתר הנצחה ממלכתי לחללי קהילת המודיעין / המרכז למורשת המודיעין 03-5497731 פקס: ,03-5497019 טל': | 4713402 , רמת-השרון, 3555 ת.ד. כתובת: www.intelligence.org.il אתר: | mlm@intelligence.org.il דוא"ל: המערכת רון כתריעורך ראשי: אופיר שהםעורך: יוכי ארליך, ד"ר שולי בינה, יוכי וינטרויב, ד"ר בני מיכלסון, ד"ר רפי קיטרון, נעם עורכי משנה: שפירא זאב אלדרהמעצב והעורך הגרפי: רותם האוזמןהגהות: אבנר אברהם, אהוד רמות, אמנון בירן, ד"ר בני מיכלסון, ד"ר ברק בן-צור, גדעון חברי מערכת: מיטשניק, דוד נוימן, חגי מן, יהודה ברק, יואב דייגי, יוסף ארגמן, יוסי לבקוב, לב ניב, מישל דגן בינט, נעם שפירא, סטלה שדות, עמוס גלבוע, קובי סגל, ד"ר שולי בינה, צלילה אבנר-הלמן כרטא ירושלים הוצאה לאור: פלמינגו, ראשון-לציון דפוס: • שימוש מסוג כלשהו בחומר הכלול בכתב-עת זה – אסור בהחלט, אלא באישור בכתב של העורך האחראי. • כל המאמרים והכתבות המופיעים בביטאון הם על דעת כותביהם בלבד. • זכויות יוצרים: אנו עושים מאמץ לאתר את מקור הצילומים והויז'ואלים המופיעים בכתב העת, חלקם ישנים מאוד. נשמח לתת קרדיט לכל יוצר שיזדהה ולפרסם את יצירתו. עמותת המל"ם – 2005 – יו"ר המל"ם אפרים הלוי ז"ל – מקים המל"ם, הנשיא והיו"ר הראשון; מאיר עמיתאלוף ;2005 – 1983 – המנכ"ל הראשון ישעיהו דליות-בלומברג ;2012 הנהלת העמותה: ד"ר צבי שטאובריו"ר – דודו צורמנכ"ל – חנן מזורסמנכ"ל ומנהל אתר ההנצחה – רקפת פארמזכירת העמותה – חברי הוועד המנהל של העמותה: עירית אליגון, ד"ר דני אשר, אמנון בירן, ד"ר ברק בן-צור, איציק ברזילי, יהודה (בלכר) ברק, עודד חביב, יובל חלמיש, אלי כהן, יקותיאל לביא, עופר לונברג, רפי מלכא, צילה נוימן, אמנון סופרין, יגאל סימון, חיים קניג, מאיר שגב, מירי שד"ר, אריה שור, ריבה שניידר-טסלר, עודד תבור נציגי המשפחות השכולות בוועד המנהל: אלי גרינברג, ניסן לב-רן, חגי מן, עדה שחם וסטלה שדות ראשי ועדות בעמותה: ברק ; ועדת מורשת ותוכן – חיים קניג; ועדת קרנות הנצחה – אריה (לייבו) ליבנהועדת הנצחה – ;עמרם אהרוני; ועדת השקעות – מנחם כהן; ועדת כספים – עודד חביב; ועדת סרטים – בן-צור מאיר ; ועדת מכרזים – חיים קניג; ועדת נהלים – עופר לונברגועדת גיוס ופעילות חברים – ; ראש מרכז המידע אשר קרן; ועדת ביקורת – ריבה שניידר טסלר; ועדת תשתיות ובינוי – שגב ; עורך יוסי קופרוסר; ראש המכון לחקר המתודולוגיה – ד"ר ראובן ארליךלמודיעין וטרור – ; עורכת אגרת רון כתריאחראי של כתב העת "מבט מל"ם" וראש המכון לחקר המורשת – ;יוכי ארליךהמידע באינטרנט "רואים מל"ם" – אתר הנצחה ממלכתי לחללי הקהילה המרכז למורשת המודיעין מאז ראשית התגבשות היישוב החדש בישראל, ובכל מערכות ישראל, מאז ערב הקמת המדינה ועד ימינו, עמדו אנשי חמ"ן, המוסד, "נתיב", השב"כ וחיל האיסוף הקרבי בחזית העשייה הביטחונית וחרפו נפשם; לוחמים ולוחמות עלומים שחלקם קיפחו את חייהם בארצות עוינות ואחדים מהם טרם הובאו למנוחת עולם בישראל. חברו יחדיו ותיקי קהילת המודיעין, המשפחות השכולות וגופי קהילת המודיעין 1983 בשנת להקים מרכז הנצחה לחללי הקהילה ומרכז להנחלת מורשת המודיעין – המל"ם. מאז נחנך המרכז למורשת המודיעין, משמש האתר הן להנצחה, הן להנחלת המורשת והן כמרכז תיעוד חינוכי-הסברתי ולמחקר, כדי להטביע את חותמה של הקהילה בארץ ואף בחו"ל. מלבד אתר הזיכרון לנופלים ומרכז נתונים ממוחשב, האתר מקיים אירועים מיוחדים לתיאור מבצעי המודיעין וממשקיו; להפיק סרטי תעודה ומורשת; לנהל מרכז מידע למודיעין ולטרור; לקיים מפגשים וימי עיון בנושאי המזרח התיכון והמודיעין; במרכז פועלת ספרייה עשירה ותצוגות מקצועיות ותרבותיות מגוונות. המל"ם פועל כעמותה רשומה. פעילים בה ותיקי קהילת המודיעין ובכיריה, כמתנדבים בהנהלתה, בוועדותיה, בהדרכת מבקרים מהארץ ומהתפוצות, ובכל תחומי ההנצחה, הנחלת המורשת, ההסברה והמחקר, ובכתב העת "מבט מל"ם". Israel Intelligence Heritage & commemoration center – I.I.C.C 2019 , כסלו תש“ף, דצמבר 85 גיליון | כתב-עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין לקוראינו שלום, בפתח דברי, ברצוני לציין שני אירועים מיוחדים שקיימנו לאחרונה במל"ם ועליהם תוכלו לקרוא בגיליון זה. האירוע המסורתי בחנוכה לבני המשפחות השכולות, שבו הייתה נוכחות יפה מאוד עם משובים חיוביים ביותר. עוד קודם שנים), קיימנו אירוע הוקרה לפדויי השבי 46 לכן, לראשונה מאז המלחמה ( ממלחמת יום הכיפורים, בהשתתפות הקמנ"ר. 35 , בה נציין 2020 בסוף דצמבר אישר הוועד המנהל את תוכנית העבודה לשנת שנה לקיומו של המל"ם. בתחום ההנצחה עסקנו לאחרונה, יחד עם הגורמים הרלוונטיים בארגוני הקהילה, בסוגיות שונות העומדות על הפרק מזה זמן. בתחום המורשת צפוי שינוי גדול בעקבות ההבנה באמ"ן כי יש לעסוק בנושא בצורה מעמיקה יותר, וזאת בשת"פ עם המל"ם והעמותות היחידתיות. אנו בשלב של גיבוש תוכנית עבודה משותפת עם החיל לשנת העבודה הקרובה. פקדו את המל"ם אלפי מבקרים מהארץ ומחו"ל, נוער ומבוגרים. 2019 בהדגש נותר על הנוער בפריפריה. אם נוסיף לכך את אלפי החיילים הפוקדים את האתר באירועים השונים, הרי שחזון המייסדים על אתר הנצחה תוסס ופעיל, מתגשם ומתקיים מדי יום ביומו. אנו נמצאים בעבודה לשיפור מערך ההדרכה, בקרב המתנדבים הקולטים את מבקרינו. בתוכנית האירועים השנתית יכללו לפחות שישה אירועי 'מועדון חבצלת'. הפעם בחרנו בנושאים שונים מהרגיל. התוכנית תאגד את פעילויות 'בימת מודיעין', המכון לחקר המורשת, המכון לחקר המתודולוגיה ועוד. התוכנית תישלח בקרוב. במוקד המחקר במרכז המידע ע"ש מאיר עמית, עמדה הפעילות בנושאי המרכז לטרור הפלשתינאי, איראן, חיזבאללה והגי'האד העולמי (בדגש על דאעש). המכון לחקר המתודולוגיה ממשיך להתפתח ולהרחיב את פעילותו. נערך כנס מודיעין בינ"ל. פורסם קובץ מאמרים בנושא המערכה על התודעה, בשיתוף המכון למחקרי ביטחון לאומי. המכון העמיק את הקשר עם ארגוני קהילת המודיעין הפעילה והחל בפיתוח קשרים עם מכונים דומים בארה"ב. המכון לחקר המורשת ערך בשנה החולפת מספר סדנאות מרתקות בתוכנן, השקות ספרים ופירסומים נוספים. לאחרונה אנו עדים לפרץ פירסומים באמצעי התקשורת, על פעילויות קהילת המודיעין בעבר ובהווה. לפעילות זו שותפים גם גימלאים מקרבנו. הוועד המנהל הביע את דאגתו העמוקה בפני הגורמים המתאימים ואני קורא לאנשינו המתבקשים לכך ע"י אמצעי התקשורת לנקוט בצעדי זהירות הנדרשת על מנת לשמור על נכסינו שהושגו בעמל רב. אני מפציר שוב, בכל אלה שעדיין אינם בקשר דואר אלקטרוני עם העמותה להקים קשר שכזה. אסיים בתודה לכל המתנדבים בעמותה ולצוות המל"ם. מאחל לכולנו שנת עבודה פוריה. תא"ל (מיל') דודו צור | דבר המנכ"ל (חלק ראשון)
3 כסלו תש"ף 85 גיליון ולם! ė שלום לקוראינו . אנו גאים בו מאוד 2019 בעיכוב-מה, הנה לפניכם הגיליון הנועל את שנת ומקווים שיישא חן בעיניכם. החלטנו להקדיש את ליבת הגיליון ל"המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים", לציון שבעה עשורים לייסודו. מצאנו ששפעת החומר עולה על יכולת הקיבול של גיליון בודד, ולכן החלטנו שגם הגיליון הבא נתמקד בשב"כ. À ) יוקדש ל"המוסד" ולאחריו 86 (מס' חמישה ראשי "המוסד" לשעבר נעתרו להזמנתנו ליטול חלק בשיח, שיסקור את התנסותם ותובנותיהם ביחס לארגון שעמדו בראשו. משיקולי-עריכה, החלטנו להביא דבריהם בנפרד. בגיליון זה: אפרים הלוי ושבתי שביט ומקדימים להם דבריו של ראש "המוסד" בעת הזאת, יוסי כהן. אנו מצדיעים לוותיקי "המוסד" שאינם עמנו ובהם סמי מוריה ומרסל ניניו וכן מדריכו של אלי כהן, נתן סלומון, זכרם לברכה. בני מיכלסון מאיר פועלם בראשית הדרך של חיים יערי ומרדכי אלמוג. כאמור, נוסיף ונסקור את עלילות "המוסד" גם בגיליון הבא ובתוך כך השיחות עם ראשי "המוסד" נחום אדמוני, דני יתום ותמיר פרדו ודבריו של À פרדי עיני אודות תקופתו של צבי זמיר. במסגרת ה"מודיעיון" אנו מביאים את החלק השני למאמרו של דוביק תמרי. פסח מלובני פורס בפנינו את מעלליו של המודיעין הכללי המצרי ופרופ' חגי שנה לתעלת סואץ. אנו משתפים 150 ארליך מזכיר נשכחות בציינו מלאת אירוע-מחווה לפדויי-שבי À בשניים מתוך אירועים מגוונים שנערכו במל"ם ממלחמת יוה"כ, שנערך במל"ם לפני כחודשיים וכן "יומולדת" יובל למזל"ט, שהיווה תפנית של ממש ביכולת להשיג מידע עדכני אודות האויב והוסיף להתפתח לגבהים וטווח מרשימים, כמו גם במישור הטכנולוגי. לאחרונה עלו לפני השטח טענות שונות מפי כמה חברים, שעיקרן: מחאה נוכח חשיפת-יתר לכאורה בתקשורת, של נושאים ותחומים מודיעיניים, שלדעת מיותרת. אני מבקש À המלינים רגישים המה וחשיפתם מסוכנת או, למצער להבהיר כי בכתב העת שלנו אנו מקפידים לעמוד בכל סייגי הביטחון המוגדרים À לנו ]ע"י הכותבים עצמם, של הארגונים ושל הצנזורה הצבאית[. מכל מקום נשתדל "ללכת עם..." ]שיתוף בסיפורי מורשת מרתקים ובמחקרים ראויים[ ובה בעת "להרגיש בלי..." ]שמירה על הנדרש מבחינת ביטחון המידע[. אני שב ומדרבן אתכם לשתפנו בסיפוריכם ובמחשבותיכם, ככל שהם קשורים בעיסוקינו כאן. תודה חמה לחברי המערכת ובמיוחד לעורך אופיר שהם ולעורכי-המשנה וברכת ברוך-השב לעורך הגרפי הישן-חדש, זאב אלדר. ברכת חורף גשום וחמים לכולנו, יוסי כהן | ד À´ נה למ È | ¸´ הל ¼¸ ר ï ¼Á ¾´¸¯ ר | ·¸ ב È ¸É ב È ¼Á ¾´¸¯ ר | רמי צינס | ¾ כה ¸ ל ¯ ל È רה ´ המ לה Á ד למ ´À¸ מה | רפי קיטרון | ה ¸ ר ´ מ ¸ מ À | יוסי כהן, אבנר אברהם, נחם אילן | ר ±´ ב ´¸ נ ¸ ל נ À מר רה ´ ב ¸± מ ¼¸ רד à נ | פסח מלובני | ¯ Æ ל ¶ ¸ הכלל ¸ ר Å המ ¾¸Á¸ ד ´ המ ¸ לל Á מ | חגי ארליך | į´À É ל ÁÉ É¶¸Éà נה ל È ¼¸È¸ מ ¶´ ה ¯ מ | שמואל וייס | ד À´ נה למ È ¼¸Á ב È ל ± לר ¾´ ד ¸¶ ה | בני מיכלסון | ËÉ´Á¸ ד ¸ רד ה È מ Ë É מ Æ לה ¼¸ נ È | חיים מנור-מינא | ר ´ ה·ר ɯ ל À¶ ר ל Èï ¼¯ ה בה ´±É | ¼ כר µ ל | ¾´¶·¸ הב ´ É ר ´ÈÆÉ ה ¾¸ ב È ¶É המ ¾¸Á¸ ד ´ מ É מ ¸ ב | ) גדי איזנקוט Ä ל (מיל  בר-יוסף ורא Ä פרופ | ¼¸È±Ã נ ´ ל ¯ רב ´ ר ´Àô ר ÃÈ כ | ¸ ב È ה ¸¸´ ד à ɯ ¶ ר ¯ מ ¼Ë המל | ·Ë ל µ המ É לד ´ נה לה È ¼¸È¸ מ ¶ | É ר ´Ã ¾ ל ב ¯´¸ ל È ´ כר µ רב ל Á | É´¸ לה ¼¸ ב ¸¸¶ Ë מ Ë מב· מל Ë ÉÁ ה ב É בכ ¼¸ מ À ר ÃÉ המ ¼¸ מר ¯ מ ´ É´ ב É כ Ë בה ´±É | חגי מן | ˼¸Æ¸´ מד יוסף ארגמן | ל ´À¸¶ ÁÅ ד מב Æà דר כמ ¼ ברה ¯ | נעם שפירא | É´¯¸È לנ É´ ר ¸¶ בב ɸÀ´ הר É´ רב ´Á המ É ר ¸Æ¶ | דוביק תמרי | ב Æ ל ¶ הבנה ¼È ל ¾¸Á¸ ד ´ ה למ ÁÉ הר ¼È ל ¾¸Á¸ ד ´ ממ ¾´¸Á¸ ד ´ מ | ענת סורקיס | Ëɸ¯Å¶ מ· ב ´ ל ø ד Ë ר ÃÀ´ ¾¸Á¸ ד ´ מ | י/ אפרים  ערב לרגל מלאת מאה שנה להגנה ושמונים שנה לש | ¾É מ ´ ¯ËÈ מ | ה אביבי בעוספיה/ Ä גוטלמן/ מזכירים בהרבה כבוד את שמעל Ä ורג Ä הלוי על ג /34 / כנס החברים ה- 433 ם ו...יחידה  על מתנדבי המל À HuminTeam המלחמה המושכחת/ רשמים À תערוכת צילומים על מלחמת ההתשה מעצרת היובל למערך ההדרכה של חיל המודיעין/ נפרדים ממילטון מילר יואב דייגי | $ ה ¸ ה È È¸¯ ה ה ¸ ה ¸ מ | ¼ ומדורי É ו °Éº תא"ל (מיל') רון כתרי | ¹ ר ´Á דבר ה שנה למוסד 70 גיליון מיוחד
2019 דצמבר 85 גיליון שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק ראשון) המוסד של היום ניצב על כתפי אנשים, גברים ונשים מהעבר: מייסדי המוסד, ראשי הארגון לאורך השנים, מפקדים ואנשי מבצעים, עובדי המוסד כולם, לדורותיהם. לא יכולנו להיות מה שאנו היום, ללא היסודות שקודמינו הניחו וללא פריצות הדרך שהם הובילו. עד היום אנו לומדים ומקבלים השראה ממה שהם יזמו ועשו. האמונה, שהמוסד יכול לפעול בכל À הידיעה À ולמעשה זירה בעולם ולבצע את מה שנראה מסובך, מסוכן, הנחתה את המוסד מראשיתו À אפילו בלתי אפשרי ומהווה את עמוד האש והענן אחריו אנו הולכים עד היום הזה. חטיפת אייכמן והבאתו למשפט, סיכול פרויקט הטילים המצרי בסיוע המדענים הגרמניים, המלחמה עד חרמה בטרור הפלשתינאי, סיכול פרויקט הגרעין העיראקי, העלאת אחינו יהודי כל אלה הן דוגמאות לרוח À אתיופיה דרך סודאן וליכולת שהובילו את המוסד מראשיתו. המוסד גדל בשנים האחרונות. פרישתו הינה גלובלית. שדה המערכה הפך מורכב מאוד, והוא מחייב הפעלת יכולות מגוונות. כשהמוסד נולד, יכולתו המבצעית התבססה על היומינט, על גיוס והפעלת סוכנים. עם השנים, הוסיף המוסד יכולות דיסציפלינריות חדשות: יכולות מבצעיות מיוחדות בבסיס היעד ויכולות מבוססות טכנולוגיה. היכולות המבצעיות של המוסד היו ועודן חוד החנית שלו. הן נתמכות בשני מנועים חזקים: מודיעין איכותי ומדויק וטכנולוגיה מתקדמת וחדשנית. המוסד פועל בסביבה אזורית ובין-לאומית מאוד מורכבת. זו סביבה שיש בה בריתות גלויות, בריתות חשאיות ומפגשי אינטרסים. בשנים האחרונות הועצמו מאוד שיתופי הפעולה של המוסד עם גורמים רבים ומגוונים ברחבי העולם, בזירות קרובות ורחוקות. מאז היווסדו פיתח המוסד את היכולת לקיים קשרים מדיניים ומבצעיים חשאיים עם עמיתים ברחבי תבל. היקף ועומק שיתופי הפעולה של המוסד הגיעו בעידן הנוכחי לשיאים חדשים. המוסד הוא מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. חוסנו נובע מכך. משרתים במוסד אנשים, גברים ונשים, כמעט מכל גווני החברה בישראל. אנחנו פועלים באופן יזום ואקטיבי כדי להרחיב את המעגלים החברתיים מהם מגיעים אנשי המוסד. הכוח שלנו טמון בגיוון ובפלורליזם שלנו. יש לכך וזה חשוב עוד יותר À הגיון מבצעי, אבל טמונה בכך גם עוצמה מוסרית. À מאז הקמתו שירתו נשים במוסד בכל התפקידים ובכל המקצועות. אנו זקוקים לנשים היום יותר מתמיד, בכל תפקיד ובכל דרג. אנחנו צריכים נשים בתפקידי פיקוד בכירים ופועלים בשנים האחרונות באופן יזום ומעמיק כדי שתהיינה לנו יותר מפקדות ומנהלות בארגון. מטרתנו נובעת, בראש ובראשונה, מהצורך שלנו להיות מצוינים. אנחנו בוחרים לארגון את האנשים הטובים ביותר ומתוכם בוחרים את הטובים שבטובים לתפקידי פיקוד. אם נבחר את המפקדים שלא רק מקרב הגברים אלא גם מקרב הנשים, יהיו לנו יותר אנשים מעולים לבחירה. מעבר לכך, המוסד חייב להיות מגוון. אנחנו מנהלים את מלחמתנו בתחבולות (זה הרי המוטו כי בתחבולות à À של המוסד, הלקוח מספר משלי ), ולשם כך  תעשה לך מלחמה ותשועה ברוב יועץ אנו זקוקים למגוון דעות, מגוון תפיסות, ריבוי של דרכים בהן ניתן לראות את העולם. מניסיוני , בהן  מעורבות à לאורך השנים למדתי שמקבוצות נולדים רעיונות יותר À נכללים גם נשים וגם גברים טובים ויותר יצירתיים. זאת אף זאת, שילוב נשים הוא גם דבר נכון À בכל התפקידים ובכל הדרגות וצודק. כשארגון בנוי בצורה נכונה וצודקת הוא גם חזק ורב עוצמה. אנחנו עושים בשנים האחרונות מאמץ מיוחד לקלוט למוסד בעלי מוגבלויות. יש אמת ברורה ופשוטה כל-כך, אך אנשים לפעמים מתקשים לראותה: העובדה שלאדם יש מוגבלות כלשהי, אינה אומרת שהוא מוגבל ביכולות ובתכונות הנדרשות לצורך מילוי תפקידו. למשל, מגבלות בקושי בתנועה, אינן מגבלות על כושר החשיבה. מגבלות רגשיות לא מגבילות את היכולת לזכור ולעבד מידע. במובנים רבים בעלי המגבלות עולים על אלה שאין להם מגבלות: הם נאלצים להיאבק כל יום, הם גיבורים כל יום, כשניתנת להם ההזדמנות הם לוקחים אותה ופועלים במסירות הגיוון À וחריצות יוצאות דופן. גם בהקשר הזה תורם לעוצמה. אנחנו חיים בעידן מורכב, ואנחנו ערוכים אל מול האתגרים. למרות חוסר הוודאות והכאוס שנוהגים לדבר עליהם, עלינו להיות מסוגלים לגבש ראייה אסטרטגית, ארוכת טווח, לצד היכולת לנצל הזדמנויות לא צפויות ולהגיב מהר ומתוך חוסן ומוכנות להפתעות. אנו בונים עצמנו גם כדי להיות ערוכים לאתגרים המבצעיים ארוכי הטווח, וגם כדי להיות מסוגלים לפעול במהירות ובגמישות. העולם משתנה והמוסד משתנה אף הוא ומתפתח ללא הפסקה. יחד עם זאת, אנו משמרים ערכי יסוד שאפיינו את המוסד מתחילת דרכו: ממלכתיות, שירות ציבורי, נחישות והתמדה, אומץ-לב ויצירתיות, מסירות מוחלטת לעם ולמדינה. שבעה ראשי מוסד: שישה שנשאו את הלפיד בתורם, אחד נושאו עתה, במרוץ שליחים נשגב במשך שבעה עשורים. רובו עלום אך הוא שזור באפוס המופלא של מדינת ישראל. שונים הם זה מזה, אך על שלושה ועל ארבעה יש להוקירם ללא הסתייגויות - אהבתם הבלתי מסויגת לעם ולמדינה, עוז רוחם בימי סער ואופל, מחויבותם כי רבה לביצור הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון ולהגנת יהודים בכל רחבי החלד... כנותם, צניעותם, תבונתם והכבוד ההדדי. חפים מגינונים, גם הוותיקים כלפי הצעירים יותר. ארבעה הגיעו למל"ם להשמיע דברם, אחד רואיין בביתו ושניים - הוותיק ביותר והצעיר ביותר - מסרו דברם בכתב. את המבצע הדוקומנטרי עשו יחדיו: ד"ר צבי שטאובר, דודו צור, רון כתרי, נעם שפירא, אופיר שהם וצלילה אבנר-הלמן שצילמה בוידאו. שנה למוסד 70 ¾ כה ¸À´¸ ÂÀ´¸ ɯ מ
5 כסלו תש"ף 85 גיליון שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק ראשון) הרמס"דים הלוי ¼ אפרי ¼ ראיון ע "הכותרת של תפקידים מיוחדים משמעותה, שכל פעילות אשר מתבצעת בדרכים חשאיות בחוץ-לארץ מטעם מדינת ישראל, צריכה להיות באחריות או בביצוע של המוסד לתפקידים מיוחדים." אפרים הלוי, שכיהן גם כיו"ר הקודם של המרכז למורשת המודיעין, מביא עימו, באופן טבעי יש לומר, התייחסות שסגנונה הוא תמהיל של ציניות, הומור, לשון המעטה והקפדה על סדר הדברים, יש שיאמרו כג'נטלמן בריטי ולא בכדי "בראשית דברי ברצוני להתייחס לכמה נושאי יסוד. התפיסה של חלוקת תחומי האחריות. נושא זה העסיק את המוסד כל השנים ונבע מכך שמבין שלושת השירותים, המוסד היה האחרון שעסק בעיצוב הפונקציות המרכזיות שלו כמוסד למודיעין." באדיבות ארכיון המל"ם ¼´»¸Å גם יו"ר המל"ם הקודם. ממלא תפקיד משמעותי ביצירת אמון עם שכנינו. ¸´»³ ¼¸Çï
6 2019 דצמבר 85 גיליון שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק ראשון) "למשל, נושא הטכנולוגיה? לא הייתה למוסד טכנולוגיה, פרט לנושאים מאוד בסיסיים, עד שנת ... למשל, נושא המחקר? לא היה מחקר. 1969 היחידה המבצעית של השב"כ פעלה בחו"ל לצורך פעילות איסוף של המוסד. איסר הראל היה בוזמנית גם ראש המוסד וגם ממונה על שירותי המודיעין והביטחון ומימש את המינוי שלו על השב"כ. " חבלי התארגנות קשים ומורכבים "אלה היו דברים מאוד משמעותיים ואתה שואל את השאלה, מה היה בית הגידול של אנשי המוסד במשך עשרות שנים?, בית גידול המשרת את הצרכים של קהילת המודיעין ושל גורמי המודיעין. המוסד הביא את המידע בשביל אמ"ן, בשביל השב"כ ולא עשה עם המידע כמעט דבר...", הוא מתאר את שהיה, וכשמקשים עליו עם מידע ייעודי למבצעי המוסד הוא מדגיש את טיעונו: "לא! המוסד לא הביא שום מל"ם למבצעיו. זאת הייתה התפיסה, עד כדי כך שכאשר בסופו של דבר המוסד עסק גם בין היתר בחדירות למתקנים בחו"ל, התוצרים מודרו מהמוסד. זאת אומרת, Need המוסד לא ידע מה הוא הביא כי הכלל היה Is not needed עבור אחרים והמוסד to know . אם למשל הביאו חומר מסוים לטיפול to know , לא 515 או 848 או שכפי שקראו לזה אז 8200 בהיה צורך שהמוסד יידע וראשי אמ"ן בזה אחר זה אסרו להעביר את המידע. זה נמשך עד אחרי נחום והמשיך בתקופתו של שבתי. עוד בשנות התשעים, הופעתי כמשנה לראש המוסד בפני ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, כדי לטעון ולהסביר למה המוסד חושב שהוא צריך לקבל את התוצר הסופי של החומר אותו אסף. המוסד משרת את צורכי המערכת, ונניח שהמוסד יידע, מה הוא טענו ראשי אמ"ן. זה השפיע À יעשה עם המידע עלי אחר-כך בהחלטה שקיבלתי ושעליה אדבר בהמשך, אבל צריך להבין את זה, הייתה תחושה ואני מזכיר בכל פעם את האמירה שנאמרה כל הזמן "אמ"ן הוא המעריך הלאומי". הלוי אינו מסתיר ניואנס של ביקורת וקורטוב של סנטימנט אישי, "אני רוצה לומר משהו על השם של המוסד. השם של המוסד הוא 'המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים'. לא פעם שאלתי את עצמי מה זה 'תפקידים מיוחדים'?, קבעתי לעצמי מהם התפקידים המיוחדים, ואני חושב שזה נכון. זה בא לידי ביטוי בפעילויות של המוסד, שבדרך כלל לא מרבים להזכיר אותן. הכותרת של תפקידים מיוחדים משמעותה שכל פעילות אשר מתבצעת בדרכים חשאיות בחוץ-לארץ מטעם מדינת ישראל, צריכה להיות באחריות או בביצוע של המוסד לתפקידים מיוחדים. אם צריך לשים יד על אדם שבגד במדינה ונסע לחו"ל, וצריך להביא אותו ארצה כדי שיעמוד לדין, כמו למשל מקרה ואנונו, מי צריך להביא אותו ארצה? המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים!" אם צריך לשים יד על אדם שבגד במדינה ונסע לחו"ל, וצריך להביא אותו ארצה כדי שיעמוד לדין, כמו למשל מקרה ואנונו, מי צריך להביא המוסד למודיעין $ אותו ארצה " ולתפקידים מיוחדים מיוסל'ה שוכמאכר ועד מטוסים למדינה זרה כשמקשים עליו האם זה אכן 'כל פעילות', הוא עונה ללא שהות, "משום שיש אחרים שבעבר חשבו אחרת... פרשת פולארד למשל, כדי להבין למה רק המוסד יכול לטפל ב"תפקידים מיוחדים". או אם צריך היה להביא ארצה שר לשעבר בממשלת ישראל שסרח והתנדב אצל האיראנים, מי צריך לעשות זאת? המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים! זה גם השורש לפעילות לאתר את יוסל'ה שוכמאכר. למה זה תפקידו של המוסד לחפש בכל העולם? למה?... למשל, איסר לקח אותי, למרות שכמעט ולא הכיר אותי, כשנה אחרי שהייתי במוסד ולא עברתי אף קורס, ואמר לי, 'אתה מכיר את המציאות של יהדות אנגליה הסופר חרדית, אנחנו נחפש אותך כיהודי חרדי מאנגליה...', הסתובבתי בבית וגן בירושלים בין כל המקורות האפשריים והבאתי "מודיעין", במרכאות, על מה שקורה ומה אומרים ומה מספרים על פרשת 1960 יוסל'ה. (חטיפת ילד חרדי ממשפחתו בוהברחתו מישראל לחו"ל.) ועוד דוגמה, אם צריך למכור טייסת של מטוסי סקייהוק שיצאו משירות, בחשאיות, למדינה זרה, וצריך לגלגל מבצע גדול של הטסה, לבנות את המסגרת הכלכלית, כדי שאפשר יהיה להסביר במדינה זרה מאיפה באו המטוסים. מי שעשה את כל הדבר הזה היה המוסד." נשלחתי לכנס שהתקיים במושי, עיירה נידחת בצפון טנגניקה, אחרי שנה במוסד, בלי שום הדרכה. פעלתי שם בזהות זרה - שאלתי מה עלי  אמרו לי: "אסו $ לעשות שם מידע", אז אספתי כך מבצעים פעילות בזמן אמת... למדור חדש שהוקם, 1961 "למוסד נכנסתי ב- "מחקר אפריקה" קראו לזה, בראשו עמד אפרים אילני, שהיה מוותיקי המוסד ואיש אמון של איסר והיה גם מזכיר ועדת ראשי השירותים. הוא השתתף במבצע אייכמן והיה מאוד מוערך. הוא נעדר רוב הזמן כי נשלח לפעילויות מיוחדות של איסר ואני, הצעיר, הפכתי כעבור שנה לראש מדור. דייב קמחי היה ראש המחלקה שעבדתי בה וגם הוא נעדר חלק גדול מהזמן כי עסק בכל מיני מבצעים מיוחדים, זו הייתה מחלקה שהפיקה את כל המודיעין לשירותים זרים. היא כללה מערך גדול מאוד של תרגום, הפקה והפצה. היו שם כארבעים איש. 'מחקר אפריקה' סונף למחלקה. נשלחתי לכנס שהתקיים במושי, עיירה נידחת בצפון טנגניקה, אחרי שנה במוסד, בלי שום שאלתי מה עלי À הדרכה. פעלתי שם בזהות זרה לעשות שם? אמרו לי "אסוף מידע" אז אספתי. לכנס הגיעו ראשי תנועות שחרור מרחבי אפריקה שלימים הפכו שליטי מדינותיהם. היו שם משלחות גדולות מרוסיה הסובייטית ומארצות אסיה וכך התרוצצו בשטח קציני מודיעין סובייטיים, מצריים, סיניים, מזרח גרמניים ואמריקאיים. ההתחככות עם כל הקשת האנושית הגדולה בכנס בן מאות משתתפים היתה מבחינתי ניסיון שלא יסולא בפז...", הוא נזכר בשליחותו כחלק מהאינטרס הישראלי להכות שורשים באפריקה, שני מימין יוצא לחופשי מבית ,´¿´¿¯´ ¸º²Ç½ התצלומים הלאומי, לע"מ,  הסוהר. צילום: אוס אבי אוחיון
7 כסלו תש"ף 85 גיליון שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק ראשון) "לא היה לי קשר לארץ. היה לי רדיו טרנזיסטור קטן. בלילה אחד, בשעה שתיים קלטתי שידור חדשות של "קול ציון לגולה" ושמעתי שפרצה הפיכה בעיראק. עבד אלכרים קאסם השליט נרצח, וגופתו נגררה בחוצות בגדד. חשבתי, מה אני עושה עם המידע הזה, ואז עברתי על רשימת כל המשתתפים וראיתי שיש שם שני סורים. לא ידעתי מי הם שני הסורים האלה, אבל דפקתי אצלם בדלת ואמרתי (באנגלית) 'אני חושב שיש לי מידע שעשוי לעניין אתכם', וסיפרתי להם את הסיפור הזה. הם נחפזו להכניס אותי, וישבתי איתם כשלוש שעות. השניים היו, צלאח אלביטאר, לימים ראש ממשלת סוריה ומישל עפלק, המייסד של מפלגת הבעת' וקודם לכן מזכיר המפלגה הקומוניסטית. זו הייתה אחת הפגישות המעניינות שהיו לי בחיים. סיימתי את הפגישה ורשמתי פה ושם. ייצגתי עיתון אוסטרי. אף פעם לא הייתי באוסטריה ואם היו שואלים אותי, לא הכרתי אף שם של רחוב באוסטריה..." איסר ביקש לראות אותי ואיך אני נראה, כי הוא לא זכר שהוא הפעיל אותי קודם ההפתעה בזימונו להיות ראש המוסד "החלטתי שאני מפסיק להשתתף בכנס. לקחתי מונית לניירובי ומניירובי מצאתי דרך להגיע ארצה. נכנסתי לחדר של דייב והוא אמר לי, 'מה אתה עושה כאן, אתה אמור להיות שם...', אמרתי לו שהחלטתי לחזור והסברתי לו מדוע. כתבתי את הדו"ח המלא. הסתבר שהדו"ח הגיע לאיסר ואיסר לקח אותו לבן-גוריון וזה מאוד עניין אותו. איסר ביקש לראות אותי ואיך אני נראה, כי הוא לא זכר שהוא הפעיל אותי קודם בנושא של יוסל'ה, אבל לא חשוב, אני לא אומר זאת לגנותו חלילה, נהפוך הוא! אולי, הוא שמר על מידור בין המבצעים..." הוא צוחק, "על כל פנים, הוא קרא לי כדי להגיד לי מילה טובה. מאותו רגע הייתי מוכר במוסד.", האתנחתא מאפשרת להעלות עוד פכים אישיים ומעלי חיוך מהפעילות לצידו של איסר הראל. הלוי מפרט לא מעט אנקדוטות מרתקות מחוויותיו כאיש מוסד שטיפס ועלה בהיררכיה הפנימית עד לרגע שבו התבשר כי בנימין נתניהו מעוניין למנותו כראש המוסד. "זיהיתי במוסד שלושה דברים שהטרידו אותי כל השנים. הראשון היה נושא התיעוד. חשבתי שזה גם ישפיע בסופו של דבר על כל הפעילות המבצעית של המוסד. דבר שני, היה אגף מחקר. המחקר הוא מחקר. לא היה שום קשר בין המחקר לבין הפעילות המבצעית של המוסד, וחשבתי שצריך שיהיה אגף מודיעין כזרוע רצינית מאוד של המוסד, שבסופו של דבר זה אולי יתקן את העוול, בעיניי, שהמוסד במשך שנים רבות, כפי שאמרתי, היה ספק שירות של קהילת המודיעין. הקמתי אגף מודיעין במוסד וחשבתי שאם אני מקים אגף מודיעין, הצעד הבא יהיה להקים אגף מבצעים... לא קידמתי נושא זה, חששתי ליצירת עודף שינויים בו-זמנית. העמדתי בראש אגף המודיעין את ראש הצומת אילן מזרחי. מיניתי אותו לראש אגף המודיעין הראשון." "פריש מיש" ושינוי בתבניות הפעולה "מרגע זה והלאה יכולתי לקבוע שאגף המודיעין של המוסד יהיה אחראי לכל המשימות המחקריות שלו, ויהיה מעורב ממשית במירב הפעילות המבצעית של המוסד. הבהרתי שאם לא תוכר זכותנו לכל המידע, אפסיק את הפצת החומר של המוסד לאמ"ן. ראש אמ"ן נעתר לבקשתי. כך גם ¸´»³ ¼¸Çï מאנגליה, היה פעיל בהתאחדות הסטודנטים, 1948- , עלה לארץ ב 1934- נולד ב ,1961- בעל תואר מוסמך באוניברסיטה העברית בירושלים. התגייס למוסד ב . לאחר פרישתו התמנה 2002- . פרש מהמוסד ב 1998- והתמנה לראש המוסד ב כ שימש כשליחם המיוחד של l , כמו 2003-2002 ר המועצה לביטחון לאומי l ליו ראשי הממשלה שמיר, רבין ופרס וכן מילא תפקיד של שגריר למוסדות האיחוד . כיום עומד בראש מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים. 1996 האירופי בבריסל יחסים חבריים. ¼¸»È´Ç¸° ²À´½³ È¯Ç ¸Ã´»¸¶ ÀÆ·° º °È³ È¯Ç Ç·º¸² ¸°¯´ ¸´»³ ¼¸Çï יעקב סער, לע"מ ¼´»¸Å
8 2019 דצמבר 85 גיליון שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק ראשון) הבנתי שבנושא של חקר הגרעין וסיכולו, אנחנו צריכים להתחבר לכל הגורמים העוסקים בנושא הגרעין בארץ ושאנחנו צריכים לאחד כוחות.", שקול, איכפתי, מקפיד להקשיב לפני כל תשובה... "אני רוצה לומר עוד משהו על עבודת המודיעין... חשבתי שאגף המודיעין צריך להבין כי המוסד העוסק בהערכת המצב צריך גם להיות מעורב בתהליכים שבינינו לארצות הסובבות אותנו. אם יש יחסי מודיעין בינינו לבין המצרים, בינינו לבין המרוקאים וכן הלאה, כרוכים בכך היבטים מדיניים. אם ראש מוסד פוגש את עומר סלימאן ראש המודיעין המצרי, הוא לא מגיע רק כדי להחליף מודיעין, הוא נציג של ראש הממשלה וצריך שיהיו כמה וכמה כלים במגשים שכאלה. בתקופת האינתיפאדה השנייה חשבתי שצריך לעשות 'משהו'. ביקרתי בארה"ב. תמיד התחלתי .CIA בשיחה בארבע עיניים עם ג'ורג' טנט, ראש ההוא אמר לי, 'שמע, לנשיא ג'ורג' וו. בוש השני אין עמדות מגובשות בנושאי המזרח התיכון, אין לנו מדיניות בנושאים הפלשתינאיים. אם אתם תבואו ותציעו לו משהו, תוכלו להיות שותפים בקביעת עמדת ארצות הברית בסוגיות חשובות'". הזיקה הישירה בין ראשי המודיעין וקברניטי מדינותיהם אפשרו להם ליזום, לקדם ולהביא למדינותיהם הישגים שאחרים במערכות המקובלות לא יכלו להשיג קראתי לאנשי אגף המודיעין, 'יש לנו בעיה, מה לעשות עם האינתיפאדה... צריך למצוא דרך להזיז את ערפאת, איך מזיזים את ערפאת?'. החבר'ה אמרו, 'אבל זה לא המקצוע שלנו, אנחנו מודיעין', אמרתי להם 'מודיעין זה לא רק מחקר והערכה, מודיעין זה גם 'מה עושים'. תציעו מה לעשות. הם באו אלי יום אחד ואמרו שהדרך היחידה לטפל בערפאת היא לבנות תפקיד חדש ברש"פ, יש נשיא, יהיה גם ראש ממשלה. אמרתי "תעבדו על זה". כתבנו מסמך והעברתי את אותו לאריק שרון שכבר היה ראש ממשלה. יום בהיר אחד אומרים לי שאני מוזמן לשרון בבלפור. באתי בתשע וחיכיתי. נפתחה הדלת ויוצא גיורא איילנד ראש אג"ת ואומר 'אני חושב שתהיה לך הפתעה'. מה הסתבר? שבאג"ת ישבו על אותה בעיה, הגיעו לאותה מסקנה ואמרו את זה." "בסוף הפגישה אמרתי לשרון, 'אם תקנה את ההצעה צריך יהיה למכור אותה לערבים ולארה"ב ואולי גם לאחרים.' הוא קנה... ואז בסדרה של מפגשים בהם השתתפו שני אנשים בהתחלה אבל בסוף יותר, יצאנו למצרים, לירדן וגם ללונדון. נסענו ומכרנו את הרעיון לחוסני מובארכ, בפגישה אישית ארוכה בקהיר; לטוני בלייר, שרועים על שטיח ולעבדאללה מלך 10 בקומה השנייה ברחוב דאונינג ירדן ולארה"ב, בבית הלבן מול קבוצה נרחבת בחדר הדיונים הגדול שנקרא על שם הנשיא רוזוולט. לביקור האחרון הצטרף אלוף איילנד, ראש אגף התכנון, כך שהיינו יחד והובלנו מהלך." תמרוני מדיניות בדוחה... "נפגשתי עם אבו-מאזן, כי הרי אבו-מאזן היה מועמד להיות ראש ממשלה, ואיך פוגשים את אבו-מאזן מבלי שערפאת יידע? רק במקום אחד, בדוחה, כי אבו-מאזן בילה הרבה שנים בדוחה, הוא היה בן-בית בבית המלוכה, הוא היה מורה של משפחת השליט דאז, לא השליט כיום אלא קודמו.נסעתי לדוחה חודש לפני שעזבתי את התפקיד ופגשתי שם את אבו-מאזן ביחידות בארמון המלוכה. לאחר כמה שעות הצלחתי לקדם את הנושא . פגשתי גם את שליט המדינה ואת שר החוץ שהיו מוכרים לי היטב.", מספר הלוי על האג'נדה הבין-לאומית שלו כמובנת מאליה, אך מיד מציג את הזווית הישראלית הפרקטית, "הבעיה הייתה שבצד הישראלי, בגלל כל מיני סיבות מדיניות פנימיות שאני לא רוצה להיכנס אליהן, הקונסטרוקציה הזו של ההנהגה לא נוצלה כראוי לדעתי, אבל זה ענין אחר." וכדי להוסיף עומק ואישוש לעיצוב המציאות על-פי משנתו הוא, "הנתונים במאה העשרים ואחת הם שראשי שירותי מודיעין מבצעים שליחויות מדיניות-אסטרטגיות בשם הקברניטים ובאורח טבעי, לעתים קרובות יוזמים או משתתפים באופן פעיל במימושן. כך בבריטניה, ראש המודיעין הבריטי הידוע בכינויו , הוא לרוב גם פונקציה שכזאת. MI6 הרווח ההוא ועמיתו האמריקאי, יזמו והצליחו לשכנע את שליט לוב, מועמר קדאפי, לוותר על האופציה הגרעינית שאותה החל לבנות. הזיקה הישירה בין ראשי המודיעין וקברניטי מדינותיהם אפשרו להם ליזום, לקדם ולהביא למדינותיהם הישגים שאחרים במערכות המקובלות לא יכלו להשיג. דוגמה נוספת היא ההסכם שהביא לקץ עימות הדמים הבין-דורי בצפון אירלנד. ראש הממשלה בלייר הפעיל הן את ראש לשכתו והן את צמרת המודיעין במגעים שהולידו את ההסכם", מסביר הלוי את הילכות הסינרגיה שבין מנהיגים יוזמים לראשי הביון שלהם. לקח מר מהאינתיפאדה "ברצוני להתייחס לעוד נושא הקרוב לי ועניינו . ועדת 2005 עד 2000 האינתיפאדה השנייה בשנים היה גוף בו השתתפו À הור"ש À ראשי השירותים ראשי אמ"ן, שב"כ והמוסד. באורח מסורתי ראש המוסד שימש כיו"ר הפורום והפגישות התקיימו בלשכתו. בפועל, כמובן, השותפים היו שווי מעמד לכל צורך ועניין. באחת הפעמים עלה לדיון עניינו מזכ"ל החזית העממית À של אבו עלי מוצטפה לשחרור פלסטין. וראש השב"כ מיודעי וידידי, אבי דיכטר, ביקש כי לצורך דיון בו יתכנס הור"ש זמנים שונים, מחוייכים יותר ועם אמון רב יותר. »¯½È½ À¸¸´ ¶°È ¸´»³´ ¾¸°Ç ¾¸¸À´¶ ¾´·¿¸»Æ צילום: באדיבות ארכיון המל"ם
9 כסלו תש"ף 85 גיליון שנה למוסד 70 גיליון מיוחד (חלק ראשון) בלשכתו וכך היה. לי היו ספקות אם נכון לפגוע בראש ארגוני טרור כי ראיתי בהם, בסופו של יום, גם שותפים אפשריים לדו שיח. דעתי לא נתקבלה ובפועל כל המשך הטיפול במכלולים אלה עבר למגע ישיר בין שב"כ וצה"ל ללא השתתפות ראש המוסד. לימים נקם ארגונו של מוצטפא את נקמתו ורצח את השר, אלוף רחבעם זאבי במלון שרתון על הר הצופים. יום זה זכור לי במיוחד כי באותו בוקר המראתי לקהיר לפגישה עם הנשיא מובארכ. עם נחיתתי נמסר לי כי לא צלחו ניסיונות להצלת חייו של גנדי. מטבע הדברים שיחתי עם נשיא מצרים עסקה לא מעט באירוע הטרי ובסוגיית הסיכול הממוקד. את הדיווח בנושא זה העברתי בעל פה לראש הממשלה שרון לציין כי בינו לבין גנדי הייתה מסורת ארוכה של חברות עוד מימי טרום המדינה . דעתי הייתה כי חשוב שבתוך תהליך קבלת החלטות במכלול הפלשתינאי יהיה מקום גם למוסד. דעתי לא התקבלה ומרגע ההחלטה על אבו עלי מוצטפא, חדל הור"ש בתקופתי לעסוק במכלול הסיכולים הממוקדים ושטח זה טופל על ידי ראש השב"כ ישירות עם צה"ל. לי היו ספקות אם נכון לפגוע בראש ארגוני טרור כי ראיתי בהם, בסופו של יום, גם שותפים אפשריים לדו שיח פרשת משעל – דרמה גדולה אצל השכנים בתקופתי חזרה "קיסריה" לפעילות מבצעית מלאה, מיד עם כניסתי לתפקיד. ככלל פגשתי כל לוחם שיצא למבצעים אלה באופן אישי. קיסריה בתקופה זו גם עלתה מדרגה בניצול וביישום טכנולוגיות חדשות שהן משמעותיות לתחום עיסוקיה. היחידה המבצעית האחרת שעליה רצוני לייחד דברים היא המכונה 'קשת'. עם כניסתי לתפקיד שהה לוחם במעצר בשוויץ לאחר שמבצע נחשף בעת הביצוע. יתר חברי החוליה הצליחו להימלט. חודשים לאחר מכן נעצרו שני אנשים ששוגרו לקפריסין, בכפר קטן במהלך מכין לקראת מבצע רחב יותר שאושר על ידי. הוא היה À ראש היחידה הגיש את התפטרותו איש מבצעים ומפקד עתיר הצלחות ופרסי ביטחון ודמות ראויה מאוד במוסד. הוא סבר שעלי להתפטר איתו ואילו אני סברתי אחרת. מכל מקום עמדה לפני קבלת החלטה על מינוי מפקד חדש והיו ללא ספק לוחמים ומפקדים באגף שנחשבו יורשים ראויים. לאחר התלבטות ופגישות עם חתך מייצג רחב באגף הגעתי למסקנה כי נכון יהיה למנות מפקד מחוץ ליחידה שיוכל להוביל אותה להישגים תוך ביצוע שינויים שהתחייבו, לדעתי, בתרבות האירגונית של היחידה. מיניתי את תמיר פרדו, יוצא סיירת מטכ"ל ששירת בין היתר ב"קיסריה", לתפקיד. המינוי לא התקבל, כמובן, בנקל, מצד כמה חברים בקשת וזה היה אך טבעי ומובן. אך ארבע שנות כהונתו של תמיר התאפיינו בפריצות דרך משמעותיות, ביצוע מבצעים מסוכנים במרחק הצעתי הצעה מסוימת, לשחרר את מייסד החמאס אחמד יאסין ולהעבירו לידי המלך אלפים רבים של קילומטרים מישראל בזירות חדשות." חושף הלוי עוד טפח קטן מהזווית המבצעית וחוזר לתלם הדיווח בשלווה האופיינית שירתתי כראש מוסד תחת À לו, " לקראת סיכום שלושה ראשי ממשלה. הראשון, נתניהו, אותו הכרתי קודם. כאשר נכנס לתפקידו, שהיתי בבריסל כשגריר לאיחוד האירופי. פרצה סידרת מתיחויות בינו לבין ירדן. נסעתי מספר פעמים ישירות לעמאן כדי להרגיע את השטח. הוא אף פעם לא ביקש לראות אותי ולשמוע מה אמרתי לו ומה הוא אמר לי. התיאומים התנהלו ביני לבין מזכירו הצבאי, דני יתום. ... בפרשת משעל, הצעתי הצעה מסוימת, לשחרר את מייסד החמאס אחמד יאסין ולהעבירו לידי המלך. שהרי מבחינתו תקלת ההתנקשות במשעל השתקפה כניסיון להתנקש באזרח בעל נתינות ירדנית, שהוא איש תנועת החמאס. יצאתי לבדי לעמאן, פגשתי את המלך, דיברתי איתו, עשיתי מה שעשיתי, השגתי מה שהשגתי, הוצאתי את 'ארבעת אנשי צוות הביצוע' שנמלטו לתוך השגרירות והטסנו אותם מיידית במסוק אותו ביקשתי... דיווחתי מפי הדרג הבכיר בעמאן ששני הלוחמים שנתפסו חיים ובמעצר. יזמתי פגישה לילית מיידית בעמאן בין ראש הממשלה לדרג הבכיר הירדני באותו יום. טסתי איתו לפגישה באותו לילה. לטיסה גם נלוו שר הביטחון איציק מרדכי, המזכירים הצבאיים, האלוף דוד עברי ועוד. מעולם לא כתבתי דו"ח על ביקורי בבירת ירדן באותו יום, ואיש לא ביקש ממני דו"ח...", הוא ממשיך באותו טון שקט לספר את הדרמה הגדולה. "השני היה אהוד ברק. מכל האירועים בתקופת כהונתו הקצרה אני בוחר להזכיר דיון רציני ביותר בנושא הגרעין האיראני, ביום שישי מסוים, היו שם ראש אמ"ן, אלוף עמוס מלכא. הדיון נמשך כארבע-חמש שעות, וביחד עשינו בדיקה מאוד מדוקדקת של הנושא. בנינו שם מסד רציני ביותר להמשך טיפול רחב ומתכלל... נעזרנו גם ביחסים המצוינים ששררו אז ביני כראש המוסד, לראש אגף המודיעין בצה"ל... והיה אריאל שרון, שנתן לי גיבוי מלא בעת כהונתי ואף שכנע אותי להמשיך לשרת כראש המועצה לביטחון לאומי.", מסיים אפרים הלוי את דבריו. משה ¼´»¸Å עם אהוד ברק כראש ממשלה, הדיון על הגרעין האיראני היה רציני ביותר. ÆÇ° ²´³¯ מילנר, לע"מ ראיינו: צביקה שטאובר, דודו צור, רון כתרי, נעם שפירא ואופיר שהם צילמה והקליטה צלילה אבנר-הלמן
www.intelligence.org.ilRkJQdWJsaXNoZXIy MjgzNzA=